כבוד התלמידה

  • פותח הנושא 23
  • פורסם בתאריך

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
נכתב ע"י 23;1864222:
נכון,(userit) כל הנושא של על שם מי את קרויה ולמה? נורא מרגיז אותי.
יש ילדות שלא אוהבות את השם שלהן או שממש אין להן משהו מיוחד לספר, וכל הזמן המורות לא מרפות מהנושא.
היתה לי פעם תלמידה בשם חדוה שכל הזמן שמעתי ממנה כמה שהיא לא אוהבת את השם שלה,
אז במטותא ממכן מורות יקרות עזבו את הנושא הזה.
ואני שמעתי תלמידה שענתה 'כי אבא ואמא שלי אהבו את השם הזה', והמורה מצאה לנכון להעביר ביקורת על ההורים, על הדרך הלא מקובלת שלהם לבחור שם.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
אני חושבת שהפגיעות העמוקות שמוזכרות פה, הן אלו שלא ראו בהן את הילדה - כאדם.
(הקטע עם הטישו, הקטע עם היומולדת, ועוד)
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
כשהייתי בכיתה ה' היתה מריבה כיתתית גדולה, ואני הסתכסכתי עם אחת הבנות החזקות בחברה.
זו זכורה לי בתור תקופה מאד מאד קשה חברתית. שממש סבלתי כל יום בביה"ס,
אבל זכורה לי גם התנהגותה של המורה שכנראה לא ידעה איך לפתור בעיות מסובכות שכאלו,
במיוחד זכור לי הפוזה איך המורה הזו אומרת לי בבוטות לפני כל הכיתה בזמן העברת מקומות:‬
‫"אין לי ליד מי להושיב אותך! עם כל הכיתה את ברוגז!‬
‫אז תשבי בשולחן האחרון בסוף‬ לבד!
תחשבו על ההרגשה שלי כשאני עומדת מול הכיתה וכולן בתגובה מגחכות/ מחייכות בבוז.
 

סטודיו פלאש

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה והפקת סרטים
פעם העלו כאן איזה אשכול מאוד יפה שהביאו שם רעיון שאדם שלא סולח הוא עושה קודם כל רע לעצמו,
נראה לי שהעבודה שלנו זה לסלוח לכל מי שפגע בנו, כמו שכתבו כאן מורות, אין סיכוי שגם המורה הטובה ביותר בעולם לא תעשה טעות (יעל ברג תודה, היה מאוד מחזק ומחכים לקרוא את מה שכתבת)
סתם ככה האשכול הזה עורר אותי על כל מיני מקרים שלא חשבתי עליהם, וכל הכבוד למי שפתחה אותו,
אני בטוחה שכל מי שהיתה שותפה לקריאה התחזקה בבן אדם לחברו
גם בין חברות יש פגיעות וגם בין אחים במשפחה ובין הורים לילדיהם, זה טוב שכולנו נקבל רגישות לזולת
שמחה שקראתי והתחזקתי
אז תודה!
 

ה. בקר

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
ולי היתה מורה שעד היום אחרי למעלה מ-25 שנים לא סלחתי לה.

קרה משהו אחה"צ ביני ובין ילדה אחרת. לא קשור ללימודים בכלל.
הנושא טופל בין ההורים שלי ובין הורי הילדה.

אחת המורות שבכלל לא לימדה אותי שמעה מהסיפור והוציאה אותי באמצע חגיגת הבת מצוה שלי. היא צעקה עלי והשפילה אותי בצורה נוראית. היא לא שאלה מה קרה. זה לא עניין אותה. גם כשההורים שלי והורי הילדה השניה התקשרו אליה ואמרו לה שהענין טופל ושאין לו קשר לביה"ס בכלל, היא לא הפסיקה.
זו היתה הפעם היחידה בכל שנות הלימודים שלי שנעשתי או שגערו בי- ומעולם לא סלחתי למורה הזו.
זה לא היה העסק שלה. לא היה לזה כל קשר לביה"ס. קרה אחה"צ ובכלל כבר טופל לפני שה מורה הזו החליטה לטפל בי.

מורות- חשוב מאוד לברר בדיוק מה קרה ומה היה לפני שמעירים ונוזפים וברור שמה שלא קשור לביה"ס, לא קשור למורות....
 

userit

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י יונה יונה;1864745:
זוכרת אותה לטובה על היושר, אם היא הבטיחה משהו היא קיימה לטוב ולמוטב.

זו באמת נקודה חשובה, לדעתי.
מורות (ולא רק, גם מטפלות רגשיות למינהן) צריכות לזכור מה שהן אומרות, במיוחד כשהן משמיעות הבטחות- ילדים זוכרים מצוין מה אמרו ולמתי הבטיחו וזה כ"כ מצער ומאכזב אותם .

וזה מזכיר לי-
עבור הכיתה של אח שלי תכננו פעם ביקור אצל ר' חיים שליט"א. הלהיבו אותם המון זמן מראש, אמרו להם שהוא יברך אותם לרגל איזה סיום שעשו (סוג חומש בראשית..) הזכירו להם ללבוש שחור לבן באותו יום והתרגשותם של הילדים היתה בשיאה. בסוף... הם פגשו את ביתו הרבנית.
אני לא יודעת מה קרה, יכולות להיות מאה סיבות למה הם לא נכנסו לרב בסוף (אע"פ שכיתות חיידר מתקבלות ראשונות בדר"כ)- אבל כמה שהוא היה מאוכזב, באמת קשה לתאר.
אז כנראה שלא תשאר לו צלקת, אבל זה לא הכל צלקות בחיים, נכון? כשאני פוגעת בחברה שלי, הבוגרת והגדולה, אני דואגת לצלקות? לא - אני דואגת מכך שעכשיו היא הצטערה. וזה ממש לא משנה לכמה זמן היא תשמור את זה.
 

3632

משתמש צעיר
הייתי מביאה לך לראיין קרובת משפחה שלי (בת 14) ילדה ברמה, מלאת חן וכריזמה , היא מהסוג בנות שכל הכתה נסחפת אחריהן לטוב ולמוטב ובשעת כושר היא שולפת סיפורים מצמררים על מורות שללא כל רגישות (אציין שהיא יתומה מאמא) מלבישות עליה כל סיפור שהיה בכתה בטענה, שמה שהיא עושה כולן אחריה והיא אמורה לקחת אחריות על מעשיהן של עוד 30 בנות....
ואני מהצד אומרת לעצמי, רבש"ע ילדה יתומה!!! איפה הרגישות??
 

מרמורשטין

משתמש מקצוען
נזכרתי בסיפור הזוי מכיתה ו'.
מורה למתמטיקה שהגיעה ללמד בסוף השנה לאחר חופשת לידה שהתארכה. היא כבר לא זכרה את התלמידות מתחילת השנה ולמדה את השמות מחדש.
היא הגיעה בחדשיים האחרונים של השנה והפכה אותם לסיוט.
הכיתה שלי היתה כיתה חזקה ועצמתית במיוחד וכדי להשיג משמעת היא השתלחה בבנות בצורה איומה כולל השפלות: "את סתומה! שום דבר לא נקלט אצלך!" פשוט כך!
היא החליטה בצורה נחרצת שאני, תלמידה פטפטנית מאד, חלשה מאד במתמטיקה (מה שאולי לא היה מופרך) ונהגה להשפיל אותי על כך בקביעות. האמת היא, שראש טוב היה לי, אבל באמת זלזלתי במקצוע ולא היה אכפת לי להכשל. לא השקעתי ולא למדתי והתוצאות היו בהתאם.
הייתי מתכווצת בכל פעם מחדש אבל לא מראה שנפגעתי אלא מורחת מסכה של חיוך גאה שרק הכעיס את המורה והיא קראה לי "שחצנית" וזה היה פוגע יותר מכל!
החודש האחרון של השנה היה הנורא ביותר.
המחנכת נתנה לנו לשבת כל אחת ליד מי שהיא רוצה ואני, יחדש עם חברתי הטובה, פטפטנו המון ובהחלט הפרענו למהלך השיעור, מה גם, שבמרדנות של תחילת גיל ההתבגרות, הפרעתי במיוחד למורה שהציקה לי. מה שגרם למפלס הפגיעות לעלות. הייתי חוזרת הביתה עם אותו חיוך זחוח ואז פורצת בבכי. היא לא הענישה אותי, רק צלפה עם הפה הגדול שלה.
כשישבתי ליד חברתי הטובה, המורה צרפה גם אותה לסל והחלה לפגוע גם בה. באיזשהו מקום זה הקל, חלקנו יחד את העלבונות והתמודדנו איתם יחד. משום מה, להורי לא סיפרתי כלום.
יום אחד, חזרתי עם חברתי מביה"ס ובדרך הגענו לביתה של חברתי ועליתי אליה לכמה דקות. המטפלת של הבת של המורה גרה באותו הבנין, בקומה מתחת לדירתה של חברתי.
נכנסנו למעלית ואז הגיעה במרוצה המורה וסימנה לנו לחכות חיכינו בדרך ארץ עד שהיא הגיעה ונכנסה מתנשפת למעלית.
הייתה זו מעלית שניתן ללחוץ בה בכל פעם רק על קומה אחת. חיכינו שהמורה תלחץ על הקומה השניה אבל היא רק עמדה לה שלובת ידיים בתוך המעלית. במשובה של רגע לחצתי על הקומה השלישית והמורה נאלצה לעלות איתנו קומה נוספת ורק אז לרדת לקחת את ביתה.
רק נסגרה דלת המעלית, נראה היה שהמורה כאילו חיכתה שנלחץ על הקומה השלישית והיא התחילה לשאוג עלינו. אני לא זכרת מה בדיוק היא צעקה, אבל המעמד לא ממש כיבד אותה... נבהלנו מאד מהצעקות וברגע שהמעלית נפתחה נמלטנו לביתה של חברתי. באותו רגע, קלטה המורה את קולה המתפזר בחדר המדרגות והשתתקה באמצע המילה.
לקח לנו כמה דקות להרגע ואני חזרתי הביתה.
סיפרתי את הסיפור לאימי שהזדעזעה וזאת הייתה אחת הפעמים היחידות שהיא התערבה בענייני בנותיה עם המורות. היא התקשרה למורה ובקול נחרץ הודיעה לה שעוד תלונה שלי על פגיעות מצדה, שמה יעבור להנהלה.
מאז, בשבועיים האחרונים של השנה, זכיתי לשקט. חברתי, שהוריה לא התערבו, המשיכה לסבול גם בשבילי.

הסיפור היה קשה לי מאד ותמיד כשנזכרתי במורה הזאת נהיה לי רע עד שלא מזמן הבנתי שהמורה הזאת פשוט התנהגה בילדותיות והתייחסה לתלמידות כאילו הן בנות גילה. מאז אני מרחמת עליה.
מה גם, שאני חייבת לה את הידיעות שלי במתמטיקה. עד אז לא סבלתי את המקצוע הזה ולא הקשבתי בשיעורים. הציונים היו בהתאם.
כשהשפילה אותי אותה מורה, רציתי להוכיח לה בכל דרך שהיא טועה ושאני כן יודעת מתמטיקה. השקעתי מאד במקצוע הזה והתכוננתי ברצינות ובלא מעט לוחמניות למבחן וקצרתי 109.5%!
היה במבחן אתגר שהעלה 10. המורה הצליחה למצוא בנרות חצי נקודה להוריד לי!
ובזכות ההצלחה שלי בסוף השנה, שובצתי בהקבצה גבוהה, גיליתי עולם חדש ומרתק ומאז - מתמטיקה הוא המקצוע שהכי אהוב עלי!
 

הני מושקוביץ

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
כל סיפור מזכיר לי סיפורים שעברתי אני, וששמעתי.
סיפור אחד, מכיר את הסיפור של mig
כשהייתי בכיתה י"א, היו בנות ממגזר מסוים בכיתתי, שהתחילו לשמוע שידוכים.

אחת מ"המועמדות" היתה כנראה בערפילים, או משהו, וכשהמורה לתורה-בקיאות ביקשה לפתוח חומשים, היא לא פתחה.
מדובר היה בבת צדיקה אמיתית, משקיענית, לאף מורה לא היתה עליה אף תלונה...
אך המורה ההיא כנראה היתה עצבנית או משהו פשוט פרצה בצווחות "תגידי לי, מה את רוצה? בית של תורה? מי ירצה להתחתן עם בחורה כמוך? שמזלזלת בנלמד? מי בכלל יסתכל עלייך? אני אדאג להעביר את האינפורמציה הזו לשדכנים כשישאלו אותי עלייך"!!!

למותר לציין, שהיא התארסה והתחתנה, אבל מנהלת בית שרחוק מאוד מאוד מאוד מ"בית של תורה"
 

שריתיש

משתמש סופר מקצוען
מורות יקרות,
תחשבו לפני העונשים שאתן נותנות:

היינו בכיתה ז'
מורה יצירתית שרצתה להשיג משמעת בכיתה שובבה של סוף שנה
פשוט בחרה 4 בנות להיות "מתלים"
להחזיק את מפות גאוגרפיה הגדולות פרושות במשך כל השיעור!
באמצע השיעור נכנסה המנהלת עם מפקחת לכיתה
והמורה נאלצה לגמגם כשתיארה את תפקיד התלמידות בשיעור זה:rolleyes:

עוד סיפור:
היינו תלמידות כיתה ב' נחמדות וחביבות
לפתע נפתחה הדלת ו4 בנות מכיתה ז' הוכנסו לכיתתינו כעונש על התנהגותן
הן נאלצו להישאר בכיתתינו לכל השיעור
יראת שמים ודרך ארץ, לא למדנו באותו שיעור.
אני זוכרת איך הבנות גיחכו והתפרצפו שם כל השיעור:rolleyes:
מסכנה המורה שלנו:cool:
 

תקוה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
קהילת הספרנים
היו לי מורות שעד היום, לפעמים אני שואלת את עצמי: "איך גב' ויניגייט היתה עונה/מתנהגת/מגיבה?"
היו לי מורות שלולא הן, מה היה יוצא ממני ? פלסטלינה מגוחכת
היו לי מורות שדמות דיוקנן עוד עומדת מול עיני, עד עצם היום הזה.
היו לי מורות, שהיו בשבילי יותר ממה שאמא יכולה להוות סמל ודוגמא לבנותיה.
והיו לי מורות שנתנו לי משל עצמן כל כך הרבה שאני לא יודעת מה הן השאירו לעצמן.

ואני מאמינה שלכל אחת מאיתנו היו גם כאלו מורות- אל תשכחנה אותן.
אותי לימדו החיים- שמה שרוצים זוכרים.
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
סתם ככה, אני חושבת שהתנהלות של מורות נובעת מאד מהתנהלות של מנהלת בית הספר.
אם אכפת למנהלת מהתלמידות, היא תשדר למורות.
אם לא- המורה תשלח למנהלת שתעשה יותר גרוע ממנה.

ואפשר לראות את זה בכל בי"ס!

דווקא לי לא היו יותר מדי מורות מדהימות בהתנהגותן, וזה 'בזכות' ההנהגה של הנהלת בית הספר בו למדתי.
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
ומורה הזויה שזכתה להיות המחנכת שלנו בכיתה ח'.
באחד בימי סוף השנה- הכנות למסיבת הגמר, ראינו את המורה מתקרבת בפרצוף כעוס ועצבני אל הכיתה. לא נזקקנו לרוח הקודש כדי לדעת שהיא עומדת לפרוק עלינו את זעמה.
לא ידענו מה הביא אותה לכך, אבל החלטנו שמה שהמורה תגיד עכשיו נצעק בתגובה "יש!".
המורה הגיעה וצעקה עלינו שמחר- במקום חזרות למסיבה יתקיימו לימודים כרגיל. כל הכיתה פה אחד בתגובה- "יש!!!"

את הצרחות של המורה לא ניתן לתאר.
יום למחרת ברגע של גילוי לב היא אמרה "אתמול הייתי עצבנית כי המנהלת כעסה עלי שאתן מסתובבות ללא תעסוקה".
מאז ועד היום אני מסתכלת על המורה הזו בתור אישה עם עצבים רופפים, שלא הצליחה לשלוט בעצמה.
 

תקוה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
קהילת הספרנים
נכתב ע"י efrat1;1864977:
מאז ועד היום אני מסתכלת על המורה הזו בתור אישה עם עצבים רופפים, שלא הצליחה לשלוט בעצמה.

כנשים, העצבים שלנו לא מתרופפים בכלל?

אצלי כל אישה היא אחת שעצביה יכולים 'להתרופף' פתאום, בגלל כל מיני סיבות. גם אני.
 

userit

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י efrat1;1864977:
לא ידענו מה הביא אותה לכך, אבל החלטנו שמה שהמורה תגיד עכשיו נצעק בתגובה "יש!".
המורה הגיעה וצעקה עלינו שמחר- במקום חזרות למסיבה יתקיימו לימודים כרגיל. כל הכיתה פה אחד בתגובה- "יש!!!"

אויש, כמה הצחקת אותי!
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
נכתב ע"י תקוה;1865013:
כנשים, העצבים שלנו לא מתרופפים בכלל?

אצלי כל אישה היא אחת שעצביה יכולים 'להתרופף' פתאום, בגלל כל מיני סיבות. גם אני.

מממ...
למדתי אצל המורה הזאת שנתיים.
לא קבעתי את זה על סמך פעם אחת.
אגב, את רוצה שאת בנותייך תחנך אישה שעצביה החלשים מתעתעים בה ובבנות לעיתים מזומנות?
 

חישוקים

מעטפת פרסום לעסקים
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
נבהלתי מאורך האשכול המפלצתי הזה :eek:,
לא קראתי את כולו, אבל כמה תגובות פה הזכירו לי את האפיזודה הבאה, שעברה אחותי בכיתה ט'.
היא היתה תלמידה רצינית, ממושמעת, די שקטה (מסוג הבנות שמסתדרות מצוין עם שלושת החברות הטובות, ולא מנהלות אסיפה ליד השולחן בהפסקה). ממש תלמידה למופת, חלום של מורה.

הגיע יומה האחרון של השנה, והמורה הזו, שלא בדיוק עשתה מאמצים להכיר את התלמידה הצייתנית שישבה בכיתתה השנה, או אולי לגרום לשאר החברות להכיר את האישיות שלה לעומק, מצאה לנכון לומר לה את המשפט הבא, בתור אקורד סיום חביב:
"את, נשארת בשבילי תעלומה".
:rolleyes:
 

רותי ינאי.

צילום מקצועי
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
צילום מקצועי
כיתה ד' יום שישי
בלי מחברת קשר ויומן (יום שישי)
לא הכנתי ש"ב
המורה רצתה יומן כדי לכתוב לאמא שלי, ואח"כ מחברת קשר
כשגילתה שאין לי
שאגה "מה כן יש לך?"
ניגשה לילקוט שלי והפכה אותו, וניערה אותו כדי לראות מה יש לי...
אני רק זוכרת את השולחן הרטוב מדמעות בסוף השיעור....
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
נכתב ע"י שריתיש;1864941:
מורות יקרות,
תחשבו לפני העונשים שאתן נותנות:

היינו בכיתה ז'
מורה יצירתית שרצתה להשיג משמעת בכיתה שובבה של סוף שנה
פשוט בחרה 4 בנות להיות "מתלים"
להחזיק את מפות גאוגרפיה הגדולות פרושות במשך כל השיעור!
באמצע השיעור נכנסה המנהלת עם מפקחת לכיתה
והמורה נאלצה לגמגם כשתיארה את תפקיד התלמידות בשיעור זה:rolleyes:

אני חושבת שזה מדד מצויין:
מה שלא היית עושה כשמבוגר אחר רואה אותך, אל תעשי גם כשרק התלמידות רואות אותך.
זה תקף לכל סיפור הזוי שעלה כאן באשכול.
 

23

משתמש מקצוען
מרגש לשמוע על אנשי הוראה שבקשו סליחה!!!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק טז

א מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ:ב אָמַרְתְּ לַיהוָה אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ:ג לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם:ד יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי:ה יְהוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי:ו חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי:ז אֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי:ח שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט:ט לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח:י כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת:יא תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:
נקרא  19  פעמים

אתגר AI

האנשה • 2

לוח מודעות

למעלה