• משתמשים יקרים!

    בשל עבודות תחזוקה הערב, ייתכן שהאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    זוהי סגירה מכוונת, ונועדה לשפר את ביצועי האתר, לטובתכם.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

שיתוף - לביקורת הורות וספרות - נקודת מבט על ההוצאה לאור

מכון באר שלמה

הוצאה עם נשמה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
אני מעלה מאמר שבס"ד כתבתי בעבר לכולל לגבי ספרי קודש, ואני חושב שהוא נכון גם לגבי חלק מהספרי חול:

לא אחת פועמת בנו יצירה ספרותית, רעיון מיוחד, השקפה מסוימת, או כל ז'אנר ספרותי, שאנו רוצים להביאו לאור הדפוס - לעיני העולם,
בנקודה זו מתחילים חששות רבים, האם היצירה אכן תצליח? האם הדפסת הספר תהיה כלכלית? האם התפוצה תהיה מספיק רחבה?
שאלות אלו ועוד, מנעו מהעולם עד כה יצירות אומנות רבים! חלקם יכלו לכבוש את השיח והלך הרוח במגזר, וחלקם דיים שיכלו לתת נקודת מחשבה פתיחת אופקים או סיוע למספר מצומצם של אנשים, המשותף לכולם שהסופר והעולם הפסידו יצירה!

אבקש להעלות נקודת מבט שונה לגבי הוצאה לאור, נקודה אותה חשתי בחיבור אותו זכיתי להוציא לאור, נקודה שבס"ד יכולה לשנות מבט:

האהבה העזה ביותר הינה אהבת אב ואם לבנם, אהבה הנוצרת עוד קודם הלידה בהיותו בעיבור במעי אמו, אהבה המושקת בכל עת בנתינה המולידה ואהבה! שורש האהבה נוצרת מכך שהבן הנו חלק מעצמות הוריו, בשר מבשרם, וכל יצירתו היא על ידם! האהבה זו מתפתחת בכל עת ע"י הנתינה ההשקעה והמסירות שההורים נותנים לבנם, אם המקריבה ט' חודשי עיבור בשביל בנה, נוטעת בליבה בכל קושי וקושי אהבה וחיבור לבנה.

כל אב ואם, מצפים ומשתוקקים לבן שימלא את ליבם בנחת, שיכניס בהם סיפוק ושמחה, כל אב ואם רוצים לספר הבן שלי הוא ראש ישיבה/ מרביץ תורה/ עשיר גדול/ ידוען / רופא / מהנדס/ במאי קולנוע / אישיית תקשורת / שדרן טלוויזיה / פוליטיקאי, איש איש כפי ערכיו והשקפת עולמו.

אך האם הנחת הוא עיקר האהבה? אם נגיד לאמא, הבן שלך יהיה איש פשוט, כמו עוד מיליוני אנשים, לא משהו מיוחד, האם היא לא תביא אותו לעולם? האם היא לא תשקיע עבורו? האם היא תחליט שאם כך היא מוותרת על ט' חודשי עיבור, לא שווה לה?

ברור שלא!!! כל בר דעת מבין כי נחת וכו' הוא אמנם דיבידנד נחמד, ללא ספק, אך אינו עיקר החיבור ואהבה לילד, החיבור לילד הוא כי הבן שלי - עצם מעצמי ובשר מבשרי - חיבור המושקה באין סוף אהבה ונתינה! האהבה אינה תלויה במידת ההצלחה של הילד!!!

ובכן, הגענו לגולת המאמר:
אצלי חיבור תורני (ולעיתים להבדיל אא"ה אף יצירה ספרותית) לא באים מנקודת מבט כלכלית, אינם באים מנקודת מבט של כבוד ופרסום, ואפילו לא של הנחלת הדעות שבחיבור וביצירה לעולם, ספר הינו ילד לכל דבר ועניין!

אברך ת"ח משקיע את כל כוחותיו ומנדד שינה מעיניו ע"מ לסכם ולהבהיר סוגיות עמומות, סוגיות אלו הופכות לבבת עינו, בשר מבשרו וחלק בלתי נפרד ממהותו, ההשקעה עד כלות הכוחות כולם, הופכת את החיבור לחלק מעצמותו, בן רוחני!

האם הוא ישמח אם ילמדו בספרו? בוודאי!!! אין שמחה גדולה מלשמוע ולראות את חידושיך מתבדרים בבי מדרשא!!! האם הוא ישמח אם יהיה לו אף רווח כלכלי מהספר? מסתמא כן, כולנו צריכים כסף!

אך האם מה שעומד מאחורי ההוצאה לאור הוא פרסום וכסף? האם אם יתוודע לבעל המחבר שחידושיו לא יתפרסמו כ"כ בעולם, ויישארו נחלת מעטים בלבד הוא לא יוציא את הספר? לא! כי נקודת ההוצאה לאור הוא לגלות את העצמות שבו, את הבן שלו - החיבור התורני שלו!!! בוודאי שאם חידושיו יתבדרו בבי מדרשא לא יהיה גבול לשמחתו!!! אך גם אם בודדים בלבד ילמדו את תורתו, החיבור הוא הרבה יותר מתפוצתו, הוא בנו!!! השמחה בהוצאת החיבור אינה פחותה, וכבעל מחבר ומי שליווה מאות בעלי מחברים היא אף מרובה מהשמחה בלידת ילד!!!

עד כן לעניין ספרי קודש, ועתה להבדיל אא"ה לעניין ספרי קריאה, ואפילו כתיבה כאן בפורום כתיבה מקצועית בפרוג:

בלב רבים מאיתנו פועם מעת לעת; יצירה ספרותית, רעיון מיוחד, השקפה מסוימת, או כל ז'אנר ספרותי, שאנו רוצים להביאו לאור הדפוס - לעיני העולם, או אפילו רק להעלותו כאן על גבי האתר! והתלבטות והחששות מתחילים, האם ההשקעה משתלמת, האם יקראו בכלל את המאמר שלי? האם מישהו יקבל מכך תובנות לחיים? האם בכלל זה יביא לייקים ;)? האם התפוצה תהיה מספיק רחבה? או לחילופין האם הדפסת הספר תהיה כלכלית?

ובכן, המטרה בכתיבת מאמר / הדפסת ספר אינה רק הנחלת דעה או רווחים כלכליים! היא ביטוי של חלק מעצמותו של הכותב! תובנה או מאמר בהם הושקע מחשבה מרובה, מהווים חלק באישיותו של אדם, ככל והמאמר / הספר מושקע יותר, הוא אהוב יותר, הוא חלק יתר! זה לא כלכלי, זה ביטוי של הנפש!

בדומה להורה האוהב את יצירתו ללא כל תנאי, וללא כל קשר להצלחתו! סופר מחובר ליצירתו בכל נימי נפשו ומשקיע בה את כל כולו! סופר היוצר עולמות ודמיות, מטפח ומשקה אותם במסירות והשקעה, ומלווה אותם לאורך דרכם והתמודדויותיהם המורכבות, חש כי יצירתו היא חלק בלתי נפרד מאישיותו ומחייו! מה שיוצר קשר של אהבה בין הסופר ליצירתו!!!

נכון, כיף לקבל לייקים, זה מאוד נחמד! כיף להרוויח כסף וליהנות ממנו! וכיף כאשר הדעה אותה אתה מנחיל הופכת לשיחת היום, וגוררת תגובות ומחשבות, אך זה המהות של הדפסת הספר/ כתיבת המאמר! המהות היא הביטוי של חלק האישיות!
 

רבקי פרידמן

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
זו נקודת הסתכלות יפה מאוד ואמיתית.
מצד שני אם עולה להוציא ספר כשלושים אלף שח (לפחות) רוב האנשים ירצו ולדעת שזה לכל הפחות יחזיר את עצמו.
אלא אם כן יש כסף מיותר ואז למה לא
הבשורה הטובה היא שהיום יותר ויותר סופרים עוברים לשיווק ישיר מול הלקוח בלי בלי התיווך של ההוצאה לאור, וכך מגדילים את הרווח שלהם מהספר.
זה עבודה, צריך להשקיע בשיווק וכו אבל זו מגמה שתופסת תאוצה בעולם וגם כאן בארץ
 

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
זו נקודת הסתכלות יפה מאוד ואמיתית.
מצד שני אם עולה להוציא ספר כשלושים אלף שח (לפחות) רוב האנשים ירצו ולדעת שזה לכל הפחות יחזיר את עצמו.
אלא אם כן יש כסף מיותר ואז למה לא
הבשורה הטובה היא שהיום יותר ויותר סופרים עוברים לשיווק ישיר מול הלקוח בלי בלי התיווך של ההוצאה לאור, וכך מגדילים את הרווח שלהם מהספר.
זה עבודה, צריך להשקיע בשיווק וכו אבל זו מגמה שתופסת תאוצה בעולם וגם כאן בארץ
נכון, צריך להשקיע בשיווק...

ואגב, הוצאת ספר לאור לא תמיד עולה 30,000 ש"ח.
אפשר להוזיל עלויות, למשל אני הפקתי את הספר סדר הפוך בפחות מ 10,000 ש"ח, כולל עימוד, הגהה והדפסה.
הדפסתי רק 100 עותקים בינתיים, אבל אני שמחה שלא הדפסתי יותר עותקים ממספר סיבות.
כנראה שמי שמפיק עצמאית ואין לו קהל מובטח - תמיד טוב להפיק כמות קטנה, למרות העלויות הגבוהות בהדפסת ספר, שעולות ככל שמדפיסים כמות קטנה יותר.

אני חושבת שבתהליך היציאה לאור קיים צורך להפריד בין היצירה - לבין האני. לזהות את המטרה לשמה חשוב שהספר יגיע לקהל הקוראים ולהבין מה התרומה של הספר לקוראים.
מבחינתי, חשוב שהספר סדר הפוך יגיע לקהל נרחב כי יש בו בשורה חדשה, כתבתי אותו תוך כדי תהליך שעברתי,
ואני חושבת שיש בו משהו שיכול להביא חשיבה מעניינת, המטרה של הכתיבה היא לקדם את העולם.

זה נשמע פטרוני, כי אף אחד לא צריך שמישהו אחר יקדם אותו, מצד שני גם אני קוראת תוכן שמקדם אותי, לכל אדם יש משהו חדש להביא לעולם, איזה כישרון או אמירה שיכולה לקדם משהו בעולם, וחשוב להשקיע ולצאת לאור, ולא לחוש שאנחנו משתלטים כשאנחנו מביאים משהו חדש. למרות שאני די מרגישה משתלטת בכתיבה שלי, אני חושבת שהציבור מספיק חכם ויכול לקבל מגוון יצירות, ויודע לסנן ולקחת את הטוב.
הציבור אלוף ויודע להתנער ממה שלא נראה לו מתאים. יש לנו ביקורתיות בריאה, וזה מעודד אותי לא לפחד להביא אמירות מהפכניות לדעתי, בגבול, כמובן, כי הדעות שלי מאוד שמרניות.
כיום החשיבה שלי מהפכנית, אני חושבת שהמצב לא מי יודע מה חיובי, וצריך לבוא עם חשיבה אחרת לגמרי. אין ברירה אחרת... אני חושבת שכל אדם יכול לשנות משהו בעולם, וזו המשימה של כולנו, לזהות את זווית הראיה שלנו, ולפעול, לקדם, ולהאבק קודם כל בקולות שמחלישים אותנו מבפנים.
 

מכון באר שלמה

הוצאה עם נשמה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
מצד שני אם עולה להוציא ספר כשלושים אלף שח (לפחות) רוב האנשים ירצו ולדעת שזה לכל הפחות יחזיר את עצמו.
לפי הנתונים שבידי:
ספר קודש (ללא תרומות) ב 75% מהמקרים לא מחזיר את עצמו, וב 90% לא מביא לרווח משמעותי!
ספר קריאה ב 35% מהמקרים (בעיקר אצל מתחילים) לא מחזיר את עצמו, וב 60% מהמקרים לא מביא לרווח משמעותי!

א"כ בדר"כ כל לקטור/ מכון הוצאה לאור, יכול לתת השערה די מדויקת האם הספר יחזיר את עצמו, והאם הוא יביא לרווח משמעותי! כך שממומלץ בהחלט להתייעץ עם לקטור/ מכון הוצאה לאור מקצועי! (המספר טל' שלנו בחתימה ;)) ההתייעצות חשובה גם למניעת אכזבה מהדפסה ושיווק עוצמתיים ומכירות מצומצמות!

כאשר הצפי הוא למכירת מספר עותקים מצומצם, ניתן בהחלט לחסוך בהוצאות וכמו שכתבה @א. פרי, אך זה לא סיבה לא להוציא את הספר! יש למקם את הספר במקום בנישה של השקעה כלכלית, בנישה של השקעה בפיתוח האישיות!

הבשורה הטובה היא שהיום יותר ויותר סופרים עוברים לשיווק ישיר מול הלקוח בלי התיווך של ההוצאה לאור, וכך מגדילים את הרווח שלהם מהספר.
גילוי נאות, אני מנהל מכון הוצאה לאור, כך שאני לא אובייקטיבי בנושא.
המשל המתאים ביותר על הסופרים הנ"ל הוא הסיפור הידוע עם אותו יהודי שקנה מאיכר רוסי שקי קמח, כאשר ההסכם היה שעל כל שק שעובר לרשותו של היהודי הוא ישלם רובל כסף, וע"מ לסמן כמה שקים היהודי לקח, כל פעם שהיהודי לוקח שק עליו להניח פרוטת נחושת בקערה.
היהודי לקח כמות גדולה של שקים כאשר על כל שק הוא הניח פרוטת נחושת, האיכר הגוי ראה שהפרוטות מונחות ללא שמירה והתחיל לגנוב מהפרוטות, לאחר מכן האיכר לא הבין למה השנה יצא לו כל כך הרבה תבואה, והוא קיבל עליה כל כך קצת רובלים.

אני אישית חובב ספרות, אני נכנס לכה"פ פעם בשבוע לחנות ספרים ליד הבית וקונה מספר ספרים (קודש), חלקם ספרים אותם תכננתי מראש לקנות, וחלקם ספרים שראיתי בחנות פעם ראשונה והתלהבתי מהם. לעומת זאת בכל השנה האחרונה הלכתי רק פעם אחת לבית (בנו של) מחבר ספר וקניתי את החיבור.

כ 35% מהספרים נרכשים על ידי היתקלות קודמת בספר/ המלצה מחברים ובני משפחה.
כ 65% מהספרים נרכשים על ידי חיפוש ספרים / חשיפה אקראית בחנות ספרים.

במכירה עצמאית של הסופר / בעל המחבר בביתו / בבתים פרטיים:
א. הוא מפסיד את כל ה 65% מהמכירות שנובעים מחיפוש או חשיפה אקראית בחנות ספרים.
ב. גם מה 35% שמחפשים את הספר שלו בדווקא, רבים מהם מסכימים לשלם 50-80 ש"ח על ספר איכותי עם חווית קנייה כמו שרשתות השיווק יודעים לתת, ולא מסכימים לטרוח וללכת חצי שעה על מנת להגיע לבית של הסופר/ אחיו/ בנו וכו' על מנת לרכוש את הספר!

במכירה עצמאית של הסופר/ בעל המחבר באתר אינטרנט ייחודי שהוקם לשם כך (אתר מכירות קיים הוא כמו חנות):
א. הוא מפסיד את כל ה 65% מהמכירות שנובעים מחיפוש או חשיפה אקראית בחנות ספרים, כנ"ל.
ב. גם מה 35% שמחפשים את הספר שלו בדווקא, רבים מהם מסכימים לשלם 50-80 ש"ח על ספר איכותי עם חווית קנייה כמו שרשתות השיווק יודעים לתת, ואספקה מיידית, ולא מסכימים לחכות שבוע למשלוח שמי יודע מתי ואם יגיע.
ב. איני מבין את העניין, הרי הלקוח צריך להוסיף דמי משלוח של 30 ש"ח לפחות, שיעלה את המחיר ב 30 ש"ח וימכור בחניות.
ג. עלות החזקת אתר אינטרנט אינה זולה, בניית אתר, סליקת אשראי, טיפול במשלוחים, שטח אחסון בענן, דומיין, ועוד.
ד. אחוז גבוה מבני המגזר החרדי ב"ה לא משתמש באינטרנט כלל/ מייל בלבד/ לא עושה קניות באינטרנט. מלבדם גם אלו שלצערנו משתמשים באינטרנט לקניות, משתמשים בסינוני אינטרנט וצריך לטפל בפתיחת האתר בכל הסינונים.

עם זאת עדיין ישנם ספרים שבתנאים מסוימים שווה להחזיק אתר ייחודי ולא לשווק בחניות, אך לא בספרים קלאסיים.
 

מכון באר שלמה

הוצאה עם נשמה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
אני חושבת שבתהליך היציאה לאור קיים צורך להפריד בין היצירה - לבין האני. לזהות את המטרה לשמה חשוב שהספר יגיע לקהל הקוראים ולהבין מה התרומה של הספר לקוראים.
לא מסכים עם הנכתב,
היצירה הספרותית - החיבור / הספר אינם גוף מנותק לכשעצמו, אלא ביטוי חלק מעצמות האדם, ועל כן, התרומה של הספר לקוראים, היא התרומה של נפש ועצמות הסופר לסביבתו. ההפרדה בין הסופר לספר שאתם כותבים שוב ושוב אינה מדויקת. (אמנם עצמות הסופר אינה הספר, הספר הוא סה"כ דרך הנהגתו. אך עצמות הספר נגזרת מעצמות הסופר)
 

רבקי פרידמן

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
גילוי נאות, אני מנהל מכון הוצאה לאור, כך שאני לא אובייקטיבי בנושא.
אופס :sne: סליחה, אם הייתי שמה לב לחתימה לא הייתי כותבת את דעתי כתגובה
(גילוי נאות, אני מוציאה את הספרים שלי לבד ומתפרנסת מהם ברוך ה׳. והרבה פעמים אני מרגישה סוג של שליחות להגיד לאנשים שזו אופציה, לפחות שיהיו מודעים אליה.. מן הסתם ספרות תורנית זה שונה)
 

יוסף יצחק פ.

מנהל תוכן בקהילת כתיבה
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה

מכון באר שלמה

הוצאה עם נשמה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים

יוסף יצחק פ.

מנהל תוכן בקהילת כתיבה
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
א. יקר מאוד.
זה לא אמור לחסוך בעלויות? זה כל הרעיון?!
ב. בדר"כ גם פחות איכותי.
לא יודע. ברעיון זה אמור להיות כמו ספר רגיל...
ג. בדר"כ גורם לאספקה איטית יותר.
הגיוני. אבל יש חברות שמביאות את זה די מהר...
 

ilan p

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
@מכון באר שלמה
מאוד אהבתי את הגישה בעניין --- "זה ביטוי של הנפש!"
וזה לא רק בעניין כתיבה --זה נכון לכל העניינים שקשורים בסוג של אומנות --מוזיקה --ציור -- וכו"
שהשיקול להוציא מעצמך ולהביע --זה צורך נפשי אמיתי בלי שום קשר לתועלת שתצמח מזה ועצם העשיה היא ערך בפני עצמו -- ומי שעושה שיקולים "זה כמו נביא שכולא נבואתו "
 

מכון באר שלמה

הוצאה עם נשמה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
זה לא אמור לחסוך בעלויות? זה כל הרעיון?!
לא יודע. ברעיון זה אמור להיות כמו ספר רגיל...
בתמחור ההדפסה ישנם שני חלקים:
א. עלות פר יצירה: לוחות, גלופות, וכו', קדם דפוס, כיוונון מכונות, ועוד. (מבחינה מסוימת גם עובדים, לפחות חצי ממחלקות הדפוס לוקח לעבוד על 1,000 עותקים פחות מכפול 4 מאשר על עותק אחד). שלבים אלו הינו פר יצירה ללא קשר לכמות העותקים המודפסת בפועל.
ב. עלות פר עותק: נייר, כריכה, דיו וכו'. בנתונים אלו אמנם יתכן הנחה לכמויות, אך יסוד התמחור הוא פר עותק.

להדפיס ספר ברמה מושלמת בעותק אחד עולה כמה אלפי ש"ח בשל העלויות פר יצירה, (טיפלתי פעם בהפקת דפוס לנגיד מחו"ל ספר 3 עותקים בעלות של 8,000 ש"ח) בדר"כ ההבדל התמחור בין הדפסת עותק אחד לבין הדפסת 1,000 עותקים ברמה מושלמת, הוא X4 עד X8.

אז איך החנות דפוס ליד הבית מדפיסה עותק אחד ב 30-70 ש"ח? פשוט מאוד, הם מוותרים על שלבים רבים שבתי דפוס מקצועיים עושים! (אגב גם דפוס דיגיטלי בדר"כ מוותר על שלבים באיכות שדפוס אופסט מבצע) וכן, בגלל זה התמחור לעותק יקר יותר, משמועתי מאוד!

נכון, יש מכונות POD שעובדות מעולה, אך עדיין הם מוותרים על שלבים רבים, והעלות פר עותק גבוהה יותר.

אז אם הספר שלכם הולך להימכר בכמה עשרות עותקים גג לכו על זה, אך אם תוך 3 שנים יש צפי למכירת 200-300 עותקים לפחות, עדיף לכם ללכת בשיטה המסורתית בינתיים.

בכל אופן אלו הנתונים בינתיים, יתכן שבעתיד הקרוב ה POD ישתפר, וכולנו נעבוד איתו!
 

מכון באר שלמה

הוצאה עם נשמה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עימוד ספרים
בכל אופן אלו הנתונים בינתיים, יתכן שבעתיד הקרוב ה POD ישתפר, וכולנו נעבוד איתו!
שמח לבשר, שלדעתי האישית, בכל הנוגע לספרים בכריכה רכה בלי השבחות ייחודיות בכריכה, ב"ה זה כבר קרה!
ה POD נכנס בענק, כיום באתרים רבים כאשר אתם מזמינים ספר מדפיסים אותו במיוחד בשבילכם!!! (אני לא מדבר רק על אמזון וכדו', גם הוצאות לאור קטנות פה בארץ).
והמחיר? בניגוד למה שכתבתי לעיל, זול יותר ובאופן משמעותי!

כך שכל סופר שאין לו אפשרות כלכלית להשקיע בהדפסה/ אין לו וודאות לגבי מספר העותקים שיימכרו, ולא רוצה לקחת סיכון. ואפילו ספר קלאסי בדפוס דיגיטלי, שווה בהחלט לבדוק POD (ג.נ. ניתן גם אצלנו)
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יש שתי אפשרויות לכתוב סיפור בגוף שלישי:
1. מספר יודע כול.
2. כתיבה מנקודת מבטו של הגיבור.
מספר יודע כול מכיר את כל הדמויות ואת מה שהן חושבות, מלהטט ביניהן ובין מחשבותיהן ("אני לא מסכים," אמר אבי וחש את הבערה בתוכו. "למה אתם לא מסכים?" שאל יענקי בעוד קרביו מתהפכים) - בעצם מעין אלוקים קטן, להבדיל.
בנקודת מבט של הגיבור כותבים רק את מה שהוא חושב ומרגיש. הוא יוכל רק לשער מה האדם השני חושב, אבל מחשבותיו לא יבוטאו בםני כצמן על הכתב. זו בעצם כמו כתיבה בגוף ראשון, רק שהיא נעשית בגוף שלישי. כמובן, יכולים להיות כמה גיבורים, אבל מחשבותיהם לא יופיעו ברצף באותו קטע, אלא לכל אחד יוקדש "פרק" משל עצמו.

עד כאן ההסבר הטכני, ועכשיו לדיון:
אני סוברת שכתיבה מנקודת מבט של הגיבור היא טובה יותר ואף נכונה יותר. היא מחברת את הקורא אל הגיבור, ויותר מזה - לא מבלבלת אותו עם רצף של מחשבות מנוגדות.
באופן אישי אני נמנעת מכתיבה בצורת מספר יודע כול, אבל כעת השאלה שלי היא על ספרים שאני עורכת (מבחינה ספרותית) - איזו שיטה נכון לנקוט במקרה כזה?
האם באמת ההרגשה שלי (הנה, אני כותבת מנקודת מבטי :)) נכונה, ובאמת כתיבה של מספר יודע כול היא טעות בעיקרה?

אשמח לשמוע את דעתכם...
חלפו כבר כמה וכמה חודשים בהם דחיתי שוב ושוב את קיומה של ההבטחה שנתתי כאן לפרט קצת על תהליך הוצאת ספר ועל תובנות שליקטתי לאורך הדרך.
אבל הנה לכבוד חנוכה – החג הלא רשמי של מבצעי הספרים והמבצע של הספר "יחידאי" ב"אור החיים" בשלה העת ונחה עלי הרוח סוף סוף, לממש את מה שהבטחתי..

ראשית כל חשוב לי לומר שחלק גדול, אולי רובו, של החומר שנצטבר במוחי הוא מחיטוט מעמיק בפורום הזה. מפוזרים בו באמת אוצר עצום של ידע. אני לא זוכר את מקורו של כל דבר, כך שאם אתם מזהים משהו משלכם אז כנראה שזה באמת ממכם, והקרדיט לא הושמט במתכוון.
עוד הדגשה חשובה, אני אכתוב כאן על ספרי פרוזה, קרי ספרי מתח ודרמה. אין לי מושג וידע בכלל על נורמות בספרי קודש, סיפורים קצרים, ספרי עיון, ילדים, שירה או כל דבר אחר.
ודבר אחרון - המחירים שכתבתי הם על פי התרשמותי וניסיוני. בהחלט יתכנו שינוים ואפילו גדולים בין מה שכתבתי לבין המציאות (בכל זאת המיתון בעקבות המלחמה, הטילים מידידינו ה"חותים" ובעיקר הקריסה של השלטון הסורי, ייקרו כמו כל דבר במשק את מחירי חומרי הגלם של מערך העימוד, ההגהה, והעיצוב. שלא לדבר על שינוע של גלילי הנייר אל בתי הדפוס. כידוע הנהגים כולם במילואים)

ונתחיל...

אז ראשית כל צריך שיהיה בידכם כתב יד.
בעידן הנוכחי הכוונה כמובן לטקסט מוקלד שלם של הספר בגרסתו הראשונית.
הספר, אותו הגיתם בלילה אל מול לבנה מלאה ובוהק כוכבים, ומאז טרחתם והקלדתם ומחקתם ושוב כתבתם וטפטפתם את תמצית נשמתכם בלילות ארוכים וקרים נטולי ירח.

על כמה מילים מדובר בשביל לזכות בתואר "ספר"? תלוי את מי שואלים.
בעולם העריכה אין קצבה למילים, העיקר שכל מילה מוצדקת ונחוצה לעלילה. כי בעיני העורך הספר צריך להיות מושלם בכתיבתו.
אבל בעולם המולי"ם ההסתכלות היא שונה לחלוטין. שם הכסף מדבר, ואותם מעניין מה יגרום ללקוח פוטנציאלי להרים, לדפדף ולרכוש את הספר שלכם. והקונים... מה לעשות... מתעניינים (גם) במספר העמודים של הספר המדובר.
לא פחות מחמש מאות, ותודה ששאלתם.
ואם כבר התעניינתם, אז מדובר בכמאה אלף מילים. 230 מילים לעמוד כפול 440 עמודים (היי, דיברת על 500 ! אני זוכר, אבל תנו קצת כבוד לדפי השער והקרדיטים, חצאי עמודים שבתחילת וסוף פרק, תודות, ועוד כמה כאלה.

ומה אם יצא לי רק שמונים אלף? בואו לא נתקע בזוטות. קצת משחק בעימוד, שינוי גודל הספר (ידעתם שישנם כמה גדלים?) והנה הספר כבש את יעד החמש מאות הנחשק.
ואם יצא לי רק שישים אלף? כנראה שסגרתם קצוות מוקדם מידי ועליכם להרחיב את העלילה ולהוסיף עומקים ורבדים נוספים. או לעבור לכתיבת סיפורים קצרים.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך - אם אתם לא מהסגנון ששופך מילים מיותרות בכל סצנה, בעריכה יתווספו בדרך כלל עוד אלפים רבים של מילים.
בעיקרון פה כבר אפשר לדבר על אבן הנגף בדרכם של ספרים וסופרים רבים וטובים - הוצאות לאור, אבל אולי נשאיר את זה לסוף.

אז בואו נדבר על עריכה.

ישנם שני סוגים עיקריים וכל אחד נוגע בתחום אחר. (ישנו גם ליווי של עורך לאורך כתיבת כתב היד, אבל הוא יקר בהרבה ואני לא באמת יודע עליו, מעבר לכך שהוא קיים).
העריכה היקרה יותר היא העריכה הספרותית.
בעריכה הזו העורך יכנס אתכם לעובי העלילה, ינתח כל קטע האם הוא נצרך ונכון לעלילה, האם הדמויות יושבות היטב. עורך איכותי גם יצביע על סתירות לוגיות וחורים בעלילה.
מחיר – 8000 ₪ ומעלה.
נחיצות – לא מוכרחים. לעיתים קבוצת קוראים (קוראי בטא בלעז. אפשר להסתפק גם בבני משפחה שמורעלים על קריאה) יספקו את השאלות לא פחות טוב. שבו ולושו את כתב היד שוב ושוב, פתרו את הבעיות עליהם הצביעו הקוראים. כשתהיו סגורים על עצמכם שזהו זה, זה הספר ויותר אתם לא נוגעים בו, תעברו עליו עוד פעם, ועוד פעם אחת, ואולי עוד אחת ותעבירו בתחושת בחילה עמוקה לעריכה הלשונית.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך: אם החלטתם להשקיע בעריכה מקצועית, נהלו שיחה מעמיקה עם עורכים אפשריים, בקשו שמות של ספרים קודמים שערכו, נסו לברר אצל הסופרים על העבודה איתם וודאו שהם מחבבים ומתחברים לסוגת הספר, והכי חשוב – שיש לכם כימייה ונעים לכם לנהל תקשורת, אתם עומדים לעבוד יחד תקופה ממושכת וכדי שהספר שלכם יהיה מושלם כדאי שתעבדו טוב יחד.
אצלנו ב"יחידאי" – כמות השאלות והדיוקים שאספנו ממכם כאן בפורום, ומבני משפחה שקראו את הטיוטה הראשונית, הזניקו את הספר המון! בתוספת לעריכה.

ונעבור לעריכה הבסיסית ומחויבת המציאות, העריכה הלשונית.
כי אתם אומנם סופרים מחוננים בעלי שאר רוח, אבל דקדוק לשוני וניסוח מדויק של כל משפט זה לא בהכרח כוס התה שלכם (לימונית לואיזה עם קמצוץ זעתר ,הקומקום על השיש החלבי, ממש תודה, ותכינו גם לכם).
כולנו מכירים את הסופרים שחיפפו בעריכה הזו והמקום העגמומי שמבלים בו הספרים שלהם מהבוקר שלמחרת הקניה ועד ימינו אנו.
מחיר – 2000 ₪ ומעלה.
נחיצות – חובה.
אצלנו ב"יחידאי" – העריכה הלשונית בוצעה אצל אותה עורכת מעולה @ליאורהA במקביל לעריכה הספרותית. אבל זה ממש לא חובה, כדאי לברר אצל העורכים עצמם מה נכון יותר.

סיימתם עם העריכה הלשונית, מזל טוב. הגיע הזמן לעמד.

אבל רק רגע – לפני העימוד חשוב לעבור על הספר ביסודיות ולהגיה כל טעות הקלדה. תמיד ישנם כאלו, ומומלץ לתת למישהו מקצועי שיעשה את זה כמו שצריך.
עלות – חינם בעצמכם / 500 -1000 ₪.למגיה מקצועי.
נחיצות – חובה.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך – תשאירו בדד ליין כמה ימים, תדפיסו כמה עותקים של הספר במדפסת ביתית וחלקו בין בני משפחה. תמיד ישנן שגיאות כתיב, כן, גם אחרי הגהה.

עימוד זה בחירה של גופן נכון לספר (בספרי מתח יש כמה קלאסיים) המעמד ייתן לכם לטעום מן העמודים הראשונים דוגמא או שתיים, וגם לשמות פרקים וכו'.
מחיר – השוק פרוץ לחלוטין. יש מעמדים מקצועיים וותיקים שלוקחים כמה שקלים בודדים לעמוד וישנם חסרי וותק וניסיון שדורשים פי 5 (!) מהם. אז כמו בכל הזמנת איש מקצוע, תעשו השוואת מחירים יסודית!! אלא אם כן החבר הכי טוב שלכם שלכם הוא אילון מאסק.
נחיצות – חובה. נסו להדפיס טקסט לא מעומד באופן מקצועי, העיניים שלכם ייראו עם דלקת חריפה אחרי ארבע דקות, והפיהוקים יחרידו את השכנים.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך – בצעו את העימוד אחרי ההגהה הסופית. כל שינוי עשוי לעלות את המחיר, וגם אם המעמד ממש נחמד לא נעים להטריח אותו מידי הרבה...
אצלנו ב"יחידאי" – העימוד על ידי @BRIZA היה הוגן, מהיר, סבלן ומקצועי, אבל לא אצל כולם זה כך. קחו לכם זמן לעשות אותו בנחת. ועשו עוד הגהה אחת קטנה בסוף. מדהים כמה שגיאות משתרבבות לכל ספר שהוא.

ועכשיו לעיצוב כריכה.

גם פה יש עולם שלם של מחשבה המכוונת בעיקר לעין של לקוח פוטנציאלי בחנות, כי כידוע הרמת הספר הוא הצעד הראשון לרכישה, וזה לא יקרה בלי שהספר יצוד את עינו. ומה יצוד אותה אם לא הכריכה המרמזת לו שבספר הזה טמון הכלב/ הגופה/השידוך/ הפנטזיה ה...
מחיר – אני לא יודע בוודאות אבל נדמה לי ש בערך 1500 ₪ ומעלה. הטרנד הנפוץ אצל סופרות מוכרות הוא פנייה לרכזות מגמות גרפיקה בסמינרים שמציעות את הספר לתלמידות המגמה כפרויקט השנה שלהם, הסופרת בוחרת מבין כמה סקיצות שהגישו את הסקיצה שדיברה אליה והתלמידה הנבחרת מלטשת בהכוונת המורה המנוסה עד לכריכה המושלמת.
הסופרת קיבלה עיצוב מקצועי בתמורה לכמה ספרים חינם לכשיצא הספר לאור. התלמידה הרוויחה ציון גבוה במסלול + ניסיון ופרסום בקרדיטים שבשער הספר.
נחיצות – חובה.
הטיפ שאספתי באמצע הדרך – אין יותר דבר כזה שנקרא "עותק שמש"!! בית הדפוס מקבל את החומר המעומד +הכריכה והספר מודפס בבת אחת במאות עותקים.
אצלנו ב"יחידאי" – המעצבת בכשרון רב ( @אוריה ; ) ) הייתה צריכה בלחץ של זמן, להדפיס בבית דפוס פרטי עותק של הכריכה ולדייק את הגוונים שוב ושוב, עד שהם יצאו לשביעות רצונה. גם כאן קחו לכם זמן לעשות את זה בנחת. אחרי הכול לא כל יום מוציאים ספר...

אז זהו הספר מוכן לרדת לדפוס.
רק נשאר מי שישווק אותו ויעמוד מאחוריו.

ישנם כמה סוגים של הוצאות לאור.
כלל יסוד בתחום – הוצאה לאור הוא עסק לכל דבר וענין, וכפי שהתבטא אחד מגדולי המולי"ם בשיחה עם אשתי "כמו בכל עסק, הדבר היחיד שמשנה זה מה יכניס יותר כסף לקופה.
היותר מוכר ונחשק הוא ההוצאה לאור של רשתות חנויות הספרים. היותר מוכרות בציבור שלנו הם "אור החיים" ו "יפה נוף". (למען האמת "יפה נוף" פחות מחבבים סופרים עם ספר ביכורים לעומת "אור החיים" שדווקא כן.) הם מכירים היטב את השוק ושולטים בנתח גדול במכירות.
השלב הראשון זה לפנות אליהם, די קשה לקבל מהם תשובה חיובית. אם הם הסכימו, תחתמו איתם מהר על חוזה בלי לחפור יותר מידי באותיות הקטנות. הם עובדים בדרך כלל על פי הכלל שהוצאות העריכה וההדפסה על הסופר והשיווק והפרסום עליהם. עוגת הרווחים מתחלקת בין הסופר להוצאה על פי אחוזי רווח שנחתמו בחוזה.
טיפ שאספתי באמצע הדרך – שבו רגע ותגדירו עם עצמכם במשפט, מהי הבשורה של הספר לעולם. עכשיו נסחו את זה בשפה של מכירות ותשלחו את זה בשורת הנושא במייל. המולי"ם מקבלים פניות עם עשרות רבות של "כתבי יד" בשנה, חפשו את הדרך לבלוט.
אצלנו ב"יחידאי" – כך עשינו בפניה ל"אור החיים" ונענינו מיד (הוא אמנם יצא במסגרת פרויקט ה"וירטואוזיות" – סופרי דור העתיד של השנה שעברה, אבל זה כבר סיפור אחר).

ישנם גם הוצאות בתשלום כמו "קולמוס" ו"טקסט רץ" ועוד רבים, הם בעיקרון מקבלים כל ספר שתואם את רוח ההו"ל מהסיבה הפשוטה שהם מקבלים מראש סכום קצוב וללא שום קשר למכירות. בין אם הספר מכר עותק וחצי ובין אם מכר עשר מהדורות.
גם כאן העלויות כולם יוצאים מכיסו של הסופר.

ישנה אופציה שלישית והיא פתיחת הוצאה לאור פרטית. אבל זוהי אופציה שקיימת יותר אצל סופרים ותיקים שמכירים את עולם הספרים והשיווק היטב והחנויות ירדפו אחריהם כמו מ. קינן למשל שמשווקת את ספריה תחת הו"ל פרטית בשם "עלים".

וישנה גם אופציה רביעית והיא מכירה של זכויות הספר תמורת סכום מסוים להוצאה לאור. לא מומלץ וגם לא מכיר מספיק, וכפי שכתב מישהו "אם הציעו לכם על זה כסף, כנראה שזה שווה יותר".
אז כמה יעלה לנו התענוג – הדפסה זה הכסף הגדול. עלות הדפסה של מהדורה – 1000 עותקים בין 12 ל 18 ₪ לספר, תלוי במספר עמודים ועובי הנייר (כן, ישנם עוביים שונים בבית הדפוס, בהתאם לצורך של הספר להיות עם מספיק נוכחות על המדף...).
אם מכרתם 600 – 700 ספרים כיסיתם את העלויות, מכאן ואילך הספר מתחיל להניב הכנסה שקטה ונאה.

לסיום, בואו נדבר על לוחות זמנים – העונות שבהם הספר משווק ונמכר הם פורים עד פסח ואמצע אלול עד סוכות.
בכסלו ישנם מכירות במחירי מבצע וכך גם בחודש הספר. (בדר"כ באזור תמוז). בשאר הזמן הספר נמכר בטפטופים עדינים.

אז אם אתם מעוניינים להוציא ספר לפסח, בנחת וכמו שצריך, כדאי מאוד שכתב היד יהיה כבר גמור בסוכות.
עריכה ספרותית ולשונית - רגועה לוקחת שלושה חודשים לפחות.
עימוד – שבועיים לפחות. בנחת אולי אפילו יותר
הגהה - כמה ימים – שבוע וחצי.
עיצוב כריכה – במקביל לעריכה + שבועיים לפחות בסוף.
ירידה לדפוס ועד לחנויות - שבועיים.

סך הכל חמשה חודשים – בנחת, שלושה חודשים – עם הלשון בחוץ.
טיפ שאספתי באמצע הדרך –
תעשו את זה בנחת. אם לא הספקתם לעונה הזו, חכו חצי שנה ותוציאו את הספר שלכם בלי עיגולי פינות ותחושת החמצה.
אצלנו ב"יחידאי" – ה"דד ליין" לא היה לטובתנו. והיינו בלחץ זמנים מטורף! היו הרבה קיצורי דרך ולילות טרופי שינה של עריכה אינטנסיבית, דיוקים בעימוד, בכריכה, הגהה וכו'
אצלנו ב"דולאן" (הספר הבא בסדרה) – למרות הלחצים של המו"ל, אשתי כותבת על פי לוח זמנים שיאפשר בעז"ה הוצאה לאור בנחת, עם דיוק מושלם ככל האפשר ובלי קיצורי דרך.

מקווה שהועלתי לכם, והקלתי במשהו במסע של הספר הראשון שלכם.
מחכה לפגוש אותו על השולחן בחנות.
בהצלחה!!
ברצוני להפיק פלאייר עם מודעת פרסום. לפניכם התוכן, האם נראה לכם מתאים?

וכן, אשמח לקבל הצעת מחיר לעיצוב המודעה.


פרי הוצאה לאור נעים להכיר


"פרי הוצאה לאור" החלה את פעילותה בשנת תשפ"ב, 2022. ההוצאה הינה בבעלות הסופרת החרדית א. פרי.
הספרים של א. פרי הם:

במה ללא קהל (הוצאת קולמוס)
קוד נפוליאון (קולמוס)
הצעה לסדר (הוצאה עצמית)
סדר הפוך (פרי הוצאה לאור)

באתר של "פרי הוצאה לאור" ניתן לרכוש גם את ספריה של הסופרת זהבה שמחוני, כשביניהם מתבלט הספר החדש 'פותר הבעיות'.

מה חדש?
באתר של "פרי הוצאה לאור" ניתן להזמין בקרוב את הספר החדש "דובי שיר והכתר האמיתי", שחובר במיוחד עבור גני ילדים והכיתות הנמוכות.
"דובי שיר והכתר האמיתי" נכתב, בעקבות מקרים רבים מידי של חרם חברתי שקורים בעולמנו.
הוא מביא את סיפורו של דובי שיר שחווה חרם חברתי, ומעניק מודעות וכלים לילדים משני צידי המתרס.
בקרוב.

כמה מילים על הטרילוגיה הצעה לסדר:

הצעה לסדר הינה סדרה בת שלושה ספרים, עד כה יצאו לאור שניים מתוכם.
הסדרה מביאה עלילת מתח ייחודית ומרתקת, ששווה לקרוא!

עד כה יצאו לאור בסדרה:

'הצעה לסדר' - סיפורו של צעיר חרדי מתמודד (נפש) בשם נתנאל גרץ, העומד מול האפשרות שיוכתר למלך על מדינת ישראל, כשהשב"כ עושה כל שביכולתו למנוע זאת.
'סדר הפוך' - מעמיק את המתח מזווית נוספת, כאשר ארגון חופש עולמי גורם למתח בין רשויות המדינה על מנת לייצר אנרכיה. כשמנהיג האנרכיה הנבחר (בעל כורחו) הוא נתנאל גרץ מיודעינו.
בקרוב יצא לאור אי"ה הספר השלישי בסדרה:
'מסדר מלחמה' - בו תקראו על ארגון מחתרתי הפועל להביא את העולם למלחמה בין הטובים לרעים - מלחמת אחרית הימים.
כל ספר בסדרה עומד בפני עצמו, כך שניתן לקרוא אף חלקים בודדים ממנה.
אדם בלבוש מרופט ישב על ספסל מוצל המונח לצד עץ מרובה עלים וקרקש בכלי שבור, נתנאל הלל נרכן לעברו ונתן לו שטר של עשרים שקלים.

"תהיה בריא", איחל לאיש, שלבושו נראה סותר באופן מפתיע את עיניו הצלולות המנצנצות בערנות.

"שב כאן רגע", ביקש הלה, אוחז את השטר בהערכה, "אני רוצה לומר לך משהו".

נתנאל הלל נענה לבקשה והתיישב, "אני, איך שאני נראה לך, אני לא ככה באמת, המדינה הובילה אותי למקום הזה", אמר האיש, "כלפי חוץ המדינה נראית נדיבה ומתפקדת, אבל האמת היא שיש פערים גדולים בין עניים לעשירים, אם אתה לא עשיר ואתה נופל – אין מי שירים אותך. אתה צריך להיות תמיד חזק. לאנשים כמוני אין אופק מבטיח".

נתנאל הלל שתק לרגע ארוך, "אולי אינך מעודכן, אבל האנרכיה פתחה אפשרויות רבות לאזרח הפשוט, כל אדם שרוצה להתנדב או לפתח את הכשרונות שלו זוכה לתקציבים ולסיוע נכבד", אמר, "האם פנית למשרד לפיתוח האזרח?"

"שמעתי על האנרכיה, תקופה מסוימת זה עבד, אבל מאז שהשלטון חזר לקדמותו הכל נעשה בירוקרטי, אני לא מוצא את עצמי מתנהל מול אנשי ממשל מעונבים שרואים בי מטרד, אני איש של חופש, אני לא איש של אנשים".

"איך קוראים לך?"

"מנחם".

"נעים מאוד, שמי נתי".

"נעים גם לי, אני לא רוצה להטריד אותך, נתי. רק רציתי לספר לך מה עובר איש כמוני".

נתנאל הלל סקר אותו, "אני רוצה להבין יותר", אמר, "ואתה לא מטריד אותי. חשוב לי להבין מה מפריע לך להתקדם?"

האיש השתעל קלות, "אני אזרח, אין לי דירה, אין לי עבודה, צריך לאסוף כסף בשביל להתקיים, אין לי אופק, אני לא יכול לחיות חיים ראויים, לא משנה אם יש משרד לפיתוח האזרח או אין, לי זה לא יעזור".

"למה?"

"בגלל שאני סוחב איתי סיפור חיים מורכב, נתי. אדם כמוני בורח לחיים לא נורמטיביים כי זה מה שהוא יודע. אף אחד לא מסתכל עלי במדינה. אף אחד!! אתה שומע? אדם לאדם זאב. אף אחד לא חושב שאני צריך שיקום. השיקום של ביטוח לאומי זה בדיחה, שולחים אותי לעבוד במפעל תמורת כמה שקלים לחודש. אף אחד לא יודע לתת לאנשים כמוני שיקום. אני צריך טיפול כללי, גם נפשי גם רגשי גם כלכלי גם חברתי. מגיע לי להיות כאחד האדם, ולא להיות מתויג כאדם בעייתי.

אני לא יודע כלום, מרגיש זר ומוזר בעולם. מרגיש לא שייך למרקם החברתי. כולם פה הולכים, מטיילים, מתלבשים טוב, נהנים לתקשר עם הזולת, ורק אני חי בשוליים של החיים. אין לי מכרים וחברים, אין לי קורת גג, אין לי אף אחד לאהוב. אני חי כאן ברחוב, אנשים מקשיבים לי לפעמים, אבל אני רואה בעיניים שלהם שהם רוצים שאסיים לדבר כדי שהם יוכלו ללכת לקנות קפה ולצחוק עם אנשים ברמה שלהם. אנשים כמוני צריכים לצפות בחיים של אחרים מהצד כמו שצופים בהצגה, אבל אנחנו לא יכולים ליטול חלק בהצגה הזו".
נתי הקשיב לאיש בעודו סוקר את הרחוב הרחב שהיה שקט למדי, צמרות העצים נעו בהדר שקט האופייני לשעת בוקר זו, ממרחק מה הבחין בבניין של בית המשפט המחוזי, מולו בית קפה הומה אדם, למען האמת הוא מעולם לא נתקל באדם כזה, כמו מנחם, היושב על ספסל עם לבוש מרופט ומספר בכנות מדהימה על העובר עליו.

מבלי משים, אמר, "אתה יודע, למשיח קוראים מנחם".

האיש צחק צחוק ספונטני והשפיל את פניו לעבר הכלי שבידו, כרוצה לבחון כמה מטבעות יש בו. "אולי אני המשיח? אפשרות הכי דפוקה לומר לאדם במצבי". ענה לו לאחר שתיקת מבוכה, "רק זה חסר לי, עם כל הצרות שיש לי, גם להכניס לי את המחשבה שאני משיח".

נתנאל הלל חייך מבלי משים, "אתה באמת משיח, מנחם, וגם אני משיח, כל יהודי נחשב משיח", אמר, "לכל אחד מאיתנו יש שליחות, גם לך. כל אדם מגיע לאן שמגיע כדי שיוכל לאסוף את עצמו ואת נקודת המשיח שלו ודרכה להאיר את העולם".

"מילים גבוהות אני לא מחבב", רטן האיש, "הייתה לי פעם הוצאה לאור, כתבתי והוצאתי ספרים לאור, הארתי כבר את העולם, אני הוגה דעות, וזה מה שנשאר ממני... נכנסתי לחובות כי רציתי להגיע רחוק... אם אתה נופל אתה נופל, ואין מי שירים אותך, כי העולם מחייך רק למוצלחים. אבל אני מכבד אותך, אתה יודע? כל אדם צריך ללמוד להקשיב לזולת".

נתנאל הלל קם ממקומו, "שמחתי לדבר איתך".

"וגם אתה הקשבת לי, אתה נראה לי אדם טוב", המשיך האיש לומר, "אולי תוכל לתת לי את מספר הטלפון שלך?"

נתנאל הלל היסס לרגע, ואז החליט שזה בסדר. הוא רשם לאיש את מספר הטלפון בפנקס קטן שהוא הגיש לו ונפרד ממנו לשלום.
כשהתחיל להתקדם הלאה, הביט לאחור לראות את האיש על הספסל, וגילה שהספסל ריק.

האם הכל היה דמיון? או שמא האיש הזה נשלח לעקוב אחריו?

מחשבות רבות החלו להתרוצץ במוחו, כמו בכל פעם, הוא חש שמישהו רודף אותו, הוא עמד לרגע, נושם עמוקות ומשכנע את עצמו שהכל בסדר. דווקא מכיוון שהאיש היה כל כך אותנטי ואמיתי, ושום שחקן לא יכול לזייף את המילים וההבעה שלו.
הוא הגיע קרוב למשרדים הממשלתיים ואמר לעצמו שהגיע הזמן להתקשר לאבנר חסון, לומר לו שהוא נמצא קרוב ושהוא רוצה להיכנס לשוחח איתו.

אבנר חסון ענה לו מיד, הקשיב לו ואמר שישלח מישהו להכניס אותו פנימה.

נתנאל הלל שם לב שהוא לא היה נשמע מופתע כשהודיע על בואו והוא שאל את עצמו מה כבר השב"כ יודע עליו ועד כמה.
כשמבינים שצריך לכתוב, או כשרוצים לכתוב, ואין רעיונות



כולנו, כל האנשים שיש להם כשרון כתיבה, רוצים לכתוב:

ספר, סיפור או אפילו מאמר....

הבעיה היא כשחייבים לכתוב – ולא מוצאים על מה.

זה קרה לי בעבר, הייתי יושבת מול המחשב ומה שיצא לי זה סיפור עלוב על מישהי שהלכה לחנות לקנות בגדים... ו... זהו, אין המשך, אפילו לא תובנה, כלום.

או סיפורים דלים ומעורפלים ובעיקר חסרי טעם.

היו לי תקופות בהן כן היו לי רעיונות, ואפילו כתבתי ספר, אבל זה לא היה זה.

בניגוד לסופרות אחרות, בשבילי זה ממש חשוב לכתוב, כי בעוד רוב הסופרות עוסקות בעבודה נוספת, הרי שאצלי הדבר היחיד שאני יודעת ומסוגלת לעשות – זה לכתוב.

שאר העיסוקים לא מתאימים לי: יש לי בעיית דיבור כך שלא מתאים לי לעבוד כטלפנית, ובכלל יש לי חרדה חברתית ולא מתאים לי לעבוד מחוץ לבית.

אני לא מסוגלת ללמוד (רק עצמאית, דרך מאמרים וכו') וה ocd שלי מונע ממני לעסוק בעבודות רבות, חוץ מזה שרוב העיסוקים האחרים לא מעניינים אותי/ אני לא טובה בהם (למשל פעם עבדתי אצל קשישה. מה כבר צריך לעשות שם? לא ביג דיל... הקשישה היתה אומרת לי: לא מתאים לך לעבוד אצלי, לכי תהי מורה... וכשלא הלכתי להיות מורה התקשרה לאחראית ששלחה אותי ואמרה לה: תשלחי לי מישהי אחרת... היא לא עובדת כמו שאני רוצה...) וחוץ מזה, זה בלתי אפשרי לעסוק בעבודה לא מתאימה, ממש כמו גזירת פרעה.

המקום היחיד בו אני כן מוצאת את עצמי זה הכתיבה.

*

אבל גם אם המצב שלכם לא קיצוני כמו אצלי – הרי שאם יש למישהו כשרון לכתוב או רצון לכתוב, החובה שלו לעצמו היא לממש את הכישרון הזה.

וכאן חזרנו לשאלה: איך למצוא רעיונות? להגיע לאותו מבוע פנימי קסום של כתיבה?

קודם אכתוב מה לא לעשות: לפני חודש החלטתי לנסות לכתוב סיפור קצר ולשלוח לעיתונות.

היה לי רעיון מה יהיה המסר, מצאתי מקום בו הסיפור יתרחש, בניתי דמויות, והתחלתי לכתוב.

וכאן הגיע התסכול הגדול: הכתיבה היתה כבדה, לא זרמה בכלל, הרגשתי מצוקה, וכשאנחנו מרגישים מצוקה, ואין תועלת בעבודה שלנו אז מה אנחנו עושים? מתחמקים.

וזה מה שעשיתי.

שמרתי את הקובץ ולא שבתי אליו.

הנה הוא:



השולחן ערוך היה במיטב הכלים המונחים על גבי מפה צחורה: צלחות נוצצות, מפיות סאטן בצבע טורקיז בוהק, וזר פרחים בתוך אגרטל צר וארוך השלים את התפאורה.

במטבח עדיין היתה המולה של הכנות אחרונות לקראת שבת המלכה.

רחלי, הבכורה, חפצה להשקיע בעוגה מרשימה ומוצלחת במיוחד. שכן, מלבד שבת האורחת, אמורים לבוא להתארח בביתם דוד נפתלי ודודה ציפורה, עם ארבעת ילדיהם.

מדובר באורחים נדירים וחשובים: דודה ציפורה היא האחות הקטנה של אמא של רחלי, היא ובעלה גרים במושב רחוק, בו דוד נפתלי משמש במשגיח כשרות בבית הארחה, כך שמטבע הדברים הם מתראים עם המשפחה המורחבת לעיתים רחוקות.

השבת התאפשר להם להגיע מכיוון שבית הארחה קיבל קבוצה מאורגנת שהביאה איתה משגיחי כשרות משלה, ודוד נפתלי ביקש חופש, מה רבתה ההתרגשות והשמחה כשהתברר שהם מגיעים לשבת, עם ההתרגשות התגברה גם ההבנה שצריך להשקיע בהכנת מאכלים מיוחדים, כי דודה ציפורה תמיד משתפת בצד הקולינרי של בית הארחה, היא מתארת את העוגות המושקעות, ואת מגוון הסלטים העשיר, ורחלי אמרה לאמה שהיא חושבת שצריך

....


ואין סיכוי שאחזור להמשיך בכתיבת הסיפור.

אולי אם לא הייתי מכוונת לעיתונות, הסיפור היה זורם, אולי המסגרת הממסדית של העיתון גרמה לי להתייאש, יתכן שהפחד מדחיה מצד העיתונות או שמא בחרתי בנושא שלא דיבר אלי.

כך או כך, הבנתי שהכתיבה היא משהו מאוד פנימי, אינטואיטיבי, היא פורצת החוצה בעקבות קשיים, או מצוקה, או כשרון גדול, או רצון גדול להביא משהו חדש לעולם.

והיא לא תמיד קלה.

נו, טוב, איך אפשר להגיע לרעיונות?

אני כן מבינה פחות או יותר איך מגיעים אלי הרעיונות, אבל מאמינה שכל אחד מאיתנו שונה.

כך שלא אוכל לכתוב מה הדרך שלי, כי זה לא מדע אחיד לכולם.

מה שכן יש לי לומר:

לא משנה עד כמה מאגר הרעיונות נעול בפנינו, ואין מוצא, ואין בדל של כיוון, לא להתייאש, אולי צריך עוד תפילה, עוד מצוקה (חלילה) עוד השתדלות, וזה יגיע.

כתיבת ספר זה לפעמים טלאי על טלאי. עוד רעיון שמתחבר ועוד גיבור, כתיבת ספר זה מסע עבור הסופר לא פחות מגיבוריו.

קצת טיפים, בכל זאת:

  • לפתוח עיניים, להביט על העולם מזווית של במאי או יוצר סצנות.
למשל פעם נתקלתי במחזה מעניין: משפחה צדיקה, מאוד. לא יודעת כלום על אינטרנט או רדיו, למשל.

הדלת של הבית (קרקע) היתה פתוחה למחצה ומהבית עלו קולות של דיסק של רב שאמר תהילים או דרשה, קולות של דיבורים בטלפון, המולה רגילה.

ומעל, בדירה שקטה, כאילו מעולם אחר, תריס פתוח במרפסת, עומד שם אדם חילוני קשיש. עוקב אחרי המתרחש, ועל פניו הבעת סקרנות עמוקה, רוצה לקלוט כל רחש.

וואו.

התחלתי אז בכתיבת סיפור על חייה של אשה קשישה, כך אוטומטית חשבתי לקחת הרשאה לכתוב על אותה דמות, שעומדת בחלון ומקשיבה מה קורה אצל השכנה הצעירה למטה.

או למשל: דפיקה בדלת, את מנסה להביט סביב, קולטת את מה שהעומדים מאחורי הדלת לא אמורים לראות, מתחילה לסדר, מסתירה חפצים מסוימים (מחשב למשל), בשבריר קל משתדלת להיות מודעת לאיך את רוצה שיראו אותך.

ושמה לב לעובדה איזה פער יש בין הרצון שלך להראות טוב בעיני האנשים, לרצון האמיתי – להיות אדם חופשי בפני עצמו, שלא מתחשב בדעתו של איש, ולחשוב: מה עדיף? איך החברה היתה נראית אם לא היינו מתחשבים זה בדעה של זה? זה טוב או פחות? ואת המחשבות והמסקנות להכניס לסיפור.

  • כל רגש, כל תגובה, מראה או התרחשות – יכולים לעבור לסיפור שלנו, בתפאורה שונה.
בנוסף, אפשר לקרוא מאמרים, כתבות, לנסות לחשוב מה בכתבה הזו גרם לי לקרוא?

בטח מדובר בנושא שאשמח לכתוב עליו!

  • לקרוא הרבה מידע שמסתובב בכל מקום, למשל בויקיפדיה, על סוגי ז'אנרים וכו'. זה נותן רעיונות וקל להבין מה מתאים לנו לכתוב.

  • חשוב! להקשיב לאנשים, להקשיב לעצמנו, לדמיונות, לפחדים וכו'


  • להיות מודעים וקשובים לכוחות שמנהלים אותנו, ולהבין שכל אדם חושב ומתנהל באופן שונה, זה ייתן לנו איכות חיים כי נפסיק להיות מתוסכלים, וגם יסייע לנו להכיר סוגי אנשים ולהתנהל מולם, תוך כדי הבנה שכל אדם חושב באופן אחר מאיתנו, ואין לנו יכולת להבין אותו, ולהסכים שמותר לא להסכים, בנוסף הכתיבה תהיה איכותית יותר, כי מודעות היא כלי נפלא לסיפור טוב.

  • להסכים שאנחנו טועים ועשויים לטעות, מה לעשות? בעשיה יש טעויות, לא משנה מה נעשה. להשתדל לצמצם את הטעויות ולהיות מודעים אליהן, ובד בבד להבטיח לעצמנו שהכל בסדר, וגם לטעויות יש סיבה, וכל טעות מכוונת מלמעלה למקום טוב. והעולם מתקדם גם בגלל אנשים שטעו והפיקו לקחים. והלקחים סה"כ מקדמים אותנו ועם הזמן לומדים מה טוב ומה פחות.


  • המקום הזה של תפילה הוא חשוב, תפילה היא מקור להשראה ענקית. היא מזכירה לאדם שהקשר בינו לבין הבורא זה הדבר היחיד שמקדם. אין עוד מלבדו, גם ובעיקר בעולם הזה של הכתיבה, שיש שם מטבע הדברים בדידות והתבודדות.

  • אם כבר בדידות: לכתוב לעצמנו, המון! הכתיבה העצמית הזו משפרת את יכולת הביטוי וגורמת לכתיבה להגיע ליכולות נדירות. לכתוב לכתוב ועוד לכתוב, בלי מטרה, לתת למחשבות דרך להגיע לדף, לתת לרגשות למצוא דרך להגיע למשפטים: נסערים, עצבניים, שמחים, מודים... הכתיבה משחררת את הנפש השטחית ומסייעת להגיע לסגנון כתיבה יחודי.

  • לאפשר לעצמנו להעביר הלאה דברים שאנחנו כותבים. המעבר בין כתיבה למגירה לכתיבה לציבור הוא מאתגר ורווי לבטים, לא צריך לפחד מכל התחושות והקשיים בדרך, כי הם מכוונים אותנו למצוא איזון נכון בין הפנים לבין החוץ, בין מה שכדאי וטוב להוציא לאור לבים מה שעדיף להשאיר אצלנו.
  • להסכים להיות לא שגרתיים לבחון את המחשבות גם אם הן לא מתאימות, אולי יש שם משהו עם אמירה, אם יש רעיונות לא מתאימים, להניח אותם בצד ולחפש רעיונות נוספים, אולי בהמשך ניתן לבחון אותם שוב, ולמצוא בהם אוצר.
  • להיות אותנטים, להיכנע למי שאנחנו וליצור מתוך חיבור לעצמנו. מרבית הסיכויים שלא כולם יתחברו, אבל יש סיכוי שכן. וחוץ מזה תמיד הרי לא כולם יתחברו, אז לפחות נכתוב מתוך עניין.
והכי חשוב: להנות מהכתיבה, כי זו המטרה העיקרית. ולהיות מוכנים לעבור מסע בעצמנו.

ותכל'ס, סיפור שכיף לכתוב כיף גם לקרוא.

בנוסף, לא לפחד להביא משהו יחודי. יתכן שהקוראים לא יתחברו כמו שיתכן שזה יהיה הדבר הבא! בכתיבה יחודית יש פלוסים גדולים שהמרכזי שבהם: הכותב נהנה מהכתיבה כי הוא מרגיש שהאישיות שלו באה לידי ביטוי, ואין לאדם דבר יותר אהוב מהאישיות של עצמו.

לא לפחד להגביל את עצמנו, כי מתוך הגבולות נאלצים להיות יצירתיים. למשל כשהתחלתי לכתוב החלטתי שאצלי לא תהיה אלימות בספרים, והצלחתי בסיעתא דשמיא, מתוך החלטה לעמוד בזה, לכתוב שלושה ספרי מתח (קוד נפוליאון, הצעה לסדר וסדר הפוך) בלי אלימות. נראה איך אעמוד בתנאי הזה בספר הבא.

וסתם הערה: בספר קוד נפוליאון הבאתי את הסיפור של מיליונר ישראלי, תומר אהרונוביץ.

אני האדם הכי הפוך מול דמותו של תומר:

ולאחר שכתבתי את הספר (והיה מאתגר מאוד!)

ראיתי אנשים חילונים מבוגרים בסגנון של תומר אהרונוביץ, ופתאום הבנתי שאפילו אם הם קצת כמותו, אז אני מכירה אותם, הם קיימים בתוכי. הבטתי עליהם במבט יותר ידידותי.

כתיבה על קשת דמויות שונות, וניסיון להיכנס לנעליים שלהם, גורמים לנו להיות ידידותיים כלפי העולם, ולהרגיש מחוברים לעולם, וזו המתנה הכי משמעותית שניתן לקבל מהמסע הזה של הכתיבה.

*

ואחרי שכתבנו, ויש מוצר ביד, איך להגיע לקהל?

אני מאמינה גדולה שיש מקום לכל סיפור, ולכל יצירה יש קהל. (קהל לא תמיד אמור להיות משהו גדול, אלא אפילו יחידים מתעניינים) אם הוצאה לאור דוחה חלילה את כתב היד, יש עוד הוצאה לאור, ואם גם היא דוחה, יש עוד אחת... ותמיד אפשר להוציא לאור עצמאית (עדיף כמות קטנה מאוד, כדי לא להיתקע עם מלאי של ספרים) ולנסות להיות יצירתיים בשיווק.

המסע הזה של היציאה לאור הוא משותף לכולם. לכל אחד יש מה למכור לעולם, איזו בשורה חדשה ומגניבה.

ואם לא מצאנו קהל? לא קרה כלום!

כי ביציאה לאור, התנועה אמורה להיות פנימה ולא החוצה.

הפירוש הוא: אנחנו החשובים בתהליך המשמעותי הזה, והקהל ימצא דרכו למוצר שלנו כשנהיה בטוחים במסר או במוצר שיש לנו להעביר, וכשיגיע הזמן של המסר לבוא לעולם.

בינתיים לא נשכח שגם אם הספר/ האמירה שלנו זכו לתהודה וגם אם לא – זה פחות רלוונטי לנו כי כבר נאמר: 'יש לו מנה רוצה מאתיים' וכנראה שאדם אף פעם לא יהיה שבע רצון ותמיד ירצה עוד ועוד.

כך שעדיף בהחלט להשקיע ביצירה ובמקצוע שמשמח אותנו – וכל השאר יבוא, אם יבוא, בזמן המתאים.

ומה עם פרנסה? איך אפשר להתפרנס מכזה דבר?

ה' זן ומפרנס את כולם, זו האמת הפשוטה של העולם. לעשות השתדלות ובורא עולם שולח ישועות. אומנות אמיתית לא תמיד מפרנסת את האומנים, אבל אנחנו הרי לא חיים רק על הכסף, צריך גם ערך עצמי יציב, סיפוק וכו', ואת זה ניתן לקבל בשפע מעיסוק במקצוע שלנו.

איך אפשר לממן את ההפקה וההדפסה?

במרבית הפעמים ההוצאה לאור מממנת.

כשמפיקים עצמאית, אפשר לחסוך בהוצאות, לבקש עזרה מאנשים, קרובי משפחה, לחסוך כסף, לפרוש לתשלומים ועוד, או כל אפשרות שהיא. אין ביטחון מלא שהכסף יחזור אבל אם החלום שלכם זה לצאת לאור, שווה להשקיע כסף עבור זה.

לפעמים אנשים משלמים אלפי שקלים על טיסה לנופש, רכב חדש וכו'... היציאה לאור – זה הנופש שלכם, פרגנו לעצמכם!

בהצלחה לכולנו😊

*

אם תרצו לקבל למייל פרקים ראשונים מאחד הספרים שלי (במה ללא קהל, קוד נפוליאון, הצעה לסדר, סדר הפוך) כתבו לי ואשלח לכם בלי נדר peri33550

ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה