הנושאים החמים
הנושאים החמים
בלת"ק
קודם כל... מחילה שאני תוקעת את זה פה- אבל היא ממש מאמוש התינוקת הזו...
גם אם עכשיו היא דורשת המון כוחות ויחס- אני מתארת לעצמי שכ-בּת בוגרת היא תהיה חכמונת לא קטנה, נועזת וכובשת.
דבר שני,
פעם שמעתי משפט שאהבתי מאיזו מנחת הורים:
מה הדבר שהכי קשה לילד?
-שאימא שלו מפחדת ממנו.
סליחה אם זה נשמע קיצוני, אבל אני אסביר רגע...
התינוקת שלך לדעתי פשוט אוהבת אותך כל כך חזק עד שהיא רוצה שתתייחסי אליה בכל רגע נתון.
אמממ.... גם לך נגמר הכוח לפעמים והיא קולטת את זה. אמא לא יכולה כל הזמן לחייך, ללטף, להחזיק, להיות. לתת את תשומת הלב בצורה ההגיונית והרווחת,...
הילדה פשוט מבינה שכשהיא מוציאה אותך מאיזור הנוחות. בוכה, מרעישה לך, מנגנת לך על המצפון...הופ- היא מקבלת שוב את ה"יחס הזה". את תשומת הלב של אימא, את העיסוק סביבה...
מה שלא תקף לגבי האבא. אימא-היא אמא בכל אופן.
מה שאני חושבת...
דבר ראשון-סטופ מוחלט עם ה-לרצות אותה, לפייס אותה, לשכנע אותה, ולהבהל ממנה.
היא טופלה, חובקה, נושקה, חותלה. זהו. את מרגישה צורך לתת לה כעת משחק, תני לה. ממתק, גם. אבל עם גבול.
אני אישית בעד לדבר ולהסביר גם לתינוקות אפילו בני שבועות ספורים.
תשדרי לה שאתה איתה גם כשהיא נשארת רגועה ונחמדה.
את לא הולכת לשום מקום.
את לא רצה אחריה על כל בכי של תשומת לב סוחטת.
את נשארה יציבה וחזקה בשבילה- וזה הכי הכי חשוב.
אל תחסכי ממנה כלום כמובן. תחסכי מעצמך את העיסוק הלא בריא הזה סביבה.
היא סך הכל תינוקת-את אמא, ואת המחליטה!
קודם כל... מחילה שאני תוקעת את זה פה- אבל היא ממש מאמוש התינוקת הזו...
גם אם עכשיו היא דורשת המון כוחות ויחס- אני מתארת לעצמי שכ-בּת בוגרת היא תהיה חכמונת לא קטנה, נועזת וכובשת.
דבר שני,
פעם שמעתי משפט שאהבתי מאיזו מנחת הורים:
מה הדבר שהכי קשה לילד?
-שאימא שלו מפחדת ממנו.
סליחה אם זה נשמע קיצוני, אבל אני אסביר רגע...
התינוקת שלך לדעתי פשוט אוהבת אותך כל כך חזק עד שהיא רוצה שתתייחסי אליה בכל רגע נתון.
אמממ.... גם לך נגמר הכוח לפעמים והיא קולטת את זה. אמא לא יכולה כל הזמן לחייך, ללטף, להחזיק, להיות. לתת את תשומת הלב בצורה ההגיונית והרווחת,...
הילדה פשוט מבינה שכשהיא מוציאה אותך מאיזור הנוחות. בוכה, מרעישה לך, מנגנת לך על המצפון...הופ- היא מקבלת שוב את ה"יחס הזה". את תשומת הלב של אימא, את העיסוק סביבה...
מה שלא תקף לגבי האבא. אימא-היא אמא בכל אופן.
מה שאני חושבת...
דבר ראשון-סטופ מוחלט עם ה-לרצות אותה, לפייס אותה, לשכנע אותה, ולהבהל ממנה.
היא טופלה, חובקה, נושקה, חותלה. זהו. את מרגישה צורך לתת לה כעת משחק, תני לה. ממתק, גם. אבל עם גבול.
אני אישית בעד לדבר ולהסביר גם לתינוקות אפילו בני שבועות ספורים.
תשדרי לה שאתה איתה גם כשהיא נשארת רגועה ונחמדה.
את לא הולכת לשום מקום.
את לא רצה אחריה על כל בכי של תשומת לב סוחטת.
את נשארה יציבה וחזקה בשבילה- וזה הכי הכי חשוב.
אל תחסכי ממנה כלום כמובן. תחסכי מעצמך את העיסוק הלא בריא הזה סביבה.
היא סך הכל תינוקת-את אמא, ואת המחליטה!
