הנושאים החמים
הנושאים החמים
ולענין יצירותיו של נוחעם.
את הקמפיין האחרון של הספיגות, אני ממש אוהב. וכמו שנוחעם היטיב לתאר, הוא 'נוגע' באנשים רבים. בילדים, באמהות ובאנשים עובדים וכו'. אך בעיקר, הוא משמש בצורה אמיתית ובומבסטית את המטרה הסופית: להספיג בתודעה שהויטמינים של החברה הזו נספגים ונספגים ונספגים בכל רגע ובכל מצב ביום ובלילה בלימוד ובשינה ובעבודה. המסר שבטיזר הוא המסר המרכזי של המוצר העתידי, וככזה הוא ייזכר מצוין. גם הגריד הוא ייחודי ומבודל. בקיצור. קמפיין מרגש ומושלם ומטמיע בצורה חזקה את המסר הייחודי של המוצר.
אך אם נלך אחורה. יש דברים שבהחלט היו יכולים להעשות טוב יותר.
ניקח לדוגמא את הקמפיין של קרויס, למשל.
רקע: קרויס הוא מותג הכובעים החסידיים הוותיק והחזק ביותר בציבור החרדי. הוא עומד כיום בפני תחרות קשה של מותגים צעירים ומבטיחים [ביניהם סנדרס, חתנו של קרויס, שהטמיע אופנה חדשה של שוליים מוגבהים, וגרם לשווער להיגרר בעקבותיו].
לכאורה מה שהיה צריך זה לקבע את מותג קרויס כמותג העל, האריה, האחד מעל כולם. ביופי, בחוזק ובהבטחה העצמתית שיש במותג העליון שמעל כולם.
למעשה יצא נוחעם עם קמפיין של אויס קאפילוטש מאכער, כאשר המודעות מבשרות על מכרז יומי של כובעים. עשרה ליום.
הבריף לא היה לפני, ואין הרבה ערך לפרשנותי בלי להבין את המטרות המדויקות של הקמפיין. אך ננסה להתמודד עם זה.
התועלת הסופית של הקמפיין היא הבאתם של מאות או אלפי קונים פוטנציאליים לחנויות קרויס, וקליטת הפרטים האישיים שלהם [תנאי להשתתפות במכרז].
גם אם זאת היתה המטרה מלכתחילה, חשיפת אלפי הלקוחות למותג [מטרה לא מי-יודע-מה חשובה, כאשר כל חסיד יודע היטב ומכיר מקרוב את המלך, הוא קרויס] וקליטת אלפי לידים, אני חושב שבהחלט היה כאן פספוס ענק בדרך.
לקחת מותג כמו קרויס ולהצטעצע איתו עם סלוגן של 'אויס קאפילוטש מאכער' [שאגב עד עכשיו אין לי כל מושג מה הוא קשור לקמפיין, ואם אני לא הבנתי, אני מתאר לעצמי שהיו עוד כמה], וכן להוריד אותו לרמה של משחקי מכרז, שמעניקים לו דימוי של מותג שצריך להלחם על המקום שלו באמצעות גימיקים, לא נראה לי ראוי למותג. לטווח ארוך אני חושב שנעשה כאן נזק. הדימוי העצמתי של קרויס קיבל שחיקה.
והעיקר: הקמפיין הזה, בניגוד לדוגמא הקודמת [והסופגת] – לא השאיר אחריו שום חותם! המותג כמותג לא קיבל שום דימוי חיובי ולא התעצם משום בחינה. אויס קאפילוטש מאכער? הרבה יותר מכובע? מכרז יומי? זה מה שמגיע למותג כמו קרויס?
ולסיום אחזור על מה שאמרו כאן קודמים: העיסוק בטיזרים של נוחעם רק מראה עד כמה הוא מצליח לגעת. תמיד יש ויהיה מה לשפר, ובשביל זה אנחנו כאן, כדי לעשות את זה חזק, ומתוך רוב ידידות...
את הקמפיין האחרון של הספיגות, אני ממש אוהב. וכמו שנוחעם היטיב לתאר, הוא 'נוגע' באנשים רבים. בילדים, באמהות ובאנשים עובדים וכו'. אך בעיקר, הוא משמש בצורה אמיתית ובומבסטית את המטרה הסופית: להספיג בתודעה שהויטמינים של החברה הזו נספגים ונספגים ונספגים בכל רגע ובכל מצב ביום ובלילה בלימוד ובשינה ובעבודה. המסר שבטיזר הוא המסר המרכזי של המוצר העתידי, וככזה הוא ייזכר מצוין. גם הגריד הוא ייחודי ומבודל. בקיצור. קמפיין מרגש ומושלם ומטמיע בצורה חזקה את המסר הייחודי של המוצר.
אך אם נלך אחורה. יש דברים שבהחלט היו יכולים להעשות טוב יותר.
ניקח לדוגמא את הקמפיין של קרויס, למשל.
רקע: קרויס הוא מותג הכובעים החסידיים הוותיק והחזק ביותר בציבור החרדי. הוא עומד כיום בפני תחרות קשה של מותגים צעירים ומבטיחים [ביניהם סנדרס, חתנו של קרויס, שהטמיע אופנה חדשה של שוליים מוגבהים, וגרם לשווער להיגרר בעקבותיו].
לכאורה מה שהיה צריך זה לקבע את מותג קרויס כמותג העל, האריה, האחד מעל כולם. ביופי, בחוזק ובהבטחה העצמתית שיש במותג העליון שמעל כולם.
למעשה יצא נוחעם עם קמפיין של אויס קאפילוטש מאכער, כאשר המודעות מבשרות על מכרז יומי של כובעים. עשרה ליום.
הבריף לא היה לפני, ואין הרבה ערך לפרשנותי בלי להבין את המטרות המדויקות של הקמפיין. אך ננסה להתמודד עם זה.
התועלת הסופית של הקמפיין היא הבאתם של מאות או אלפי קונים פוטנציאליים לחנויות קרויס, וקליטת הפרטים האישיים שלהם [תנאי להשתתפות במכרז].
גם אם זאת היתה המטרה מלכתחילה, חשיפת אלפי הלקוחות למותג [מטרה לא מי-יודע-מה חשובה, כאשר כל חסיד יודע היטב ומכיר מקרוב את המלך, הוא קרויס] וקליטת אלפי לידים, אני חושב שבהחלט היה כאן פספוס ענק בדרך.
לקחת מותג כמו קרויס ולהצטעצע איתו עם סלוגן של 'אויס קאפילוטש מאכער' [שאגב עד עכשיו אין לי כל מושג מה הוא קשור לקמפיין, ואם אני לא הבנתי, אני מתאר לעצמי שהיו עוד כמה], וכן להוריד אותו לרמה של משחקי מכרז, שמעניקים לו דימוי של מותג שצריך להלחם על המקום שלו באמצעות גימיקים, לא נראה לי ראוי למותג. לטווח ארוך אני חושב שנעשה כאן נזק. הדימוי העצמתי של קרויס קיבל שחיקה.
והעיקר: הקמפיין הזה, בניגוד לדוגמא הקודמת [והסופגת] – לא השאיר אחריו שום חותם! המותג כמותג לא קיבל שום דימוי חיובי ולא התעצם משום בחינה. אויס קאפילוטש מאכער? הרבה יותר מכובע? מכרז יומי? זה מה שמגיע למותג כמו קרויס?
ולסיום אחזור על מה שאמרו כאן קודמים: העיסוק בטיזרים של נוחעם רק מראה עד כמה הוא מצליח לגעת. תמיד יש ויהיה מה לשפר, ובשביל זה אנחנו כאן, כדי לעשות את זה חזק, ומתוך רוב ידידות...
