חיים במסכה

שב נא הסופר

משתמש מקצוען
פרק א

הדלת נותרה פתוחה כדי חריץ קטן. ועוד קודם שאחז בידית הדלת לפותחה, הספיק כבר לקלוט את המתרחש בפנים.

סחרחורת עזה תקפה אותו, אישוני עיניו התכווצו בחוריהם וכולו אחוז אימה. לא האמין למראה עיניו.

ידו הרועדת, בקושי אחזה בקיר המוביל אל היציאה, אך ליבו הפועם בחזקה לא הרשה לו להמתין אף רגע, ובשארית כוחותיו נמלט מהמקום אל עבר ביתו.

למה אתה חיוור כל כך, קבלה אשתו את פניו בארשת דאגה.

המילים נעתקו מפיו, תחושת מחנק לפתה את גרונו, וביד רועדת נופף לה להגיש לו כוס מים בדחיפות, תוך כדי צניחתו על כורסתו אפוס כוחות.

התנהגותו התמוהה בישרה לה רעות, הן לא רגילה לראות את בעלה במצב משונה שכזה.

בקושי הספיק לשתות רבע כוס, וכבר חטפתו תנומה טרופה מהולה בגניחות ביניים מלחיצות.

ליבה הלם בה בפראות, חסרת אונים נעמדה לה באמצע סלון ביתה, לא יודעת אם להזמין עזרה או לא.

למה.. למה עשית לי.., נשמעה לפתע זעקה מפיו מהולה במשפטים מקוטעים בלתי מובנים.

מיד רכנה לצידו והיטתה אוזנה אל עבר פיו, בנסיון לדלות ממנו איזשהו מימצא לסיבת אירוע מסעיר זה. אך לשוא.

צלצול הטלפון קרע את הדממה, מספר הטלפון של אביה הופיע על הצג.

רק זה היה חסר לה, שיקלוט את הרגעים המתוחים מקיר לקיר פה בסלון ביתה.

אחר התלבטות קשה.. החליטה לענות, לא לפני שנשמה עמוקות, מנסה להשכיח דאגתה.

שלום שפרה.. מה נשמע.. הכל בסדר, שאל אביה בנימת חשד שהו.

ברוך ה' הכל בסדר, ענתה בקול כמעט תקיף, מנסה להשתלט על הרעד שבקולה.

אה בסדר.. חשבתי קרה משהו.. פשוט מרדכי אמר לי שהוא ראה את פנחס רץ בצורה קצת מטורפת.. את אומרת שהכל בסדר אז אני רגוע.. מה שלום הילדים, שאל לבסוף בהסחה כמתנצל על כניסתו לתחום הפרט של בתו.

ברוך ה' הכל בסדר, השיבה מבולבלת, בכל אופן תודה על דאגתך אבא. וסיימה את השיחה.

אבן גדולה הוסרה מליבה. טוב שהשיחה הזו נגמרה איכשהו בטוב, הרהרה לעצמה.

לפתע התנער פנחס בבהלה. מי זה היה בטלפון, שאל בעינים קרועות לרווחה, מנסה להסתיר את חשדו.

זה היה אבא, היא השיבה. לבה ריחם עליו, כמה שהוא נראה מסכן ומותש.

אולי כבר תספר לי מה קרה, פנתה אליו בנימת כאב.

אחח.. הלכתי.. היום ל.., לא הספיק לגמור את דבריו וכבר ראשו נשמט לאחור, עפעפיו ננעלו לאיטם, לא לפני שהעיף לעברה מבט זועק כמבקש עוד לומר דבר מה. ושוב שקע בתנומה טרופה.


---------
נ.ב. רק אם אני יראה כאן תגובות חמות - תרתי משמע, יהיה לי חשק להמשיך להשקיע.. ;)
 
נערך לאחרונה ב:

מרחבית

משתמש מקצוען
איזה מתח!
התנומה הטרופה פעמיים, לא מובנת לי מספיק, אלא אם כן יהיה לזה הסבר בהמשך. כי אדם כל-כך נסער - לא נרדם. אלא אם כן אבד את ההכרה או שתה אלכוהול או אפלפסיה וכאלה. סתם תנומה לא מתאימה במצב כזה.
הייתי משנה את 'חוש בינתה החד', כי לא צריך חדות ובינה כדי להבין שקרה משהו לבן אדם שנראה ונשמע כך.
מחכים להמשך!
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מותחח……

הייתי משנה קצת את ההתחלה כי הסיפור מתחיל איתו וממשיך איתה..

מה שעוד, יש מידי הרבה פסקאות לדעתי..
למה אתה חיוור כל כך, קבלה אשתו את פניו בארשת דאגה.

המילים נעתקו מפיו, תחושת מחנק לפתה את גרונו, וביד רועדת נופף לה להגיש לו כוס מים בדחיפות, תוך כדי צניחתו על כורסתו אפוס כוחות.
זה למשל מיותר כי יש כאן המשך ישיר…
 

שב נא הסופר

משתמש מקצוען

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
ההתחלה של הסיפור באה לספר את הקורות עם פנחס ואז הסיפור עובר לאשתו (שפרה) במעבר מהיר מידי..

לא יודעת, אולי רק לי זה הפריע…
 

אמא ומתכנתת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
בעיקרון נכון
אבל לאנשים קצרי קשב וריכוז כמוני, קל לקרוא קטעים קטעים.
זה אולי קל יותר לקריאה, אבל זה ממש מבלבל ומקשה על ההבנה.
מעבר לקטע חדש דורש סיבה. הוא יוצר הפסקה מכוונת ברצף הקריאה, ומסמן על משהו חדש, נפרד.
כשכל משפט או שניים מהווים קטע חדש - מאבדים את האפקט הזה, וכל הקטע נקרא בנשימה אחת.
או בעצם, עם יותר מדי נשימות...
 

שב נא הסופר

משתמש מקצוען
זה אולי קל יותר לקריאה, אבל זה ממש מבלבל ומקשה על ההבנה.
מעבר לקטע חדש דורש סיבה. הוא יוצר הפסקה מכוונת ברצף הקריאה, ומסמן על משהו חדש, נפרד.
כשכל משפט או שניים מהווים קטע חדש - מאבדים את האפקט הזה, וכל הקטע נקרא בנשימה אחת.
או בעצם, עם יותר מדי נשימות...

עד כדי כך.. לא ידעתי.
רציתי עכשיו לערוך ולחבר קטעים, אבל כבר איחרתי את המועד. לצערי אין לי אפשרות כעת. אלמד להבא.
תודה על ההבהרה!
 

אמא ומתכנתת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
הדלת נותרה פתוחה כדי חריץ קטן. ועוד קודם שאחז בידית הדלת לפותחה, הספיק כבר לקלוט את המתרחש בפנים.

סחרחורת עזה תקפה אותו, אישוני עיניו התכווצו בחוריהם וכולו אחוז אימה. לא האמין למראה עיניו.

ידו הרועדת, בקושי אחזה בקיר המוביל אל היציאה, אך ליבו הפועם בחזקה לא הרשה לו להמתין אף רגע, ובשארית כוחותיו נמלט מהמקום אל עבר ביתו.

למה אתה חיוור כל כך, קבלה אשתו את פניו בארשת דאגה.

המילים נעתקו מפיו, תחושת מחנק לפתה את גרונו, וביד רועדת נופף לה להגיש לו כוס מים בדחיפות, תוך כדי צניחתו על כורסתו אפוס כוחות.

התנהגותו התמוהה בישרה לה רעות, הן לא רגילה לראות את בעלה במצב משונה שכזה.
את הקטע הזה למשל, הייתי מחלקת כך:
הדלת נותרה פתוחה כדי חריץ קטן. ועוד קודם שאחז בידית הדלת לפותחה, הספיק כבר לקלוט את המתרחש בפנים.
סחרחורת עזה תקפה אותו, אישוני עיניו התכווצו בחוריהם וכולו אחוז אימה. לא האמין למראה עיניו.
ידו הרועדת, בקושי אחזה בקיר המוביל אל היציאה, אך ליבו הפועם בחזקה לא הרשה לו להמתין אף רגע, ובשארית כוחותיו נמלט מהמקום אל עבר ביתו.

למה אתה חיוור כל כך, קבלה אשתו את פניו בארשת דאגה.
המילים נעתקו מפיו, תחושת מחנק לפתה את גרונו, וביד רועדת נופף לה להגיש לו כוס מים בדחיפות, תוך כדי צניחתו על כורסתו אפוס כוחות.
התנהגותו התמוהה בישרה לה רעות, הן לא רגילה לראות את בעלה במצב משונה שכזה.
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
שמעתי שבמגדל השן כאן יושבים סופרים ידוענים
@מ"ם @יונה ספיר @Ruty Kepler @רותי רפפורט, ועוד שעדיין לא הספקתי להכיר שמותיהם.
אולי יואילו ברוב טובם לרדת מטה אל אנשי האסקופה..
להעיר ולהאיר לנו מנסיונם הרב

קטונתי מלעמוד בשורה אחת עם כל ה'גדוילים' שהזכרת,

ועוד יותר קטונתי מלתקן כתיבת אחרים כל זמן שאני בעצמי זקוק לשיפורי כתיבה רבים (ותודה לכל מי ששולח בפרטי כדי לא לבייש ע"ג האתר).

מסכים להערה על הפסקאות.

ככה מקופיא, נראה שיש הרבה משפטים שמתחילים בו' החיבור גם במקומות שניתן לוותר עליה.
ו"בנימת חשד שהו" גם חשדתי.

המשך לכתוב, עלה והצלח!
 

שב נא הסופר

משתמש מקצוען
קטונתי מלעמוד בשורה אחת עם כל ה'גדוילים' שהזכרת,

אם כל ה"גדוילים" ירגישו ככה.. בסוף אמצא גם את עצמי למעלה ;).

ככה מקופיא, נראה שיש הרבה משפטים שמתחילים בו' החיבור גם במקומות שניתן לוותר עליה.

תודה!

ו"בנימת חשד שהו" גם חשדתי.

מה חשדת?
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלא

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד יְהוָה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי:ב אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי:ג יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
נקרא  25  פעמים

אתגר AI

ממה זה עשוי...? • אתגר 16

לוח מודעות

למעלה