ביקורת ספרות טרילוגיית קודיאל - ביקורת ספרות.

[אוראל סולטן]

סבתא אמרה שהבטחות צריך לקיים, ואני הבטחתי.

כמעט שכחתי מזה, עד שחשבתי לעצמי: הרי יש לי זמן פנוי עכשיו! (מה גם שלא כדאי להסתבך עם סבתא, היא יכולה לבוא אליך לבית רק כדי לבדוק אם הגרביים שלך רטובות [והם יהיו תמיד. מניסיון.].)

למי שלא יודע, או שהוא משום-מה בעל דילי (או שלהבדיל הוא קורא את זה לאחר זמן) אני אגיד שאני כותב את הביקורת הזו בחנוכה. אז כמובן, בדיוק כשהחלתי לכתוב, נחשו מה קרה... הדלקת נרות!
יופי, עכשיו אני צריך להתבטל מעשיית מלאכה! (בהשגחה פרטית ולמזלי, חברי טוב התקשר בדיוק אז, מה שגרם לשיחה ארוכה - עד שכמעט שוב שכחתי מהביקורת - ואז נזכרתי בסבתא...)

אז הנה הביקורת, גברת @ק. כצן (ואם אתם לא @ק. כצן ובמקרה נתקלתם באשכול הזה, אל תדאגו, אני מרשה לכם לקרוא, רק תשתדלו שלא להפריע לשכנים. גם הם פשוט באמצע לקרוא...):

מידע כללי.

אורך ממוצע: 260 דף.
קהל יעד: נוער / נוער בוגר (וגם מבוגרים, למען האמת.).
ז'אנר: דרמה ופעולה.
הספרים הם כמין משל, הנמשל נמצא בספרי הגדולים, וכתוב בסופו של הספר עם פירוט.


קודיאל - סוד הכתר (ספר ראשון).

ציון ספר (לעומת השאר בסדרה): 10 מתוך 10 (לעומת ספרים אחרים) 7.5.

סקירה בקצרה: עלילה טובה, כתיבה מעולה, ציורים וכריכה נפלאים, עריכה מצוינת. שווה לכל נפש.

סקירה ארוכה:

זה הספר השני של הסופרת שקראתי, כך שכבר הכרתי את סגנון הכתיבה הנדיר הזה (שלמען האמת, הזכיר לי קצת את מ. קינן ואת 'סלמנדרה'). קראתי אותו בגיל הנזכר - כך שגם הוא הגיע בדיוק בזמן.

הספר מספר על נער בשם קודיאל אשר מבוזה על ידי ידידו, עד שביום אחד, בפתע פתאום מתגלה לו כי הוא נסיך (עכשיו משום מה, כמו כל ספר חרדי מצליח, זה מתחיל להזכיר לי טיפה את הארי פוטר...)

קודיאל הנרגש והלחוץ (זה כי לריאוס - האנטגוניסט הראשי ושליט וינדוניה הנוכחי - רוצה בכל מאודו להדיר את קודיאל מהשלטון ודרך אגב גם את השנה מעיניו) מכיר את אִתי ואת דוד אביטוס (למה כל השמות כמעט נגמרים או ב'א-ל' או ב'ס'?) וכן מצטרף עם דוד גרשון למסע רב-תהפוכות כדי להשיג חתימות משליטי ליבוריה. עד אשר הם מגיעים אל ההפי-הנד הטבעי המתממש בחזרת הממלכה לקדמותה

(אל תדאגו, זה לא קורה כזה מהר, בדרך הוא מספיק להיכלא על ידי משרתיו של לריאוס; לפגוש אריות ולעוף על נשרים; לעלות על מגדלים אשר לא רואים להם את הסוף; להתחבר עם בן מלך מפונק ועוד כמה; ללכת בגן ארוך ומסובך; לעבור על גשר צר ומתרועע; להיתקל בצבוע פנים אל פנים. אה, וגם להגיע בחילוץ דרמתי עם סבו הישר אל ארמון האויב...).

ביקורת הערות, הארות, וכו':

ספר מעולה ואחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בימי חיי, וקראתי הרבה (אני לא מגזים.).

החל מהעלילה המרתקת גם לאחר שנים, ועד לציורים מפִערי-הפה אשר נמצאים בו (שמעתי שבעקבות כך הצייר קיבל חוזה בארגון עולמי, אשריו!) הספר הוא פנינה אחת גדולה (354 עמודים) שחבל לפספס. חובת קריאה.

גם אם אתם לא רוצים לקנות /לקרוא אותו, זה לא יעזור לכם, אני מכריח אתכם. זו יצירה ספרותית בעלת ערך אין-סופי, בין אם רוחני או להבדיל אא"ה גשמי, וכל מי ששכל בקדקודו ולא ריבת תותים לחלופין, צריך להשיג אחד כזה לעצמו. עובדה שאני זוכר אותו כמעט בעל-פה לאחר שקראתי אותו בערך פעמיים בסה"כ.

העריכה, כפי שכתבתי, מצוינת, וניכר כי הושקעה בה מחשבה רבה. הספר נתן לי בדיוק את התחושה המופלאה שהייתי זקוק לה כדי לא לקרוא את הארי פוטר הנזכר (לפחות אז...).

באופן כללי, אין לי ביקורות על ספר זה. אהבתי במיוחד.

סצנות זכורות: התפוח המסוכר. הרב בפלבלה. בתיה התכולים של וינדוניה. הכליאה. החילוץ עם הנשרים. סמל הפרג (!). המגדלור ועוד.


קודיאל - סוד העבד (ספר שני).

הספר הוא המשכו של הספר הקודם, וממשיך קצת אחרי הנקודה שבה הלה התחיל.

ציון ספר (לעומת הסדרה): 4.9 (!) (לעומת אחרים) 5.1.

סקירה בקצרה: ספר נחמד. קצר. דרמה-טיפה יבשה אך כתיבה קולחת שמפצה.

סקירה ארוכה:

את הספר הזה קראתי לאחר שכבר הכרתי (בערך) את בעל החזקה (או הגלידה) אצלנו 'הארי פוטר' (לא מסבירים בדיחות, אבל כאן זה מקרה יוצא דופן, אז אני אסביר שאמרתי את זה כי מדובר בפעם שלישית שהוא מוזכר כאן.).

הספר מתאר את מסעו של קודיאל להבאת אימו ואחיו, שלא מצליח להעריך את מעמדו. סוסים יש בסדרה הזאת, והרבה. במהלך הדרך גם תראו שאיתי - הסדקיק הנצחי - מעט סוטה מהדרך, תרתי משמע. עד הסוף המשמח שגרם לי לתהות למה אין עוד סופרים כאלו במגזר.

ביקורת, הארות, הערות וכו':

הספר טוב כקודמו. כתיבה ועריכה מעולה. שווה לקנות.

אבל יש דבר אחד שעצבן אותי, גברת ק. היקרה.

למה הספר כזה קצר!!! זה לא פר, הוא נגמר מהר מידי!!!
המחיר לא שווה את האורך, אבל כן את העלילה והכתיבה.
דרך אגב, לצייקנים שבינינו, כמוני, הספר נמכר במבצעי חנוכה באור החיים ב28 ש"ח בלבד. רוצו לקנות לפני שהוא יעלה שוב. כדאי לכם.

קטעים זכורים: ההגעה לכפר. הפגישה. הסוסים. שני הדרכים ועוד ועוד.

את הספר השלישי אומנם עדיין לא קראתי, אך מקטעים שפורסמו כאן בפורם, ניכר כי הוא בהחלט מצוין וראוי לתואר 'ספר המשך'. אשמח אם מישהו שקרא יכתוב כאן באשכול ביקורת גם עליו.