הקוועטש של האויבער חוכם - מילים שהושאלו מיידיש לעברית

ע.מ.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
נכתב ע"י אפשרי;1820588:
ארור יהיה האינטרנט
רצינו קצת להתבטא, אבל הוא מכסה את הכל...

אגב לדעתי המילה 'שוס' לא קיימת באידיש
למה?
ער האט געשאסן מיט אשיסער!
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י חדוי כנרת;1820606:
למה?
ער האט געשאסן מיט אשיסער!

ברור

אקדח/רובה - שיסער, שיסען - לירות

אבל הצורה 'שוס' ('השוס של האירוע') נמצאת רק בעברית לדעתי
 

שרה'לה

משתמש מקצוען
השכן הליטאי של הורי ביקש פעם מאחי לעזור לו לבנות את הסוכה.
מסמר סורר אחד לא הסכים בשום אופן לשתף פעולה, ניגן השכן ואמר בלשון תמיהה: "מה הטשוואק פה?" כלומר מה הסיבה שזה לא נכנס...

ומאז זה נכנס ללקסיקון שלנו כשמשהו לא הולך בדיוק כמו שרצינו.
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י שרה'לה;1820612:
כאפער- לא מקצוען- מילולי- תופס. (תופס הזדמנויות אולי...)

במילון שהועלה כאן (למטה) הוזכר כאפער של הסעות - מונית לא רשמית

ושם הכוונה 'תופס נוסעים'

אולי המילה הושאלה משם לבעלי מקצוע אחרים
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י שרה'לה;1820617:
השכן הליטאי של הורי ביקש פעם מאחי לעזור לו לבנות את הסוכה.
מסמר סורר אחד לא הסכים בשום אופן לשתף פעולה, ניגן השכן ואמר בלשון תמיהה: "מה הטשוואק פה?" כלומר מה הסיבה שזה לא נכנס...

ומאז זה נכנס ללקסיקון שלנו כשמשהו לא הולך בדיוק כמו שרצינו.

וכמובן המעשיה הידועה על אדמו"ר שנפגש במקובל בן עדות המזרח

המקובל רצה כמובן קצת להראות ידע ושאל 'וואס הרעט זיך' (מה נשמע)

האדמור השיב: וואס הרעט זיך ביי דיר' (מה נשמע אצלך)

המקובל קצת התבלבל: "דיר.. אה, ודאי, כולנו צאן קדשים!" :D
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
הנה המילון הכמעט מלא

הנה המילון הכמעט מלא שהופיע באתר מסויים
באדיבות grn (הניק 'אפשרי' שימש כאן רק כ'מבקר' לעת מצוא;))

השפעות על הדקדוק העברי

סמיכות הפוכה – היידיש קיבלה את דרך הסמיכות השאולה מהגרמנית, והיא הופכת את הסדר בין נסמך לסומך. למשל, הצרוף "שושן פורים" מקורו בהיפוך סמיכות שבא מן היידיש.

הסיומת -'לֶה (ביידיש: לע) – סיומת הקטנה וחיבה: בייגלה, טטלה, פיצקלה. גם כשם חיבה: חנה'לה, רבקה'לה.
הסיומת -ניק – סיומת המתארת אדם על פי השתייכותו או על פי תכונה המאפיינת אותו. מקור הסיומת ביידיש (ולפני כן בפולנית ובאוקראינית). כגון: ג'ובניק, חמאסניק, חפיפניק, כדאיניק, כלומניק, מג"בניק, מדורניק (בסלנג: מלשן, מהמדור המרכזי של המשטרה), מושבניק, מילואימניק, קיבוצניק, שטותניק.
הסיומת "-ֶר" - הסיומת קיימת בכמה שפות אירופאיות, אך נראה שהגיעה לעברית מן היידיש. לדוגמה: בלופר, מאכער, פראייר, קוטר, שוויצר, שלומפר, שנורר. מהסיומת נוצרו גם מילים חדשות: משקפופר, פנטזיונר, פרוטקציונר, פשלונר, קריזיונר, שיריונר.
אלמנטים נוספים
היידיש היא מקור למיליות רבות בעברית: אוי (כאב או צער), אויש (דומה לאוי, מרוכך יותר), נו (זרוז) וכן:

אוֹ־טוֹ־טוֹ – תיכף, מייד. במקור: אָט אָט אָט – הנה, הנה הנה (הנה זה בא).
אַי־יָי־יָי – ביטוי של החמצה ("לא אי־יי־יי" – לא משהו, לא מי־יודע־מה).
אוי־וֵוי! – ביטוי של צער על החמצה או על פגיעה (מגרמנית: weh – כואב).
אֶעפֶּס, אֶפֶּעס (ביידיש: עפּעס) – מילית להשלמת פערי דיבור: איכשהו, כלשהו, כזה כאילו. בעברית, אולי בגלל הדמיון למילה אפס, המילה קיבלה משמעות מזלזלת. לדוגמא: "ראיתי אותה אתמול בטלויזיה. היא אפעס לא משהו".
מילים עבריות שחדרו ליידיש, וחזרו אח"כ לעברית עם גוני משמעות חדשים:
א־מחייה – תענוג, משיב נפש
בלבוסטה – אישה שמנהלת את העניינים. במקור: באלאבאסטע - בעלת הבית
גזלן – מוכר אוכל, לרוב ליד בסיס צבאי, המפקיע מחירים בזכות הבלעדיות שלו במקום. ביידיש: שודד, פושע אלים.
דּוֹס – כינוי לדתי-חרדי. במקור: "דוסי" - דתי בהגייה יידית
דיבוק – רוח שנכנסה במישהו ומסרבת לצאת (מהמילה דבקות)
חוכעם – חכמולוג. במקור: חכם
חלוֹשעס – חולשה, בחילה, חוסר הכרה
כלייזמר – נגן בשמחות יהודיות
לא יוצלח (בהגייה מלעילית) – לוזר, אדם שאין לצפות ממנו להצליח במשהו
מָזְלְטוֹב – בסלנג: ברכה מזלזלת. נאמרת לרוב לכבוד דבר שהיה צריך להעשות מזמן או בקלות
פּוּשְׁט – זול, פחות־ערך. במקור: פשוט
שָׁאבֶּעס – במקור: שבת
שייגעץ – גוי צעיר חצוף; פוחח, פרחח (גם ככינוי של חיבה). במקור: שֶׁקֶץ (דבר מאוס, טמא)
תָּכְלֶ'ס או תכלס – בפועל, למעשה; עיקר העניין הוא.. (ביידיש היא נכתבת: תַכְלִית)

צירופים של מילה יידית ומילה עברית:
בוחער הזעצער (בחור הזעצער) - סדר דפוס. צירוף של המילה הגרמנית Setzer - סַדָּר דפוס, עם המילה העברית "בחור", בהגייה יידית.
א-ווילדע חייע - חיה רעה. ווילדע - פרא, בר. חייע - הגייה יידית למילה העברית "חיה".
מאמע לושן (מאמע לשון) - כינוי לשפת היידיש. מילולית: שפת אם.
מילים שמקורן ביידיש

אידישקייט – מסורת יהודית. "תנו לילדים קצת אידישקייט" – העניקו להם מסורת יהודית.
אלטע זאכן – חפצים משומשים שאין בהם צורך. הצירוף משמש כקריאה של רוכלים הנוסעים מבית לבית וקונים רהיטים וחפצים משומשים. מילולית (בגרמנית): alte Sachen - דברים ישנים.
בובקעס [◄מילון ירושלמי] – איצטרובלי הברוש. ביידיש: דברים קטנים וחסרי ערך, שעועית קטנה
בוטקה – ביתן (למכירת כרטיסים, של שוער, איש מכס וכד'). מצ'כית או מגרמנית (Bude – ביתן) + 'קה.
בלוף – שקר, בדיה, "עבודה בעיניים".
בלופר – שקרן, לרוב במובן לא מזיק.
בלינצ'ס – (בלינצ'ה) חביתית [◄ריבוי כפול].
בראנז'ה (במקור זאת מילה פולנית: Branza שמשמעה ענף, תחום עיסוק) – היום המילה משמשת לתאור תחום התקשורת והפרסום.
ברוֹך – הסתבכות, תקלה (אוי א-ברוך). מגרמנית: Bruch – שבירה, הפרה.
גורנישט – כלום, שום דבר. נאמר לרוב בנימה סרקסטית כשמצפים לקבל משהו בעל תוכן. במקור מגרמנית: gar nicht - כלום, בכלל לא.
גטקס – לבנים ארוכים.
גזונטהייט – לבריאות.
גליק – מזל, אושר ("זה לא כזה גליק").
געוואלד – זוועה, ביטוי של זעזוע (ביידיש: גװאַלד – חרום).
גרעפס – ◄גיהוק.
דוך [◄סלנג צבאי] – הליכה בקו ישר ללא סטיות (מגרמנית: durch – מעבר או פריצת דרך).
הלך פייפן – התקלקל כך שאי אפשר עוד לתקנו (מגרמנית: pfeifen – לשרוק).
זבנג – חבטה. "זבנג וגמרנו" – שיטה לא מוצלחת לפתרון בעיות מסובכות בפעולה אחת חזקה.
חאפר – (ביידיש: אחד שחוטף, אוחז בחפץ ולוקח לעצמו) נהג מונית עצמאי.
"חאפ לאפ" – הוא עושה את העבודה שלו חאפ לאפ (לוקח מפה ומשם), בלי להשקיע.
חְרוֹפּ – (חָרַפּ – יַחְרוֹפּ) – ישן.
טיש – ארוחת ליל שבת אצל הרב'ה החרדי. במקור: שולחן.
טָרָרָאם – רעש גדול, "ביג דיל".
יאכנע – מישהי העסוקה בכפייתיות בחיטוט בעניניהם של אחרים ובהשמצתם.
יארצייט – יום זכרון (בשימוש בקהילה החרדית).
לוקש – מילולית: איטריה, ובהשאלה: בלוף, בדותה ("שטאפן מיט לאקשן" – להלעיט באטריות). המשכורת נקראה בעבר "לוקש" כי בשנות החמישים היא נכתבה על סרט נייר ארוך וצר.
מאכער – איש עם קשרים, שיש לו מהלכים אצל הרשויות; "מביא ומוציא". מילולית: איש שעושה דברים (כמו maker).
מישמָש – לעשות "סלט" מהדברים, להפוך את היוצרות.
נודניק– נודיען פירושו לשעמם (מפולנית: nuda – שעמום). הסיומת -ניק היא סיומת המתארת אדם על פי תכונה המאפיינת אותו.
ניג'ס – (במלעיל: שם עצם, במלרע: פועל בעבר). נידנד, נודניק. המילה היא למעשה שילוב של שתי שפות: צורת המילה היא מערבית (نَجْس - מטונף, טמא) והמשמעות – מיידיש (במקור מפולנית: nudzić).
נעבעך – מסכן.
פֿוילע (או פוילה) – דומה למילה האנגלית foul (לא חוקי, מלוכלך).
פוילע-שטיק – התחכמויות, תעלולים, משחקים מלוכלכים (ע"ע שטיק): "ברגע שאני אראה שאין כאן פוילה-שטיק והכל נקי". שיר של התרנגולים: "לא עזרו הפוילע-שטיק".
פולקעס – רגלי עוף (ביידיש: ירכיים, החלק העליון של הרגל).
פופיק – קורקבן, טבור.
פיצ'יפקס – פריטים קטנים וחסרי חשיבות.
פירגן, לפרגן, פרגון – לתת קרדיט, לעודד. במקור מגרמנית (Vergoennen).
פּלונטר – קשר, הסתבכות.
פליק, להפליק – מכה קלה בישבן.
פראייר – אדם תמים שנותן לאחרים להרוויח על חשבונו. במקור מגרמנית (דרך הפולנית): רווק, מחזר. מילולית: חופשי, פנוי, פטור.
פרטצ' – עבודה או סחורה באיכות ירודה.
צוציק – קטן.
קארטופאלאך – תפוחי אדמה.
קארטושקעס – תפוחי אדמה שרופים (של מדורה).
קווץ' (לקווצ'ץ') – מעוּך (למשל מעיכת נייר ביד לצורת כדור). בהשאלה: הרגשה סמרטוטית, מצב רוח שפוף ועייף. ביידיש: קוועטשן – ללחוץ.
קוּטֶר, לקטר – לרטון, להתלונן. המקור הוא כנראה המילה 'קוטר' (מגרמנית: Kater – חתול זכר). קול הגרגור שעושה החתול מזכיר כנראה את התלונות של הקוטר, המתלונן התמידי.
קומזיץ – השם העתיק ל"מדורה". במקור: בוא שב.
קונצים – תעלולים קטנים. תרגילים, טריקים (מגרמנית: Kunst – אומנות).
קישקעס – קרביים.
קלוץ – אדם מגושם (מגרמנית: Klotz – קרש, לבנה). קלוץ קאשע - שאלת קרש.
קלפטע – מילה רבת משמעויות: מרשעת, כלבה, רכלנית, זקנה, ואפילו "בעלת מרץ רב". מארמית: כלבתא.
קצ'קס, קצ'קיאדה (קצ'קייה) – קצ'קס הן אווזות פותות, ברברניות, קשקשניות בלתי נלאות.
בהשאלה: קבוצת בנות המפטפטות ומקשקשות. (במקור: קצ'קה – ברווז).
קרעכץ – אנחה ותלונה.
להשוויץ, שוויצר – מילת גנאי לאדם שמתפאר ברכושו או בהישגיו. (במקור: זיעה?).
שוונג – תנופה, תנע [מ◄גרמנית].
שוֹיְן – כבר, גמרנו. (נו, שוין – בסדר, שיהיה).
שוֹס – מאורע מהמם (מגרמנית: Schuss – יריה).
שטינקר – מלשן; משתף פעולה בתשלום עם המשטרה או עם שרותי הבטחון (מגרמנית: Stinker – מסריח).
שטיק – (1) קצת, פיסה, חתיכה קטנה (2) תרגיל למשיכת תשומת-לב (3) קטע ליצנות (4) רמאות, טריק ערמומי (ע"ע פוילה-שטיק).
שלומיאל – אדם מגושם וחסר קואורדינציה. נהוג לומר בבדיחות כי השלומיאל שופך בארועים משפחתיים את המרק על מכנסיו של השלימזל (חסר המזל).
שלוּמְפר – (ביידיש גם: שלומפ) אדם הלבוש ברישול.
שלייקס – כתפיות לאחיזת המכנסיים.
שמאטעס – סחבות, דברים חסרי ערך.
שמאלץ – שומן מן החי (גם בגרמנית). בהשאלה: סנטימנטליות ומתיקות־יתר באמנות או במוסיקה.
שמגג – עורבא פרח, אויר חם; שטות. בהשאלה: טיפש, אידיוט, מנוול.
שמונצעס – זוטות, דברים שאין בהם צורך מידי לקיום.
שמנדריק – ילד לא יוצלח שלא מבין מה קורה סביבו. במקור: דמות קומית מתוך קומדיה יידישאית ידועה.
שנורר – קבצן נודניק המוציא כסף בתואנות מכובדות לכאורה. בעברית של ימינו – גם מתרים מקצועי.
ביטויים שמקורם ביידיש (רשימה חלקית)

אותה הגברת בשינוי אדרת, איך קוראים לך?, אכל אותו בלי מלח, אל תיקח ללב, בעל המאה הוא בעל הדעה, גילה את אמריקה, דבר אל הקיר, די כבר, הלך לאיבוד, זה לא מריח טוב, חכם/טיפש הוא לא, חסר לו בורג, חסר לי כמו חור בראש, ירק לו בפרצוף, לכתוב "נח" בשבע שגיאות, לא אמרתי כלום, לא הולך ברגל, לא יודע מהחיים שלו, לא נלך לרב, לא עשו אותי באצבע, לגמור את החודש, לדרוך על יבלות, להזיק זה לא יזיק, לוקח זמן (=נמשך), ללקק את האצבעות, לשבור (למישהו) את המילה, מה נשמע?, מחזיק ממנו, מספיק לקשקש בקומקום, מספר חזק, נהייה לי חושך (שחור) בעיניים, נופל מהרגליים [מרוב עייפות], נפל לו לידיים, נתן קפיצה, עזוב אותך משטויות, פרצוף של תשעה באב, שקדי מרק, תפסיק לבלבל את המוח (את השכל), תקוע לי כמו עצם בגרון.
לקריאה נוספת:

אתר מקיף ללימוד יידיש (דקדוק, תחביר, מילון, משחקים ועוד).
רונן טל וגאיה קורן, "באידיש זה נשמע יותר טוב" (ynet).
ניסן נצר, עברית בג'ינס – דמותו של הסלנג העברי, אוניברסיטת בן-גוריון תשס"ח (הרצאה ).[/QUOTE]
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
בקריאה שניה יש בלקט הדי מקיף הזה
גם טעויות ופספוסים (סוף כל סוף איך חילוני יבין באידיש...)

למשל לדעתי המילים 'שוס' ו'דוך' לא קיימות באידיש
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
נכתב ע"י אפשרי;1820584:
(אגב, סטיה מהנושא אבל חידת ידע תורני: איזה אדמו"ר אמר ש'עברית' מלשון 'עבירה'. רמז: לא האדמו"ר מסטמר ולא באזור)

האדמו"ר מצאנז?

ולגבי 'דוך': המילה הזאת כן קיימת, בצורה "דאך" ובמשמעות "בכל זאת".
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י א-ירושלמית;1820659:
האדמו"ר מצאנז?
חיובי, בעל 'שפע חיים' :D:D:D (חשבתי שיהיה יותר קשה...)

לגבי 'דוך': המילה הזאת כן קיימת, בצורה "דאך" ובמשמעות "בכל זאת".

דאך זה סיפור אחר

אבל בסלנג של העברית יש 'דוך' במובן של 'ישר עד הסוף' ("תלך דוך את רבי עקיבא ואח"כ תפנה שמאלה")
ובלשונם:
דוך [◄סלנג צבאי] – הליכה בקו ישר ללא סטיות (מגרמנית: durch – מעבר או פריצת דרך).

והם טענו שזה מגיע מאידיש

באידיש זה לא מוכר בכלל
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
נכתב ע"י אפשרי;1820669:
חיובי, בעל 'שפע חיים' :D:D:D (חשבתי שיהיה יותר קשה...)



דאך זה סיפור אחר

אבל בסלנג של העברית יש 'דוך' במובן של 'ישר עד הסוף' ("תלך דוך את רבי עקיבא ואח"כ תפנה שמאלה")
ובלשונם:


והם טענו שזה מגיע מאידיש

באידיש זה לא מוכר בכלל

לענ"ד, ה"דוך" מגיע מ"א דורך-און-א-דורך" שמשמעותו: הקפת הענין כולו.
 

שג

תג, רב-טקסט
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
נכתב ע"י עדיאל;1820752:
לענ"ד, ה"דוך" מגיע מ"א דורך-און-א-דורך" שמשמעותו: הקפת הענין כולו.

לא מסתבר, מאוד רחוק מן המקור.
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י עדיאל;1820752:
לענ"ד, ה"דוך" מגיע מ"א דורך-און-א-דורך" שמשמעותו: הקפת הענין כולו.

כן אבל הדיון לא רלוונטי במידה שבתכל'ס לא קיימת מילה כזו ביידיש
ואם בפורום פרוג, בו גולשים ה'סמעטענע'* של דוברי היידיש בארץ ובכלל ;), לא מכירים את המילה - כנראה שהיא לא קיימת



* סמעטנע - שמנת. באידיש כמו בעברית, משמש גם כ"השכבה הגבוהה"
 

יוסף צבי

משתמש פעיל
נכתב ע"י אפשרי;1820486:
כ'האב געוואלט, כלומר רציתי לפתוח אשכול שירכז את המילים שהשאילה היידיש לעברית המדוברת


אוייבער חוכם - מילולי: חכם מעבר למידה, ענייני: טיפש המנסה להתחכם
[

אויבער זה אכן מאידיש לעברית אבל חוכם הפוך מעברית לאידיש
 

ע.מ.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
אל שאומרים דאך במובן של דורך , אלה בד''כ הגאליציאנער שמבליעים את ה''ר'' בהרבה מילים, כגון: גלויב מיר,הם מבטאים גלייב מיע, וכדו'
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר יְהוָה לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ:ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיהוָה נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב:ג אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי:ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה:ה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהוָה מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב:ו הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר:ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו:ח קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ:ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ:י בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ:יא נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ:יב אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ:יג כִּי בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ:יד זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ:טו צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם:טז וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ:יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי:יח אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ:
נקרא  24  פעמים

אתגר AI

תקווה לעתיד טוב יותר • אתגר 17

לוח מודעות

למעלה