הציבור הליטאי עובר טלטלה

[סופריא - הוצאה לאור]

"השיטה המנצחת" הזאת שחוזרת על עצמה תגובה אחרי תגובה, היא לא תרופה להמונים.

היא גם לא ממש קיימת. ברגע נתון זה, יש קבוצת רכישה באיזור מרכז הארץ, שאפשר לרכוש בה זכות לדירה ב-800 אש"ח? בלי לשים כסף מראש?

 

[מתרגמת]

סליחה אם לא הובנתי.
הרעיון היה שהאב נרשם לקבוצה לקנות דירה, ועד שמגיע הזמן לשלם המחיר עולה ב800 אל"ש, דבר נוסף שקורה בינתיים זה שהזו"צ מתחתן ולוקחים על עצמם את המשכנתא.
כך יוצא שהאב לא שילם כלום אבל יש לבת דירה של 1.6 עם משכנתא של 800 אל"ש.

יש הרבה משפחות שלא יסכימו לזה.
יש לך דירה? תן את זה לזוג. בלי משכנתא. מה פתאום ש"ישלמו" לך על חצי שוויו? זה יוצר רגשות מאד שליליים.

ומי אמר שהבחור בכלל רוצה לגור במקום שבחרת?

ומי אמר, כמובן, שזה עובד כל פעם?

 

[קפה קפה]

א. תכל'ס במהלך השנים ניסו הרבה חכמולוגים שונים לשנות את פני המחירים, היחיד שהצליח זה בגבעת המורה שאין שם עליית מחירים יותר מסכום מסויים ומי שימכור ביותר מזה ילדיו לא יתקבלו למוסדות הלימוד שם. אולי הגיע הזמן להקים עוד קהילות כאלו? הרי זה פתרון מעולה לבעית המחירים והסכומים.
ב. מאד קשה לשנות מצב קיים ברגע אחד בציבור כ"כ גדול ומפוזר, זה לא כמו אצל החסידים שהאדמור אומר וכולם עושים את דברו.
ג. מילתא דבדיחותא:
היה יהודי א' שחיפש חתן לביתו המושלמת. בא לשדכן ואמר לו: אתה הרי יודע שאני דלפון אבל חכמון, תעדכן את יהודי ב' שיש לי סידור בשבילו הבן שלו, אנחנו נסתדר. ומשמים אכן התאימו 2 בני הזוג והיו לזוג מאושר, יום אחרי השבע ברכות בא היהודי ב' ליהודי א ושאלו: נו שווער, מה עם ההבטחה שלך? אמר לו יהודי א': מה זאת אומרת? הרי אני נותן לך בנין, אני אוסף מרחוב שלם מכל הבניינים ובנין אחד אני נותן לך.... חחחח

 

[yonatanr]

רק משתפת.
קרובת משפחתי, אם למשפחה ברוכת ילדים, קרעה את עצמה כדי לתת דירות לשיירת בנותיה. רק בני ברק ופאתי ירושלים, זה היה חלק מהתנאים.
שנים הם גלגלו בשביל החורבות והמקלטים בהם גרו ילדיהם בירושלים.
אחרי חתונת הבת האחרונה, לא נשאר עוד מאיפה לגלגל.
אז הזוג בני ה50+ מכרו את דירתם הירושלמית,
ועברו לשכירות בביתר.
וכל ילדיהם, בשם "אידיאל הקרבה להורים", "אידיאל מוסדות החינוך הירושלמיים" (לילדים אין מקום להכין ש"ב) וכו' וכו',
נוסעים היום לביתר כדי לבקר את ההורים.
עולם הפוך ראיתי.

אני מאמין שהיא היתה יכולה למצוא חתנים שמסכימים ברוב טובם לקבל דירה במודיעין עילית ובאלעד - והיא העדיפה את ה'שפיצים' וה'פצצות'.
אדם צריך לעמוד מאחורי הבחירות שלו. רק אומר.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

א. תכל'ס במהלך השנים ניסו הרבה חכמולוגים שונים לשנות את פני המחירים, היחיד שהצליח זה בגבעת המורה שאין שם עליית מחירים יותר מסכום מסויים ומי שימכור ביותר מזה ילדיו לא יתקבלו למוסדות הלימוד שם. אולי הגיע הזמן להקים עוד קהילות כאלו? הרי זה פתרון מעולה לבעית המחירים והסכומים.

זה קיים גם בערד. חסידי גור בערד מונים כ-1,500 משפחות. הם שומרים בקנאות על מחירי הדירות בעיר.
סיפר לי אדם שהגיע לפני כעשור לנופש בערד. המקום הטבעי למצוא מניין למנחה-מעריב, היה אחד השטיבלאך של גור. בין מנחה למעריב ישב האדם ופתח ספר כלשהו. כל ההפסקה בין מנחה למעריב היתה כ-20 דקות, ובזמן הזה הספיקו ארבעה או חמשה אברכים לגשת אליו: באת לקנות כאן דירה להשקעה? אם כן, זה חייב לעבור דרך הוועדה. אם לא תעבור דרך הוועדה, אנחנו נדאג שאף אחד לא ישכור ממך את הנכס. כל הסבריו של אותו אדם שהוא בא בסה"כ לנופש בעיר, לא הועילו למנוע מהאברך הבא לגשת אליו שוב ולוודא שהוא לא מתכוון לקנות דירה בעיר שלא דרך הוועדה...

ב. מאד קשה לשנות מצב קיים ברגע אחד בציבור כ"כ גדול ומפוזר, זה לא כמו אצל החסידים שהאדמור אומר וכולם עושים את דברו.

אבל מוכרחים לעשות את זה. כבר עכשיו מאוחד מאוד להתחיל עם המהלך הזה, אבל טוב מאוחר מלעולם לא. פשוט לארגן קבוצות גדולות של אברכים [לכאורה הדרך הנכונה היא לעבוד בתוך הישיבות עם הבחורים בגילאי שידוכים] ולשכנע אותם לבוא לגור במקום מסוים, כאשר בד בבד כמובן שצריך לארגן שם את כל הנדרש. זו הדרך היחידה לוודא שהדור הצעיר יגורו בדירות משלהם, בלי לרושש את ההורים ולפגוע בבריאותם ובבריאות נפשם.

אני מאמין שהיא היתה יכולה למצוא חתנים שמסכימים ברוב טובם לקבל דירה במודיעין עילית ובאלעד - והיא העדיפה את ה'שפיצים' וה'פצצות'.
אדם צריך לעמוד מאחורי הבחירות שלו. רק אומר.

אתה מבין את ההזיה? כל אדם שילדיו מגיעים לשידוכים, צריך לחשוב על מה הוא מוכן להתפשר. אחד מרגיש פשרה עצומה כשהוא לוקח חתן לא מוזיקלי, משנהו מתפשר על המראה החיצוני, והשלישי מתפשר על משפחה מיוחסת. כל אחד בתחום שלו.
אתה מצפה מאדם להתפשר על מכלול, בכדי לא לשלם את הסכומים ההזויים שהפכו למקובלים בשוק? למה זה הגיוני?
למה אדם שיש לו בת מוצלחת במיוחד, צריך לחתן אותה עם בחור ברמה פחותה ממנה בעשר דרגות, בכדי לא להגיע לפשיטת רגל או מצב כלכלי מורכב אחר? לא יותר הגיוני להתאמץ לשנות את ה'מקובל' הארור הזה שצריך לשפוך מאות אלפי שקלים בכדי לקבל בחור טוב?

 

[yonatanr]

אני אכן גר בביתר עילית. היא לא פריפריה? תשאלו את בחירי עולם הישיבות שמרשים לעצמם לדרוש 800K כדי שיוכלו לרכוש דירה בב"ב.

סורי. לקרוא לביתר עילית פריפריה זה לעג לרש.
אולי תתחלף עם אלו שגרים בצפת או בירוחם?

 

[סופריא - הוצאה לאור]

סורי. לקרוא לביתר עילית פריפריה זה לעג לרש.
אולי תתחלף עם אלו שגרים בצפת או בירוחם?

כבר עניתי על זה. לפני 30 שנה ביתר היתה פריפריה של ממש. סביר מאוד להניח שבמצב הנוכחי של שוק הדיור, המושג פריפריה הולך ונעלם עם השנים.

 

[די]

היא גם לא ממש קיימת. ברגע נתון זה, יש קבוצת רכישה באיזור מרכז הארץ, שאפשר לרכוש בה זכות לדירה ב-800 אש"ח? בלי לשים כסף מראש?

לא באתי להציע פתרון למצוקת הדיור אלא להסביר שלא בהכרח שהבחורים ה"רעים" שגורמים לשווער שלהם לחיות "חיי צער" באמת קיבלו את הסכומים האמורים כי כל מה שהשווער היה צריך לעשות זה להרשם בזמן לקבוצת רכישה.

למה אדם שיש לו בת מוצלחת במיוחד, צריך לחתן אותה עם בחור ברמה פחותה ממנה בעשר דרגות, בכדי לא להגיע לפשיטת רגל או מצב כלכלי מורכב אחר? לא יותר הגיוני להתאמץ לשנות את ה'מקובל' הארור הזה שצריך לשפוך מאות אלפי שקלים בכדי לקבל בחור טוב?

מי אמר שתיקח בחור פחות ממנה בעשר דרגות? למה בגלל שהוא רבע מהעדה השניה הוא פחות? בגלל שהוא למד בישיבה לא השפיץ שבשפיץ הוא לא בחור טוב?

 

[ודבק ליבנו]

אני מאמין, שמה שצריך כעת, זה לא אנשים שיגידו: אנחנו לא מתחייבים, או: אנחנו מוותרים ולא נדרוש כדי שלא ידרשו מאיתנו. כי עדיין ישארו את אלה שזה משתלם להם כל העסק הזה. ושוב יטלטלו את השוק.
צריך אנשים בעלי לב ומוסר שיקומו ויגידו: אנחנו מסכימים לוותר על הדרישה [המחוצפת] מהצד השני, אפילו שאנחנו יכולים לדרוש וזה משתלם לנו, אבל בשביל להרוויח לבן שלנו כמה מאות אלפים לא נהיה שותפים למעשה הלא מוסרי הזה, ולשמיטת הקרקע מתחת רגלי הציבור שלנו.
כנ"ל צריך ראשי ישיבות שיכריעו אחת ולתמיד שגם מי שיכול לדרוש לא ידרוש, ודי לטענות הרגילות: מציעים לו אז נגיד לו לא לקחת? או: יש כאלה שיש להם לתת אז למה שלא יתנו. ולכל הפחות שיחדדו את האמת הפשוטה שאם בסוף התחתנת עם בת אברך [כמו הרוב] אין שום צידוק בעולם ליטול ממנו מה שאין לו.
אני מציע לעשות שטר התחייבות על דעת גדולי הדור, שבשטר יהיה כתוב שכל התחייבות מעל סכוםx היא אינה מחויבת ותלויה ביכולת של ההורים בפועל, ואין טענה על אי מימושה. וכך מי שאכן יכול ימשיך לתת, אך מי שלא יכול לא יוכל גם אם ירצה לחייב את עצמו. ואת השטר הזה להפיץ עם הוראה מחויבת של גדולי הדור, [ניתן לנמק זאת בכך שבלא זה אנשים נכשלים בגזל אחר שרובם אינם עומדים בהתחייבויות], וכך גם אם יהיו בודדים שיתחכמו וידרשו לכתוב בשטר אחר, אבל לרוב לא יהיה נעים להפר את הוראת גדולי הדור מול המחותן הטרי.
עוד אני מציע לעשות קמפיין בקרב רבני קהילות שהיום יכולת ההשפעה שלהם גדולה לפעמים אף יותר מראשי ישיבות, להראות להם איך הקהילה שלהם הצעירה תראה עוד עשר עשרים שנה אם לא יעצרו את הסחף בזמן [אברכים שפופים ולחוצים מגלגלי חובות עתק]. ואיך הם יכולים לעזור לבני קהילתם.

 

[די]

כבר עניתי על זה. לפני 30 שנה ביתר היתה פריפריה של ממש. סביר מאוד להניח שבמצב הנוכחי של שוק הדיור, המושג פריפריה הולך ונעלם עם השנים.

ביתר שלפני 30 שנה לא דומה משום כיוון לפריפריות של היום. מקסימום היא דומה לתל ציון של היום ובאמת הרבה אנשים הלכו לתל ציון.

 

[shimשימי]

זה קיים גם בערד. חסידי גור בערד מונים כ-1,500 משפחות. הם שומרים בקנאות על מחירי הדירות בעיר.
סיפר לי אדם שהגיע לפני כעשור לנופש בערד. המקום הטבעי למצוא מניין למנחה-מעריב, היה אחד השטיבלאך של גור. בין מנחה למעריב ישב האדם ופתח ספר כלשהו. כל ההפסקה בין מנחה למעריב היתה כ-20 דקות, ובזמן הזה הספיקו ארבעה או חמשה אברכים לגשת אליו: באת לקנות כאן דירה להשקעה? אם כן, זה חייב לעבור דרך הוועדה. אם לא תעבור דרך הוועדה, אנחנו נדאג שאף אחד לא ישכור ממך את הנכס. כל הסבריו של אותו אדם שהוא בא בסה"כ לנופש בעיר, לא הועילו למנוע מהאברך הבא לגשת אליו שוב ולוודא שהוא לא מתכוון לקנות דירה בעיר שלא דרך הוועדה...

ערד זה לא דוגמה מאחר והם חסידים והחסידים מקשיבים לאדמו"ר
אצלנו הציבור הליטאי
איך אמר פעם איך המרצים ששמעתי
"כשאני מרצה בישראל אני מרגיש שיש בקהל 500 מרצים
כי בישראל יש 9 מיליון ראשי ממשלות
9 מיליון חברי כנסת וכו

בקיצור כל אחד הוא מאן דאמר

אבל מוכרחים לעשות את זה. כבר עכשיו מאוחד מאוד להתחיל עם המהלך הזה, אבל טוב מאוחר מלעולם לא. פשוט לארגן קבוצות גדולות של אברכים [לכאורה הדרך הנכונה היא לעבוד בתוך הישיבות עם הבחורים בגילאי שידוכים] ולשכנע אותם לבוא לגור במקום מסוים, כאשר בד בבד כמובן שצריך לארגן שם את כל הנדרש. זו הדרך היחידה לוודא שהדור הצעיר יגורו בדירות משלהם, בלי לרושש את ההורים ולפגוע בבריאותם ובבריאות נפשם.

זה נכון אלא שצריך לעשות את זה דרך הישיבות הטובות ביותר והבחורים הטובים ביותר המשפיעים ביותר וכו
אלא שהבעיה שהשאלה כמה לבחורים קורץ הכסף

אתה מבין את ההזיה? כל אדם שילדיו מגיעים לשידוכים, צריך לחשוב על מה הוא מוכן להתפשר. אחד מרגיש פשרה עצומה כשהוא לוקח חתן לא מוזיקלי, משנהו מתפשר על המראה החיצוני, והשלישי מתפשר על משפחה מיוחסת. כל אחד בתחום שלו.
אתה מצפה מאדם להתפשר על מכלול, בכדי לא לשלם את הסכומים ההזויים שהפכו למקובלים בשוק? למה זה הגיוני?
למה אדם שיש לו בת מוצלחת במיוחד, צריך לחתן אותה עם בחור ברמה פחותה ממנה בעשר דרגות, בכדי לא להגיע לפשיטת רגל או מצב כלכלי מורכב אחר? לא יותר הגיוני להתאמץ לשנות את ה'מקובל' הארור הזה שצריך לשפוך מאות אלפי שקלים בכדי לקבל בחור טוב?

אתה צודק חלקית
ראה הודעה שלי לעיל שיש בחורים מעולים מצויינים גם בישיבות פחות טובות
הרבה פעמים אותם הורים הם בדיוק כמו הבחורים
הבחורים מעוניינים הרבה כסף (לשם כבוד)
וההורים רוצים לספר שהחתן למד באור ישראל(לשם כבוד)

הורה שהוא באמת איש אמת לא יחפש את הבחורים הללו בהכרח
ויחפש את הדברים שבאמת חשובים בשידוכים
דברים יותר חשובים מכשרון שכלי (שזה בעיקר מה שמחפשים,שזה גם לשם כבוד

הדברים הבאמת חשובים בשידוכים
זה בעיקר מידות,השקפה נכונה וישרה,בחור מתמיד,חשיבה עצמאית וביקורתית ברמה גבוהה
ואצלנו משום מה הסדר התהפך המידות בסוף והשכל והכשרון בהתחלה

ואז באים בטענות (ההורים) איך מידות יש לאותם בחורים שמבקשים כסף
בעוד הם עצמם מוכנים לשלם לאותם בחורים את הכסף

ממש סותרים את עצמם

 

[סופריא - הוצאה לאור]

לא באתי להציע פתרון למצוקת הדיור אלא להסביר שלא בהכרח שהבחורים ה"רעים" שגורמים לשווער שלהם לחיות "חיי צער" באמת קיבלו את הסכומים האמורים כי כל מה שהשווער היה צריך לעשות זה להרשם בזמן לקבוצת רכישה.

מי אמר שתיקח בחור פחות ממנה בעשר דרגות? למה בגלל שהוא רבע מהעדה השניה הוא פחות? בגלל שהוא למד בישיבה לא השפיץ שבשפיץ הוא לא בחור טוב?

זאת אומרת, שמי שלא היה מספיק אמיץ להירשם לקבוצת רכישה לפני כמה שנים, או שכאשר בתו היתה בת 11.5 וכל מה שהעסיק אותה היה השיעורי בית והחברות הוא לא היה מספיק טרוד מכך שהוא צריך להתארגן עם דירה בשבילה - מגיע לו עונש והוא צריך להוציא מהכיס 800K. טעיתי בהבנת הדברים?

ולגבי הנושא השני. המציאות היא שאם הוא רבע מהעדה השניה זו פשרה, נכון? ואגב, גם בתוך הציבור הספרדי יש עדות שלעולם לא יתחתנו עם עדות אחרות, כך שזה לא נושא גזעני טהור, אלא יש פה גם שיקולים אמיתיים של איך בני הזוג יסתדרו בחיים עם פערי המנטליות. אותו דבר לגבי רמת הישיבה. ברוב המקרים, קל יותר להיות הבחור הכי טוב בישיבה בינונית, מאשר הבחור הכי טוב בישיבה הכי טובה, וממילא יש לזה משמעות ואמירה לגבי רמת הבחור עצמו.

נכון שלא תמיד זו פשרה אמיתית, ולפעמים רק מבחינה חברתית זו פשרה. אבל היות שברוב המקרים מדובר בפשרה אמיתית, אני לא חושב שמוצדק לדרוש מהבחורה להתפשר על דברים שקשה לה להתפשר בהם, העיקר לא לנגוע בבחורי הישיבות המסולאים בפז - תרתי משמע.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

הורה שהוא באמת איש אמת לא יחפש את הבחורים הללו בהכרח
ויחפש את הדברים שבאמת חשובים בשידוכים
דברים יותר חשובים מכשרון שכלי (שזה בעיקר מה שמחפשים,שזה גם לשם כבוד

ואם הוא מצא בחור כליל המעלות, שהחסרון היחיד שלו הוא הדרישות הכלכליות המופרזות, והבחור מתאים לבת שלו ככפפה ליד, הוא חייב להתפשר כדי לא להתמוטט כלכלית?

רבותי היקרים. אני באמת באמת לא מצליח להבין את ההגיון לבוא בטענות לכל הכיוונים [הבנות עצמן, הסמינרים, ההורים שלהן], ולהצדיק דרישות מופרכות של בחורים טובים. הדרישות הללו הן מוסכמה שלילית לחלוטין, שצריך לעקור אותה מן השורש ולהעביר אותה מן העולם!

 

[סופריא - הוצאה לאור]

ביתר שלפני 30 שנה לא דומה משום כיוון לפריפריות של היום. מקסימום היא דומה לתל ציון של היום ובאמת הרבה אנשים הלכו לתל ציון.

נשמח לטענות מנומקות, ולא לקביעות חד צדדיות.

בביתר של לפני 30 שנה, היתה מכולת אחת, 200 משפחות, 0 תחבורה ציבורית, והמון חול למלוא האופק. הפריפריות של היום במידה מסוימת נמצאות במקום טוב יותר. יש תח"צ לאיזור מרכז הארץ [גם אם לא אוטובוס שעוצר באיצקוביץ או בגאולה], יש קצת יותר ממכולת אחת, בד"כ 2-3 סניפי בנק, קצת מסעדות, או בקיצור 'עיר פריפריאלית' = עיר מצד אחד, פריפריה מצד שני.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

ועוד משהו קטן. אני חושב שברגע שאנשים יפסיקו לשקול מקום מגורים לפי הקרבה שלו למקום אחר, התמונה תשתנה מהותית. ברור לכל אחד, שביום שבצפת יגורו עוד 5,000 משפחות חרדיות, תהיה שם יותר תעסוקה לחרדים, יהיו שם יותר מוסדות חינוך ובתי כנסת, וכל השירותים הקהילתיים שאנו מכירים.

בארה"ב לגור במרחק של 3 שעות נסיעה מההורים, זה דבר נורמלי. גם בארץ זה יכול להיות דבר נורמלי. ועוד לא דיברנו על המעלות של זה, כמו למשל כמה זה מפתח את העצמאות של בני הזוג ואת נטילת האחריות שלהם, ועוד.

 

[יאן]

אני מאמין שבשנים הקרובות המרובעות או המקובעות נגד הפריפריה תרגע, אם מחוסר ברירה ואם מחמת המציאות שלכל אחד כבר יהיה איזה אח או גיס מעבר להרי החושך, ויראה שלא כצעקתה.

 

[אני וביתי]

כל עוד דנו שהציבור הליטאי מתחייב הרבה כסף לדירות החרשתי אפילו שהנתונים לא נכונים בכלל.
רוב ההורים לא נותנים יותר מ500 או שמבטיחים יותר אבל מה שנקרא על הנייר בפועל לא קונים דירה בסוף.
אבל שאומרים שהציבור הליטאי משקיע בחתונה עצמה הרבה כאילו בעדות אחרות משקיעים פחות?!
הציבור הליטאי (לא המודרני)מוציא הכי פחות על אירוע החתונה והמסתעף כנל בביגוד ועוד הוצאות.
כך שאם תשימו את ממוצע ההוצאות לדוגמא על אחד שחיתן לדוגמא 3 בנים ו3 בנות תשקללו את כל הוצאות מה שהוציאו על החתונה והדירה וכל המסתעף הייתי אומר שהליטאי הממוצע הוציא פחות אבל בודאי שהפער לא רחוק כלל.

זה קיים גם בערד. חסידי גור בערד מונים כ-1,500 משפחות. הם שומרים בקנאות על מחירי הדירות בעיר.
סיפר לי אדם שהגיע לפני כעשור לנופש בערד. המקום הטבעי למצוא מניין למנחה-מעריב, היה אחד השטיבלאך של גור. בין מנחה למעריב ישב האדם ופתח ספר כלשהו. כל ההפסקה בין מנחה למעריב היתה כ-20 דקות, ובזמן הזה הספיקו ארבעה או חמשה אברכים לגשת אליו: באת לקנות כאן דירה להשקעה? אם כן, זה חייב לעבור דרך הוועדה. אם לא תעבור דרך הוועדה, אנחנו נדאג שאף אחד לא ישכור ממך את הנכס. כל הסבריו של אותו אדם שהוא בא בסה"כ לנופש בעיר, לא הועילו למנוע מהאברך הבא לגשת אליו שוב ולוודא שהוא לא מתכוון לקנות דירה בעיר שלא דרך הוועדה...

דוגמא מאוד לא טובה לפתרון למצוקת הדיור בציבור החרדי גם אין כמעט עבודות לנשים אפילו שהקהילה מכל הארץ מנסה מאוד לדאוג לפתרונות תעסוקה יש שם מצוקת פרנסה גדולה, ועוד שכל המגורים נובעים מלחץ על ידי שליחת אנשים לגור במקום מה שלא אפשרי בקהילות אחרות ובודאי לא בציבור הליטאי. גם הלחץ שמופעל על מי שקנה דירה להשקעה .

 

[אני456]

כך יוצא שהאב לא שילם כלום

סליחה אבל לא הבנתי את החשבון.
נחמד מאד שערך הדירות עלה, אבל לשום קבוצת רכישה לא משלמים רק כשהדירה מוכנה.
באחיסמך עצמה שילמו יותר מ300 אל"ש לפני קבלת המפתח.

 

[yonatanr]

אין לי מושג אם יש היום או לא. אני שואל אם יהיו 1,000 אברכים בירוחם זה לא מספיק? אז למה שלא יארגנו 700-800 לגור שם, וכך תיפתר הבעיה? זה קצת מזכיר את שאלת הביצה והתרנגולת... אנשים לא מוכנים לגור במקום שאין בו שכונה חרדית. אז תעברו קבוצה מספיק גדולה כדי להפוך שכונה שם לשכונה חרדית? אבל אין שם עדיין שכונה חרדית...

יש 2000 משפחות אברכים באופקים, ועדיין בחור ליטאי ממוצע ייעלב אם תאמר לו ללכת לגור שם.
הבעיה של הפריפריה היא לא השכנים החילוניים. את זה יש גם בפרדס כץ, בנווה יעקב וברמות א'. הבעיה של הפריפריה היא המרחק מההורים שגרים בבני ברק ובירושלים. נסיעה של שעה וחצי-שעתיים עם שלושה פיצקאלאך צרחניים היא ממש לא פיקניק.
ולכן - כשתושב ביתר אומר על עצמו שהוא 'גר בפריפריה' זה ממש לעג לרש.

 

[גאונית]

הרבה יותר קשה לבחור טוב לדרוש 300 מ800.
מי שדורש 800 ומעלה,מלכתחילה הולך על בעלי היכולת,
לעומת המתחייבים 300 שבד"כ גם את זה אין להם.
והמצב הוא שלוקחים משכנתא על הדירה של הזוג ,והחתן כל חודש צריך לבוא להתחנן לשווער האומלל שמנסה לגרד את הסכום, ומהר מאוד בני הזוג מתחילים לשלם חלק מהמשכנתא ממעשרות ואח"כ חומש ,וכשמחתנים עוד בת, מתאספים בני המשפחה ומחליטים שהשווער כבר הולך לקרוס ,וכל אחד חייב לקחת על עצמו עוד משהו,וכל אחד ימשיך את הסיפור עם דמיונו הפורה.
אם תהיתם איך אברכים שלא גומרים את החודש מצליחים להתחייב על כאלה סכומים, אז כך זה עובד.