חידה בלשון הקודש

[א.ישראל]

לא הבנתי, האם הם אינם אותן אותיות?

כפי שכתבתי בתגובה מקודם, אפשר לכתוב אותם באותם אותיות, אם כי לא מקובל לכתוב אותם ממש באותם אותיות.
בכל מקרה הצליל אינו זהה לחלוטין אלא כמעט זהה.

רוצים רמז?

 

[א.ישראל]

ורחל באה, הטעם בב' ורחל באה הטעם בא'. האחד בא, מגיע. והשני הולך, חוזר.

אפשר לומר שזה מתאים להגדרות אבל לא לזה כיוונתי.

 

[געוואלדיג]

ורחל באה, הטעם בב' ורחל באה הטעם בא'. האחד בא, מגיע. והשני הולך, חוזר.

אני חולק על זה, שניהם פעל אחד, האחד הוה והשני עבר. עיין פירש"י.

 

[געוואלדיג]

אולי "לרפא", "לרפאות" (לשון רפואה וחיזו&#1511 ו"לרפות" (לשון רפיון וחולש&#1492.

 

[א.ישראל]

אולי "לרפא", "לרפאות" (לשון רפואה וחיזוק) ו"לרפות" (לשון רפיון וחולשה).

כל רעיון שלך יותר נפלא מקודמו. וזה גם לכאורה עונה על ההגדרות.
אבל יש משהו אחר פחות נפוץ.

 

[טל]

כתוב ב"אלדד ומידד מתנבאים במחנה"
ולא יסף - פירוש לא הפסיק
(וגם אפשר לפרש לא הוסי&#1507

 

[א.ישראל]

אבהיר משהו ובכלל זה רמז.
במשנה שתי המילים ההופכיות מופיעות בסמיכות ושניהם באותו צורת פועל.
בחומש, הפחות נפוץ מופיע בצורת פועל "פעוּל" [במשנה זה לא בפועל שבחומש]

 

[א.ישראל]

כתוב ב"אלדד ומידד מתנבאים במחנה"
ולא יסף - פירוש לא הפסיק
(וגם אפשר לפרש לא הוסיף)

רעיון יפה. אבל..
כפי שעניתי קודם, מה שהבאת זה אותה מילה בדיוק רק עם שתי משמעויות

 

[געוואלדיג]

כתוב ב"אלדד ומידד מתנבאים במחנה"
ולא יסף - פירוש לא הפסיק
(וגם אפשר לפרש לא הוסיף)

שם איתא "ולא יספו", ובקבלת התורה כתיב "קול גדול ולא יסף".

 

[טל]

רעיון יפה. אבל..
כפי שעניתי קודם, מה שהבאת זה אותה מילה בדיוק רק עם שתי משמעויות

כתוב "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו"

שם - שמה
שם - להשים

 

[א.ישראל]

שני פעלים שכל אחד הוא ההיפך של השני. [למשל בניה וסתירה] הכתיבה שלהם זהה [בדרך כלל הכתיבה זהה כמעט, אבל אפשר לכתוב אותם זהים בדיוק] והצליל של המילה כמעט זהה.

אחד מהם לא נפוץ, אבל קיים בחומש ובמשנה.

כפי שכתבתי בתגובה מקודם, אפשר לכתוב אותם באותם אותיות, אם כי לא מקובל לכתוב אותם ממש באותם אותיות.
בכל מקרה הצליל אינו זהה לחלוטין אלא כמעט זהה.

אבהיר משהו ובכלל זה רמז.
במשנה שתי המילים ההופכיות מופיעות בסמיכות ושניהם באותו צורת פועל.
בחומש, הפחות נפוץ מופיע בצורת פועל "פעוּל" [במשנה זה לא בפועל שבחומש]

כתוב "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו"

שם - שמה
שם - להשים

אני מצטט שוב את החידה עם ההבהרות והרמז, שים לב להדגשות.

 

[א.ישראל]

שוב החידה בתוספת רמזים:

• שני פעלים שכל אחד הוא ההיפך של השני. [למשל בניה וסתירה] הכתיבה שלהם זהה [בדרך כלל הכתיבה זהה כמעט, אבל אפשר לכתוב אותם זהים בדיוק] והצליל של המילה כמעט זהה.
• אחד מהם לא נפוץ, אבל קיים בחומש ובמשנה.

רמזים:

• במשנה שתי המילים ההופכיות מופיעות בסמיכות ושניהם בצורת פועל "יִפעוֹל".
• בחומש, הפחות נפוץ מופיע בצורת פועל "פעוּל".
• נמצא בחצי השני של חומש במדבר.
• הביטוי הזה קיים [לפי מה שבדקתי] רק פעמיים בתנ"ך ושניהם באותה פרשה ובאותו ענין.

 

[א.ישראל]

הגענו כבר ל31 תגובות. כנראה באמת קשה.
האמת שאם לא הייתי לומד בדיוק משניות מסכת *** גם לא היית יודע...

טוב, רמז: בפרשת בלק

 

[מאן דאמר]

יגרם?

 

[מאן דאמר]

שתום העין?

 

[מאן דאמר]

זהו!!

ירשנו - יורישנו.

 

[א.ישראל]

מאן דאמר, צדקת!

יִּשְׁתּוֹם וְיִסְּתּוֹם
יִּשְׁתּוֹם = יפתח. יִסְּתּוֹם = יסגור.

במשנה:
עבודה זרה פרק ה משנה ג
נָכְרִי שֶׁהָיָה מַעֲבִיר עִם יִשְׂרָאֵל כַּדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אִם הָיָה בְחֶזְקַת הַמִּשְׁתַּמֵּר, מֻתָּר. אִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם וְיִסְּתּוֹם וְיִגּוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגּוֹף וְתִגּוֹב:

ברטנורה = ישתום - יפתח כמו (במדבר כד) שתום העין שענינו פתוחה:

בחומש (במדבר כד ג):
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן

רש"י = שתם העין - עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח ולשון משנה הוא כדי שישתום ויסתום ויגוב. ורבותינו אמרו לפי שאמר ומספר את רובע ישראל שהקב"ה יושב ומונה רביעותיהן של ישראל מתי תבא טפה שנולד הצדיק ממנה. אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם. וי"מ שתום העין פתוח העין כמו שתרגם אונקלוס. ועל שאמר שתום העין ולא אמר שתום העינים למדנו שסומא באחת מעיניו היה:

ולסיום, איפה יש סתימה לא עם סמ"ך אלא עם שין שמאלית:
איכה ג ה: גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי

תודה לכל המשתתפים: יד טובה; געוואלדיג; מלאכה; יונה; טל; תם; מאן דאמר

ולמי שיש חידות נוספות, בבקשה שמעו לעצתו של אברימי באחד האשכולות הקודמים, ופתחו אשכול נפרד לכל חידה.

 

[גרפיקנער]

אם יורשה לי להוסיף משהו מענין, שאולי לא קשור לכאן, אבל לא מצאתי לנכון לפתוח לו אשכול מיוחד:

התחלפות מילים בין לשון קודש לארמית:

המילה מותר בלשון קודש (לשון המשנה עכפ"נ, ואיני יודע אם קיים לשון זה בתנ"&#1498, בארמית זה שרי.

ולהפך: המילה שרו (שרו את הכביסה במי&#1501 בלש"ק - בארמית זה תרו. (ראה פסחים מד,ב: 'דאי תרו לי כולא יומא בחלבא').

שרו = תרו
מותר=שרי.