הרבה זמן לא העליתי ציור

[אביעד]

אז הנה אחד (ישן) לרגל המצב.
צוייר בהשראת איורים שעשיתי בגיל ארבע בתוך הספר פו הדב.
בסוף הציור הוא יצא יותר קרבי מאשר לפני...

 

[הרשל'ה]

חינני להפליא.

 

[מנחם תעיזי]

ב"ה
הביצוע יפה
הרעיון נפלא וזו גם מטאפורה מוצלחת ליהודי (טוב לב פשוט ותמי&#1501 שנאלץ לשאת נשק מכורח הנסיבות...

 

[*הדר]

אצלי זה עורר עצב.
חוץ מזה, כרגיל, איור מצויין.

 

[tusk]

דובוני להפליא

ומעלה חיוך מריר-מתוק.
והשאלה הכי החשובה- יש דבש במנות קרב?

 

[galperin]

חמוד, מתוק וקצת כואב
אולי תנסה לתת לו פנים יותר כאובות ומיוסרות?

 

[אקשן]

אני כ"כ אוהבת את פו... וזה אחד המוצלחים שבהם!
הוא נראה קצת מאושר מדי, מדושן עונג. או אולי בעצם: בטוח בנצחונו? "אל יתהלל חוגר כמפתח"...

 

[חן]

מבחינה מקצועית, איור מקסים!!!!
מבחינה ריגשית איור פסימי ומצער.....

 

[אביעד]

למה?
למה הוא אמור להיות עצוב?
אני דווקא מסכים עם הפירוש של שמשון...
(למרות שכאמור האיור לא צוייר במקור לרגל המצ&#1489.
דרך אגב, tusk, לפעמים יש באמת דבש במנות קרב.
ולאקשן, אולי בטוח בנצחונו אבל "מסתכל כלפי מעלה"...

 

[תיבת נח]

כמעט ראוי לתיאור "חיבוק דוב" השאלה מצד מי החיבוק ומצד מי הוא הדוב?
בכל אופן כאיור הוא נהדר [קצת צבע עם פוטושופ היה בכלל מראה מרהיב].[/PHP]

 

[א-ירושלמית]

וואו, מדהים.

הוא הולך לתת חיבוק דובי אחרון לאיזשהו אחמד נבילה? (זה שם אקראי שמצאנו- במשפחתי- בספר הטלפונים הירושלמי. היום השם הזה כבר לא קיים שם, ואני מקווה שגם לא בעולם הזה. ותודו שכוללללם שם נבילות.)

אולי תשלח את זה לחיילים בעזה עם כמה איחולים? לפו החמוד הזה יש אידיאלים בעיניים. גם לאחינו בדרום ובחזית, וזה יכול לעודד אותם ולתת להם חיוך ועידוד.