דרוש מידע יש כאן גרפולוגיות?

מילה בסלע

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
פרסום וקופי
אנייודעת שלא ניתן לקבוע שום דבר לפי פרמטר בודד, ובכל זאת השאלה מנקרת בירכתי מוחי כבר זמן רב:

אדם שחותם את שמו באופן קבוע כאשר שם המשפחה קודם לשם הפרטי (כמו בקריאת שמות ביומן הכיתה בתחילת שנה...)

לדוג': כהן נחמה. אבל ממש באופן קבוע בולט וחריג! בכל איזכור שמו, גם בעל פה, הוא אומר את שם המשפחה לפני שמו הפרטי...

על מה זה עלול להעיד?
לא יודעת למה עוקצת אותי השאלה הזו שוב ושוב בעקשנות...
 

77777

משתמש חדש
גם לי יש שאלה....
אם פתאום הכתב משתנה בצורה כזו שהאותיות ת', ח' ומם סופית מתחילות להיכתב מלמטה למעלה
מה הסיפור??............
 

רוחי ברג

משתמש פעיל
אני עונה לך חובבני, בסדר?

בגדול זה מראה על שייכות משפחתית. וכמו כל דבר בחיים זה צריך פרופורציות.
זאת אומרת שאם זה באובססביות זה יכול להיות או גאווה משפחתית ושייכות חזקה מאוד, או מדי.
רצון להתחבא תמיד מאחורי ההורים והם יעזרו לי,
(אמא שתמיד התקשרה בשבילך לסדר את העיניינים...)
סבא שלי יכניס אותי, יסדר שלי. ההוא חבר של דוד שלי וכו'.
ובאותה מידה להפך, רצון לגונן על המשפחה, להביא אותה למרכז הבמה. ראקציה.
שוב פעם, בגרפולוגיה, הכל יחסי לדברים אחרים, ולעולם אי אפשר לדעת משהו על סמך פרט אחד, זה רק חתיכה אחת מתוך הפאזל.

מקוה שהצלחתי לעזור :)
 

תמיד בעליה

משתמש מקצוען
בני היקר (3.5) צייר ציור של כל מיני אנשים על פי בקשתי..
תצייר את..
תצייר את..
רק אחד\ת מהם היה עם ידיים. ועם מלאאאא אצבעות. כאילו בואו נגיד 20 אצבעות.
מה זה?!
 

אסתי H

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה והפקת סרטים
@מוריהלי את מבינה גם בציורי ילדים?
היום הבן שלי ציור משהו שהטריד את מנוחתי..
ציורי ילדים הטרידו את מנוחתי תמיד אחרי השתלמויות במוגנות:)
אני לא גרפולוגית... סתם עניתי לה מידע כללי
אני עונה לך חובבני, בסדר?

בגדול זה מראה על שייכות משפחתית. וכמו כל דבר בחיים זה צריך פרופורציות.
זאת אומרת שאם זה באובססביות זה יכול להיות או גאווה משפחתית ושייכות חזקה מאוד, או מדי.
רצון להתחבא תמיד מאחורי ההורים והם יעזרו לי,
(אמא שתמיד התקשרה בשבילך לסדר את העיניינים...)
סבא שלי יכניס אותי, יסדר שלי. ההוא חבר של דוד שלי וכו'.
ובאותה מידה להפך, רצון לגונן על המשפחה, להביא אותה למרכז הבמה. ראקציה.
שוב פעם, בגרפולוגיה, הכל יחסי לדברים אחרים, ולעולם אי אפשר לדעת משהו על סמך פרט אחד, זה רק חתיכה אחת מתוך הפאזל.

מקוה שהצלחתי לעזור :)
לגמרי!
 

ari1980

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
לדעתי אנחנו פראנויים מדי... כל דבר שנשאל אפשר למצוא תרוצים.. אם אין לילד התנהגות מוזרה / קיצונית אז למה סתם להכניס פחדים ורעיונות לראש.. עכשיו את תצטרכי פסיכולוגית רק בשביל להרגיע את הפחדים של עצמך... מראש לא כדאי לשאול שאלות כאלה < אם אין סיבה> זו דעתי אבל בהחלט יתכן שיגידו אחרת
 

dini pitrkowski

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
D I G I T A L
באתי...

אני עונה לך חובבני, בסדר?

בגדול זה מראה על שייכות משפחתית. וכמו כל דבר בחיים זה צריך פרופורציות.
זאת אומרת שאם זה באובססביות זה יכול להיות או גאווה משפחתית ושייכות חזקה מאוד, או מדי.
רצון להתחבא תמיד מאחורי ההורים והם יעזרו לי,
(אמא שתמיד התקשרה בשבילך לסדר את העיניינים...)
סבא שלי יכניס אותי, יסדר שלי. ההוא חבר של דוד שלי וכו'.
ובאותה מידה להפך, רצון לגונן על המשפחה, להביא אותה למרכז הבמה. ראקציה.
שוב פעם, בגרפולוגיה, הכל יחסי לדברים אחרים, ולעולם אי אפשר לדעת משהו על סמך פרט אחד, זה רק חתיכה אחת מתוך הפאזל.

מקוה שהצלחתי לעזור :)

לחלוטין ולגמרי. ממש כך.
זה כמו שמישהו לוקח מגן והולך איתו מלפניו כל הזמן. או בשביל להשוויץ איתו או כדי להתחבא מאחוריו.

גם לי יש שאלה....
אם פתאום הכתב משתנה בצורה כזו שהאותיות ת', ח' ומם סופית מתחילות להיכתב מלמטה למעלה
מה הסיפור??............
אני משערת שמדובר במישהו בגיל ההתבגרות??

בני היקר (3.5) צייר ציור של כל מיני אנשים על פי בקשתי..
תצייר את..
תצייר את..
רק אחד\ת מהם היה עם ידיים. ועם מלאאאא אצבעות. כאילו בואו נגיד 20 אצבעות.
מה זה?!
בגיל הזה עדיין לא מצפים לראות חלקי גוף מושלמים, יש כאלו שמציירים עדיין את ה"ראשן" - ראש עם 4 קוים.
אם הוא בקביעות ממשיך לא לצייר ידיים בכלל גם לא כתרשים פשוט, תשאלי את עצמך למה הוא מרגיש לא מוגן והיכן, או איפה קשה לו לתקשר עם אחרים, ולנסות לעודד אותו במקומות האלו.
בגיל 5 תבדקי שוב, אז כבר מצפים למצוא אצבעות ובמספר המתאים.

לגבי הציור ספציפית - זה שהוא צייר בכלל אצבעות זה מקסים כי הוא שם לב פתאום שיש פרט שחסר לו וניסה לצייר אותו, אז קחי בחשבון שהוא הרבה לפני 'כמה אצבעות יש', הוא בשלב של לגלות שזה קיים וצריך לתת לזה ביטוי כלשהו. אז 20 זה מעולה...
תחמיאי לו איזה יופי ששמת לב שיש גם אצבעות, ותראי שהוא מתלהב שהוא צייר המון מאלו.


הייתה אצלי אמא אחת שהבן שלה צייר בקביעות אנשים בלי ידיים, אבל הוא כבר היה בן 5 וזה בהחלט כבר מעיד על קושי מסוים, ילד שלא מצייר אותן זה מראה או שהוא ביישן ומתקשה ליצור קשר, או שהוא מרגיש חסר אונים, שהוא לא מוגן ולא יכול לסמוך על הסביבה שלו.

הוא צייר לנו עוד כמה ציורים והגענו לכך שיש לו בכיתה מאבקי כח והוא קטן ונמוך ומרגיש כנראה אבוד שם, ובנוסף הוא בכור והגיע שנה קודם לכן ממלמד מאד חם ומחמיא לעומת המלמד הנוכחי שהוא יותר טכני ולא מחמיא, וכל המכלול והפער בין המערכות יחסים בין בית ושנה קודמת לשנה הזו יצר אצלו הרגשה של חוסר אונים וקושי אישי בהתקשרות עם הסובבים בחיידר.

אז כמובן שהאמא הלכה לדבר עם הרב'ה שלו, ודאגה יותר לתת לו תשומת לב מהבית, ומעניין בהחלט לראות היום את הציורים שלו...

אבל זה לגבי זה שמציור אחד אי אפשר להסיק מסקנות וצריך לראות כמה כאלו כדי להבין אם יש כאן קושי או שזה סתם כי לא יצא לו מהיד ציור נכון,
וגם לגבי זה:
לדעתי אנחנו פראנויים מדי... כל דבר שנשאל אפשר למצוא תרוצים.. אם אין לילד התנהגות מוזרה / קיצונית אז למה סתם להכניס פחדים ורעיונות לראש.. עכשיו את תצטרכי פסיכולוגית רק בשביל להרגיע את הפחדים של עצמך... מראש לא כדאי לשאול שאלות כאלה < אם אין סיבה> זו דעתי אבל בהחלט יתכן שיגידו אחרת

הילד הזה שסיפרתי עליו, על פניו הכל היה בסדר, והוא יכל להמשיך ושנה הבאה אולי היה לו מלמד יותר חם והכל היה חוזר לקדמותו. אבל עם קצת שימת לב החיים שלו השתפרו כבר עכשיו, מסכימה איתי?

אז צריך להיות עם הילדים שלנו כל הזמן עם אצבע על הדופק, לא בכיוון של להלחיץ ולהטריד אותם , אלא כן לוודא עם עצמנו אם בטוח אין משהו שגורם להם לחוסר בטחון ואנחנו יכולים לסלול להם דרך נעימה יותר.
 

בירה לבנה

משתמש מקצוען
ואני יודעת על ילד שלא צייר ידיים בגיל 5 פלוס. ואחרי שממש ראו שזה שיטתי ואחרי פניה למאבחנת (ציורים ועוד) הבינו שהוא פרפקציוניסט. וכשהוא מצייר ידיים זה יוצא לו בלי פרופורציות. אז הוא העדיף להמנע מציור משהו שלא מצליח לו.
 

פשוש

משתמש מקצוען
שואלת בתמימות:
למה לא לשאול את הילד למה לדמות ההיא הוא צייר אצבעות ולדמות אחרת לא?
יכול להיות שהוא יענה תשובה ויספק את ההורים?
 

איילת מטילת

משתמש מקצוען
שואלת בתמימות:
למה לא לשאול את הילד למה לדמות ההיא הוא צייר אצבעות ולדמות אחרת לא?
יכול להיות שהוא יענה תשובה ויספק את ההורים?
אחיין שלי הי מציר ציורים בשחור אחותי שאלה אותו למה? הוא ענה כי סבתא אוהבת שחור (אמא שלי לובשת שחור שחור)
הוא היה בן 2 וחצי
 
נערך לאחרונה ב:

רוחי ברג

משתמש פעיל
באתי...



לחלוטין ולגמרי. ממש כך.
זה כמו שמישהו לוקח מגן והולך איתו מלפניו כל הזמן. או בשביל להשוויץ איתו או כדי להתחבא מאחוריו.


אני משערת שמדובר במישהו בגיל ההתבגרות??


בגיל הזה עדיין לא מצפים לראות חלקי גוף מושלמים, יש כאלו שמציירים עדיין את ה"ראשן" - ראש עם 4 קוים.
אם הוא בקביעות ממשיך לא לצייר ידיים בכלל גם לא כתרשים פשוט, תשאלי את עצמך למה הוא מרגיש לא מוגן והיכן, או איפה קשה לו לתקשר עם אחרים, ולנסות לעודד אותו במקומות האלו.
בגיל 5 תבדקי שוב, אז כבר מצפים למצוא אצבעות ובמספר המתאים.

לגבי הציור ספציפית - זה שהוא צייר בכלל אצבעות זה מקסים כי הוא שם לב פתאום שיש פרט שחסר לו וניסה לצייר אותו, אז קחי בחשבון שהוא הרבה לפני 'כמה אצבעות יש', הוא בשלב של לגלות שזה קיים וצריך לתת לזה ביטוי כלשהו. אז 20 זה מעולה...
תחמיאי לו איזה יופי ששמת לב שיש גם אצבעות, ותראי שהוא מתלהב שהוא צייר המון מאלו.


הייתה אצלי אמא אחת שהבן שלה צייר בקביעות אנשים בלי ידיים, אבל הוא כבר היה בן 5 וזה בהחלט כבר מעיד על קושי מסוים, ילד שלא מצייר אותן זה מראה או שהוא ביישן ומתקשה ליצור קשר, או שהוא מרגיש חסר אונים, שהוא לא מוגן ולא יכול לסמוך על הסביבה שלו.

הוא צייר לנו עוד כמה ציורים והגענו לכך שיש לו בכיתה מאבקי כח והוא קטן ונמוך ומרגיש כנראה אבוד שם, ובנוסף הוא בכור והגיע שנה קודם לכן ממלמד מאד חם ומחמיא לעומת המלמד הנוכחי שהוא יותר טכני ולא מחמיא, וכל המכלול והפער בין המערכות יחסים בין בית ושנה קודמת לשנה הזו יצר אצלו הרגשה של חוסר אונים וקושי אישי בהתקשרות עם הסובבים בחיידר.

אז כמובן שהאמא הלכה לדבר עם הרב'ה שלו, ודאגה יותר לתת לו תשומת לב מהבית, ומעניין בהחלט לראות היום את הציורים שלו...

אבל זה לגבי זה שמציור אחד אי אפשר להסיק מסקנות וצריך לראות כמה כאלו כדי להבין אם יש כאן קושי או שזה סתם כי לא יצא לו מהיד ציור נכון,
וגם לגבי זה:


הילד הזה שסיפרתי עליו, על פניו הכל היה בסדר, והוא יכל להמשיך ושנה הבאה אולי היה לו מלמד יותר חם והכל היה חוזר לקדמותו. אבל עם קצת שימת לב החיים שלו השתפרו כבר עכשיו, מסכימה איתי?

אז צריך להיות עם הילדים שלנו כל הזמן עם אצבע על הדופק, לא בכיוון של להלחיץ ולהטריד אותם , אלא כן לוודא עם עצמנו אם בטוח אין משהו שגורם להם לחוסר בטחון ואנחנו יכולים לסלול להם דרך נעימה יותר.


הבאת דוגמא על בלי אצבעות, שזה הפוך לגמרי,
אם ילד מצייר בקביעות המון אצבעות, וגדולות (שוב פעם, בקביעות, פעם אחת בחיים, זה שום דבר.) זה כן יכול ממש להדאיג כי אצבעות זה עניין של מוגנות אצל ילדים.
(ולא רק אצבעות, זה נכון להרבה איברים בגוף שאם ילד מתעכב עליהם באופן חוזר על עצמו זה מחשיד)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ע'

קכא עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:קכג עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:קכד עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:קכה עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:קכו עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:קכז עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:קכח עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

חשיפה כפולה • אתגר 130

לוח מודעות

למעלה