ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים

[כנפיים]

משני צידי הבור
נבוכים.
לובשים שחור,
בוכים.

מן העבר האחד
ממלמלים,
משניות ותהילים,
מתפללים.

ומן השני
עומדים,
דמומים,
וזר של ורדים.

הצחוק שנדם,
והחי שנרדם
לנצח
בינותם

בוכה הכאב
והשכול מייבב
החלל
מיותם

רק הקרע עודו
מדמם
מוסיף להעמיק

והצדדים,
שניהם,
לא מוכנים להפסיק.

עד יבוא הגואל
וימחה
דמעה מעל כל פנים

והמת שעליו כל העם
עוד בוכה,
הנה הוא,
ושבו בנים.

 

[אשר שרבר]

מהפעמים שאני שואל למה אין כאן לייק בוכה.

 

[מרציפן]

אין מילים...

 

[מם יוד]

וואו

 

[יעקב1245]

חרדים, חילונים ובתווך השואה.
(זה הדימוי שעלה לי בקריאה הנוכחית)