י-ח-ץ(ואולי גם קצת מרורים)

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
דווקא לי הרגיש שזה מבטא איבוד קצת שליטה וסמכות הורית של אם שמגדלת לבד.
אבל אולי זה מידי מהר יחסית לזמן שלה איתם לבד.
לא חייבים להיות לבד בשביל לאבד סמכות הורית, מספיק שהיה רע גם קודם..
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
לא יודעת למה, הצורה הזו שהילדה יורקת לאמא שלה, 'את סתם משקרת' צרמה לי מאד.
אבל אם אני היחידה, אולי אחפש לעצמי משרת מבקר עיתון.

באמת צורת דיבור,לא נאותה!
נשתדל לחנך אותם...:)

מן הסתם יש להם עוד דרך ארוכה להתאושש מההלם והכאב ,
שנצברו לאורך הדרך .
ויצאו בפתאומיות ,עם היוודע להם: שאבא נחתך מהם לתמיד.
 

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
באמת צורת דיבור,לא נאותה!
נשתדל לחנך אותם...:)

מן הסתם יש להם עוד דרך ארוכה להתאושש מההלם והכאב ,
שנצברו לאורך הדרך .
ויצאו בפתאומיות ,עם היוודע להם: שאבא נחתך מהם לתמיד.

התגובה שלי היא לא בירור וחקר מה הסיבות שהביאו לכך שהילדה מתחצפת. הכל נכון, הכל הגיוני.
השאלה שלי האם זה לא בוטה מידי להעלות את זה אל הכתב בקטע כתוב שמתפרסם.
(כמו שלא הייתי כותבת על גברת המחטטת באפה למרות שאפשר לומר שהיתה מצוננת והיה לה שם גרד בלתי פוסק...)
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
התגובה שלי היא לא בירור וחקר מה הסיבות שהביאו לכך שהילדה מתחצפת. הכל נכון, הכל הגיוני.
השאלה שלי האם זה לא בוטה מידי להעלות את זה אל הכתב בקטע כתוב שמתפרסם.
(כמו שלא הייתי כותבת על גברת המחטטת באפה למרות שאפשר לומר שהיתה מצוננת והיה לה שם גרד בלתי פוסק...)

יכול להיות שאת צודקת,אקח לתשומת ליבי.
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
תשומת לבכם בבקשה!
פרק ב' הנה זה בא.

היא: הפרק נגמר.

בסיפורים יש חוקים, כשמסתיים פרק א' אוטומטית מגיע פרק ב'. מסתבר שהאנשים סביבי בטוחים שהחיים שלי הם מעשיה, עובדה שישר הם מציעים לי להתקדם הלאה. הם שוכחים שאולי החיים שלי מלאים במתח, אבל ללא ספק הם לא סיפור. מעבר לעובדה הטכנית שמצניעים אצלינו סיפורים כאלה, במחשבה שניה אולי לכן הם ממהרים לראות אותי מסודרת בפרק הבא של חיי, כדי שהסיפור הזה יהיה מאחוריהם.

ראשונה היתה זיווה השכנה הצדיקה והטובה, שמיהרה לצטט: "לא טוב היות האדם לבדו", עניתי לה מהר שהדברים נאמרו על אדם ולא על אדמה, קרי אישה, קרי אני. היא, זיווה, שתקה לרגע לעכל את כל הפילפול. מצחיק שהיא לא קלטה אותו, דווקא הטעם שלה כולל הרבה פלפל, אני יודעת כי היינו אצלה שבת שעברה, ולא יכלתי לבלוע את הדגים, ולא רק בגלל הפלפל. אתם יודעים, כשבולעים כמה דברים אחרים בחיים, קשה להכניס עוד דברים לפה.

אחר כך הגיעו בטיפות כל שאר הפסימיים והמעכר'ס, הם הגיחו משלל מקומות בלתי צפויים ובתזמונים הלא נכונים, נגעו לי היישר בנקודה. "מה יהיה עם הילדים?", לשאלה הזו כבר לא מצאתי תשובה מחוכמת, דבר שמאד לא אופייני לי, ובמקום לענות, פשוט מחקתי את המעצבנים מאנשי הקשר שלי ובהתאמה מחיי. רק השאלה נותרה לחבוט בי בשעות מאוחרות בלילה, כשהייתי סוף סוף בשקט ולבד.

מה יהיה עם הילדים, מה יהיה?


הם: הכל נגמר?!

לילה, שעה מאוחרת.

התלחשויות בחדר הילדים הגדולים:

-אתה ישן?

-עכשיו כבר לא, הערת אותי!

-תקשיב למה שמעתי,לא תתחרט שהתעוררת,זה חשוב.

-שומע.

-טוב, אז(כיחכוח) הציעו לאמא 'שידוך'

-מה?!

-ששמעת.

-מה זה אומר??

-שזהו,הכל נגמר, נקבר. לא יודע מה יהיה איתנו יותר. תשכח מהמילים:"אבא ואמא שלנו".
הם לא יוכלו לחזור להיות שוב ביחד,בחיים!

- מה,עכשיו אנחנו כמו יתומים?

-כנראה שכן, הפרק הזה נגמר סופית.


הוא: 'נגמרתי', סופית.

די,נגמרתי סופית מכל הסיפור הזה. כמה שאז,פעם,הייתי נהנה לצאת החוצה,לראות עולם,ואז לחזור הביתה, עשיר ומאושר. תמיד הייתי חוזר עם איזה "קישקוש" שמצאתי,כמו שהיא הייתה מגדירה בכעס. או לפחות איזה "הרפתקאה" עסיסית כמו שהילדים היו קוראים לסיפורי המתח שלי.
היום נדמה לי כאילו דפים שלמים מחיי,מקומטים ומוכתמים בכתמים מהסוג שלא יורדים בכביסה, ומעצבנים אותה תמיד.
איך זה שאני לא מצליח לשכוח את החיים הקודמים שהיו לי בפרק הקודם?
וכולם מסביבי, מנסים לעזור ואומרים לי: די,תתקדם הלאה,תפסיק להתאבל!,הרי אף אחד לא נפטר,ברוך ד'. חוץ מהבעל של המסכנה,האלמנה שהציעו לי לפרק ב'.
 
נערך לאחרונה ב:

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
טוב... זה משתבח...
הכתיבה זורמת ומרגישים את הדמויות מכירות לנו את עצמן.

השיח של הילדים היה נראה לי קצת מנותק. כמו שכנים שמדברים ביניהם על משהו שלא ממש קשור אליהם. זה יכול לבטא הדחקה, ושהם משחקים אותה אדישים, אבל המשפט האחרון ביניהם הרגיש לי לא מתאים אם כך. גם ההתבטאות "הם" מדי מרוחקת. לא יודעת אם הצלחתי להסביר.

ובקטנה:
-פסטטט... אתה ער?

-עכשיו כבר לא, הערת אותי!

אתה ישן?

שוב, כתוב נהדר! והמרירות מוציאה ממנה יופי של קקטוסים.
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
טוב... זה משתבח...
הכתיבה זורמת ומרגישים את הדמויות מכירות לנו את עצמן.

השיח של הילדים היה נראה לי קצת מנותק. כמו שכנים שמדברים ביניהם על משהו שלא ממש קשור אליהם. זה יכול לבטא הדחקה, ושהם משחקים אותה אדישים, אבל המשפט האחרון ביניהם הרגיש לי לא מתאים אם כך. גם ההתבטאות "הם" מדי מרוחקת. לא יודעת אם הצלחתי להסביר.

ובקטנה:


אתה ישן?

שוב, כתוב נהדר! והמרירות מוציאה ממנה יופי של קקטוסים.

אני אוהבת משובים!

שיניתי בעקבות ההארה, מה דעתך?
 

שני זאת אני :)

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
יפהה בפרק הזה כבר יש הרבה יותר 'בשר' ואפיון דמויות.
הקטע שלה - מקסים, זורם, ציני.
הם - ההדגשה של חדר הילדים הגדולים, טובה. אבל עדין, יש מילים שפחות מתאימות לילדים כמו 'נקבר' ו'הפרק הזה'. הכתיבה בצורת דו שיח מוסיפה אותנטיות.
הוא - מעולה. המשפט הסופי, סוף!
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
ובעניותי (שדעתי נתונה לזוטות, כפסיקים ונקודות), פתאום אני רואה שהכתיבה יפה פי כמה ממה שחשבתי בתחילה.
כן.. גם אני שמתי לב לזה.. פתאום הכל מואר ואפשר לראות הכל..
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
מקווה שזה לא אותו זוג מאלקסתימיה ולאהוב... [פשוט סגנון הכתיבה די מזכיר..]
בעצם למה לא?

פשוט, מי שנפרד מסביר לרב
ש"לא הסתדרו".

זוגיות ,הנפש על פיתוליה ובעיות תקשורת,
זה כנראה המכנה המשותף.

מענין מה חושבים כאן החבר'ה.
 

נחמי פורתא

משתמש מקצוען
הכתיבה ממש זורמת ובהחלט גורמת לך להגיע עד סוף הפרק בלי שום קושי,

יש לי בעיה קטנה בקטעים עם הילדים, שם אני מרגישה משהו לא נח בלב, כאילו הם זרוקים להם בחדר/בחיים ואף אחד לא טורח להסביר להם במדוייק מה קורה, ככה זה נשמע מחילופי הדברים ביניהם,
אולי להביא בפרק הבא דו שיח של האם והילדים? ככה ארגיש שהילדים מודעים למה שקורה, מתייחסים לרגשות שלהם, והם עטופים באהבה בסיטואציה הכ"כ לא פשוטה בחיים שלהם,
מה אומרת?
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
הכתיבה ממש זורמת ובהחלט גורמת לך להגיע עד סוף הפרק בלי שום קושי,

יש לי בעיה קטנה בקטעים עם הילדים, שם אני מרגישה משהו לא נח בלב, כאילו הם זרוקים להם בחדר/בחיים ואף אחד לא טורח להסביר להם במדוייק מה קורה, ככה זה נשמע מחילופי הדברים ביניהם,
אולי להביא בפרק הבא דו שיח של האם והילדים? ככה ארגיש שהילדים מודעים למה שקורה, מתייחסים לרגשות שלהם, והם עטופים באהבה בסיטואציה הכ"כ לא פשוטה בחיים שלהם,
מה אומרת?

אני בדיוק יושבת עם כמה וכמה טיוטות
לא יודעת מה להחליט לגבי המשך,
את עוזרת לי בחוות דעתך- מאד.

לגבי הילדים:
אני חושבת שזה חלק מה"טיפוס" של האימא,
היא דואגת לילדים ועם זאת, לא שמה לב בכלל לפרטים ולתחושות שלהם.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  12  פעמים

לוח מודעות

למעלה