בענייני עבודה , ההלכה נפסקת על פי חוקי המדינה.
לא רלוונטי מה היה הסיכום ביניכם, המעסיקה צריכה לשלם כפי שנקבע בחוק.
זה לא נכון בהכרח, זה תלוי בנתונים!
בעצם כאן המעסיקה התחייבה על שכר
ברוטו - שהוא כולל הכל, וכדי למנוע מעצמה כאב ראש העדיפה להעסיק מול קבלה מאשר להנפיק תלוש. והסכימה להעסיק בשחור לפי בקשת העובדת שלא היה לה עוסק פטור.
בשלב מסוים העובדת רצתה להפוך ללבנה, הבוסית הסכימה והתנאי נשאר זהה,
שכר ברוטו. שכר שהתמחור שלו כולל את כל רכיבי השכר ע"פ חוק, ואכן זה שכר נמוך משמעותית, במיוחד למי שהתרגלה לקבל אותו 100% כשעבדה בשחור.
לו היתה עובדת מול קבלה, גם היתה נאלצת להפריש עצמאית לביטו"ל, הפרשות לפנסיה וכד'. כך ששוב הרווח הסופי היה נמוך מהשכר הנקוב.
חוסר המודעות של העובדת גורם לה לראות את זה כפגיעה. ואולי גם גרם לה לראות את השכר כגבוה ומשתלם הרבה יותר ממה שהוא בפועל. היא יכולה לבקש העלאת שכר, אם היא חושבת שישנם התנאים לכך, ולפעמים המעסיקה תקבל את זה יותר בהבנה מאשר הפיכת שכר הברוטו לנטו.
ככלל רצוי מאד להימנע מעבודה, או סיכום תנאי עבודה באופן שנוגד את החוק, גם אם בתחילה זה נראה משתלם הרבה פעמים זה מגיע לעוגמת נפש שלא מודעים לה בתחילה.
כמה נקודות חשובות:
1. ככל שמתקיימים תנאי עובד מעביד - אין משמעות לכך שהעסקה נעשית מול קבלה ולא מול תלוש, תקף בעיקר לגבי פיצויים בזמן פיטורים. (שאגב, פיצויים תקפים גם ע"פ ההלכה ובמקרה של העסקה "שחורה".)
2. ככל שסוכמו דברים בבירור והבנה בין המעסיקה לעוסקת, תביעה משפטית פחות הוגנת ומתקבלת. והמקסימום זה פשוט בחירה בין להמשיך לעבוד כך, מתוך הבנה שאלו התנאים במקום עבודה זה. או למצוא עבודה חדשה.