י-ח-ץ,על מרורים
היא/לא,לא חסר
יום שישי,מרוץ אחרון ורגיל בהחלט של קניות,ניקיונות,בישולים,בדיוק כמו כל אימא יהודייה בכל בית.
בדיוק כמו כל אישה:המקלחות והמים החמים שנגמרים,שום דבר לא הזכיר את הנעדר.
טוב, במילא תמיד הוא לא היה בבית ביום שישי,למד והיה בחוץ ואז הגיע מאוחר, כהרגלו לא שותף בכלום,מרחף,חסר אחריות,חשבה בשפתיים חשוקות. דווקא מפלס הלחץ והחרדה של יום שישי השיגרתי,שהוויכוחים הוסיפו לו עוד לחץ, שהפך גם הוא לקבע ולמלחמה,לא היה חסר לה,הכל היה טוב,
אולי זה היה יותר מידי טוב כי היא התחילה לבכות...
הילדים הציצו עליה בחצי עין לא מאמינים,היא מעולם לא הזילה לידם דמעות,
תמיד הייתה חזקה כל כך בשבילם.
ועכשיו?הכל קורס, כל חומות ההגנה נופלות.
כמה זמן היא תכננה את הפרידה הזו?לא יאמן שהיא כבר הגיעה,ושככה היא נראית. רק שיהיה לילדים טוב ושרק לא ייקחו את זה קשה מידי,קיוותה.
אה,בעצם אולי משהו קטן אחד חסר,נזכרה,בזר הפרחים שהיה מביא לפעמים
(בסוף כשהגיע מתנשף ומתנצל) הוא נורא חסר על השולחן.
טוב, לא נורא שבת הבאה תזכור לקנות לעצמה איזה אחד.
מה יש,לא מגיע לה? גם כשהיא כבר לא "אשת",חיל- היא עדיין,אולי אפילו גנרל(ית).
הם /חסרים
-"אמא מתי כבר אבא יחזור?אני מתגעגע אליו"
-"אמא מי יעשה קידוש?,מה את?חי חי חי,אימהות בכלל לא עושות קידושים,את סתם משקרת..."
-"אמא מה?אבא לא יחזור?את עוד הפעם משקרת!
-"אמא אתמול שאלו אותי: את מי אני יותר אוהב, אותך או את אבא,אז אמא שתדעי לך: שאני בכלל לא אוהב אותך,אני אוהב רק את אבא אני רוצה אותו, עכשיו!
-"אבא, אבא שלי אבאא!"
הוא/חסר תקווה
יש לפני שבת שלמה של מיטה אחרי כל הריצות:
'יש זמן לחשוב,אין בשביל מה לקום'
'יש אפשרות לנוח סוף-סוף,כי אין בשביל מה לטרוח'
'יש על מי לחשוב ,אין את מי לברך'
'יש שפע ואין לו על מה לחול'
הוא עשה שבתו כ'חול',כי הוא זקוק כל כך לבריות,והם כל כך חסרים.
(נכתב בעקבות הקונפליקטים)
היא/לא,לא חסר
יום שישי,מרוץ אחרון ורגיל בהחלט של קניות,ניקיונות,בישולים,בדיוק כמו כל אימא יהודייה בכל בית.
בדיוק כמו כל אישה:המקלחות והמים החמים שנגמרים,שום דבר לא הזכיר את הנעדר.
טוב, במילא תמיד הוא לא היה בבית ביום שישי,למד והיה בחוץ ואז הגיע מאוחר, כהרגלו לא שותף בכלום,מרחף,חסר אחריות,חשבה בשפתיים חשוקות. דווקא מפלס הלחץ והחרדה של יום שישי השיגרתי,שהוויכוחים הוסיפו לו עוד לחץ, שהפך גם הוא לקבע ולמלחמה,לא היה חסר לה,הכל היה טוב,
אולי זה היה יותר מידי טוב כי היא התחילה לבכות...
הילדים הציצו עליה בחצי עין לא מאמינים,היא מעולם לא הזילה לידם דמעות,
תמיד הייתה חזקה כל כך בשבילם.
ועכשיו?הכל קורס, כל חומות ההגנה נופלות.
כמה זמן היא תכננה את הפרידה הזו?לא יאמן שהיא כבר הגיעה,ושככה היא נראית. רק שיהיה לילדים טוב ושרק לא ייקחו את זה קשה מידי,קיוותה.
אה,בעצם אולי משהו קטן אחד חסר,נזכרה,בזר הפרחים שהיה מביא לפעמים
(בסוף כשהגיע מתנשף ומתנצל) הוא נורא חסר על השולחן.
טוב, לא נורא שבת הבאה תזכור לקנות לעצמה איזה אחד.
מה יש,לא מגיע לה? גם כשהיא כבר לא "אשת",חיל- היא עדיין,אולי אפילו גנרל(ית).
הם /חסרים
-"אמא מתי כבר אבא יחזור?אני מתגעגע אליו"
-"אמא מי יעשה קידוש?,מה את?חי חי חי,אימהות בכלל לא עושות קידושים,את סתם משקרת..."
-"אמא מה?אבא לא יחזור?את עוד הפעם משקרת!
-"אמא אתמול שאלו אותי: את מי אני יותר אוהב, אותך או את אבא,אז אמא שתדעי לך: שאני בכלל לא אוהב אותך,אני אוהב רק את אבא אני רוצה אותו, עכשיו!
-"אבא, אבא שלי אבאא!"
הוא/חסר תקווה
יש לפני שבת שלמה של מיטה אחרי כל הריצות:
'יש זמן לחשוב,אין בשביל מה לקום'
'יש אפשרות לנוח סוף-סוף,כי אין בשביל מה לטרוח'
'יש על מי לחשוב ,אין את מי לברך'
'יש שפע ואין לו על מה לחול'
הוא עשה שבתו כ'חול',כי הוא זקוק כל כך לבריות,והם כל כך חסרים.
(נכתב בעקבות הקונפליקטים)
נערך לאחרונה ב: