הנספח לאתגר הדו-שבועי ***השראה ומונולוג***

[רוצה טוב]

nechamizak
וואו!
מה שהאתגר הזה מוציא מאנשים.

 

[אפכא מסתברא]

אין מה לדבר, הרוברט בן לולו הזה לוקח בגדול... חזק וברוך!

 

[חישוקים]

אחר צהריים טובים לכולם!
היה מרגש לגלות יצירות חדשות ומשובחות באתגר שלא היה כמוהו בתולדות פרוג ,
ולזכות לארח גם סופרות נכבדות.

ולגבי תהליך הבחירה:

אז ככה.
אני מהרהר, שמא יש צורך שתף את כולם בהליכי הבחירה [הדמוקרטיים, השוויוניים והשקופים] של המועמדים להעפלה למקומות הראשונים [אל דאגה, אין לי הרבה סיכויים...]
עם כל הכבוד לזכייתך, חישוקים, ויש כבוד, עדיין הבחירה באתגר הקודם לא היתה מי-יודע-מה-אובייקטיבית, משתי סיבות:
1. חלק ניכר מחברי הפורום סברו שיש להוסיף עוד מישהו, אחד לפחות, לחֶבר-המועמדים. בחירת 5 המועמדים נעשתה על שיקול דעתה של סימולציה, שאני לא מזלזל חלילה בשיקול-דעתה המקצועי, עדיין זה לא במקום בחירה חופשית.
2. הבחירה הסופית נעשתה באמצעות צלצולים חופשיים, באתגר כמו זה, נושא פרסים בקלות יחסית יוכל ניק פופולארי [תיאורטית, לא מעשית חלילה] לגייס לעצמו [מפורומים אחרים, לדוגמא] חבר ידידים שיצלצל ויצלצל, ואולי מבלי לקרוא, וכ"ש להתעמק ולהבין, את הנאמר.

אשר על כן, אני מציע, שהבחירה תעשה באופן כדלהלן:
1. זכות הבחירה תינתן רק למי שהשתתף באתגר, או למי שהשתתף באחד משתי האתגרים. כך נוכל להבטיח שהבחירה נעשית מתוך קריאה ועיון ולא צלצול סתם.
2. אי אפשר, כמובן, לצלצל לעצמי. וזה אומר שכל אחד יצטרך לבחור, בשלב ראשון עכ"פ, את חמשת המובילים מבחינתו - חוץ ממנו אישית.

לפי זה, נעמיד את הרשימה הסופית לצלצול נוסף, מתוכם ייבחרו הזוכים [כאן יש לדון אם יש מקום לתת את זה לבחירה חופשית של כלל חברי הפורומים של פרוג, או עדיין לתת רק לחברי הפורום דנן].

והעיקר, מה העיקר באמת? אולי לא לפחד כלל...
מה שכן, זה היה אתגר מהנה וכיפי, ומה זה משנה מי זוכה. אבל כאן מדובר כבר במתנה, וזה כבר סיפור אחר.

טוב, אז השתדלתי לא להיעלב מההתייחסות לבחירה באתגר הקודם (סתם ), מבטיחה שלא גייסתי אף צלצול
אני מודעת לבעייתיות של הבחירה והדירוג, בפרט באתגר נושא פרסים, כשמתווסף גם המימד הפיזי של הזכייה לעניין.
כבר חשבתי הרבה על התהליך, מה יהיו הקריטריונים לבחירה וכמה משקל ניתן לצלצולים. אשמח באמת לשמוע עוד דעות, בינתיים אני עצמי שומרת על זכות השתיקה.

 

[Ruty Kepler]

אפשר לתת לציבור גולשי פרוג לבחור, באמצעות סקר.

 

[חישוקים]

רבקה מ, שמת לב לכללי האתגר?

הכללים להשתתפות באתגר:
...
ג. היצירה חייבת להיכתב ע"י הניק המעלה אותו.

 

[עדיאל]

וואוו, גודיתי.
מבחינתי לקחת.

חברה, הרף פה עולה מיצירה ליצירה. משאירים אותנו אי שם מאחור...

 

[Ruty Kepler]

הגיוני שהרף עולה - אחרי שאנשים מקבלים השראה מהיצירות הקודמות שהועלו.
באתגר הבא אולי אפשר לקבוע שהיצירות יישארו חסויות, או יישלחו לניק כלשהו באישי, ויועלו כולן ביחד עם סיום האתגר - ורק אז הציבור יתחיל לשפוט.

 

[תמי אחת]

עוד הארה ליוצרים ולסופרים:
שימו לב, הדרישה היא לכתוב מונולוג או סיפור אישי, והכוונה היא לא רק לכתיבת קטע בגוף ראשון...
הגדרת מונולוג היא- חד שיח, תמלול של דיבור עצמי, שאילת שאלות ועניית תשובות, לעצמי כמובן.

טיפים שיסייעו לכם:
הדגם הקלאסי הוא תיאור מחשבות, כשהמאפיין העיקרי הוא חוסר סדר, קפיצה מעניין לעניין בהשפעת האסוציאציות שעולות.
ניתן גם לבחור בכתיבה שמזכירה כתיבת יומן, שבה המחשבות מעובדות יותר אבל עדיין משוחררות ואינן כבולות לסדר, או בכתיבת מכתב שבה יש לשמור על קשר הגיוני בין החלקים.
סיפור אישי, לעומת זאת, בנוי לפי מבנה של סיפור ממש, אבל הוא מדגיש ומחדד את נקודות העניין בחייה של הדמות המסופרת.
אני מצפה למונולגים מלאי השראה או לסיפורים אישיים (או חלקיהם) משובחים, מקצועיים ומלוטשים.
קדימה...

ואם כתבתי שיר שהוא על בסיס מונולוג? ז"א- תחושה אישית מאד חזקה שחוויתי, רק שאין לי שום עניין לכתוב את החוויה ע"ג הפורום (אם אהיה צורך- אשלח באישי)?

 

[שרה'לה]

חמדה, גם אם לא יודעים מה החוויה בדיוק. מרגישים את העוצמה שמאחורי המילים.

 

[חישוקים]

מרגישים את העוצמה, לחלוטין. אבל היצירה עדיין לא עונה על הדרישה.
אגיד לך את האמת, חמדה,
לי עצמי קשה עם כתיבת מונולוג או סיפור אישי, קל לי יותר לספר כצופה מן הצד. דווקא לכן ניסיתי לאתגר את עצמי (ואת כולנו, על הדרך...) ביצירה מז'אנר שונה.
מציעה לך לנסות להפוך את היצירה שלך למונולגית, בלי לחשוף את החוויה.

 

[קוצקער]

כתבתי לאתגר
http://www.prog.co.il/showpost.php?p=1741061&postcount=22

 

[שמואל גרינשטיין]

הגיוני שהרף עולה - אחרי שאנשים מקבלים השראה מהיצירות הקודמות שהועלו.

בהחלט.

גילוי נאות. לכן כתבתי עוד בטרם קראתי את יצירותיהם של האחרים. כדי לא להיות מושפע. אחרת אני יודע, שמה שאכתוב יגרר וישדר את הסגנון והצורה של יצירות קודמות.

ארשה לעצמי לשפוך עוד איזה סוד מאחורי הקלעים.

היצירה הראשונית הייתה ארוכה יותר. היא הכילה גם את קטע שמתאר את הויכוח שהיה בשבת, בעת שהזקן התווכח עם יוסף הגבאי על הפתיחה. וקצת יותר הרחיבה בכל חלק של סיפור החיים.

אבל הייתה דרישה של 150, ובסוף ברוח זו נכתב המונולוג. מצד אחד קצת חבל, מצד שני קיבלתי מונולוג שמגיב על האתגר עצמו.

 

[שמואל גרינשטיין]

עוד משהו קטן.

בסוף יצא לי 149.

 

[ריפקא]

וואוו, גודיתי.
מבחינתי לקחת.

חברה, הרף פה עולה מיצירה ליצירה. משאירים אותנו אי שם מאחור...

מודה ומתוודה- היצירות פה נתנו לי השראות...
אין מה להגיד
החברה פה טובים אחד אחד
והכל יחד מעלה ניחוחות ומטיס למקלדת...

עוד משהו- בקשר למוצא של הזקן הנ"ל- אם תתעמקו בו הוא לא נראה פולני/הונגרי , גם לא בוכרי(...) ולא מוכר בבאסטה. הוא נראה יותר אדם צרפתי , הכי הרבה-מרוקאי. המראה שלו הוא של אדם מסודר, מאורגן ואפילו אמיד.
מה דעתכם?

 

[שמואל גרינשטיין]

עוד משהו- בקשר למוצא של הזקן הנ"ל- אם תתעמקו בו הוא לא נראה פולני/הונגרי , גם לא בוכרי(...) ולא מוכר בבאסטה. הוא נראה יותר אדם צרפתי , הכי הרבה-מרוקאי. המראה שלו הוא של אדם מסודר, מאורגן ואפילו אמיד.
מה דעתכם?

רק עכשיו עלית על המוצא?!

לא ראית מה שכתבתי באשכול של האתגר?!

מה אפשר להספיק במאה וחמישים מילה? מנין החכמים לבד עולה כמה אלפים. כך היה שגור על לשונו של ריבי מכלוף שבבית מדרשו למדתי, מאות רבנים וחכמים קדושים וצדיקים. זוהי מרוקו.

 

[ריפקא]

רק עכשיו עלית על המוצא?!

רק לאחר שכתבתי, הרשתי לעצמי להתעמק יותר בדמות ואז התחלתי להסתפק בעניין המוצא

לא ראית מה שכתבתי באשכול של האתגר?!

עכשיו ראיתי!
זהו שכל אחד אפיין אותו בצורה אחרת.

 

[רוצה טוב]

לא נכון הוא רומני מגרוסוורדיין.

 

[nechamizak]

אם תתעמקו בו הוא לא נראה פולני/הונגרי , גם לא בוכרי(...) ולא מוכר בבאסטה. הוא נראה יותר אדם צרפתי , הכי הרבה-מרוקאי. המראה שלו הוא של אדם מסודר, מאורגן ואפילו אמיד.
מה דעתכם?

מסודר, מאורגן ואפילו אמיד, הם קריטריונים, שבהחלט, עשויים לענות על הגדרתו של של מוכר בבסטה (ראו ערך רמי לוי...)

 

[שרה'לה]

מישהו יודע למה אי אפשר פתאום לערוך את ההודעה?

 

[nechamizak]

וגם,

דיאלקט או עיסוק הם לא מדד לעושר הפנימי של האדם, לקוגניציה שלו או לכל תכונה אחרת, אלא משקפים את התרבות ממנו הוא בא.