הנושאים החמים
הנושאים החמים
ערב ר"ה תשפ"ג
מלכה דבורה ע"ה [או מלכה די., כפי שנהגנו לכנותה באנגלית] היתה חברת נפש של אמא שלי. היא גרה בבנין לידינו. אישה צדיקה, של פעם, פשוטה, פשוטה, צנועה. אישה שמחה וחייכנית, בעלת לב שופע ומידות טובות, בעלת חסד גדולה ובעיקר ידעה מלכה דבורה להוקיר תודה לאחרים. את השידוך של מלכה דבורה ובעלה עשתה אמא שלי.
------
בכל יום, נהגה מלכה דבורה ללוות את בניה להסעה לתלמוד תורה. ממתינה היתה איתם עד שעלו להסעה והתיישבו. כשהפליג הטנדר לדרכו היתה מלכה דבורה שבה לביתה.
אותו בוקר התחיל כבכל בוקר, אך מהר מאוד הפך הוא לבוקר מר ונמהר, עצוב. בוקר כזה שייזכר לעד ויותיר חלל גדול בליבם של אינספור אנשים.
אמא שלי התיישבה לעבוד במשרד הביתי ולפתע שמעה חריקה מהרחוב. הצצה מהחלון הפונה לרחוב לא גילה לה דבר אודות האסון שהתחולל באות רגעים בכביש, ממש בסמיכות לביתה.
היא הציצה בשעונה. זו השעה הקבועה בה מלווה מלכה דבורה את בניה להסעה. משהו בלב שלה אמר לה שהחריקה קשורה לחברתה הטובה. אבא שלי ניסה להרגיע אותה ואמר לה שהיא סתם דואגת. אבל אמא שלי, הלב שלה אמר לה אחרת.
מבוהלת היא ירדה במדרגות הבנין כשאחד השכנים אמר לה "מישהו נהרג בכביש". היא רצה בלובי של הבנין אל הרחוב. ביציאה מהבנין עצרה אותה שכנה אחרת ומנעה ממנה לצאת "לך אסור לצאת עכשיו..."
אמא שלי הבינה.
בצום גדליה של שנת תש"ס, נגדעו חייה של מלכה דבורה ע"י טרקטור שפינה אשפה בסיומה של שביתה במחלקת התברואה של ירושלים.
מלכה דבורה יצאה כרגיל בכל בוקר ללוות את בניה להסעה. הטרקטור, שליח רע של הבורא, נסע אחורה מבלי לאותת וגדע באחת את חייה מול עיני ילדיה הרכים. הבשורה המרה היכתה בהלם את כל מכריה של מלכה דבורה ועננה כבדה ירדה על השכונה. השכונה איבדה את אחת מדמויות ההוד שלה. אישה צדקנית, כזו שכולם אהבו והוקירו. בפטירתה הותירה חלל גדול בלב של חברה טובה ו....מתגעגעת.
יהיה זכרה ברוך.
ולמה אני מספרת את כל זה עכשיו?
כי החוברת הזו שמופצת לקראת החגים, ועוגה שהעלתה ניקית יקרה באתר פרוג, הזכירו לי אותה. את מלכה דבורה
למלכה דבורה היה בן שהיה כבן 5. ילדים נוספים עוד לא היו לה והיא כל כך רצתה.
שנה אחת אירחה מלכה דבורה את ההורים שלה מארה"ב ולפיכך שמרה בביתה שני ימי חג של שמחת תורה. היום השני יצא ביום שישי. מה שאומר שהיו שלושה ימים רצופים של חג ושבת אצלה בבית.
באותה שנה, ערב שמחת תורה, ילדה אמא שלי את אחי הצעיר. אמי שילדה בשערי צדק היתה לבד אותו יום שישי, חג השני של שמחת תורה. אבא שלי לא בא לבקר אותה כיון שהיה עסוק עם הילדים האחרים וארגון שלום זכר.
אבל היא הגיעה.מלכה דבורה. ברגל צעדה מביתה שבשכונת מטרסדורף אל בית החולים שערי צדק. אמי שהופתעה מהביקור שאלה אותה איך יש לה זמן לבוא כשיש לה אורחים וערב שבת וכו' והיא ענתה בפשטות, "במילא איני יכולה לעשות דבר בבית כי ההורים שלי שומרים חג שני, אז באתי".
אמא שלי התרגשה ואמרה לה "כעת חיה, בשנה הבאה, את תהיי כאן בעז"ה, במיטה זו, אחרי לידה, את תראי".
חלפה שנה.
בשמחת תורה היתה מלכה דבורה מאושפזת באותה מחלקה לאחר לידת בנה השני, אחרי הבן שהיה בן 5.
מאז, בכל שנה, היתה שולחת לנו מלכה דבורה עוגה מיוחדת לשמחת תורה, ליום ההולדת של אח שלי, לאמא שלי שבירכה אותה "כעת חיה ותלדי", ולכבוד יום ההולדת של בנה.
לרוב היא שלחה את העוגה שהעלתה הניקית בפרוג- עוגת שכבות קשת איטלקית.
לבסוף היו לה, למלכה דבורה ארבעה ילדים.
[טעות בחוברת, כתבתי שם 5]
יהיה זכרה של מלכה דבורה ברוך.
ויהיו הדברים והחוברת הזו לעילוי נשמתה.
שנה טובה,
כתיבה וחתימה טובה,
שנת ברכה והצלחה.
שנה של אושר ושמחה.
שנה של בריאות ונחת.
שנת גאולה בעז"ה.
שנה של תחיית המתים.
שנה שנזכור תמיד להוקיר תודה לאלו שאנו חייבים להם.
אמן!
ואיך אפשר בלי תודה לכל מי שמגיע לו,
תודה רבה לבורא עולם שעזרני עד כה ונתן בי הכוחות והיכולות להביא אליכם את החוברת הזו.
תודה למשפחתי, שפני הניסיון של המתכונים. בהזדמנות זו סליחה על כל מה שנאלצתם לטעום ולא אהבתם....לא מבטיחה לא להמשיך בזה. זו סליחה בלי קבלה לעתיד.
תודה לאנשים מיוחדים ונפלאים שפגשתי על אם הדרך ובצמתים שונים בחיי, אנשים שלימדו אותי להמשיך הלאה ולדחוף בעשייה גם כשלא הכל הולך כמו שרוצים. ההצלחה שלי- יש לכם חלק בה.
תודה גדולה לגרפיקאית המדהימה והמסורה נחמי רנד, הניקית @נחמה רובין שלא נבהלה מכמות החומר, מהדרישות שלי ומההוספות ברגע האחרון.
תודה להמוני הנשים שמהן אני מקבלת משוב חם ומרוצה מהמתכונים. המשוב שלכם הוא השמן שמניע את גלגלי החוברות האלו.
תודה גדולה!
העני.
ועוד משהו קטן
תודה גדולה לחברותיי המקסימות מקבוצת פרוגיסטיות עילית, קבוצה הביקורת שלי הם בטעימות של המתכונים והן בביקורת לתמונות.
תודה מיוחדת ל @פילפילון הרוח החיה שלנו.
ישר כוחכן!
הערה:
בהעברת החומר לגרפיקאית השתבשו בכמה מקומות כמויות הכוסות.
הכלל הוא-
במתכונים שלי כוסות וכפות וכו' ימדדו תמיד במידה שלימה [כןס אחת, שתיים וכו'], ברבעי כוסות/כפות, שליש, חצי ושלושת רבעי.
כל מדידה אחרת היאטעות שהשתבשה בהיפוך הספרות
אני ראיתי שיבושים כאלו ב2-3 מקומות שכתוב 5.2 כוסות- וזה 2.5. אין אצלי דבר כזה שהוא לא שלם, רבע, שליש
חצי אןו שלושת רבעי. אז אם נתקלתם בדבר כזה- תהפכו את הספרות 5.2=2.5
מתנצלת!
אם שלחתם את החוברת למישהו, כדאי ליידע גם אותו כדי למנוע עוגמת נפש.
כאן גם אציין עוד כמה דברים:
1. כוסות= תמיד כוס חד פעמית לשתיה קרה אא"כ צויין אחרת
2. תבניות:
תבנית ענקית= חד פעמית הגדולה ביותר
A4=בינונית, אחת מתחת הענקית
קטנה מ A4= מלבנית שמשמשת בד"כ לפשטידות. מידה אחת מתחת A4
מלכה דבורה ע"ה [או מלכה די., כפי שנהגנו לכנותה באנגלית] היתה חברת נפש של אמא שלי. היא גרה בבנין לידינו. אישה צדיקה, של פעם, פשוטה, פשוטה, צנועה. אישה שמחה וחייכנית, בעלת לב שופע ומידות טובות, בעלת חסד גדולה ובעיקר ידעה מלכה דבורה להוקיר תודה לאחרים. את השידוך של מלכה דבורה ובעלה עשתה אמא שלי.
------
בכל יום, נהגה מלכה דבורה ללוות את בניה להסעה לתלמוד תורה. ממתינה היתה איתם עד שעלו להסעה והתיישבו. כשהפליג הטנדר לדרכו היתה מלכה דבורה שבה לביתה.
אותו בוקר התחיל כבכל בוקר, אך מהר מאוד הפך הוא לבוקר מר ונמהר, עצוב. בוקר כזה שייזכר לעד ויותיר חלל גדול בליבם של אינספור אנשים.
אמא שלי התיישבה לעבוד במשרד הביתי ולפתע שמעה חריקה מהרחוב. הצצה מהחלון הפונה לרחוב לא גילה לה דבר אודות האסון שהתחולל באות רגעים בכביש, ממש בסמיכות לביתה.
היא הציצה בשעונה. זו השעה הקבועה בה מלווה מלכה דבורה את בניה להסעה. משהו בלב שלה אמר לה שהחריקה קשורה לחברתה הטובה. אבא שלי ניסה להרגיע אותה ואמר לה שהיא סתם דואגת. אבל אמא שלי, הלב שלה אמר לה אחרת.
מבוהלת היא ירדה במדרגות הבנין כשאחד השכנים אמר לה "מישהו נהרג בכביש". היא רצה בלובי של הבנין אל הרחוב. ביציאה מהבנין עצרה אותה שכנה אחרת ומנעה ממנה לצאת "לך אסור לצאת עכשיו..."
אמא שלי הבינה.
בצום גדליה של שנת תש"ס, נגדעו חייה של מלכה דבורה ע"י טרקטור שפינה אשפה בסיומה של שביתה במחלקת התברואה של ירושלים.
מלכה דבורה יצאה כרגיל בכל בוקר ללוות את בניה להסעה. הטרקטור, שליח רע של הבורא, נסע אחורה מבלי לאותת וגדע באחת את חייה מול עיני ילדיה הרכים. הבשורה המרה היכתה בהלם את כל מכריה של מלכה דבורה ועננה כבדה ירדה על השכונה. השכונה איבדה את אחת מדמויות ההוד שלה. אישה צדקנית, כזו שכולם אהבו והוקירו. בפטירתה הותירה חלל גדול בלב של חברה טובה ו....מתגעגעת.
יהיה זכרה ברוך.
ולמה אני מספרת את כל זה עכשיו?
כי החוברת הזו שמופצת לקראת החגים, ועוגה שהעלתה ניקית יקרה באתר פרוג, הזכירו לי אותה. את מלכה דבורה
למלכה דבורה היה בן שהיה כבן 5. ילדים נוספים עוד לא היו לה והיא כל כך רצתה.
שנה אחת אירחה מלכה דבורה את ההורים שלה מארה"ב ולפיכך שמרה בביתה שני ימי חג של שמחת תורה. היום השני יצא ביום שישי. מה שאומר שהיו שלושה ימים רצופים של חג ושבת אצלה בבית.
באותה שנה, ערב שמחת תורה, ילדה אמא שלי את אחי הצעיר. אמי שילדה בשערי צדק היתה לבד אותו יום שישי, חג השני של שמחת תורה. אבא שלי לא בא לבקר אותה כיון שהיה עסוק עם הילדים האחרים וארגון שלום זכר.
אבל היא הגיעה.מלכה דבורה. ברגל צעדה מביתה שבשכונת מטרסדורף אל בית החולים שערי צדק. אמי שהופתעה מהביקור שאלה אותה איך יש לה זמן לבוא כשיש לה אורחים וערב שבת וכו' והיא ענתה בפשטות, "במילא איני יכולה לעשות דבר בבית כי ההורים שלי שומרים חג שני, אז באתי".
אמא שלי התרגשה ואמרה לה "כעת חיה, בשנה הבאה, את תהיי כאן בעז"ה, במיטה זו, אחרי לידה, את תראי".
חלפה שנה.
בשמחת תורה היתה מלכה דבורה מאושפזת באותה מחלקה לאחר לידת בנה השני, אחרי הבן שהיה בן 5.
מאז, בכל שנה, היתה שולחת לנו מלכה דבורה עוגה מיוחדת לשמחת תורה, ליום ההולדת של אח שלי, לאמא שלי שבירכה אותה "כעת חיה ותלדי", ולכבוד יום ההולדת של בנה.
לרוב היא שלחה את העוגה שהעלתה הניקית בפרוג- עוגת שכבות קשת איטלקית.
לבסוף היו לה, למלכה דבורה ארבעה ילדים.
[טעות בחוברת, כתבתי שם 5]
יהיה זכרה של מלכה דבורה ברוך.
ויהיו הדברים והחוברת הזו לעילוי נשמתה.
שנה טובה,
כתיבה וחתימה טובה,
שנת ברכה והצלחה.
שנה של אושר ושמחה.
שנה של בריאות ונחת.
שנת גאולה בעז"ה.
שנה של תחיית המתים.
שנה שנזכור תמיד להוקיר תודה לאלו שאנו חייבים להם.
אמן!
ואיך אפשר בלי תודה לכל מי שמגיע לו,
תודה רבה לבורא עולם שעזרני עד כה ונתן בי הכוחות והיכולות להביא אליכם את החוברת הזו.
תודה למשפחתי, שפני הניסיון של המתכונים. בהזדמנות זו סליחה על כל מה שנאלצתם לטעום ולא אהבתם....לא מבטיחה לא להמשיך בזה. זו סליחה בלי קבלה לעתיד.
תודה לאנשים מיוחדים ונפלאים שפגשתי על אם הדרך ובצמתים שונים בחיי, אנשים שלימדו אותי להמשיך הלאה ולדחוף בעשייה גם כשלא הכל הולך כמו שרוצים. ההצלחה שלי- יש לכם חלק בה.
תודה גדולה לגרפיקאית המדהימה והמסורה נחמי רנד, הניקית @נחמה רובין שלא נבהלה מכמות החומר, מהדרישות שלי ומההוספות ברגע האחרון.
תודה להמוני הנשים שמהן אני מקבלת משוב חם ומרוצה מהמתכונים. המשוב שלכם הוא השמן שמניע את גלגלי החוברות האלו.
תודה גדולה!
העני.
ועוד משהו קטן
תודה גדולה לחברותיי המקסימות מקבוצת פרוגיסטיות עילית, קבוצה הביקורת שלי הם בטעימות של המתכונים והן בביקורת לתמונות.
תודה מיוחדת ל @פילפילון הרוח החיה שלנו.
ישר כוחכן!
הערה:
בהעברת החומר לגרפיקאית השתבשו בכמה מקומות כמויות הכוסות.
הכלל הוא-
במתכונים שלי כוסות וכפות וכו' ימדדו תמיד במידה שלימה [כןס אחת, שתיים וכו'], ברבעי כוסות/כפות, שליש, חצי ושלושת רבעי.
כל מדידה אחרת היאטעות שהשתבשה בהיפוך הספרות
אני ראיתי שיבושים כאלו ב2-3 מקומות שכתוב 5.2 כוסות- וזה 2.5. אין אצלי דבר כזה שהוא לא שלם, רבע, שליש
חצי אןו שלושת רבעי. אז אם נתקלתם בדבר כזה- תהפכו את הספרות 5.2=2.5
מתנצלת!
אם שלחתם את החוברת למישהו, כדאי ליידע גם אותו כדי למנוע עוגמת נפש.
כאן גם אציין עוד כמה דברים:
1. כוסות= תמיד כוס חד פעמית לשתיה קרה אא"כ צויין אחרת
2. תבניות:
תבנית ענקית= חד פעמית הגדולה ביותר
A4=בינונית, אחת מתחת הענקית
קטנה מ A4= מלבנית שמשמשת בד"כ לפשטידות. מידה אחת מתחת A4
נערך לאחרונה ב:
