כנפיים

  1. ש

    בשרי כנפיים בשומשום מוצלחות

    אלה החומות הטעימות איך עושים מוצלח?
  2. מחר//כנפיים

    מחר//כנפיים

    מָחָר, אוּלַי נָשׁוּב כְּבָר לִשְׁפִיּוּת אוּלַי כְּבָר יִגָּמְרוּ הַסִּיּוּטִים מָחָר אוּלַי יָבוֹא הַטֵּרוּף הַזֶּה לְסוֹף אוּלַי מָחָר כְּבָר לֹא נִסְפֹּר מֵתִים מָחָר אוּלַי תִּהְיֶה פִּתְאוֹם שַׁלְוָה כָּזוֹ יָפָה וְהַשִּׁגְרָה תַּתְחִיל לִזְרֹם כָּכָה בְּנַחַת מָחָר אוּלַי נִבְכֶּה אֶת...
  3. כ

    שיר עומד בפני הרצון

    הֵם אָמְרוּ אַתָּה יָכוֹל אִם רַק תַּחְלִיט אִם רַק תִּבְחַר וְהֵם אָמְרוּ שֶׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה לוֹ אֶת מָחָר הֵם אָמְרוּ שֶׁהֶעָבָר הָיָה וְעָף נִדָּף, נִשְׂרַף, וְהֵם אָמְרוּ שֶׁהַהוֹוֶה הוּא הֶעָתִיד, שֶׁקְּצָת נִדְחָף הֵם אָמְרוּ זֶה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ, בַּמַּחְשָׁבָה וְהֵם אָמְרוּ...
  4. כ

    שיתוף - לביקורת למידה משמעותית

    היא מזיזה את השערות מהעיניים ומושכת את הרגליים לספה. עכשיו היא מותחת את חולצת הפיג'מה מעליהן, ככה נעים. "ברוכה הבאה למרחב ה-לכית-לשיעו-בווווקר טוווב ילדות חמודוווות! מההה שלוווומכן? 5 "גיייטיי" "אה?" "מה שלומי?" "אה? שקט. תני לישון." 5 אני בטוחההה שכבר התפללתאאאן, " 5 "בואוקר טוב התעורר! תי...
  5. כ

    שיר תודה שעדיין.

    תּוֹדָה שֶׁלֹּא קַמְתְּ. לֹא הִמְשַׁכְתְּ תַּ'חֲיִים, לֹא זָרַמְתְּ, הִזְדַּקַּפְתְּ, מְאֻשֶּׁשֶׁת. לֹא אָמַרְתְּ יְבֹרַךְ מִי שֶׁנָּתַן וְלָקַח, מָה לִי עוֹד לִהְיוֹת מְבַקֶּשֶׁת. לֹא הִבְטַחְתְּ הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנִי, וַאֲנִי עוֹד אֶרְאֶה נִפְלָאוֹת, רַק יָדַעְתְּ שֶׁכּוֹאֵב לָךְ...
  6. כ

    שיר יום אחד זה יקרה?

    הַכֹּל יְקֻשַּׁט מַסֵּכוֹת מַסֵּכוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ לָזוֹ בְּסֶרֶט, כְּמוֹ דִּגְלֵי נִצָּחוֹן תַּעֲטֵרְנָה הָעִיר מַקִּיפוֹת אֶת כֻּלָּהּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג יִפְרֹץ בְּמָחוֹל יָד אֶל יָד וּדְמָעוֹת בְּעֵינַיִם, וּבְקוֹל תּוֹדָה יִתְנַגֵּן שִׁיר הַלֵּל אֶל הָאֵ-ל הַיּוֹשֵׁב...
  7. כ

    שיר בְּשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל

    בָּרַחְתִּי תַּרְשִׁישׁ וְעָצַמְתִּי עֵינַיִם מֵרְאוֹת וּמִשְּׁמֹעַ, מִדַּעַת. בָּרַחְתִּי תַּרְשִׁישׁ וְהָיָה לִי נִדְמֶה כִּי אָסוּר לִי בַּקֹּדֶשׁ לָגַעַת. נְבוֹכָה מוּל הַקֶּשֶׁר, וְאֵין לִי בַּמֶּה לְחַיֹּתוֹ לְקַיְּמוֹ, וְלֹא כְּלוּם. אָז מוּטָב נִפָּרֵד וְאֵרֵד, אֶל הַיָּם...
  8. כ

    שיר אל תעבור לידי כמו כלום

    אַל תַּעֲבֹר לְיָדִי כְּמוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ לֹא זָכִינוּ לְהַכִּיר. כְּמוֹ לֹא עָשִׂינוּ בְּיַחַד שָׁנִים, כְּמוֹ הָיִיתִי זְבוּב עַל הַקִּיר. אַל תַּעֲבֹר כָּכָה סְתָם, מִתְעַלֵּם, רַק בִּגְלַל שֶׁאֲנִי אֲבוּדָה, אַל תַּחֲמֹק בֵּין יָדַי בְּלִי הַשְׁאֵר אֵיזֶה אוֹת אוֹ סִימָן לִפְרֵדָה...
  9. כ

    שיר מסירות בגובה העיניים

    הִצַּעְתְּ לִי מַמְתָּק וְהֵבֵאת לִי מִשְׂחָק, הִצְבַּעְתְּ בַּגַּן עַל כָּל חֶדֶר. הִכַּרְתְּ לִי חָבֵר, סִפַּרְתְּ שֶׁזֶּה עוֹבֵר, אֶתְרַגֵּל וְהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר. נִסִּית לְהַצְחִיק, הִשְׁתַּדַּלְתְּ לְהַשְׁתִּיק תַּ'בְּכִיּוֹת שֶׁעָלוּ עוֹד אוֹקְטָבָה. סִפַּרְתְּ לִי שֶׁאִמָּא...
  10. כ

    שיר מה די? שום דבר לא די! כשאני יאמר די, אז די! עכשיו די: דדדאאאייי!!

    תִּבְעַט יַלְדִּי, תִּבְעַט, אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת בָּטוּחַ, שֶׁלֹּא תִּפָּגַע בַּחֲזָרָה. לְהַגִּיד 'לֹא' זֶה שְׁרִיר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּתֵּחַ וַאֲנַחְנוּ חֲדַר כּשֶׁר מִבְּחִירָה. תְּמַשֵּׁשׁ אֶת זֶה, תַּרְגִּישׁ, יֵשׁ בְּךָ מִישֶׁהוּ בִּפְנִים, כְּבָר לֹא מַתְאִים לוֹ כָּל מָה...
  11. כ

    שיתוף - לביקורת מה שרק שנינו יודעים

    השמיכה המחוספסת משפשפת את עורה כשהיא מתהפכת, אבל שנתה עוד לא מופרעת. התרגלה. מזמן כבר התרגלה. אל השמיכה, ואל מזרן הקש הדוקר. אל מיטת העץ החורקת, ואל החלון הגדול הקרוע בקיר, ששחור הליל מציץ ממנו, וירח עובר בו מתבונן. מול אורו הבהיר נפקחות עיניה העמוקות, הפגיעות, ובבת אחת מציף אותה התסכול. זו...
  12. כ

    שיר ירושלים של מטה

    עוֹדֵךְ נִצֶּבֶת גְּדוּשַׁת סִמְטָאוֹת, וְחַיִּים מְפַכִּים. עוֹדֵךְ מְפַזֶּרֶת אַלְפֵי נְגוֹהוֹת, וַאֲוִיר הַמַּחְכִּים. עוֹדֵךְ מוֹשִׁיטָה אֵלַי יָד וּמִגְדָּל, וְנוֹשֶׁקֶת הָרֵי הֲרָרַיִךְ, סִפּוּרֵי עַם בְּפִיךְ, מֵעוֹלָם לֹא חָדַלְתְּ, וַעֲדַיִן נוֹשֵׂאת שֶׁעָרַיִךְ וַהֲמוֹן בָּךְ...
  13. כ

    שיתוף - לביקורת איזה סיפור זה

    אִמָּא, תַּגִּידִי, הָעוֹלָם הוּא סִפּוּר? מָה קוֹרֶה בּוֹ, אֲנִי רוֹצָה לָדַעַת. הוּא נִדְמֶה לִי הַרְפַּתְקָה קָשָׁה לְתֵאוּר, וַאֲנִי בָּהּ כִּמְעַט וְנוֹגַעַת. אִמָּא, הָעוֹלָם הוּא מִין סֵפֶר מְיֻחָד, עִם מְקוֹמוֹת, יְלָדִים, אֲנָשִׁים? דְּבָרִים וְדִבּוּרִים שֶׁמְּבִינִים קְצָת לְבַד...
  14. כ

    סיפור חולי הנפש

    הוא שרבב את ראשו פנימה, פותח את פיו לשאלה. "אדוני! מסיכה בקשה!" העובד שחלף על פניו אפילו לא הרים עיניים לגובה הפה שלו. כנראה פיתח חושישי לזיהוי מפרי חוק. "אני לא חייב מסיכה" החיוך שלו קיווה שאולי הפעם זה ילך גם בלי הסבר. לא כולם כאלו דקדקנים ולנסות מותר. "אתה גם לא חייב לקנות פה!" עדיין היה...
  15. כ

    שיר עמך עמי ואלוקיך אלוקי

    שיר שכתבתי בשנה שעברה, והספקתי להתרגש ממנו עוד כמה פעמים במהלך השנה הזו. אבל עכשיו, שבועות. אי אפשר להשאיר אותו בתהום הנשיה. הם אמרו לי תלך, זה שלנו. יש לנו מונופול. הם אמרו לי מזמן כבר ידענו, היה ברור שאתה עוד תיפול. נבהלו-תפוח כמוך, עלול להרקיב גם מליון! התפלצו-מי אתה, והוריך? מי נתן לך...
  16. כ

    סיפור לא רוצה להיות פה- חלק שני-סיום.

    כשאנחנו יוצאות מהבניין בתנופה, משהו מגרד לי מתחת לשמחה, ואני מעיפה מבט לתוכי. "אין לי כוח." הילדה הקטנה שבי, עומדת שם ומושכת בכתפיה. "אין לי כוח לבוא כל כך הרבה לקראת. אין לי כוח לדובב אותה, ולחכות שתתרצה לדבר על מה שהיה" הי! ואולי לי אין כוח אליה בעצמה? שתתבגר כבר. לרגע מתחשק לי להתעלם ממנה...
  17. כ

    סיפור לא רוצה להיות פה!

    קדחת של התארגנות לשינה. ארוחה, מקלחות, קריאת שמע ו'שירת הבקשות' היומית המסמנת את סגירת הערב, וברקע יעלי אחת צייתנית עם פה שמוט בעליבות, ופרצוף שעוד רגע בוכה, אבל מכריז- 'לא'כפת לי!' סוף סוף שקט מגיזרת הקטנים, ואני מתחילה להירגע, שוכחת כמעט ממצב רוחה של יעלי ושואלת בטבעיות- "זוכרת שתכננו לעשות...
  18. כ

    דיון נוסטלגיה עתידנית

    בתוך כל ההתכנסות הזו, כמו שאומרים, נפתח ביה"ס הביתי שלנו בתוך שאר עמלי ישראל, ובתוכו שיעור זמרה, מדיף ניחוחות ומעלה נוסטלגיות. אחח... שיעור זמרה. איזה כיף להיזכר בשעות האלו, בהן בילינו בחברת הזמרת הסולנית או האומללה התורנית שעליה נפלו השעות. בשעה בה היינו מוציאות את גרוננו ב"הלל אומר" בקול רודף...
  19. כ

    סיפור שמש בגבעון דום

    עמנואלקו לא מראה כיווני שינה. השנה וחצי שלו לא עובדות בקשר לשנת בוקר, ולוח שעות השינה שעליזה מטיפת חלב נתנה לנו טבע בשירותים ממש לפני הסתימה האחרונה. אולי בגלל זה משש בבוקר הוא על הרגליים שלו ועל הראש של כולם, ושש שעות אחר כך, כלומר עכשיו, הוא שש אלי קרב כאילו הרגע פקח עיניים. על השולחן בסלון...
  20. כ

    סיפור אסיפת חורים

    התיישבנו נרגשים, מוכנים למנת ה'נחת' החצי שנתית שלנו. תמיד רציתי להשתתף באסיפת הורים בחיידר של הילדים. אין כמו לב של אמא לרכך לבו של מלמד קשוח, ואין כמו היכרות של אמא שאוכלת ישנה ונושמת את הילדים שלה, לחיפוש עצה וסיעור מוחות פורה עם מחנכי בניה. ובכל זאת, אף פעם לא עשיתי את זה. חזקי, היה הולך...
  21. ש

    דרוש מתכון כנפיים בצ'ילי

    היה לי מתכון של כנפיים קריספיות בצ'ילי ונאבד לי המתכון יש למשהיא?
  22. כ

    זה לא יכאב

    ברוכים הנמצאים! אשמח מאד לכל ביקורת! עוד יום של שגרה לא שגרה. אני מסתובבת בבית, מנסה למזער נזקים. הימים האלו מוציאים מהילדים את היצירתיות הכי יצירתית שלא הייתי מאמינה שקיימת בהם. כיף לראות את זה, בדרך כלל. לא כשהיצירתיות הזו גורמת לאזור התלייה שבארון להתרוקן כדי לשמש מחבוא מעולה מפני העומד...
  23. כ

    שיר חופשה סופר אקטיבית

    תנו כפיים תנו כפיים בואו ונקפוץ למים! הי הופ! הי הופ! אחר כך נוכל לחרופ! מי יבוא איתי ברגל? מי שוער ב"אל הדגל"? מי יודע לנפנף? הבשר כאן משתזף! כדורגל, אופניים, טניס מעולה בשניים, משולש של אבטיח, והפיקניק רק פתיח! ים גבוה! איזה כיף! יאללה! מה אתה עייף? יש קאייאקים, בוא תשב! על כל דבר אתה...
  24. כ

    היום שאחרי

    הוא היה כאן אתמול, והלך, כמו שהוא בא. לא שממש חשבתי שמשהו ישתנה. יש לי ותק של שנים, הוא תמיד כזה. לא באמת קיוויתי שהכל ייראה אחרת הפעם. פסימי הוא אופטימי עם נסיון. ואני יש לי כזה איתו. בכל שנה מחדש הוא בא, ועושה אוירה של פחד וחושך, מדגיש את הריק. את החלל הזה שנפער לו מזמן ולא מצליח להתאחות...
  25. כ

    דף שהולך לפח

    זה בין המצרים, ואני לא יודע אם כדאי לספר. מצד אחד, זה מתאים לבין המצרים כי זה מאד עצוב. מצד שני, אולי זה כמו לשון הרע, שזה כמו להלשין לקיסר על היהודים. ילד בכיתה ג' כבר יודע קצת. אבל נראה לי שאני כן אספר. גם בגלל שאני נורא רוצה, וגם בגלל שלמדתי מזה משהו. אבל את זה אני כבר אספר לכם בסוף. חחח...
  26. כ

    יהודי של שבועות/בהשראת "הסיפור של שימע'ן"

    תודה ל @א יודעלע על העלאת הסיפור המיוחד של שמעון ברייטקופף! ועל ההשראה בעקבותיו הם אמרו לי תלך, זה שלנו. יש לנו מונופול. הם אמרו לי מזמן כבר ידענו, היה ברור שאתה עוד תיפול. נבהלו-תפוח כמוך, עלול להרקיב גם מליון! התפלצו-מי אתה, והוריך? מי נתן לך רשיון? דחפוני באמת המניין, הרצוי, היאה...
  27. כ

    ילדה שלי למה

    ילדה שלי למה עצמת את עינייך אטמת את אוזנייך, משמוע? ילדה שלי למה הקשחת את גווך והרחקת את עצמך מנגוע? ילדה שלי למה סירבת לחיבוק, שהיה לי לתת לך עכשיו? ילדה שלי למה עצרת הדמעות ויישרת השפתיים לקו? ילדה שלי למה מחית נשיקה וייבשת את הלחי מיד? ילדה שלי למה שילבת זרועותייך, כשהגשתי, נתתי לך יד...
  28. כ

    תן לי את הכוכבים

    תן לי את הכוכבים, סתם כך, להנות בלי תירוצים שמימיים תן לי אוהבים, בשביל היום יום, הקטנות, לא רק לשאיפות, סתמיים. תן לי רגעים, של קסם ויופי, רגיעה ושמחה, רק הן. תן בי געגועים, לעצמי וליופי, הבראשיתי, האמיתי והכן.
  29. ישיר

    לשנות חיים ברגע // סיפור

    "ועכשיו", הוא משתתק לרגע, וממשיך: "עכשיו אני רוצה שתעשו איתי חסד. זאת אומרת, תעזרו לי לעשות חסד". הקהל הרדום למחצה מקבל מעט ערנות, אך בכל זאת לא מבין לְמה הזמר העומד על הבמה מתכוון. הזמר ממשיך: "השיר הבא שאותו אני רוצה לשיר הוא למעשה דואט. דואט עם היוצר המדהים ברי אברמוב. אבל ברי כמובן אינו פה...
  30. כ

    ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים

    משני צידי הבור נבוכים. לובשים שחור, בוכים. מן העבר האחד ממלמלים, משניות ותהילים, מתפללים. ומן השני עומדים, דמומים, וזר של ורדים. הצחוק שנדם, והחי שנרדם לנצח בינותם בוכה הכאב והשכול מייבב החלל מיותם רק הקרע עודו מדמם מוסיף להעמיק והצדדים, שניהם, לא מוכנים להפסיק. עד יבוא הגואל וימחה...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  14  פעמים

לוח מודעות

למעלה