כללי ככה מוותרים על תשלום?

[גלבוע]

לא אוכל להפסיק לעבוד איתה.
ברגע שאומר לה כך היא תפגע עד לשד העצם ואני לא רוצה לקנות לי אויבים.

אין דבר כזה 'לא אוכל'. בוודאי לא בהקשר הזה.
את מתארת מצב שהוא מאד מסוכן. רגע לפני מערכת יחסים של ניצול, ואולי כבר בתחילתה.

דווקא בסיטואציה הזו חשוב עוד יותר שתעמדי על דעתך - היא צריכה לשלם על העבודה.
מקסימום 10% הנחה כמחווה של רצון טוב.
בפעם הבאה היא תלמד לא לעשות מכירות בתשעת הימים.

(אגב, ממך היא ביקשה עבודה בחינם. גם הספק של התכשיטים יחזיר לה את הכסף כי לא היו רווחים?)

 

[tamar]

אני מקווה שהיא קוראת את האשכול הזה...

 

[שרי 2]

מהיכן הבאת את הציטוט המוזר הזה? פותחת האשכול מדברת על בקשת רחמים! יודעת מזה רחמים? אנחנו ערב יום הדין.


ערב יום הדין זמן שאנחנו מבקשים רחמים על עצמנו מוזר לי שאף אחת לא כתבה "תרחמי עליה תוותרי לה כמה שאת יכולה 40-50-60-70-80-90-100% "


בשמיים אף אחד לא ישן הכל נספר -נכתב- ובקרוב גם נחתם! תרחמי, תוותרי, ירחמו עליך, יוותרו לך.
זה שווה הרבה יותר.

ורק אל תגידו לי "זה הפרנסה, האוכל של הילדים שלנו" כי אז החסד הוא חסד אמיתי.

אין כאן כל קשר לרחמים,
למה במקרה הזה ברור שתכשיט הוא שווה ערך, ועיצוב המודעה לא? למה אנשים לא קולטים שדקת עבודה של גרפיקאי שווה לא פחות מצמיד זהב יוקרתי, או כל דבר אחר, למה ישמע לך הזוי אם אעבור מחנות לחנות ואבקש רחמים מבעלי החנויות לפני יום הדין שיתנו לי ביגוד / הנעלה לכל המשפחה?

 

[חנון]

מהצד שלך אני חושבת שאת צריכה לעמוד על התשלום, מקסימום תייקרי את המוצר ותעשי "הנחה" של 10% ככה היא תרגיש שהיא הרוויחה ואת תקבלי את מה שמגיע לך.
מהצד של הלקוחה צריך לדעת להתגמש
מכרתי כמה שנים ביריד מכירות, המארגנת עומדת על הכסף שלה ולא מוותרת על שקל אחד בטענה שאי אפשר וכו'.
בפעם האחרונה מכרתי רק 500 ש"ח כשאני צריכה להוריד לה 300 ש"ח על הדוכן וביקשתי ממנה שתתחשב בי והיא לא נענתה.
התוצאה: אמרתי שלום ולא להתראות אני יושבת בבית!