בעקבות האשכול הבא www.prog.co.il/threads/יולדת-מה-מפנק-אותך.328304
רציתי להסב את תשומת לבכם כאחת עם נסיון.
לפני קרוב לחודשיים נולדו לי זוג תאומות כאשר לפניהן שיירה ארוכה של ילדים בלעה.
מכל מיני סיבות אין לי יותר מדי עזרה ממשפחתי וב"ה הוא נותן את הכוחות ואיכשהו אנחנו מסתדרים בלי עזרה בכלל מבשר וגם למרות שמאוד קשה לפעמים.
הרבה מאוד אנשים הבטיחו כל מיני דברים הם ישלחו אוכל וישלחו את הבת הגדולה שלהם ויקחו לי את הילדים לגינה ולמשחקיה.
בפועל אף אחד מהדברים לא התבצע.
לבד משכנה אחת שכל פעם שמכינה משהו שולחת לי גם.
כשאני פוגשת את הנשים האלה והן שואלות אותי איך הולך אני מספרת להן שיש ימים שקשה לי מאוד ושאנחנו קונים לשבת אוכל מוכן כי כל היום אני מסביב לילדות שאמנם מתוקות נורא אבל גם דורשות הרבה. בצורה כזו אני מנסה קצת להזכיר את עצמי. אני יודעת שהן לא חייבות לי כלום אבל יש דברים שאני כן מצפה מהן אבל לפחות שלא יגיבו בצורות הבאות:
"טוב את טיפוס שמסתדרת תמיד את משהו מיוחד" (כן בטח, בדיוק עכשיו אני ממש לא מסתדרת כמו שאני מספרת לך ואני לא ממש מרגישה משהו מיוחד כרגע אלא סמרטוט עייף ומותש מאוד)
"איזה יופי שבדיוק לך ה' נתן שתיים בבת אחת את טיפוס כזה שאוהב ילדים אז זה בדיוק בשבילך (תודה. אני מאוד אוהבת את הילדים שלי אבל אני אסתפק כרגע בזוג תאומים אחד ויחיד ובפעמים הבאות אני באמת מקווה שהילדים יגיעו אחד אחד)
אני מרגישה שהן אומרות את המשפטים האלה כדי לתרץ לעצמן למה הן לא מציעות יותר עזרה.
אז מה שאני אומרת לכן זה כך:
אל תשכחו את היולדת למרות שהיא נראית מצוין לפעמים היא ממש משוועת לעזרה.
אל תבטיחו דברים.
לפעמים מה שהיא צריכה זה שפשוט יבינו שקשה לה יקשיבו וישדרו אמפטיה ולא כל מיני תירוצים והסברים למה כל כך כיף לי עכשיו. כי נכון אני מאוד שמחה אבל קשה לי כרגע ואני רק צריכה את כל העזרה שניתן.
ואם חברה או שכנה שלי קוראת את זה עכשיו אז תדעו שאני לא מאשימה אף אחת זה פשוט הטבע האנושי ככה ויכול להיו שאני לא הייתי נוהגת אחרת.
אבל עכשיו אני כבר יותר אשים לב...
רציתי להסב את תשומת לבכם כאחת עם נסיון.
לפני קרוב לחודשיים נולדו לי זוג תאומות כאשר לפניהן שיירה ארוכה של ילדים בלעה.
מכל מיני סיבות אין לי יותר מדי עזרה ממשפחתי וב"ה הוא נותן את הכוחות ואיכשהו אנחנו מסתדרים בלי עזרה בכלל מבשר וגם למרות שמאוד קשה לפעמים.
הרבה מאוד אנשים הבטיחו כל מיני דברים הם ישלחו אוכל וישלחו את הבת הגדולה שלהם ויקחו לי את הילדים לגינה ולמשחקיה.
בפועל אף אחד מהדברים לא התבצע.
לבד משכנה אחת שכל פעם שמכינה משהו שולחת לי גם.
כשאני פוגשת את הנשים האלה והן שואלות אותי איך הולך אני מספרת להן שיש ימים שקשה לי מאוד ושאנחנו קונים לשבת אוכל מוכן כי כל היום אני מסביב לילדות שאמנם מתוקות נורא אבל גם דורשות הרבה. בצורה כזו אני מנסה קצת להזכיר את עצמי. אני יודעת שהן לא חייבות לי כלום אבל יש דברים שאני כן מצפה מהן אבל לפחות שלא יגיבו בצורות הבאות:
"טוב את טיפוס שמסתדרת תמיד את משהו מיוחד" (כן בטח, בדיוק עכשיו אני ממש לא מסתדרת כמו שאני מספרת לך ואני לא ממש מרגישה משהו מיוחד כרגע אלא סמרטוט עייף ומותש מאוד)
"איזה יופי שבדיוק לך ה' נתן שתיים בבת אחת את טיפוס כזה שאוהב ילדים אז זה בדיוק בשבילך (תודה. אני מאוד אוהבת את הילדים שלי אבל אני אסתפק כרגע בזוג תאומים אחד ויחיד ובפעמים הבאות אני באמת מקווה שהילדים יגיעו אחד אחד)
אני מרגישה שהן אומרות את המשפטים האלה כדי לתרץ לעצמן למה הן לא מציעות יותר עזרה.
אז מה שאני אומרת לכן זה כך:
אל תשכחו את היולדת למרות שהיא נראית מצוין לפעמים היא ממש משוועת לעזרה.
אל תבטיחו דברים.
לפעמים מה שהיא צריכה זה שפשוט יבינו שקשה לה יקשיבו וישדרו אמפטיה ולא כל מיני תירוצים והסברים למה כל כך כיף לי עכשיו. כי נכון אני מאוד שמחה אבל קשה לי כרגע ואני רק צריכה את כל העזרה שניתן.
ואם חברה או שכנה שלי קוראת את זה עכשיו אז תדעו שאני לא מאשימה אף אחת זה פשוט הטבע האנושי ככה ויכול להיו שאני לא הייתי נוהגת אחרת.
אבל עכשיו אני כבר יותר אשים לב...