חריזה בספרי ילדים - בעד ונגד

[תרצה]

ישנו כלל המתאים לכתיבה למבוגרים והיפוכו לספרות ילדים: בכתיבה לנוער ולמבוגרים חשוב לא לחזור על עצמך, להשתדל להשתמש במילים נרדפות כדי 'לשבור' את החזרה (כשהיא מוכרחת).
ואילו בספרות ילדים - רצוי שיהיה קטע החוזר על עצמו שוב ושוב (לרוב בחרוזים), שכן ילדים אוהבים את החזרה הזו ומצטרפים אליה בחדוה.

 

[אילנית]

למה חרוזים למען ד'? למה? למה? למה?
כשאני רואה ספר ילדים בחרוזים, נהיה לי "שחור בעיניים". זה מבולבל, מילים גבוהות, ולרוב הילדים לא מבינים את הסיפור!!
נדיר מאוד למצוא ספר ילדים בחרוזים בו הכתיבה איכותית ואני לא צריכה להסביר לילדים "למה התכוון המשורר".
לילדים צריך לכתוב בשפה עשירה - ברמה שלהם, קולחת, וברורה. שהם יבינו את הקשר בין הסיפור לבין התמונה. בקיצור - מי שחשב להוציא ספר ילדים בחרוזים שבבקשה יחשוב פעמיים!

 

[סופרת]

למה חרוזים למען ד'? למה? למה? למה?
נדיר מאוד למצוא ספר ילדים בחרוזים בו הכתיבה איכותית ואני לא צריכה להסביר לילדים "למה התכוון המשורר".
לילדים צריך לכתוב בשפה עשירה - ברמה שלהם, קולחת, וברורה. שהם יבינו את הקשר בין הסיפור לבין התמונה. בקיצור - מי שחשב להוציא ספר ילדים בחרוזים שבבקשה יחשוב פעמיים!

תשאלו מו"לים אודות כתיבת ספר בחרוזים, הם יתמכו בכך. דומני שהיחיד שאינו אוחז מספרות ילדים זו הוא הבעלים של יפה נוף.

ובאמת, אלו ספרים מוצלחים בחרוזים אנו מכירים?
מעטים מאד.
כדי להגיע לחרוזים טובים - ולא לחרוז שור בחמור - המחברת עולה דרגה ברמת השפה, ואז הילד זקוק להסבר בכל מילה.
מה הרווחתי מכך? את או אני או כל אם אחרת צריכות לספר סיפור חדש לילד!

 

[עפרה]

מתווכחת מאוד מאוד!!!!
הסיפורים הכי טובים לילדים יש בהם חריזה קלילה פה ושם. זה כל הכיף! קחו למשל את לאה גולדברג. יש מישהו שלא משוגע על דירה להשכיר?
או דוקטור סוס (באנגלית! אי אפשר לתרגם כזה דבר במאה אחו&#1494
זה שיש אנשים שלא יודעים לכתוב, וחושבים שאם הם יחרזו חרוזים מטופשים הספר ייצא מוצלח, לא אומר שהאשם הוא בעצם החרוזים.
וכאילו שספרות הילדים הלא-מחורזת בציבור החרדי היא כן ברמה גבוהה...

 

[עפרה]

ואם כבר חרוזים, מי שאוהב חרוזים מושלמים וקצב בלי פשרות, (לא לילדים, למבוגרים. אל תתעצבנ&#1493. בטח ייהנה מהספר 'נחה הרוח' שיצא עכשיו. מכירים? פגשתי אותו בפסח והתמכרתי.

 

[mig]

לילדים חרוזים טובים ולא מאולצים מצוינים.
הצליל החוזר שמגרה את הילד להצטרף ולסיים את המשפט יחד איתך.
שהופך את הסיפור לזכיר וקליט.

הבעיה לא בחרוזים אם כן אלא של הסופרים.

 

[עפרה]

אולי בהמשך אני אעלה דוגמאות של חרוזים מוצלחים לילדים. או שמישהו אחר יעלה. ברור לי שיש כאלה.

 

[ארבע]

ודאי שיש סיפרות ילדים עם חריזה משובחת.
בלה גולומבובוביץ', למשל. גם רבקה אליצור. (מי לא שר בגן 'שלום לך אורחת, שלום לך שבת, חיכינו, חיכינו, סוף סוף הנה באת'?)

 

[אילנית]

אויש. מי מדבר על שירים?
מאחר ואינני רוצה לנקוב בשמות של יצירות וסופרים (כזכור, עדיין לא גיבשתי את כללי הפורום---), לא אעלה דוגמאות אבל ספרות ילדים טובה אינה מתבטאת בחריזה קלילה וקליטה אלא בהבנת המסרים. לא שאין ספרות טובה בתחום זה לילדים, אבל קשה מאוד לכתוב סיפור מובן וברור לילדים בצורה של חרוזים.

 

[mig]

תלו אלו מסרים את רוצה להעביר, ולאיזה גיל את קוראת ילדים.
להעביר לגלאי 1-4 מסר מי האמא של מי, ואיזה קול עושה כל חיה. (פרה, כבשה וכד')
מצוין בחרוזים.
כיבוד הורים לגלאי 5-8 -תלוי.
תלוי אם זה סיפור על דמה בן נתינא (סתם דוגמ&#1488
או סתם קטע שמחנך.
וכן גם הם יכולים להיות יפים בחרוזים.

 

[עפרה]

אילנית, את מכירה את 'דירה להשכיר' או לא?
וסיפורים של לוין קיפניס?
לא נראה לי שילדים לא מבינים את המסר.
זה גם לא שיר.
את לא חושבת שהסיפור היה מוצלח פחות לולא היו החרוזים שזורים בו?

אני עדיין משוכנעת שמי שיודע איך לעשות זאת, וישלב חרוזים בטקסט, יוציא ספרי ילדים משובחים יותר.

 

[אברהם]

הסיפורים הכי טובים לילדים יש בהם חריזה קלילה פה ושם. ... דוקטור סוס (באנגלית! אי אפשר לתרגם כזה דבר במאה אחוז)

אני לא מכיר את המקור, אבל לענ"ד המתרגמים עשו עבודה מצויינת. במהדורות העבריות יש משחקי מילים שלדעתי אין במקור.
(כמו למשל: "תתקל במקל קוצני במיו-חד..." מתוך "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" תרגום: לאה נאור)

 

[אברהם]

חוץ מזה, אני אישית שם לב שהילדים אוהבים לשמוע סיפור עם חרוזים או בלי חרוזים, בין אם הם מבינים ובין אם הם לא מבינים.

 

[אברימי]

כולם מתווכחים
מקבלים ודוחים
אך שוכחים
כי נאמרו גם דברים
לא רק לגבי החרוזים

אלא ובעיקר
להיפגש עם המוכר.

ומה שמאד עוזר
להיפגש עם טקסט חוזר
שאל המוח במהירות חודר
ואת הסיפור כולו מסדר

וכך כשנופל הפור
על סיפור
מפי אם או אב
את הרעיון נאהב
נצרף משפטים ונשלים
נבין המשלים והנמשלים

 

[עפרה]

בקשר לדוקטור סוס, לא זכרתי בעל-פה ספר עברי שלו ברמה שתאפשר לי לבחון את איכותו, אבל באנגלית זכרתי, ונדמה היה לי שהסגנון הנפלא שלו קשה לתרגום. יתכן שהצליחו למצוא מתרגם שהוא בעצמו סופר בסגנון דוקטור-סוסי. מעניין מאוד להשוות בין המקור לתרגום.

 

[לוי]

מי שמכיר את "אפרוחי הכי הכי" ו"אפרוחים כמו אחים" לא יתווכח על העניין כי החריזה שם היא זו שעושה את הספר (אחרי הציורים של יוני...) הילדים אוהבים את זה מאד ומדקלמים את זה בגיל שנתיים עמוד אחר עמוד (מנסיו&#1503. גם אם לא מבינים כל מילה - את הכיוון הכללי קולטים יפה, ומקסימום שואלים על מילים מסוימות.
וסליחה, ילדים שלא אוהבים חריזה זה כנראה בגלל המקריא...

 

[קול-התור]

ואיך שכחתם את "הספר המתוק הזה" "הספר החמוד הזה"?

תראו את צצי המוצץ
אפשר ממש להתפוצץ
את איציק הוא כל כך אוהב
ואף לרגע לא עוזב
יושב לו שם בתוך הפה
לצאת החוצה? לא רוצה

וכן הלאה וכן הלאה.
חרוזים קלים שאינם מאלצים בשום אופן את השפה. קטעים החוזרים על עצמם בשיטת "סיפורי החוליות" ועוד מעלות. תשאלו ואענה לכם. (אני מומחית לענין הספרים הללו והשיטה שמאחוריה&#1501.

 

[עפרה]

איך אוהבים אצלנו את 'הספר המתוק הזה'!
הספר החרדי היחיד מן המדף שלנו שאני נהנית לספר לילדים.
הוא באמת כתוב טוב!
אולי אין לנו הרבה ספרים, יתכן שיש עוד ספרים טובים שלא הכרתי עדיין, ובכל זאת...

 

[GD]

למרות שעיקר העיסוק שלי הוא גרפיקה בתור אמא לילדים מצאתי לנכון להגיב גם כאן,
יש משהו שמאוד מושך את אלו שכותבים ספרי ילדים לכתוב סיפורים על בעלי חיים ממחוזות רחוקים במילים מחורזות ברמה ספרותית גבוהה.
מה קורה? האמא נהנית וקונה והילדים לא אוהבים לשמוע (אני מדברת על ילדים קטנים 0-5) כי הם לא מבינים, זה לא קרוב לעולם שלהם (באמת משנה להם מה אמרה הג'רפה לגמל?)
תסלחו לי, אבל ילדים הכי אוהבים לשמוע, מנסיון סיפורים על עצמם, בשפה קולחת כמו שאמא מספרת סיפור לפני השינה, משהו שהם מבינים אותו ומזדהים איתו.
תראו לי ילדה בגיל הגן שלא משוגעת על הספרים של דינה די? לפני שקניתי אותו חשבתי לעצמי, אוי בטח לא יהנו מזה, זה הרי בדיוק מה שקורה אצלן בגן כל יום, שוין.
אבל הופתעתי לטובה, והם באמת הספרים הכי בלויים אצלינו.

 

[אורליאה]

ילדים אוהבים לשמוע הכל כל עוד האמא שמספרת יודעת לעשות זאת.
לדבר בקול ברור ודרמטי עם שינויים בטון וקצת עויות בפרצוף והילד נהנה
לגבי חרוזים זה פשוט תלוי ברמת הסופרת בדיוק כמו כל ספר אחר
יש חרוזים מוצלחים שהם גם קליטים גם מובנים ומותאים לרמת הילדון
ויש חרוזים שממש נראים מודבקים או ברמה גבוה יותר ואז באמת היה עדיף שלא יהיו