מידע שימושי העשירים ישתו פטל אחווה. העניים יסתפקו במיץ תפוזים סחוטרי

[ררפי]

אחרי שהוצגה בשבוע שעבר טיוטת חוק הסדרים שאינה כוללת את שלל הרפורמות החדשות והבלתי צודקות המכונות בשם הצודק 'מס עבאס', פרסם היום משרד האוצר טיוטה נוספת, ובה מופיעים לרווחת ועיון הציבור כל מיסי עבאס למיניהם.
להלן כמה נקודות ששמתי לבי אליהם בהשקפה ראשונה:

• המס על המשקאות הקלים נמוך מזה שדובר בו, סך 1.3 למשקאות עם מעל 5 אחוז סוכר ו-0.7 למשקאות עם פחות מ-5 אחוז סוכר (שזה בערך שקל לבקבוק מקס. דובר על כמעט 3 שקל למרובי הסוכר ו-2.14 לדלים יותר).
  מה שכן, המס על התרכיזים מאד גבוה, ואין פטור על אננס כי הוא שקוף. אני מציע לחרדים להיפרד לשלום מהג'ריקן הגדול של אחווה, משום שהם עתידים לשלם עליו מעל 30 שקל מס נקי!

מה עומד מאחורי הטלת המס במתכונת הזו אני משאיר לכם לנחש. אני כן מרשה לעצמי לשער שהממונים על הטלת מיסי עבאס הבינו שהטלת מס של 4.5 שקל על בקבוק קוקה קולה זה הכרזת מלחמה על אחת מענקיות המשק וחברותיה הבינוניות, ולכן מיתן מאד את המיסוי בגיזרה הזו והרחיב את הגזירה בגיזרת כבשת הרש - הפטל החרדי, שיצרניו הם לאו דווקא הכוחות הכי עוצמתיים בהשפעה על מקבלי ההחלטות.​

לסיכום: העשירים ירכשו פטל אחווה טבין ותקילין וינקרו את עיני העניים שיסתפקו במיץ תפוזים סחוטרי (מתפוזי יבוא שיהיו פטורים ממכס לפי רפורמת החקלאות)...​

• המס על החד פעמי נמצא שם ככתבו וכלשונו, 11 שקל לקילו כולל צלחות קערות סכו"ם וקשיות. ואם להסתכל על חצי הכוס (הרב פעמית) המלאה - לא כולל קופסאות אחסון, ניילונים לרבבותיהם ומוצרי האלומיניום והנייר.
  הגדרת המוצר כחד פעמי נקבעת לפי עוביו (כוס, צלחת וקערה – עד 2 מ"מ. מזלג, סכין, כף וכפית – עד 2.1 מ"מ. קשית – עד 1 מ"מ). יחכימני הציבור המצוי כאן לידע:
  1. האם הכלים היקרים יותר נכללים בקריטריון.
  2. האם הכלים הרב פעמיים מפלסטיק גם הם נכללים - לפחות בחלקם (זרענו ושברי זכוכיותנו ירבה כחול).
  3. מה עם המגשים למשלוחי מנות למורים ולגננות ולבוס.
  4. אם אשר יגורנו בא - מי יעמוד וימדוד מילימטרים בצלחות.

שני המיסים הנ"ל אינם טעונים כמעט דבר מלבד צו של שר האוצר ירום הודו, ועל כן היכולת לנטרל אותם במעלה הדרך די קלושה.
לעומתם, מס נוסף בסדרה דורש דווקא חקיקה מיוחדת, הלא הוא המס על הרפואה הפרטית, שראוי לכינוי החביב 'מס הגזל':

• כל רופא או מנתח פרטי יידרש לפי התוכנית לשלם היטל בסך 40% מכלל התשלום שקיבל ישירות לקופת משרד הבריאות (שם מן הסתם כבר יש לניצן הורוביץ הסכם עודפים מסודר עם עבאס).
  המס הזה יהיה משמעותי הרבה יותר בניתוחים פרטיים שממומנים בידי ביטוח פרטי או שב"ן, וקצת פחות בניתוחים שמשלם המבוטח מכיסו. ולמה? כי בניתוחים במימון ביטוחי הביטוח צריך לשלם את ההיטל, כלומר, אם שילם 100 אלף שקל למנתח - עליו להעביר עוד 40 אלף שקל למנסור עבאס (שהוא גם רופא שיניים במקצועו). לעומת זאת, בניתוחים פרטיים לחלוטין המנתח צריך להעביר 40 אחוז מתוך התשלום שקיבל.
  האם המס מוצדק? לא.
  האם הוא פוגע בעיקר בחרדים? לא.
  האם הוא יעבור כמות שהוא? כמעט בטוח שלא.
  גופים חזקים הרבה יותר מליברמן יעמדו על הרגליים הקדמיות שאין להם כדי למנוע את המהלך, שדורש כאמור הליך חקיקה מסודר ומייגע.
  השערה שלי: עז שהוכנסה כדי להתפשר בסוף על 10% מס או משהו כזה.
  
  
• מיסוי נוסף שדורש חקיקה הוא מע"מ על שירותים ומוצרים שנרכשים מחו"ל. קודם כל, המע"מ שמשולם כבר היום במכס על ייבוא אישי - יתחיל לעבור דרך חתחתים: הוא ישולם ישירות למוכר בחו"ל במסגרת העסקה, המוכר ייאלץ להעביר אותו למדינה הציונית, והיא תעביר אותו לתנועה האיסלמית כאות סולידריות. מעניין כמה ייקחו כל המתווכים בדרך וכמה יגיע באמת נטו.
  בנוסף, שירותים דיגיטליים למיניהם שנרכשים ממוכרים היושבים בטח במקום מושבם (סתם דוגמא - שרת אחסון, מנוי תמונות וכן הלאה) יחויבו בתשלום מע"מ שייגבה דרך החברה מספקת השירות בחו"ל (לאור העובדה שההיתכנות לגבות אותו ישירות מהישראלי היושב בציון זהה ליכולת לחייב את הנ"ל לעטות מסיכה בעת עבודה מהבית).
  
  
• מס קטן נוסף - לחיזוק מערכת הבריאות - אגרה על ביקור רופא מקצועי (במערכת הציבורית) תיגבה מיד עם קביעת התור ותוחזר רק אם התור יבוטל עד 24 שעות לפני מועד התור. כך למעשה מי שלא מופיע לתור שקבע ישלם קנס.
  זה כבר נראה ממש דבר חיובי, קיצור תורים במערכת הציבורית! הרי לזה חיכינו כל השנים!
  הבעיה הקטנה היא שהאדון אדריכל התוכנית מעולם לא היה אצל רופא ציבורי כנראה, ולא יודע שהבעיה שם היא לא רופאים שיושבים בבטלה בגלל מטופלים סוררים שבוששים מלבוא, אלא מטופלים שיושבים בבטלה בגלל מערכת שקובעת לרופא 100 מטופלים במשמרת ומן השמים ירחמו. אלה שבוששים מלבוא כנראה חטפו בכלל פיק ברכיים כשנזכרו ממאורעות הביקור הקודם במרפאה:
  ישבו שעתיים שלוש ארבע על כסאות המתנה ללא ריפוד על חשבון זמנם היקר, וצפו בתשדירי תעמולה זולים של בית החולים - שם גילו שהרופאים פשוט בורחים מכאן לנתח תינוקות שחורים בקניה על חשבון משלם המיסים הישראלי. לבסוף למדו בעל פה 'מצוינות; זמינות; איכות' וגילו שהרופא רץ לניתוח דחוף.
  
  עוד מס קטנטן זה 20 שקל תוספת על כל ביקור אצל רופא מקצועי שלא מגובה בהפניה מרופא משפחה. כלומר, מס על מי שלא השיג בזמן את רופא המשפחה שלו או שנפל עם איזה עולה חדש שלא מביא הפניה כבקשתך.
  
  קיצור התורים הזה יעמוד במבחן מציאות פשוט מאד. אני יודע מה הציון שיקבל במבחן, אך לא אגלה אותו כאן.

חוץ ממיסי עבאס, הטיוטה מצמצמת עוד את השימוש במזומן (6,000 שקל לעוסק במקום 11,000 היום, 15,000 למי שאינו עוסק במקום 50,000 שקל היום), מחייבת הגשת דו"ח שנתי מיוחד לכל מי שברשותו מטבע דיגיטלי בשווי 200,000 שקל, ומקטינה מאד את היקף המשכנתאות המסובסדות שנותנת המדינה לחילונים, משום שמעתה יידרשו 2,000 נקודות זיכוי לקבלת משכנתא כזו ולא 599 כפי שהיה עד כה.

מקווה שהועלתי מעט בהבנת המתרחש ובסילוק בלבול ופייק ניוז מהרקע.
להתראות.

אני רוצה להגיד לחורת אחווה שיכינו את מסמך פשיטת הרגל כבר עכשו

 

[ררפי]

תנוח דעתך, יעמדו גם בזה.

זה ברור אבל זה יהיה מאוד קשה אני זוכר בגזרות ב2013 אני ראיתי כמה אברכים שמחפשים אוכל בפחים זה ממש עולה וזה מצער אותי לאחר שקראתי את מה שהוא כתב אני לי כוח לעשות כלום בגלל שרק עכשו הבנתי מה הגזרות הללו יעשו כאוב הלב ממש כך

 

[yonatanr]

הבעיה במדיח כלים זה שרוב המטבחים בנויים ללא מדיח.
וללכת להוסיף מדיח במקום ריאלי בבית זה שינוי רציני ויקר מאד.

מה שלא מובן לי זה מה ההגיון למסות את הח''פ הדק ואת העבה לא?
נדק בסופו של דבר מכיל פחות פלסטיק, מהם פחות את כדוה''א?
או שבעבה פשוט משתמשים פחות?

ההנחה היא שכלים שעבים יותר מ-2 מ''מ הם כלים רב פעמיים ולא חד פעמיים.

 

[yonatanr]

ו-היי, חבר'ה - נותרו לכם שלושה ימים לשליחת הערות על הטיוטה...

מופץ להערות הציבור עד ליום 31 ביולי 2021
הציבור מוזמן להעביר את הערותיו למייל:
PniotZibur#mof.gov.il

 

[ככר השוק]

גם אני ממש בספק.
חושבת שמשפחה חרדית שאין לה מדיח עד היום, זה פחות מטעמי עלות הפעלה (שכפי שכבר הסבירו כאן, זולה מהדחה ידנית), אלא יותר מטעמי מקום ויעילות.
בדירות הצפופות שלנו, לא להרבה משפחות יש מקום למדיח, ויש עוד פחות משפחות שיש להן מקום לשני מדיחים..
משפחה שיש לה מקום לשני מדיחים, סביר שיש לה מקום גם לאחסן סטים גדולים של כלים. ואולי יש לה גם רכב גדול, שיכול לשנע את הסטים איתו לכל טיול בטבע וחזרה. באמת קשה לבחור אם לצחוק או לבכות.


יש לדון אם עקב העלות הגבוהה של החד-פעמי כבר עדיף לקנות דירה גדולה יותר עם מקום לשני מדיחים והמון המון ארונות ל4 סטים של כלים (חלב+בשר*שבת+יומחול), כל אחד עבור 18 סועדים לפחות כמובן.

אנחנו משתמשים ברב פעמי. סט ל20 איש מזכוכית לבנה פשוטה ודקה כמו שמוכרים באיקאה ב5 ש"ח לצלחת עולה 400 שקל כולל לפתניות. או סטים של לומינארק שהם באותו סדר גודל של מחיר. העלות החד פעמית הזו מחקה לי את סעיף הח"פ בבית.
במגירה/ מדף אחד שמשפחות מאכסנות את החד פעמי נכנס כל הסט הזה.
ואם מסתפקים במועט וגרים בבית פצפון ואין מקום למדיח- שוטפים ביד ולא במדיח. ואם אין מקום, קונים את אותו הסט לשבת ויום חול ומגוונים במפיות ובמפות. זה לגמרי אפשרי והגיוני אם לא משתמשים באפולוגטיקה והפחדות.

 

[ראש לשועלים]

אנחנו משתמשים ברב פעמי. סט ל20 איש מזכוכית לבנה פשוטה ודקה כמו שמוכרים באיקאה ב5 ש"ח לצלחת עולה 400 שקל כולל לפתניות. או סטים של לומינארק שהם באותו סדר גודל של מחיר. העלות החד פעמית הזו מחקה לי את סעיף הח"פ בבית.
במגירה/ מדף אחד שמשפחות מאכסנות את החד פעמי נכנס כל הסט הזה.
ואם מסתפקים במועט וגרים בבית פצפון ואין מקום למדיח- שוטפים ביד ולא במדיח. ואם אין מקום, קונים את אותו הסט לשבת ויום חול ומגוונים במפיות ובמפות. זה לגמרי אפשרי והגיוני אם לא משתמשים באפולוגטיקה והפחדות.

אם אדם וחוה היו סועדים בכלים חד פעמיים, ועכשיו אחרי דורות רבים היו מבקשים לשנות ולשלוח את הציבור אל הזכוכית והעץ - כל ההסברים וההיתכנויות היו רלוונטיים.
מאחר ואנחנו עצמנו - לא זקנינו הנשכחים - השתמשנו אך ורק ברב-פעמי עד לא מכבר, ובכל זאת, כמה משונה, עברנו מרצוננו החופשי ובדעה צלולה להשתמש בחד פעמי - אין טעם לדבר על 'אפולוגטיקה והפחדות'.

 

[ככר השוק]

אם אדם וחוה היו סועדים בכלים חד פעמיים, ועכשיו אחרי דורות רבים היו מבקשים לשנות ולשלוח את הציבור אל הזכוכית והעץ - כל ההסברים וההיתכנויות היו רלוונטיים.
מאחר ואנחנו עצמנו - לא זקנינו הנשכחים - השתמשנו אך ורק ברב-פעמי עד לא מכבר, ובכל זאת, כמה משונה, עברנו מרצוננו החופשי ובדעה צלולה להשתמש בחד פעמי - אין טעם לדבר על 'אפולוגטיקה והפחדות'.

אפולוגטיקה והפחדות- 4 סטים* 18 איש, אין מקום בבית, וכו וכו.
בתוך עמי אני יושבת ואוכלת בחדפ בכל מקום שאליו מגיעה. העלויות של חדפ לשבת למשפחה ברוכה הן מאות שקלים בחודש, יותר לכיוון ה1000. הרי לא קונים את הצלחות הלבנות הדקיקות לטשולנט ומרק. יש פה מהלך שהוא פחות נח, הוא מרושע בהיותו מכוון לכלים הזולים ולא ליקרים, אבל הוא הגיוני וישים ואפשר לעמוד בו.

 

[Sara led]

רק חדפ מפלסטיק מקבל מיסוי?
אם כן, אפשר בכיף לעבור לחד"פ מקלקר כמו הצלחות הקטנות בברים של חתונות, כוסות קרטון ומזלגות מעץ

והמאמר כתוב בצורה עסיסית
השליפות בין השורות
ללקק תאצבעות

 

[ראש לשועלים]

רק חדפ מפלסטיק מקבל מיסוי?
אם כן, אפשר בכיף לעבור לחד"פ מקלקר כמו הצלחות הקטנות בברים של חתונות

קלקר הוא סוג של פלסטיק

 

[ליטאי פשוט]

אנחנו משתמשים ברב פעמי. סט ל20 איש מזכוכית לבנה פשוטה ודקה כמו שמוכרים באיקאה ב5 ש"ח לצלחת עולה 400 שקל כולל לפתניות. או סטים של לומינארק שהם באותו סדר גודל של מחיר. העלות החד פעמית הזו מחקה לי את סעיף הח"פ בבית.
במגירה/ מדף אחד שמשפחות מאכסנות את החד פעמי נכנס כל הסט הזה.
ואם מסתפקים במועט וגרים בבית פצפון ואין מקום למדיח- שוטפים ביד ולא במדיח. ואם אין מקום, קונים את אותו הסט לשבת ויום חול ומגוונים במפיות ובמפות. זה לגמרי אפשרי והגיוני אם לא משתמשים באפולוגטיקה והפחדות.

בבית עם ילדים קטנים (ושובבים!) בלתי אפשרי להשתמש רק ברב-פעמי! ועוד מזכוכית!
מנסיון...

 

[Y.V. אדריכלות]

לכבוד שר האוצר מר איווט ליברמן,
מעיוני בטיוטת חוק ההסדרים עולה כי עדיין לא הוטל מס על כל המוצרים שאנו צורכים.
מחמת זאת המדינה לא תוכל לתת מענה לתקציב הנדוניה המיועד למר מנסור עבאס (להלן: צד הכלה) בסך 5,300,000,000 שקלים חדשים.
כתוצאה מכך ייווצר גרעון חמור בתקציב המדינה, דבר שעלול לגרום להורדת דירוג האשראי הבינלאומי.
אי לכך אני מציע להטיל מיסים נוספים כלהלן:
1. מס טיטולים - ההסבר לציבור: עידוד לגמילת ילדים.
2. מס מטרנה - ההסבר לציבור: עידוד ההנקה.
3. מס שטריימלך - ההסבר לציבור: הפסקת צער בעלי חיים.
4. מס חליפות ארוכות - ההסבר לציבור: חשש מפני מכת חום.
5. מס קבורה - ההסבר לציבור: עידוד הארכת תוחלת החיים.
6. מס למאריכי ימים מעבר לממוצע - ההסבר לציבור: הפחתת הנטל על קופות הגמל.
7. מס נשימת אויר צח - ההסבר לציבור: הורדת אחוז הפחמן הדו חמצני בעולם.
8. מס שימוש בגינות ציבוריות - ההסבר לציבור: הקמת קרן לשיפוי ילדים שנחבלים חלילה.
היו לי עוד כמה רעיונות כמו: מס ניתוחי חירום, מס הזמנת תור לרופא, מס חשמל, מס כוס, מס צלחת , מס מזלג, מס קולה, מס פטל, מס צריכת תוכן... אבל אופס, זה כבר מופיע.
בברכה
אזרח אוהב המדינה המשתוקק לשלם את מירב המיסים האפשריים, לתפארת מדינת ישראל.

 

[Sara led]

קלקר הוא סוג של פלסטיק

העובי

 

[ליטאי פשוט]

לכבוד שר האוצר מר איווט ליברמן,
מעיוני בטיוטת חוק ההסדרים עולה כי עדיין לא הוטל מס על כל המוצרים שאנו צורכים.
מחמת זאת המדינה לא תוכל לתת מענה לתקציב הנדוניה המיועד למר מנסור עבאס (להלן: צד הכלה) בסך 5,300,000,000 שקלים חדשים.
כתוצאה מכך ייווצר גרעון חמור בתקציב המדינה, דבר שעלול לגרום להורדת דירוג האשראי הבינלאומי.
אי לכך אני מציע להטיל מיסים נוספים כלהלן:
1. מס טיטולים - ההסבר לציבור: עידוד לגמילת ילדים.
2. מס מטרנה - ההסבר לציבור: עידוד ההנקה.
3. מס שטריימלך - ההסבר לציבור: הפסקת צער בעלי חיים.
4. מס חליפות ארוכות - ההסבר לציבור: חשש מפני מכת חום.
5. מס קבורה - ההסבר לציבור: עידוד הארכת תוחלת החיים.
6. מס למאריכי ימים מעבר לממוצע - ההסבר לציבור: הפחתת הנטל על קופות הגמל.
7. מס נשימת אויר צח - ההסבר לציבור: הורדת אחוז הפחמן הדו חמצני בעולם.
8. מס שימוש בגינות ציבוריות - ההסבר לציבור: הקמת קרן לשיפוי ילדים שנחבלים חלילה.
היו לי עוד כמה רעיונות כמו: מס ניתוחי חירום, מס הזמנת תור לרופא, מס חשמל, מס כוס, מס צלחת , מס מזלג, מס קולה, מס פטל, מס צריכת תוכן... אבל אופס, זה כבר מופיע.
בברכה
אזרח אוהב המדינה המשתוקק לשלם את מירב המיסים האפשריים, לתפארת מדינת ישראל.

לשלוח למיל
PniotZibur#mof.gov.il

 

[ראש לשועלים]

לשלוח למיל
PniotZibur#mof.gov.il

תיזהר, הוא יאמץ את הרעיונות בשמחה.

 

[ככר השוק]

בבית עם ילדים קטנים (ושובבים!) בלתי אפשרי להשתמש רק ברב-פעמי! ועוד מזכוכית!
מנסיון...

מנסיון,זה ענין של הרגל. הילדים שלי מגיל שנתיים משתמשים בזכוכית. הילדים היום פשוט לא יודעים שכלים זה משהו שנשבר. הם מתרגלים מהר מאד לרעיון הזה.
ואפשר לקנות צלחות פלסטיק/ במבוק רב פעמיות לקטנים, אם ממש חוששים.

 

[טוליפ לבן]

אפולוגטיקה והפחדות- 4 סטים* 18 איש, אין מקום בבית, וכו וכו.
בתוך עמי אני יושבת ואוכלת בחדפ בכל מקום שאליו מגיעה. העלויות של חדפ לשבת למשפחה ברוכה הן מאות שקלים בחודש, יותר לכיוון ה1000. הרי לא קונים את הצלחות הלבנות הדקיקות לטשולנט ומרק. יש פה מהלך שהוא פחות נח, הוא מרושע בהיותו מכוון לכלים הזולים ולא ליקרים, אבל הוא הגיוני וישים ואפשר לעמוד בו.

מי אמר שרק הכסף הוא שיקול פה?
נוחות היא כלום?

 

[ליטאי פשוט]

הילדים שלי מגיל שנתיים משתמשים בזכוכית

ואף פעם לא קרה שמתוך התקף שובבות הצלחת התעופפה ביחד עם האוכל לכיוון הרצפה?

 

[טוליפ לבן]

מנסיון,זה ענין של הרגל. הילדים שלי מגיל שנתיים משתמשים בזכוכית.
ואפשר לקנות צלחות פלסטיק/ במבוק רב פעמיות לקטנים, אם ממש חוששים.

מי עומד לשטוף את כללללללללל הצלחות (קטנות, מרק, גדולות, לפתניות) והכוסות
עם מריחות הסלטים/ ירקות/ חמין
אחרי שבת?
את/ה?
כנראה שלא...

 

[נושי]

את/ה?
כנראה שלא...

אני כן!!!!
ובהחלט עניין של הרגל.

 

[טוליפ לבן]

אני כן!!!!
ובהחלט עניין של הרגל.

זה לא הופך את החוק להגיוני והוגן.
אפשר גם להתרגל לחתל בחיתולי בד, ולכבס בנהר.
מכונת כביסה ותאורה אלקטרונית הן גם עניין של הרגל.
לגמרי.