הנושאים החמים
הנושאים החמים
אכן, כשהרמה הספרותית גבוהה, הספר פשוט החמיץ את המטרה.
בסיפורים מחורזים לילדים חשוב מאוד גם הקצב, אולי אף יותר מהחרוז.
כשהילדים קולטים את הקצב, הם פשוט זורמים עם הטקסט.
אני מעלה כאן חלק מספר שכתבתי את גרסתו העברית.
הספר בגרסתו האנגלית נכתב בידי קלינאית תקשורת. הוא מציב בפני הילד בגיל הרך דילמות מחייו, והילד מתבקש להציע פתרונות. כאן העליתי רק חלקים ממנו, להתרשמות.
קיבלתי מסבתא כדור מתנה,
יצאתי אתו בשמחה לגינה.
הקפצתי אותו, נהניתי כל כך,
אבל הוא התגלגל במהירות וברח.
ליד מכונית נעצר לו ודי,
ואני ממהר ומושיט את ידיי.
רציתי לרדת לרגע לכביש,
להרים הכדור ולחזור אתו חיש -
אבל אז נעצרתי: הכביש מסוכן!
במיוחד בשביל ילד נמוך וקטן.
אבל איך יחזור לידיי הכדור?
מה אוכל לעשות אם לרדת אסור?
כך חשבתי בשקט, שואל את עצמי,
ואתם - מה הייתם עושים במקומי?
*****
יום שני:
כמה טוב לשחק
בגינה הנחמדת,
לקפוץ לי הרחק,
לעלות ולרדת,
לטפס בסולם,
להחליק לי מהר,
לחייך לכולם
ולקרוא לחבר.
אך פתאום - טיף טיף טף,
שתי טיפות על האף!
עוד טיפה ועוד שתיים
יורדות משמים.
אז בשקט אמרתי
שלום למתקן,
כי ממש לא רציתי
להיות מצונן.
ובלי לחכות שירד גם ברד,
הזדרזתי ורצתי הביתה מיד.
קטע נוסף:
שיחקתי היום בהמון משחקים,
בפאזל גדול עם הרבה חלקים,
וחיות וליצן ודובון וקטר,
שיחקתי בשקט - היה נהדר!
כשראיתי שאין עוד מקום פה בחדר,
הבנתי: צריך לעשות בו קצת סדר.
אני ילד חרוץ,
אז בלי שום תירוץ
אני קם כמו גדול
ואוסף את הכל.
קוביות חיש ארים,
אאסוף הספרים,
הבובה והדוב -
למדף הצהוב.
את הפאזל מהר
בקופסה אסדר,
והנה, עוד דקה -
הרצפה כבר ריקה!
בסיפורים מחורזים לילדים חשוב מאוד גם הקצב, אולי אף יותר מהחרוז.
כשהילדים קולטים את הקצב, הם פשוט זורמים עם הטקסט.
אני מעלה כאן חלק מספר שכתבתי את גרסתו העברית.
הספר בגרסתו האנגלית נכתב בידי קלינאית תקשורת. הוא מציב בפני הילד בגיל הרך דילמות מחייו, והילד מתבקש להציע פתרונות. כאן העליתי רק חלקים ממנו, להתרשמות.
קיבלתי מסבתא כדור מתנה,
יצאתי אתו בשמחה לגינה.
הקפצתי אותו, נהניתי כל כך,
אבל הוא התגלגל במהירות וברח.
ליד מכונית נעצר לו ודי,
ואני ממהר ומושיט את ידיי.
רציתי לרדת לרגע לכביש,
להרים הכדור ולחזור אתו חיש -
אבל אז נעצרתי: הכביש מסוכן!
במיוחד בשביל ילד נמוך וקטן.
אבל איך יחזור לידיי הכדור?
מה אוכל לעשות אם לרדת אסור?
כך חשבתי בשקט, שואל את עצמי,
ואתם - מה הייתם עושים במקומי?
*****
יום שני:
כמה טוב לשחק
בגינה הנחמדת,
לקפוץ לי הרחק,
לעלות ולרדת,
לטפס בסולם,
להחליק לי מהר,
לחייך לכולם
ולקרוא לחבר.
אך פתאום - טיף טיף טף,
שתי טיפות על האף!
עוד טיפה ועוד שתיים
יורדות משמים.
אז בשקט אמרתי
שלום למתקן,
כי ממש לא רציתי
להיות מצונן.
ובלי לחכות שירד גם ברד,
הזדרזתי ורצתי הביתה מיד.
קטע נוסף:
שיחקתי היום בהמון משחקים,
בפאזל גדול עם הרבה חלקים,
וחיות וליצן ודובון וקטר,
שיחקתי בשקט - היה נהדר!
כשראיתי שאין עוד מקום פה בחדר,
הבנתי: צריך לעשות בו קצת סדר.
אני ילד חרוץ,
אז בלי שום תירוץ
אני קם כמו גדול
ואוסף את הכל.
קוביות חיש ארים,
אאסוף הספרים,
הבובה והדוב -
למדף הצהוב.
את הפאזל מהר
בקופסה אסדר,
והנה, עוד דקה -
הרצפה כבר ריקה!
