בס"ד
ישבתי על ספסל שמידת חומותו תקשרה עם הירוקת שלמרגלותיי וצפיתי
בטיפת הבדולח שירדה מן השמיים אל תוך כף ידי.
שאלתי אותה: "מה שליחותך כאן?", היא התמזגה עם גופי, מחייכת בצלילותה המעורפלת.
שאלתי אותה: "מה בידך למסור מהשמיים הגדולים?", היא גלשה אל בין אצבעותיי.
שאלתי אותה: "האם את מביאה בקרבך שלום?", היא נפלה אל הארץ,
ממזגת רקיע ואדמה, מים עליונים ותחתונים. מחייכת.
שאלתי אותה: "האם מלאת את שליחותך עלי אדמות?", היא חלחלה
במבואות העפר הכווץ, חיים בתוך אחרית האדם.
שאלתי אותה: "מה הייתה תכליתך?", לא ראיתי דבר. ראייתי
החושית הוגבלה מול מסך האדמה.
ישבתי. שתקתי את הדממה ששדרו לי עיניי.
היקום הזדעזע רבות בשנים, צבעים הפליגו מלב אל לב,
טובעים בחיקם יגון וצהלה.
שתיל קטן בירוק צלול ומעורפל צמח ליד רגלי הספסל.
שאלתי אותו: "האם אראה גם את תכליתי?".
טיפת בדולח גלשה אל תוך אצבעותיי,
שאלתי אותה: "האם אני מביאה בקרבי שלום?".
ישבתי על ספסל שמידת חומותו תקשרה עם הירוקת שלמרגלותיי וצפיתי
בטיפת הבדולח שירדה מן השמיים אל תוך כף ידי.
שאלתי אותה: "מה שליחותך כאן?", היא התמזגה עם גופי, מחייכת בצלילותה המעורפלת.
שאלתי אותה: "מה בידך למסור מהשמיים הגדולים?", היא גלשה אל בין אצבעותיי.
שאלתי אותה: "האם את מביאה בקרבך שלום?", היא נפלה אל הארץ,
ממזגת רקיע ואדמה, מים עליונים ותחתונים. מחייכת.
שאלתי אותה: "האם מלאת את שליחותך עלי אדמות?", היא חלחלה
במבואות העפר הכווץ, חיים בתוך אחרית האדם.
שאלתי אותה: "מה הייתה תכליתך?", לא ראיתי דבר. ראייתי
החושית הוגבלה מול מסך האדמה.
ישבתי. שתקתי את הדממה ששדרו לי עיניי.
היקום הזדעזע רבות בשנים, צבעים הפליגו מלב אל לב,
טובעים בחיקם יגון וצהלה.
שתיל קטן בירוק צלול ומעורפל צמח ליד רגלי הספסל.
שאלתי אותו: "האם אראה גם את תכליתי?".
טיפת בדולח גלשה אל תוך אצבעותיי,
שאלתי אותה: "האם אני מביאה בקרבי שלום?".
נערך לאחרונה ב: