הנושאים החמים
הנושאים החמים
לפני עשר דקות חניתי.
פעולת החניה עצמה לקחה עשר דקות (ולא בגלל שאני לא יודע לחנות!... תיכף תבינו), ופעולת חיפוש החניה גזלה 45 דקות תמימות מזמני. באישון ליל.
כן, אני מדבר על בעיית החניה בבני ברק.
אבל למה להקדים את המאוחר? בואו נעשה סדר בדברים:
לאחר נסיעה ארוכה מחוץ לעיר, חזרתי לביתי שבבני ברק עם אשתי והתינוק.
והנה, במקום שאגש לחניה שברחוב (לא נדבר על חניה בפתח הבית), אני ניגש לרחוב מפוצץ ברכבים, שחלקם נאלצו מחוסר מקום לחנות באופן בלתי חוקי בעליל, מתוך כוונה להזיז את הרכב עם שחר בצאתם לעבודת יומם.
נו, ניגשים לרחוב הבא. אבל ברחוב הבא הבעיה זהה לחלוטין.
ניגשים לרחוב השלישי.
עוברים הלאה לרחוב הרביעי.
ולחמישי.
ולשישי.
ולשביעי.
ולשמיני.
ולתשיעי.
ולעשירי.
וכן הלאה...
אני מוצא את עצמי עורך היכרות מעמיקה עם כל סמטאותיה של שכונת המגורים שלי ושל השכונות הסמוכות, יותר ופחות, כולל בניינים, חצרות בלתי מגודרות (לא התכוונתי לחנות שם, אל דאגה!) ובינות לפחים. אני עובר הלאה לרמת גן, ושם הבעיה דומה.
אני נוסע ונוסע ונוסע ונוסע ונוסע ונוסע ונוסע ונוסע ונוסע, מגיע למקומות שההליכה משם לביתי היא כרבע שעה - עשרים דקות, אבל חניה אין! פשוט אין!!! [בקצב הזה כדאי לבנות חניונים במדבר יהודה ולסדר שאטלים לעיר... רק בין 8 בבוקר ל-8 בערב כמובן...].
עכשיו תגידו לי אתם, זה נורמלי שעירייה תאפשר לדבר כזה לקרות? עירייה לא אמורה לקחת את העניינים לידיים ולדאוג לחניונים תת קרקעיים או משהו בדומה לזה? זה לא מינימום? שאני אבין - אנחנו חיים בשנות השישים של המאה הקודמת, בה רק לעשירים בארץ היו רכבים? מה הולך כאן???
טוב, נו, למה אני מעלה את זה כאן?
אז ככה:
קודם כל - להוציא קצת קיטור! מה יש, אסור?
אבל יש כאן 2 סיבות מהותיות יותר:
הראשונה - אם אי מי מכם בעל/ת השפעה בנושא, בבקשה לפעול בנושא הזה ד-ח-ו-ף!!! זה לא סובל שום דיחוי! ולא, אני לא מבקש בשבילי. אני ב"ה עוזב את העיר הזאת בקרוב מאוד. אני מבקש בשביל כל מי שגר בעיר המדהימה הזאת, שיש בה פי חמש מכוניות ממקומות חניה, ופי עשר דו"חות חניה ממכוניות! הכנסה נאה לקופת העירייה.
אבל הסיבה השנייה באה מחמת דבר נוסף שטרם הזכרתי, וזה נוגע (פחות או יותר) לכל מי שגר בבני ברק ויש לו רכב. בעודי תר אחר ישועה בדמות חניה נורמלית, נוכחתי בדבר מרגיז במיוחד. המון מכוניות חונות במרחק רב (יחסית) זו מזו, כאילו אנחנו נמצאים באמצע המדבר. לו יכולתי, הייתי מצמצם את כל המרווחים המיותרים, ויוצר "יש מאין" כמעט מספר כפול של חניות! למה לא חונים צמוד זה לזה? אז נכון, אני משתדל מאוד לדון לכף זכות כל מי שחנה, שיתכן מאוד שבשעת החניה הוא אכן חנה בצמוד לאחר, ורק לאחר מכן הרכב השני יצא ורכב שלישי הגיע וכן הלאה... אבל בינינו - הרבה לא חושבים על זה, ורק ממהרים לחנות בצורה נוחה ולעוף הביתה כבר.
אז ב-ב-ק-ש-ה מכולם, לכל הפחות בשעות הערב, כשאתם חונים ללילה הקרוב, השתדלו לחנות כמה שיותר צמוד לרכב הסמוך!!!!
ועכשיו - למה פעולת החנייה לקחה לי כ"כ הרבה זמן?
ובכן, מכיוון שרכב חנה באמצע שתי חניות, נאלצתי לחנות חצי על הכביש וחצי על המדרכה. אלא שהיו רכבים רבים סביב (אני מדבר על חניה שבסוף רחוב ללא מוצא, אם מישהו מבין למה אני מתכוון), וגם על המדרכה עצמה היתה כמות זבל שלא מביישת את אתר חיריה, כיאה וכיאות לבני ברק. כך שראשית כל נאלצתי לצאת מן הרכב ולפנות בעצמי את כל הזבל שהיה שם (בעיקר ברזלים שונים, רפסודות, קרטונים, וסתם שאר מרעין בישין), ורק לאחר מכן יכולתי לחנות. אלא שמכיוון שמסביב היו רכבים רבים, הייתי צריך לגייס כישורי אדריכלות ועיצוב פנים (שאין לי...) ולחשב את הכיוון המדויק דרכו אוכל להיכנס בצורה טובה לחניה הבלתי אפשרית הזו.
מבטיח לכם ששיעור נהיגה שכזה אף אחד כאן לא עובר אצל מורה, מומחה ככל שיהיה!...
ולעת עתה דילגתי על נושא דו"חות החניה שהעירייה מחלקת בנדיבות רבה. (אגב, אין שום הבדל בין זה לבין הווירוסים במחשבים. בשניהם הגוף האחראי לדבר יוצר את הבעיה ודורש כסף עבור הפתרון! טוב, לא בדיוק, אבל כמעט...).
[נ.ב. סליחה על הנוסח הבלתי מקצועי, אני פשוט גמור מעייפות אחרי כל החיפושים הללו בשעה כזו... אבל להוציא קיטור בכל זאת הייתי חייב!...]
פעולת החניה עצמה לקחה עשר דקות (ולא בגלל שאני לא יודע לחנות!... תיכף תבינו), ופעולת חיפוש החניה גזלה 45 דקות תמימות מזמני. באישון ליל.
כן, אני מדבר על בעיית החניה בבני ברק.
אבל למה להקדים את המאוחר? בואו נעשה סדר בדברים:
לאחר נסיעה ארוכה מחוץ לעיר, חזרתי לביתי שבבני ברק עם אשתי והתינוק.
והנה, במקום שאגש לחניה שברחוב (לא נדבר על חניה בפתח הבית), אני ניגש לרחוב מפוצץ ברכבים, שחלקם נאלצו מחוסר מקום לחנות באופן בלתי חוקי בעליל, מתוך כוונה להזיז את הרכב עם שחר בצאתם לעבודת יומם.
נו, ניגשים לרחוב הבא. אבל ברחוב הבא הבעיה זהה לחלוטין.
ניגשים לרחוב השלישי.
עוברים הלאה לרחוב הרביעי.
ולחמישי.
ולשישי.
ולשביעי.
ולשמיני.
ולתשיעי.
ולעשירי.
וכן הלאה...
אני מוצא את עצמי עורך היכרות מעמיקה עם כל סמטאותיה של שכונת המגורים שלי ושל השכונות הסמוכות, יותר ופחות, כולל בניינים, חצרות בלתי מגודרות (לא התכוונתי לחנות שם, אל דאגה!) ובינות לפחים. אני עובר הלאה לרמת גן, ושם הבעיה דומה.
אני נוסע ונוסע ונוסע ונוסע ונוסע ונוסע ונוסע ונוסע ונוסע, מגיע למקומות שההליכה משם לביתי היא כרבע שעה - עשרים דקות, אבל חניה אין! פשוט אין!!! [בקצב הזה כדאי לבנות חניונים במדבר יהודה ולסדר שאטלים לעיר... רק בין 8 בבוקר ל-8 בערב כמובן...].
עכשיו תגידו לי אתם, זה נורמלי שעירייה תאפשר לדבר כזה לקרות? עירייה לא אמורה לקחת את העניינים לידיים ולדאוג לחניונים תת קרקעיים או משהו בדומה לזה? זה לא מינימום? שאני אבין - אנחנו חיים בשנות השישים של המאה הקודמת, בה רק לעשירים בארץ היו רכבים? מה הולך כאן???
טוב, נו, למה אני מעלה את זה כאן?
אז ככה:
קודם כל - להוציא קצת קיטור! מה יש, אסור?
אבל יש כאן 2 סיבות מהותיות יותר:
הראשונה - אם אי מי מכם בעל/ת השפעה בנושא, בבקשה לפעול בנושא הזה ד-ח-ו-ף!!! זה לא סובל שום דיחוי! ולא, אני לא מבקש בשבילי. אני ב"ה עוזב את העיר הזאת בקרוב מאוד. אני מבקש בשביל כל מי שגר בעיר המדהימה הזאת, שיש בה פי חמש מכוניות ממקומות חניה, ופי עשר דו"חות חניה ממכוניות! הכנסה נאה לקופת העירייה.
אבל הסיבה השנייה באה מחמת דבר נוסף שטרם הזכרתי, וזה נוגע (פחות או יותר) לכל מי שגר בבני ברק ויש לו רכב. בעודי תר אחר ישועה בדמות חניה נורמלית, נוכחתי בדבר מרגיז במיוחד. המון מכוניות חונות במרחק רב (יחסית) זו מזו, כאילו אנחנו נמצאים באמצע המדבר. לו יכולתי, הייתי מצמצם את כל המרווחים המיותרים, ויוצר "יש מאין" כמעט מספר כפול של חניות! למה לא חונים צמוד זה לזה? אז נכון, אני משתדל מאוד לדון לכף זכות כל מי שחנה, שיתכן מאוד שבשעת החניה הוא אכן חנה בצמוד לאחר, ורק לאחר מכן הרכב השני יצא ורכב שלישי הגיע וכן הלאה... אבל בינינו - הרבה לא חושבים על זה, ורק ממהרים לחנות בצורה נוחה ולעוף הביתה כבר.
אז ב-ב-ק-ש-ה מכולם, לכל הפחות בשעות הערב, כשאתם חונים ללילה הקרוב, השתדלו לחנות כמה שיותר צמוד לרכב הסמוך!!!!
ועכשיו - למה פעולת החנייה לקחה לי כ"כ הרבה זמן?
ובכן, מכיוון שרכב חנה באמצע שתי חניות, נאלצתי לחנות חצי על הכביש וחצי על המדרכה. אלא שהיו רכבים רבים סביב (אני מדבר על חניה שבסוף רחוב ללא מוצא, אם מישהו מבין למה אני מתכוון), וגם על המדרכה עצמה היתה כמות זבל שלא מביישת את אתר חיריה, כיאה וכיאות לבני ברק. כך שראשית כל נאלצתי לצאת מן הרכב ולפנות בעצמי את כל הזבל שהיה שם (בעיקר ברזלים שונים, רפסודות, קרטונים, וסתם שאר מרעין בישין), ורק לאחר מכן יכולתי לחנות. אלא שמכיוון שמסביב היו רכבים רבים, הייתי צריך לגייס כישורי אדריכלות ועיצוב פנים (שאין לי...) ולחשב את הכיוון המדויק דרכו אוכל להיכנס בצורה טובה לחניה הבלתי אפשרית הזו.
מבטיח לכם ששיעור נהיגה שכזה אף אחד כאן לא עובר אצל מורה, מומחה ככל שיהיה!...
ולעת עתה דילגתי על נושא דו"חות החניה שהעירייה מחלקת בנדיבות רבה. (אגב, אין שום הבדל בין זה לבין הווירוסים במחשבים. בשניהם הגוף האחראי לדבר יוצר את הבעיה ודורש כסף עבור הפתרון! טוב, לא בדיוק, אבל כמעט...).
[נ.ב. סליחה על הנוסח הבלתי מקצועי, אני פשוט גמור מעייפות אחרי כל החיפושים הללו בשעה כזו... אבל להוציא קיטור בכל זאת הייתי חייב!...]
