חידות לפרשת השבוע חידות לפרשת השבוע

[כל שם שתרצה]

לאחר שהאשכול העסיסי 'חידות תורניות' נזרע כלאים,
בשאלות וקושיות מגוונות של חידות מרובות סגנונות,
והחידות על פרשת השבוע בקשו להן מקום קבוע,
יבוא אשכול זה לחידות על פרשת השבוע בלבד,
מתוך עדיפות לשאלות מן המקרא בלבד.
החפץ ימלא את ידו, לשאול ולהשיב בעדו.

מקרא בסיסי:
מקרא - כולל כל התנ"ך.
תורה - חמשת חומשי תורה בלבד.
פרשת השבוע - מה שיקראו בשבת הבאה.

 

[כל שם שתרצה]

מאיזה פסוק בפרשה נלמדים 3000 הלכות?

רבי אליעזר היה שונה שלש מאות הלכות בפסוק 'מכשפה לא תחיה'.
פעם שניה שהמכשפה נזכרת אצלך..

 

[שרלוט]

פעם שניה שהמכשפה נזכרת אצלך..

 

[שרלוט]

שלש מאות הלכות

וי''א שלושת אלפים.

 

[נכון מאוד]

ויקם משה ויהושע משרתו. לא ידעתי מה טיבו של יהושע כאן, ואומר אני שהיה התלמיד מלוה לרב עד מקום הגבלת תחומי ההר, שאינו רשאי לילך משם והלאה, ומשם ויעל משה לבדו אל הר האלקים, ויהושע נטה שם אהלו ונתעכב שם כל מ' יום, שכן מצינו כשירד משה, וישמע יהושע את קול העם ברעה, למדנו שלא היה יהושע עמהם.

מפה עוד לא רואים שעלה על ההר יותר מאהרן ובניו והזקנים, אבל בחזקוני (מצורף) כן רואים כזאת, וזה חידוש עצום. לפון ריהטא הייתי אומר שהכוונה הוא לא שעת מתן תורה, אך מדבריו כן נראה שכוונתו לזה.

 

[כל שם שתרצה]

וי''א שלושת אלפים.

כן, התכוונתי לזה, ומשום מה נשמט לי בהודעה (הרי זאת החידה..)
והמקור הוא באבות דרבי נתן פרק כה.

 

[נכון מאוד]

( ד ) תרין דאינון חד, וחד דאינון תלתא.

 

[כל שם שתרצה]

מפה עוד לא רואים שעלה על ההר יותר מאהרן ובניו והזקנים, אבל בחזקוני (מצורף) כן רואים כזאת

איפה רואים?
כתוב שנתקרב אל ההר יותר מאהרן. אבל לא כתוב שעלה על ההר עצמו.
וכי יהושע לא היה באזהרת 'לא תגע בו יד'?
ובאמת ההמשך שלו צ"ב, במה שכרך את חוסר ידיעת יהושע ממעשה העגל במה שנתקרב 'יותר מאהרן'. לכאורה אין זה ענין לזה, שהרי מעשה העגל היה בסוף הארבעים יום ולא קשור למתן תורה. והסיבה שיהושע לא ראה את מעשה העגל היא בגלל שהוא נשאר ליד ההר (ואולי גם עלה עליו אחרי מתן תורה, שהרי 'במשוך היובל המה יעלו בהר'), ואילו אהרן וחור הלכו להיות עם העם. אבל אין זו ראיה לכך שבשעת מתן תורה היה קרוב להר יותר מהם.

 

[נכון מאוד]

אגב, חוץ מזה שהכלבים לא חרצו את לשונם, יש עוד שתי טעמים למה קיבלו את הטרפות ?

טעם הא'

או נאמר טעם אחר למה אמרה תורה לתת טריפה לכלב, לפי שאמרה תורה ועצם לא תשברו בו , כמו שאמר בזוהר
ויחמון ליה וישתמודעון ליה דאיהו דחלא דילהון ולא יאמרון דחיה או דמילא אחרא הוא ויחמון גרמוי רמאן בשוקא ולא יכלין לשזבא ליה ועל דא שפמים. ודרך הכלבים לאכול העצמות ולא אכלו כדי לפרסם נסיו של הקב״ה, הס לא רצו לאכול עצמות נתן להם הקב״ה בשר.

וטעם הב' (כבר הובא פה פעם בהקשר אחר)
שהיו המצריים קוברים בבתיהם כדאי שלא יראו היהודים, והכלבים חטטו בבתים של המצריים את המתים הקבורים והוציא אותו מתוך כוכיהן ומתעתעין בהם, והיות שלא אכלו אותם שהם כנבלה, נתן להם טרפה שזה כשחוטה כך מובא בש"ך שם.

 

[נכון מאוד]

איפה רואים?
כתוב שנתקרב אל ההר יותר מאהרן. אבל לא כתוב שעלה על ההר עצמו.
וכי יהושע לא היה באזהרת 'לא תגע בו יד'?
ובאמת ההמשך שלו צ"ב, במה שכרך את חוסר ידיעת יהושע ממעשה העגל במה שנתקרב 'יותר מאהרן'. לכאורה אין זה ענין לזה, שהרי מעשה העגל היה בסוף הארבעים יום ולא קשור למתן תורה. והסיבה שיהושע לא ראה את מעשה העגל היא בגלל שהוא נשאר ליד ההר (ואולי גם עלה עליו אחרי מתן תורה, שהרי 'במשוך היובל המה יעלו בהר'), ואילו אהרן וחור הלכו להיות עם העם. אבל אין זו ראיה לכך שבשעת מתן תורה היה קרוב להר יותר מהם.

גם אני התקשיתי בזה, אבל אם הכוונה רק אחרי מתן תורה, אין בזה רבותא שהוא עלה יותר מאהרן בניו והזקנים ?
ולכן נראה שכוונתו לשעת מתן תורה, ואז חייב להיות שכוונתו על ההר, יותר מאהרן בניו והזקנים !??!
ואם אמת הוא שזה כוונתו, חייבים לומר שיהושע קיבל היתר מיוחד לשהות בצד ובצל משה .
אם יש לך פשט אחר אשמח לביאור.

 

[כל שם שתרצה]

ולכן נראה שכוונתו לשעת מתן תורה, ואז חייב להיות שכוונתו על ההר, יותר מאהרן בניו והזקנים !??!

ההיקש הזה לא מספיק מדובק..
אכן נראה שכוונתו לשעת מתן תורה. אבל לא כתוב שעלה 'על ההר'.
מקרא מלא דיבר הכתוב: 'וניגש משה לבדו'. עיקם הכתוב ארבע אותיות והוסיפן על משה, לומר לך משה ולא עמרם, משה ולא אהרן, משה ולא יהושע, משה ולא נדב ואביהוא. משה לבדו ולא אחר.
והרוצה להוציא הפסוק ממשמעו יש לו להביא חבילות חבילות של ראיות. ואין דרך מפרשי המקרא לחדש כך בהבלעה.
על כן נראה שכוונתו שרק לגבי ההגבלה של 'משה מחיצה לעצמו' 'אהרן מחיצה לעצמו', היה יהושע נכנס לפנים ממחיצתו של אהרן. אבל לא שהיה עולה על ההר ממש. והרי אהרן והזקנים לא עלו על ההר מעולם, אלא שהיו קרובים אליו יותר משאר ישראל. ובכן, אף יהושע היה קרוב מהם אל ההר, אבל לא עלה עליו.
עיקר מה שקשה לי בדברים שלו זה הקשר שבין קירבת יהושע להר 'יותר מאהרן' לבין חוסר ידיעתו את מעשה העגל.
וראיתי פירוש של הרש"ר הירש על הפסוק הזה, ואלו דבריו:
מפרק כד, יג - יד למדנו שמשה ויהושע התרחקו מן העם, ושאהרן והזקנים היה עליהם לחכות עד אשר ישובו שניהם, ואילו מפרק כד, טו ואילך למדנו שמשה לבדו עלה אל פיסגת ההר. נמצאנו למדים שיהושע נשאר בהר כשהוא רחוק מן העם וממשה, ומשום כך פגש משה ביהושע תחילה ברדתו מן ההר:

 

[כל שם שתרצה]

ארבעה נערים מהלכים
בראש טובה נערכים
איש ניצב בראשיתם
ומרגלות למרגלותם
שלישי הוסיף גלגל להופעה
וצעקה בסתר נשמעה
נוספו עקבות נערינו
הפכו פניהם וילינו
טרם הגיע הלילה
ושלישי בא בשביה
אז ראו את הצבאות
מגיחות מולן ובאות
סרה לה חונה בירכתים
והנה רכב וגבורים שנים
שלישית חזרה למקומה
ונסבו ערלים על רמה
הלכו להם אל העבר
והנה בכבוד ניצבו בכל חוצות
גם נעורים וגבורים היו בחוצות

 

[נכון מאוד]

ההיקש הזה לא מספיק מדובק..
אכן נראה שכוונתו לשעת מתן תורה. אבל לא כתוב שעלה 'על ההר'.
מקרא מלא דיבר הכתוב: 'וניגש משה לבדו'. עיקם הכתוב ארבע אותיות והוסיפן על משה, לומר לך משה ולא עמרם, משה ולא אהרן, משה ולא יהושע, משה ולא נדב ואביהוא. משה לבדו ולא אחר.
והרוצה להוציא הפסוק ממשמעו יש לו להביא חבילות חבילות של ראיות. ואין דרך מפרשי המקרא לחדש כך בהבלעה.
על כן נראה שכוונתו שרק לגבי ההגבלה של 'משה מחיצה לעצמו' 'אהרן מחיצה לעצמו', היה יהושע נכנס לפנים ממחיצתו של אהרן. אבל לא שהיה עולה על ההר ממש. והרי אהרן והזקנים לא עלו על ההר מעולם, אלא שהיו קרובים אליו יותר משאר ישראל. ובכן, אף יהושע היה קרוב מהם אל ההר, אבל לא עלה עליו.

כמעט בטוח שיש כמה מפרשים שלומדים שאהרן בניו (וחור) והזקנים עלו על ההר ממש, ורק משה ניגש אל ה', אבדוק.

 

[כל שם שתרצה]

כמעט בטוח שיש כמה מפרשים שלומדים שאהרן בניו (וחור) והזקנים עלו על ההר ממש, ורק משה ניגש אל ה', אבדוק.

תחפש על הפסוק הזה:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְקֹוָק לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יְקֹוָק פֶּן יִפְרָץ בָּם:
ברש"י אכן משמע שאהרן גם הוא עלה. (אמנם הספורנו מפרש שכל הפסוק הזה נאמר על אחר מעמד הר סיני, וכנראה לא רצה לפרש על המעמד עצמו כי בו רק משה לבדו עלה).
ולפי רש"י (שגורס במכילתא קצת אחרת, ע' במזרחי) אכן עלו משה ואהרן. והוא חידוש (אצלי).
כי לפי זה הפסוק: וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת:
מדבר על העם ולא על משה ואהרן. ואם כך אולי גם לא על הזקנים. וצ"ע.
אמנם גם לאחר כל זאת, קשה לי לשמוע שגם יהושע נכלל בזה. ועוד שנדחק להיות למעלה מאהרן.
אם אהרן הוצרך להיתר מיוחד בפסוק, לפי המבואר ברש"י, הרי אין לך בו אלא חידושו, ומנין להוסיף עוד את יהושע.

 

[מתגעגע]

ציטוט מספר מתוך תורתו של הרבי 54 שיחות: במדרש שמות רבה מסופר על נס נוסף בזמן קריעת ים סוף צמחו מקרקעית הים עצי פרי וילדי ישראל קטפו את הפירות ונתנו אותם מאכל לציפורים שהשתתפו בשירת בני ישראל.​

לגבי תחילת המאמר, אכן נמצא מעין זה בשמו"ר (כא, י): דרש ר' נהוראי, היתה בת ישראל עוברת בים ובנה בידה ובוכה, ופושטת ידה ונוטלת תפוח או רמון מתוך הים ונותנת לו, שנאמר (תהלים קו ט) ויוליכם בתהומות כמדבר, מה במדבר לא חסרו כלום אף בתהומות לא חסרו כלום, הוא שמשה אמר להם זה ארבעים שנה ה' אלקיך עמך לא חסרת דבר וכו'.

ובתו"ש, אחד מעשרה ניסים שהיו בים: צמחו עצים וצמחים למאכל הבהמות.​

 

[מתגעגע]

מובא באהבת חסד לרבינו החפץ חיים.

לגבי חם, או לגבי הכלל המקראי ברש"י, או לגבי פתרון הסכסוך?

איפה בפרשה מצאנו, שבגד מסויים היה סימן לטוב, ושבהתנהגות לא תקינה הוצרכו להוריד את הבגד הנ"ל ?

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית
בש"ך על התורה:

 

[מתגעגע]

חטא של חם (בן נח) שסיפר לאחיו שראה את ערות אביו, מוזכר בפרשה בהקשרים שונים פעמיים ?

ויש בפרשה עוד אזכור, על דרך הזה, מהחפץ חיים.

מובא באהבת חסד לרבינו החפץ חיים.

וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת וכו' אֶת הַכְּנַעֲנִי
אמנם החפץ חיים מביא זאת על פסוק אחר:

 

[מתגעגע]

מי יודע מה הפרשה מתחילה למה ומה היא מסתימת ולמה

לא הבנתי
פרשה שמתחילה למה ומסתיימת ולמה?

 

[מתגעגע]

איזה גמרא לוקחת הכי הרבה פסוקים מהפרשה

ב"ק ב"מ ?

איזה צומח מוזכר בפרשה ובפרשת בראשית?

כתוב במפורש, או אותו ענין? כאן כתוב 'לכרמך' לזיתיך. ועץ הדעת היה גפן לאחת הדעות.

@חסיד נדבורנה זה התשובה לחידה?
או שהכוונה כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים - וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ ?

 

[מתגעגע]

איזה כלי אומנות כתובה בפרשתינו?

כלי אומנות אחר - פחות מוכר

בתחילת הפרשה

איזה עוד מתנות קיבלו הכלבים בשכרם (בנוסף לטריפה)?

הכלבים זכו לעבד סת"ם בצואתם

לומר שירה

וגם בכתיבתן נהגו כל ישראל לתת בדיו החרי"ת... שנעשה מצואת הכלבים ומחומץ שלהם​

יש עוד שכר!!!

מי יפענח לנו רזא?

 

[מתגעגע]

מאיזה פסוק בפרשה נלמדים 3000 הלכות?

אהבתי, חידה יפהפיה

רבי אליעזר היה שונה שלש מאות הלכות בפסוק 'מכשפה לא תחיה'.

וי''א שלושת אלפים.

והמקור הוא באבות דרבי נתן פרק כה.

וכעין זה בסנהדרין סח. וברש"י ד"ה בנטיעת קשואים