הנושאים החמים
הנושאים החמים
מכירים את זה?
ואת זה:
ואפילו את:
ואת אלו אתם וודאי מכירים:
ועכשיו חידה: מה משותף לכל אלו?
נכון.
אלו ועוד הרבה פריטים סביב העולם היהודי נוצרו עקב קושי מסוים.
ואז הגיעה ההמצאה שמקלה על החיים.
נו, המצאה יש, הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו.
אבל איזה שם?
מתאספים כל היחצנים והיועצים ועוזרי הקופירייטרים ומגיעים להבנות שהכי חכם, קליט ומוכר זה פשוט לקרוא לילד בשמו.
הא, ולהוסיף את המילה קל.
ואם כבר קיים מוצר כזה ואנחנו רק פותחים ליין מתחרה?
זו כבר לא בעיה, פשוט נעביר את את ההקלה להתחלה.
וכאן מגיע הקטע האומנותי:
ר' סנדר סימפסון נכנס להיכל והיטיב את "הַמַּחֲזוֹרֲאבַּק"- המחזור בעל הפירושים מאירי העיניים המותיר 'אבק' למתפללים האחרים.
הוא הניחו על "הַסְּטֶנְדְּצָף" - סטנדר שולחני הבנוי בטכנולוגיה ייחודית המכוונן עצמו על פי תנועות גוף המתפלל.
הידק במקומו את: "הַדַּפְדְּפָאן" - הופך הדפים האוטומטי על פי קצב סלסולי החזן ומאפשר למתפלל להישאר ב'פאן'.
ידו שלפה ממחטה מן "השְׁלִיפְחֲטוֹת" - המתקן השולף ממחטת נייר בכל פעם בה זולגות דמעות מעיני המתפלל.
עינו רטטה בעצבנות לכיוון "האַנְטִיזוּפִי" - הרובוט החכם המזהה זייפנים במהלך התפילה ומזריק להם אוטומטית מנה של "אֱלוּלַייט".
סוף סוף הוא פנה להתרכז בתפילה בעוד מחשבה בוטה התגנבה לראשו - את זה עוד לא המציאו, משהו שמתפלל במקומך.
אל תדאג ר' סימפסון, עד שנה הבאה גם את זה ימציאו...
ועכשיו ברצינות.
יש פעמים שבאמת הכי גאוני זה להוסיף סיומת משוננת למילה מיושנת ולקבל תוצאה מחוננת.
אבל היי, לא צריך להגזים עם זה.
אנחנו עוד עלולים לקבל פטנט מהפכני לְמַקֵּל הליכה חדשני הַמֵּקֵל את ההליכה על זקנים שייקרא שמו בישראל: "מְקֻלְקַל".
או אם דווקא תרצו, שיטה חדשה לגיוס כספים הנקרא: "שְׁנוֹרְקל"
ובפן האישי.
ניגש אלי בחור חמד וביקש את עזרתי בהקמת עסק להובלת אנשים בעזרת בעלי חיים.
או במילים אחרות: סוס ועגלה.
הסוס נולד, העגלה נבנתה, הגיע הזמן לבחור שם לעסק.
לבחור היה ברור שהשם יכלול את המילים: "חוויה" ו"כרכרה".
זה החל כ"חוויה של כרכרה", זרם ל: "חוויה על כרכרה", או "כרכרה של חוויה", ואפילו: "כרכרת החוויה", או "חווית הכרכרה".
בקיצור. כלום.
לא שם שתזכרו שנייה אחרי שתרדו מן הכרכרה ותודו לה' שלא התהפכתם.
שאלתי אותו: כשאתה מגיע מבני ברק ורואה סוס ועגלה. מה עובר לך בראש?
שנייה של שקט ואז הוא אמר: חוות סוסים, רוכבים, קאובוי'ז, פלצור, עגלת צב, טו גאן, המערב הפרוע, אינדיאנה...
סטופ!
זה השם.
מה, "טו גאן"?
לא. "אינדיאנה"!
מכאן לשם, או מהכא להתם, מיתגנו (לא איי איי איי), עיצבנו (בכלל לא איי איי איי), הדפסנו (נו נו), ו... הגיע החופש!
א' אלול.
שאלתי את הבחור.
נו, איך המיתוג תפס?
אז ככה - הוא אמר - רובם נהנו מהיציאה, אבל היו כמה ששאלו אותי 'מה זה אינדיאנה'?!
ומה ענית להם? - חייכתי בסקרנות לשמוע את התשובה.
"שאינדיאנה זה השם של הסוסה".
היי, אבל זה סוס, לא סוסה?!
נו באמת, נראה לך שאלו שלא ידעו מה זה אינדיאנה, ידעו להבחין שזה סוס ולא סוסה???!!!
היי רגע, עכשיו כשאני חושב על זה... היינו יכולים לקרוא לזה: "כִּרְכָּכֵּיף".
ואת זה:
ואפילו את:
ואת אלו אתם וודאי מכירים:
ועכשיו חידה: מה משותף לכל אלו?
נכון.
אלו ועוד הרבה פריטים סביב העולם היהודי נוצרו עקב קושי מסוים.
ואז הגיעה ההמצאה שמקלה על החיים.
נו, המצאה יש, הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו.
אבל איזה שם?
מתאספים כל היחצנים והיועצים ועוזרי הקופירייטרים ומגיעים להבנות שהכי חכם, קליט ומוכר זה פשוט לקרוא לילד בשמו.
הא, ולהוסיף את המילה קל.
ואם כבר קיים מוצר כזה ואנחנו רק פותחים ליין מתחרה?
זו כבר לא בעיה, פשוט נעביר את את ההקלה להתחלה.
וכאן מגיע הקטע האומנותי:
ר' סנדר סימפסון נכנס להיכל והיטיב את "הַמַּחֲזוֹרֲאבַּק"- המחזור בעל הפירושים מאירי העיניים המותיר 'אבק' למתפללים האחרים.
הוא הניחו על "הַסְּטֶנְדְּצָף" - סטנדר שולחני הבנוי בטכנולוגיה ייחודית המכוונן עצמו על פי תנועות גוף המתפלל.
הידק במקומו את: "הַדַּפְדְּפָאן" - הופך הדפים האוטומטי על פי קצב סלסולי החזן ומאפשר למתפלל להישאר ב'פאן'.
ידו שלפה ממחטה מן "השְׁלִיפְחֲטוֹת" - המתקן השולף ממחטת נייר בכל פעם בה זולגות דמעות מעיני המתפלל.
עינו רטטה בעצבנות לכיוון "האַנְטִיזוּפִי" - הרובוט החכם המזהה זייפנים במהלך התפילה ומזריק להם אוטומטית מנה של "אֱלוּלַייט".
סוף סוף הוא פנה להתרכז בתפילה בעוד מחשבה בוטה התגנבה לראשו - את זה עוד לא המציאו, משהו שמתפלל במקומך.
אל תדאג ר' סימפסון, עד שנה הבאה גם את זה ימציאו...
ועכשיו ברצינות.
יש פעמים שבאמת הכי גאוני זה להוסיף סיומת משוננת למילה מיושנת ולקבל תוצאה מחוננת.
אבל היי, לא צריך להגזים עם זה.
אנחנו עוד עלולים לקבל פטנט מהפכני לְמַקֵּל הליכה חדשני הַמֵּקֵל את ההליכה על זקנים שייקרא שמו בישראל: "מְקֻלְקַל".
או אם דווקא תרצו, שיטה חדשה לגיוס כספים הנקרא: "שְׁנוֹרְקל"
ובפן האישי.
ניגש אלי בחור חמד וביקש את עזרתי בהקמת עסק להובלת אנשים בעזרת בעלי חיים.
או במילים אחרות: סוס ועגלה.
הסוס נולד, העגלה נבנתה, הגיע הזמן לבחור שם לעסק.
לבחור היה ברור שהשם יכלול את המילים: "חוויה" ו"כרכרה".
זה החל כ"חוויה של כרכרה", זרם ל: "חוויה על כרכרה", או "כרכרה של חוויה", ואפילו: "כרכרת החוויה", או "חווית הכרכרה".
בקיצור. כלום.
לא שם שתזכרו שנייה אחרי שתרדו מן הכרכרה ותודו לה' שלא התהפכתם.
שאלתי אותו: כשאתה מגיע מבני ברק ורואה סוס ועגלה. מה עובר לך בראש?
שנייה של שקט ואז הוא אמר: חוות סוסים, רוכבים, קאובוי'ז, פלצור, עגלת צב, טו גאן, המערב הפרוע, אינדיאנה...
סטופ!
זה השם.
מה, "טו גאן"?
לא. "אינדיאנה"!
מכאן לשם, או מהכא להתם, מיתגנו (לא איי איי איי), עיצבנו (בכלל לא איי איי איי), הדפסנו (נו נו), ו... הגיע החופש!
א' אלול.
שאלתי את הבחור.
נו, איך המיתוג תפס?
אז ככה - הוא אמר - רובם נהנו מהיציאה, אבל היו כמה ששאלו אותי 'מה זה אינדיאנה'?!
ומה ענית להם? - חייכתי בסקרנות לשמוע את התשובה.
"שאינדיאנה זה השם של הסוסה".
היי, אבל זה סוס, לא סוסה?!
נו באמת, נראה לך שאלו שלא ידעו מה זה אינדיאנה, ידעו להבחין שזה סוס ולא סוסה???!!!
היי רגע, עכשיו כשאני חושב על זה... היינו יכולים לקרוא לזה: "כִּרְכָּכֵּיף".
נערך לאחרונה ב:
