ועדיין , יש איזו הגדרת שעות שאפשר לסכם עליה.
הרי לא תכתבי שעבדת 12 שעות ביום כי היית זמינה 12 שעות, נכון ?
בפועל אפשר לסכם את מספר השעות ביום ולהגיע לסכום - אולי לא מדויק - אבל פחות או יותר.
הרבה פעמים באמת יש לי מצפון על זה.
אני שואלת את עצמי האם עבדתי את כל השעות הללו ברציפות.
אז נכון שאני זמינה ללקוחות, אבל הרבה פעמים מתברברת.
כשהייתי שכירה, לא עבדתי כל השעות ברציפות, כי לא היתה עבודה לכל הזמן רצוף.
ובזמן הזה התכתבי עם חברות, או התקשרתי נניח למישהי שהבוס ביקש, וכבר הכרנו ודיברנו עוד כמה מילים.
כשהפכתי לעצמאית, זה הדבר הראשון שנהניתי ממנו. שאין לי מצפון אם בזבזתי דקה שלא לצורך העבודה. ואז רשמתי את הבת שלי למעון, ושוב יש לי מצפון האם אני מצהירה אמת.
הרי יש ימים שבתור שכירה ביקשתי חופש והבוס והוא לא נתן בקלות, והבוסית שלי כיום
כן יותר קלה מהבחינה הזו..
ואז החלטתי שבפועל אני כותבת ללקוחות בחוזה שאלו שעות עבודתי, וזה אומר שכשהם מתקשרים בצהרים ואני אומרת שאחזור אליהם בערב, זה קביל. לכן גם למעון אני יכולה להצהיר כך, כיון שאלו שעות עבודה. גם אם לא הקדשתי אותו בפועל רק לעבודה.
זה כמו שכירה שהבוס רוצה שהיא תסיים מאזן של חברה מסוימת בבוקר אחד. הזמן בידה, היא מתכתבת בפרוג, ולקראת סוף היום מהר מסיימת את המאזן במיומנות.
כך גם אני מסוגלת לסיים את ההתחייבות בסוף. אבל תמיד יש לי מצפון שיכולתי בזמן הזה להכניס עוד עבודה.
בקיצור, המצפון אינו מסיים לעבוד..
הנושאים החמים
הנושאים החמים
