המורה, איפה את גרה?

[sarago]

ראיתי שציבור המורות התעורר היום לחיים, אז החלטתי לנצל את זה מהר מהר...
מה עושים עם השאלות החטטניות של התלמידות? אתם עונות? מתעלמות? מתיחסות?
המורה, כמה ילדים יש לך? איך קוראים לבעלך?
ואיך קוראים לילדים שלך?
המורה הבגד חדש? הוא מאד מרזה אותך (ציטוט מתלמידה בכיתה ו'-אתמול)
מה את מצביעה בבחירות? איך קוראים לך מהבית? איפה למדת?
איפה ההורים שלך גרים?
וזה רק על קצה המזלג....

לא יודעת איך זה אצלכם בבית ספר, אבל אצלינו זה פשוט זועהההההה::

 

[רותי12]

תלוי בסגנון בית הספר. אני לא חושבת שמורה צריכה לענות יותר מ"איך קוראים לך" זו השאלה היחידה שאני עונה בתחילת השנה בשיעור הראשון ואח"כ הן מפסיקות לשאול

 

[עדינה הלפגוט]

"המורה, בן או בת?"
ציטוט שאלתה של ילדה בכיתה א'
[טרום לידת בני הבכור...]

ברחתי מהב'צפר הזה

 

[כוכב103]

אם הבנות שואלות מחוסר טקט וחוסר התמצאות ביחסי אנוש תקינים - חובתך להסביר להן מה מקובל לשאול מורה ומה לא, כולל דוגמאות.
תסבירי להן שאת לא רוצה למנוע מהן מידע שמעניין אותן אלא את רוצה ללמד אותן איך מתנהגים בטקט. (וכהוכחה תשחילי קצת מידע שלא מפריע לך ליידע אותן תוך כדי שיחה) ואם תבאנה בהמשך שאלות לא לעניין תעלי שוב את הנושא לדיון בסגנון: מה אתן אומרות, נראה לכן מתאים לשאול את המורה כזו שאלה (בלי לפגוע ח"ו בתלמידה השואלת)

אם מדובר בבנות חצופות שמטרתן להביך אותך ולהביא אותך לאי נעימות תגיבי בתקיפות ושלא תעיזי להעלות חיוך כל השיעורים הראשונים בכיתה שיבינו היטב מי כאן עומד למבחן... ולהערה כמו הבגד מרזה אותך תני מבט משפד ותגיבי משהו בסגנון "אם הייתי מעוניינת לקבל חוות דעת על הבגד הייתי שואלת אותך" אבל בלי לשדר פחד אלא עצמה.

בהצלחה

 

[בראש מילה]

אפשר לענות מנקודת מבט של תלמידה? (לשעבר...)

כילדות, הערכנו במיוחד דווקא את המורות ה"חלקות", שלא היה אכפת להן לענות ושענו לנו בשמחה על השאלות האלה - כמובן בגבול הסביר וההגיוני. הטקט, מלבד מקרים של לקויות אמיתיות בתקשורת, מגיע עם הגיל, אבל בכיתות הנמוכות זה מאד טבעי שילדות שואלות, במיוחד אם המורה עושה רושם חברותי ולא מאיים.
מורה אחת שהערצנו במיוחד (ולא רק בגלל זה) אפילו עשתה מזה משחק בהזדמנות כלשהי. היא בחרה מילה שמתארת את הכיתה שלנו, ואנחנו היינו צריכות לזהות את המילה. היינו צריכות לשאול אותה שאלות אישיות, ואם שאלנו שאלה שהיא לא היתה מוכנה לענות עליה - היא נתנה לנו אות במילה זו היתה אחת החוויות...

אני חושבת שדרך ארץ למורה מתבטאת יותר באיך שואלים מאשר במה שואלים, במיוחד בכיתות נמוכות.

 

[גיטי 123]

ראיתי שציבור המורות התעורר היום לחיים, אז החלטתי לנצל את זה מהר מהר...
:

באמת כיף לפגוש פה קשת של מורות במגוון סוגי בתי ספר. אני לומדת מכן המון!!

 

[שולה]

פעם, לפני החתונה שלי הייתי מחנכת בכיתה ד' (סתם ככה, שתבינו - התחתנתי ביום השני של החופש הגדול, וביום שיש ערב שבת אופרוף עוד באתי לחלק תעודות ) וכשבוע וחצי לפני החתונה יום שלא היה לי כח ללמד וגם הבנות היו בסוף שנה חסרות כח ללמוד, הם התחילו לשאול אותי שאלות והפכנו את זה לשיעור שסיפרתי להם על ההכנות לחתונה (סך הכל הבנות היו מאד מעורבות. התארסתי גם באותה שנה והם הגיעו לחתונה שהיתה מחוץ לעיר בהרכב מלא)
את האמת, אני נהניתי יותר מהם. היה כיף לשבת לשמוע את התלמידות שלך משוחחות איתך על בגדים ונעליים דוקא בגלל שזה מאורע שלא קורה כל יום. כמובן ששמרתי על סגנון שאלות מתאים ועדין ובסך הכללי זה הסתובב סביב 'מי תפרה לך את השמלת כלה' ו 'ובאיזה צבע היא'

 

[sarago]

התלמידות בבית ספר שבו אני עובדת הם בנות מבתים איכותיים מאד, והשאלות האלו לא נובעות מחוצפה או מחטטנות, אלא מסיבה אחרת פשוטה, זה פשוט בית ספר שכונתי, המורות והתלמידות גרות באותה שכונה צפופה, קטנה ולא נעים לאמר אבל גם קצת יכנאית, אין שם שום דיסטאנס בין המורות לתלמידות (ולמה שיהיה אם אחה"צ יושבים ביחד בגינה ונפגשים במכולת, במעלית, ואיפה לא?!)
אני מגיעה משכונה אחרת, והסגנון הזה ממש מפריעה לי, בד"כ אני מתעלמת משאלות או אומרת ששאלות רק בהפסקה (בתקוה שעד אז הן תשכחנה..) אבל לפעמים אין לי מנוס מלענות..

 

[שמואל גרינשטיין]

למה באמת כ"כ קשה לך לענות להן? זה מידע חסוי?
אני לא מדברת על שאלות חפרניות אלא על שאלות של מידע שהן יכולות להגיע אליו גם בדרך אחרת.

אם מפריע לך עצם זה שהן שואלות אז אולי כדאי לך כבר בתחילת השנה להכנס לכיתה ולומר - שלום קוראים לי X אני גרה ברח' Y יש לי Z ילדים ואני מאד אוהבת לאכול תפוחים....
הבנות ירגישו שסיפקת להן את המידע שאת מוכנה לספק ולא ישאלו יותר (מנסיון)

כיום אני מלמדת בבי"ס קירוב - תיכון.
אצלנו הפרטים הנ"ל ידועים כמעט לכל תלמידה וכמעט על כל מורה.
הבנות באות אלינו הביתה אחה"צ ולשבתות,
הן מכירות את המשפחה שלנו - הבעל והילדים
ואפילו חוגגות לנו ימי הולדת.
אני לא רואה בזה חיסרון כי אם מעלה (בסוג הזה של הבנות) הקשר הקרוב מקרב אותן יותר לעולמנו, הן רואות את היופי שבחיינו ושואפות ורוצות גם...

כמובן - לפעמים יש בנות שגולשות (המורה, באיזה חודש את?)- ולא מחוצפה או מחוסר טקט אלא פשוט משום שהן באות מעולם אחר. במקרה כזה אנ יפשוט אומרת - זו שאלה לא מתאימה, לא מתאים לשאול שאלות כאלו וכדו'.

בהצלחה
חני

 

[1chana]

"תכיני לי רשימה של כל השאלות ותגישי לי אותה בסוף השיעור..."

בהפסקה אני עונה על מינימום של שאלות אישיות - מס' ילדים, מקום מגורים וכדו'
שאלות שמעבר-צריך למצוא את התשובה בהומור שמצד אחד מעט 'עוקצת' ומצד שני לא מעליבה את הבנות. שירגישו שאת מורה שזורמת, למרות שבעצם לא ענית להן על השאלה.
אצלנו יש שאלות ממש חודרניות על התנהגות בבית-על זה אני עונה- את מוזמנת לבוא אלי הביתה.

 

[sara100]

אני בדיוק כמו חני...
אבל שוב זה ענין של ביה"ס....
על שאלות עם זה בן או בת.... אני עונה שזו לא שאלה שיפה לשאול.. (אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין...") או שמי שרוצה יכולה לענות שזה מתחיל ב-ב'....

בקשר לבגד שמרזה אני היית עונה בתמימות: "מה אני שמנה?" (אני לא רזה!, לצערי)