מידע שימושי הטיפ היומי| ובו יסופר איך להתמודד עם טרולים בפורום

[שרה מגן]

מפעיר.
דרך אגב, את הרעיון לאוזן שנמתחת ומתארכת שאבתי מספרו המתוק של הרב וולאך, "מבצע אלול".

ושאלה לי אליכם הקוראים יש צורך להוסיף הבהרה שהכל נכתב בהומור?
אני נגד אלימות מכל סוג, ונגד משיכות אוזניים בכלל, לאור נסיון רב שצברתי בילדותי בתחום (מהצד הנמתח, לא המותח...).

הלייק הוא לגבי הרצון להבהרה - אין צורך לדעתי. הכל בהיר וברור. ובעיקר מצוין.
הלייק לא על האזניים האומללות. ולואי וישבו במקומם בשלום.

 

[ששונית]

מפעיר.
דרך אגב, את הרעיון לאוזן שנמתחת ומתארכת שאבתי מספרו המתוק של הרב וולאך, "מבצע אלול".

ושאלה לי אליכם הקוראים יש צורך להוסיף הבהרה שהכל נכתב בהומור?
אני נגד אלימות מכל סוג, ונגד משיכות אוזניים בכלל, לאור נסיון רב שצברתי בילדותי בתחום (מהצד הנמתח, לא המותח...).

הרב וואלך זה מאיר ברעם הנערץ? איזה וואלך?

 

[מריומה~]

הרב וואלך זה מאיר ברעם הנערץ? איזה וואלך?

כן. זה אותו אחד

הסופרת שרי וולך קשורה. אגב?

 

[Natan Galant]

כן. זה אותו אחד

הסופרת שרי וולך קשורה. אגב?

שאלה מעניינת.

הספרים של הרב וולאך כל כך טובים, שזה מדהים.
אפשר לקרוא אותם עשרות פעמים.

(ואגב, סדרת הספרים מאוצרותיו של הרב גלינסקי נכתבה על ידו, והספרים מענגים עוד יותר מספרי ה'חול' שלו)

 

[ששונית]

איזה אדם גדול.
כבר שנים שאני מאזינה להרצאות שלו ונדהמת כל פעם מחדש מהגאונות העצומה.
אבל לרדת כך ללב של ילד ולכתוב ספרי ילדים שמבוגרים אוהבים זה הרבה מעבר לגדלות.

 

[מריומה~]

שאלה מעניינת.

הספרים של הרב וולאך כל כך טובים, שזה מדהים.
אפשר לקרוא אותם עשרות פעמים.

(ואגב, סדרת הספרים מאוצרותיו של הרב גלינסקי נכתבה על ידו, והספרים מענגים עוד יותר מספרי ה'חול' שלו)

יש לו עוד ספרים שכתב על גדולי ישראל.
על ר' שלום שבדרון- קול חוצב.
על ר' שמואל אהרון יודלביץ- מעילו של שמואל.
ועוד
ספרים מרתקים מאד.
כשיצאו קראתי אותם בשקיקה.
הקריאה בהם מכניסה אותך כמו לעולם קסום ואחר.
בעצם חוויה דומה בכל הספרים שלו בשם - מאיר ברעם

 

[משה גל]

מפעיר.
דרך אגב, את הרעיון לאוזן שנמתחת ומתארכת שאבתי מספרו המתוק של הרב וולאך, "מבצע אלול".

ושאלה לי אליכם הקוראים יש צורך להוסיף הבהרה שהכל נכתב בהומור?
אני נגד אלימות מכל סוג, ונגד משיכות אוזניים בכלל...

"מעשה בתינוק שחזר מבית הספר והראה לו אביו באזנו. הלך וחנק את עצמו". (מסכת שמחות)

 

[בשעות הפנאי]

לא ראיתי את כל התגובות אבל נראה לי שלא יכולה להיות התייחסות יותר מכובדת לטרולים חצופים מאשר להופיע ככתבה בטור המבריק והנצפה ביותר בפרוג....

 

[עמליה 098]

מתכון מעולה! משופר !מכיל רכיבי על משובחים!!
הכתיבה, התוכן, הניואנסים..... מהמם!

שנים אני מוטרדת בשאלות קטנות כאלו כמו:
האם טיפש יודע שהוא טיפש או לא?
לפי רמת הבטחון העצמי שלו והתנוחה בה הוא עומד כשהוא מציג את דעותיו- הוא כנראה בטוח שהוא חכם, אבל בתור חכם- מה הוא חושב על הטפשות של עצמו? ואם הוא מבין שהוא טיפש אז אולי הוא לא באמת טיפש וכו' וכו' ואין לדבר סוף.
אחרי עבודת מחקר אישית-מסקנתי:
רב הטפשים רואים את עצמם חכמים- החכמים- לא רואים את עצמם טפשים ונמצא רוב העולם חכם.

האם אמא לתינוק מקוצ'מק- בטוחה שהוא יפה תואר?
האם גם אני חושבת על התינוקות שלי שהם יפים רק כי אני אמא שלהם ובאמת הם מקוצ'מצ'ים ומעלה? או שהם באמת וכו' וכו'

וכעת שאלה מוזרה:
האם טרול מרגיש שהוא טרול או שהוא רואה את עצמו עניני/ אביר צדק/ צ'יקאבר וכו'?

 

[קופצנית]

פנס- זה מיוחד כתמיד או מתמיד....
אל תשכחו שרוב הטרולים- לא מיד עוברים להצקות
זה בדרך כלל מרוח בהתחלה בהרבה דבש וחיבוקים....
וזה הכי מסוכן- מלכודות דבש טרוליסטיות

 

[מרשמלו]

אל תשכחו שרוב הטרולים- לא מיד עוברים להצקות
זה בדרך כלל מרוח בהתחלה בהרבה דבש וחיבוקים....

השאלה היותר מענינת, האם יש דבר כזה בהיפוך...?

 

[מרחבית]

האם טרול מרגיש שהוא טרול או שהוא רואה את עצמו עניני/ אביר צדק/ צ'יקאבר וכו'?

כן, גם אני שאלתי את עצמי האם טרול עושה את מה שעושה בכוונה? ברצון להפריע?
ואם אין לו כוונות זדון, האם אפשר לקרוא לו טרול?
ומי הוא זה שיקבע אם הוא טרול או לא?

 

[Natan Galant]

כן, גם אני שאלתי את עצמי האם טרול עושה את מה שעושה בכוונה? ברצון להפריע?
ואם אין לו כוונות זדון, האם אפשר לקרוא לו טרול?
ומי הוא זה שיקבע אם הוא טרול או לא?

טרול מודע הכי פחות מכולם לעובדה שהוא טרול, זאת הבעיה...

 

[מרחבית]

טרול מודע הכי פחות מכולם לעובדה שהוא טרול, זאת הבעיה...

אם זה כך, אם אין לו כוונת זדון ואין לו מודעות - קשה, לדעתי, להגדיר מיהו טרול ומי לא.
וגם קשה להחליט איך להתנהג אליו.

 

[עין יוקדת]

אני נגד אלימות מכל סוג,

חוויית קריאה!!!!
סחטנות רגשית מכל סוג זהו סוג של אלימות רגשית.וד"ל.(בלי לזלזל בשום אדם או אשכול כזה או אחר)

 

[קים ג'ונג און]

ה

הצרחות של מויש'לה המופרע הגיעו עד קצה גן החיות.
רצתי אחוז חרדה, מתנשף, יחד עם מחצית מהמבקרים. צרחות איומות, נוראות.

תהיתי בליבי: מה ה'תכשיט' כבר הספיק לעשות?? השארתי אותו ליד דיר העיזים, הסברתי לו שאם צוות גן החיות לא מסתכל, אפשר בהחלט להאכיל את העיזים. ורק אותם.
כן מוישל'ה, כן. בוודאי שעיזים אוהבות שוקולד, וממתקים. לא לא, אני לא מסכים. את הסנדוויץ' שלך עם הכרוב תאכל בעצמך. אתה יכול לתת לעיזים לאכול רק את השוקולד שאמא נתנה לך כי צרחת כמו רכבת מקולקלת. גם ככה היא נתנה לך שוקולד בכמות שמספיקה לעיר שלימה.

רצתי ריצת בהלה שכמוה לא רצתי מאז מלחמת השחרור, והגעתי אל הזירה.
ליבי קפא, מעי חמרמרו, ריסיי החלידו, אוזניי רטטו:
טרול ענק, מגושם, שלוש מטר גובה, רחב כמו גזע עץ באובב, מכוער כמו תנין ביצות.
עומד באמצע הדשא המטופח, מטופף ברגליו הענקיות כה וכה, ו..
שוד ושבר. הוא מחזיק את מויש'לה שלי בידיו!!!!
מעיף אותו באוויר, מגלגל אותו אנא ואנא.
אוי ואבוי.

ידעתי שיש פה ושם טרולים בגן החיות, כולם יודעים. אבל חשבתי שהכנתי את מויש'לה מראש...
אוי ואבוי.

התחלתי לבכות מההלם, אבל חסדי השם כי לא תמו. בנס הצלה שייזכר לדורות רבים, הגיח בבת אחת אברכון צעירצ'יק עם זקנקן מטופח מידי, אוחז במקל מחודד ו.. טראאח, טראאאח.
הוא דקר את הטרול ברגליים ובקרסוליים, והטרול הניח את מוישל'ה שלי בחזרה על הקרקע, ונעלם.
הקהל כולו נשף בבת אחת. איזו הקלה!
מהומת אלוקים. צילומים, תמונות, שיחות נרגשות.
שמעתי קטעי שיחות: הילד האכיל את הטרול, הוא נתן לו אוכל, הוא לא ידע שזה טרול, הוא חשב שמותר להאכיל טרולים, מסכן.

אחרי שצוות מד"א סיימו לבחון את מצבו של מוישל'ה, הגיע תורי. ליטפתי אותו בחיבה, וידאתי שדמעותיי הניגרות מתועדות ומצולמות מכל הכיוונים, חיבקתי אותו באהבה גדולה, הבטחתי לכולם שההורים של מוישל'ה יטפלו בו היטב וכעת הוא זקוק לשקט, והלכנו משם.

כמובן שברגע שיכולתי לקחתי אותו לפינה נסתרת, ושם משכתי לו באוזן כל כך חזק עד שהיא התארכה בס"מ שלם.
תגיד, מוישל'ה, צרחתי בטונים שקטים. למה אתה היחיד שהצליח להסתבך עם טרול?? אתה יודע כמה חששתי לשלומך?? אתה יודע שיכול להיות שאבא'לה הגדול והחזק יסבול בגללך לנצח מחרדות ופוסט טראומה???
הענקתי לו משיכה קלה באוזן השמאלית: למה הוא תפס רק אותך?? מה עשית, את האמת, מוישל'ה, אבא לא טיפש בכלל.
נכון שהאכלת את הטרול?
אבא יודע.
נתת לו אוכל, ואז הוא גדל וגדל, נכון?
את האמת, מוישל'ה. אחרת תקבל עוד סיבוב באוזן.

מוישל'ה ראה שאין עוד טעם להסתיר, וסיפר אגב בכי תמרורים:
אמרת לי להאכיל את העיזים, ונתתי להם קצת סנדוויץ' כרוב, אייי, סליחה, שוקולד בלגי. בינתיים הגיע הטרול. הוא היה קטן קטן, ממש בגובה שלי. והוא ביקש רק קצת אוכל. הוא אמר לי: אפילו כזית קטן יהיה בסדר, אני כל כך רעב. אז נתתי לו לאכול. אבל ממש ממש קצת אבא. מבטיח. הבאתי לו רק טיפונת ממש.
ופתאום, הוא פשוט נהיה גדול גדול! כמה שנתתי לו לאכול לא הספיק לו!
ככל שהוא אכל הוא נהיה יותר ויותר גדול.
כל כך נבהלתי! מקודם האכלתי את העיזים ואז הם שמחו ונרגעו. והטרול התנהג בדיוק הפוך! כמה שהאכלתי אותו הוא רק גדל וגדל..

מושיל'ה התפרק בבכי מרורים מזועזע, ואני ידעתי: עם כל הכבוד לטרול, הסמכות ההורית היא החשובה.
לקחתי לו את שאריות השוקולד. בוא נשים בפח את כל הרעל המתוק שאמא נתנה לך מהארון למעלה.
כאשר תשומת לבו הופנתה אליי לגמרי, אמרתי:
תבין, מויש'לה, י'א איבני. אסור להאכיל טרולים. זה הכל, נורא פשוט.

המשכתי בקול פדגוגי במיוחד ששאבתי מההרצאה של הרבנית שהאישה השמיעה לי אתמול בטייפ:
מויש'לה בני. שב פה על הספסל, אסביר לך את סודות הטרוליזם.

נורא פשוט:
אסור להאכיל טרול. אסור.
תמיד היו טרולים, תמיד יהיו.
טרול חי רק ממה שמאכילים אותו. הוא לא יכול לאכול לבד.
טרול תמיד רעב, ותמיד עושה בלאגן, מטריל.
בגלל זה הוא טרול.
כמה שתאכיל את הטרול, הוא רק יגדל ויגדל, עד שכולם יברחו, והוא יישאר לבד באתר.

תבין, י'א איבני.
כאשר מזהים טרול, הפתרון היחיד הוא להתעלם ממנו. אסור להאכיל אותו, אסור לתת לו תשומת לב. ברגע שמאכילים אותו, ברגע שנותנים לו תשומת לב, הוא גודל וגודל כל הזמן, ודורש עוד ועוד תשומת לב.
לפעמים טרול נראה ממש נורמלי, לפעמים הוא מדבר לעניין.

והכי מוזר?
לפעמים הטרול הוא בסך הכל ניק בפרוג, תמים תמים. רק רוצה לשאול או להגיד משהו. ממש חמוד, נכון?
ופתאום הוא מושך תשומת לב נוראה, כל הזמן, והוא נכנס לאשכולות שמחים ורגועים, ומתחיל להשמיץ אנשים, או דעות, או השקפות, או כל דבר אחר.
ופתאום אנשים טובים הולכים הביתה, כי אין להם כוח לריב עם הטרול.
ופתאום אשכול שלם נהיה סוער, תוסס, מלא עלבונות הדדים, פגיעות אישיות, כעס, טינה, והטרול כל כך מרוצה:
הוא את שלו עשה.

מויש'לה שאל בבלבול:
אבא, איך אני יודע מי טרול?
גנחתי. זוהי שאלת השאלות. אין עליה תשובה. פשוט צריך להיות זהיר, ואם אתה רואה מישהו שמושך ומסיט כל הזמן אשכולות בפרוג- תדע:
הוא טרול.

וטרול- לא מאכילים.

הגשת מעומדות לפרס ישראל בספרות?

 

[תפוח אדמה]

רק אני לא ראיתי טרולים פה לאחרונה? או שאני בעצמי הטרול

 

[Natan Galant]

ה

הגשת מעומדות לפרס ישראל בספרות?

כן
מאז אני יודע איך זה מרגיש להתגלגל מכל המדרגות...

 

[בן מיכאל]

ה

הגשת מעומדות לפרס ישראל בספרות?

סליחה קים ג'ונג' און אין לו זכות דיבור על מה שקרה בישראל!...

 

[רחלי טל]

וואו זה כתוב טוב ומצחיק !
ועוד עם שירי פורים שמתנגנים לי מאתמול בפול וואליום בכלל משתלב יופי.
(עוד לא זרקנו את הלוח של לפני שנתיים והילדים חוגגים אדר מיום שני )
רק חסרים כמה טרולים שירקדו לי בסלון ואנחנו מסודרים לפורים הזה והבא