דרוש מידע כללי קריאה

[אני1000]

שלום לכולם
מתעסק אני בתחום הקריאה
ויש לי שאלה המעסיקה אותי רבות
ישנם מילים המסתיימות ב: דְתְּ כמו למדְתְּ נדנדְתְּ וכו'
האם בכללי הדיוק זה נקרא כמו שמדברים דהיינו למדֶתְּ דהיינו: האות ד בסגול
או שקוראים את זה כאילו הם שתי צלילים
נפקא מינה לעניין תפילה קריאת התורה וכדומה
ראיתי דעות שונות בעניין אשמח לשמוע את דעתכם
תודה

 

[נמש =)]

.

 

[אני1000]

מעניין שאתה מתעסק בכללי קריאה
וכותב הודעה מעצבנת לקריאה.
לא יותר נוח לקרוא הודעות כמו שלי למשל?
גודל פונט רגיל ולא מודגש?!!

היות ואני צירפתי נקודות אשר בגודל הפונט שלך קשה לשים לב עליהם לכן הדגשתי זאת, עם זאת אני יתקן במעט את ההודעה

 

[נמש =)]

היות ואני צירפתי נקודות אשר בגודל הפונט שלך קשה לשים לב עליהם לכן הדגשתי זאת, עם זאת אני יתקן במעט את ההודעה

ערכתי.
הרבה יותר קריא

 

[יוק]

הכלל אומר שאם יש שני שוואים בסוף מילה ההברה האחרונה הופכת להיות הברה בת שלש אותיות (דבר נדיר בלשון הקודש שרוב ההברות הם או אות אחת או שתי אותיות)
לדוגמא הפכת, לקחת, בלשון נקבה המילה מתחלקת לשתים ה-פכת ל-קחת
או בקרבנות אנו אומרים קשט (בחולם)וזה הברה אחת או נרד שגם זו מילה בת הברה אחת.

 

[אני1000]

הכלל אומר שאם יש שני שוואים בסוף מילה ההברה האחרונה הופכת להיות הברה בת שלש אותיות (דבר נדיר בלשון הקודש שרוב ההברות הם או אות אחת או שתי אותיות)
לדוגמא הפכת, לקחת, בלשון נקבה המילה מתחלקת לשתים ה-פכת ל-קחת
או בקרבנות אנו אומרים קשט (בחולם)וזה הברה אחת או נרד שגם זו מילה בת הברה אחת.

דבריך ברורים וזה אני יודע.
שאלתי היא לגבי המילים שנגמרים בדתּ שקשים להגיה יחד בתור צלילים ולכן יש נידון האם לקרוא את האות ד כאילו שוא נע או לקרוא את האות ד בשוא נח לעצור קימעא ולהגות את האות תּ גם בשוא נח, אופן זה קשה יותר.

 

[אפכא מסתברא]

שאלה מעניינת (מצאתי 'אבדְתְּ' ביחזקאל כו) אבל לא מצאתי שעיוותו את הגיית השווא הנח לנע בגלל קושי בהגיה.

 

[אני1000]

שאלה מעניינת (מצאתי 'אבדְתְּ' ביחזקאל כו) אבל לא מצאתי שעיוותו את הגיית השווא הנח לנע בגלל קושי בהגיה.

לא מדוייק כי כפי מה שהבנתי השווא נע בא במקורו בגלל הקושי להגות את השוא נח

 

[ניק 5598]

מבחינת הגייה נשמע אותו הדבר

 

[יוק]

שאלה מעניינת (מצאתי 'אבדְתְּ' ביחזקאל כו) אבל לא מצאתי שעיוותו את הגיית השווא הנח לנע בגלל קושי בהגיה.

אם כך אז למה יש את הכלל שווא בדומות כגון רבבות יהללו שהופך להיות שווא נע י-ה-ל-לו כי קשה להגות י-הל-לו

 

[אש קודש!]

נראה שכן.

 

[אפכא מסתברא]

אם כך אז למה יש את הכלל שווא בדומות כגון רבבות יהללו שהופך להיות שווא נע י-ה-ל-לו כי קשה להגות י-הל-לו

לא קשיא - בדומות הראשונה נעשית נעה כדי שלא להיבלע בשניה.

 

[אש קודש!]

יהללו

זה קשור לאות ל' הכפולה (הרי אין דאבל שווא).

 

[אפכא מסתברא]

זה קשור לאות ל' הכפולה (הרי אין דאבל שווא).

ודאי שיש 2 שוואים רצופים, רק לא בראש מלה! את מערבבת את הכלל החמישי של שווא נע עם הכלל שאי אפשר שני שוואים נעים רצופים...

 

[אש קודש!]

ודאי שיש 2 שוואים רצופים, רק לא בראש מלה! את מערבבת את הכלל החמישי של שווא נע עם הכלל שאי אפשר שני שוואים נעים רצופים...

לא הבנתי מילה!
התכוונתי שבמילה יהללו השווא נע בגין האות ל' הכפולה וללא קשר לדאבל שווא (שלמיטב ידיעתי לא קיים במילה זו).

 

[אפכא מסתברא]

לא הבנתי מילה!
התכוונתי שבמילה יהללו השווא נע בגין האות ל' הכפולה וללא קשר לדאבל שווא (שלמיטב ידיעתי לא קיים במילה זו).

אה, כעת הבנתי את כוונתך... חשבתי שטענתך היא שלא ייתכן 'דאבל שווא'. נא להתעלם אפוא מהודעתי הקודמת שבה התייחסתי לדבריך.