הגדרות Justification

עיצוב ותקשורת חזותית >> תוכן מקצועי

אפקט ההכלה של מעצב גרפי
פעמים רבות, אנו עושים עבודת עיצוב ללקוח מהקצה השני של הסקאלה המנטלית, מגזרית, עדתית, ונתקלים בקשיים, אני בכלל חסיד בעלז, (למען הכתבה) אוכל כל...
5.00 star(s) 1 ratings
לוגו לעצמי פרק 2
פרק 2# ( :cool:) בהמשך לפרק 1 יש מקצוע אחד ויחיד, בו יש לבעל המקצוע לוגו, אבל, תמיד, (כמעט) הלוגו הוא בוסר, גרפיקאי, הלוגו של הגרפיקאי, כן...

בואו ללמוד ולדעת יותר>>> מיטב הקורסים באתר פרוג אונליין

ישראל ר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
אלו הם הגדרות ברירת המחדל של אינדיזיין:

ברירת מחדל.png

אבקש את התייחסות המעמדים המנוסים הנמצאים שיש כאן, האם ומה אתם משנים מהגדרות ברירת מחדל אלו.
הן בשורה הראשונה, והן בשני השורות הבאות.
 

תא חזי

תג, רב-טקסט
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
עריכה תורנית

עמירם יוסף

משתמש צעיר ומתחיל
מנוי פרימיום
עימוד ספרים

davidlevi

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
טוב, אז ככה,
אני מודע למה שעדי רביד אמר, כי ישבתי בכיתה והקשבתי טוב כשהוא אמר את זה, למדתי אצלו לפני 11 שנים בערך.
אך גם הוא אמר באותו משפט שהנתונים לא חצובים בסלע זה משתנה מפונט לפונט ומסגנון לסגנון.
בנוסף לכך, הסגנון שמשתמשים היום, רוב ככל ספרי הקריאה והלימוד במיוחד במגזר שלנו הוא סגנון מרווח יותר מבעבר, אתם יכולים להשוות זאת לעיתונים, שכנראה משתמשים בהגדרות של עדי רביד או בהגדרות ברירות מחדל, ואולי באמת בעיתונים זו הדרך לעצב.
אך למעשה מנסיון רב בענין, ובהתחשב בסגנון שיותר רווח היום, הנתונים הם לגמרי שונים, תכף אביא דוגמאות מעבודות שלי.
עכ"פ, לגבי החשיבות של החלון הנ"ל, בין הדברים הראשונים שאני עושה בכל עבודה זה להגדיר את החלון הנ"ל, הוא משפיע ישירות על הקריאות של הטקסט ועל היופי שלו, מומלץ להשקיע עליו זמן, על רמת הדיוק.
אגב, ב"תג" זה באמת אחד הדברים הבסיסיים והראשונים שכל מעמד מגדיר, שם אין ברירות מחדל, הכל צריך להגדיר.
למעשה:
לגבי השורה הראשונה - רווח בין מילים
מינימום 100 - תמיד (כמעט תמיד)
"רצוי" ו"מקסימום" תלוי בגודל הטקסט, בפונט, בחברה שמיצרת את הפונט (כי ההגדרות הן באחוזים יחסית למה שמעצב הפונט הגדיר ולא כמו בתג שההגדרות הן לפי מידות מוחלטות), וכמובן שזה צריך להיות מותאם באופן יחסי ללידינג של הטקסט, וכמובן להתאים לדרישות הלקוח ולסגנון שהוא מבקש (מרווח יותר או מרווח פחות), וזה משנה גם אם הפונט מנוקד או לא.
כמה דוגמאות שעשיתי:
פונט "שפע" של פונטביט, גודל 12, לידינג 15.5 = מינימום - 100, רצוי - 280, מקסימום - 400.
פונט "קאדילק" של פונטייפ, גודל 11, לידינג 17 = מינימום - 100, רצוי - 200, מקסימום - 300.
בעבודה אחרת עם פונט "קאדילק", גודל 11, לידינג 15 = מינימום - 100, רצוי - 120, מקסימום - 200.
לגבי השורה השניה (רווח בין אותיות)
אין מה לגעת בכלל, אלא רק במקרים מיוחדים כמו תרגום אונקלוס שהשורה מאד צרה וחייבים לתת גמישות מסויימת. בכלל העבודות אין מה לגעת כי החברות של הפונטים נותנים רווח בין אותיות, מדויק אין צורך לגעת, הוספת רווח תגרום לטקסט לראות מפוזר, וצמצום רווח תגרום לטקסט לראות צפוף מדי.
והשלישית (מתיחת/צמצום האות עצמה)
אין מה לגעת בהם בכלל בכלל בכלל.
שוב, רק במקרים מיוחדים כמו תרגום אונקלוס, וגם אז במספרים בודדים, וגם אז לשנות רק את המקסימום בלבד, ולא המינימום.
שיטת עבודה מומלצת
לא לסמוך על המסך, לעצב עיצוב ראשוני, להדפיס, לעצב דוגמא נוספת, לשחק בין הערכים של הלידינג בהתאמה שלא יהיה חוסר פרופורציה בין הרווח בין שורות לרווח בין מילים, להדפיס, לנסות שוב, להדפיס.
בעבודות הראשונות שלי, עד שהגעתי לרמת דיוק משביעת רצון הייתי מבזבז ערימות נייר.
בכל מקרה מה שנכתב כאן זהו לטעמי ונסיוני האישי, לא תורה מסיני, וזה גם מה שאני מלמד בקורסי אינדיזיין שאני מעביר בפרוג.
אשמח לשמוע הערות והארות מנסיון של מומחים אחרים.
 

יענקי R

עריכה תורנית, עימוד מקצועי. וידאו
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
טוב, אז ככה,
אני מודע למה שעדי רביד אמר, כי ישבתי בכיתה והקשבתי טוב כשהוא אמר את זה, למדתי אצלו לפני 11 שנים בערך.
אך גם הוא אמר באותו משפט שהנתונים לא חצובים בסלע זה משתנה מפונט לפונט ומסגנון לסגנון.
בנוסף לכך, הסגנון שמשתמשים היום, רוב ככל ספרי הקריאה והלימוד במיוחד במגזר שלנו הוא סגנון מרווח יותר מבעבר, אתם יכולים להשוות זאת לעיתונים, שכנראה משתמשים בהגדרות של עדי רביד או בהגדרות ברירות מחדל, ואולי באמת בעיתונים זו הדרך לעצב.
אך למעשה מנסיון רב בענין, ובהתחשב בסגנון שיותר רווח היום, הנתונים הם לגמרי שונים, תכף אביא דוגמאות מעבודות שלי.
עכ"פ, לגבי החשיבות של החלון הנ"ל, בין הדברים הראשונים שאני עושה בכל עבודה זה להגדיר את החלון הנ"ל, הוא משפיע ישירות על הקריאות של הטקסט ועל היופי שלו, מומלץ להשקיע עליו זמן, על רמת הדיוק.
אגב, ב"תג" זה באמת אחד הדברים הבסיסיים והראשונים שכל מעמד מגדיר, שם אין ברירות מחדל, הכל צריך להגדיר.
למעשה:
לגבי השורה הראשונה - רווח בין מילים
מינימום 100 - תמיד (כמעט תמיד)
"רצוי" ו"מקסימום" תלוי בגודל הטקסט, בפונט, בחברה שמיצרת את הפונט (כי ההגדרות הן באחוזים יחסית למה שמעצב הפונט הגדיר ולא כמו בתג שההגדרות הן לפי מידות מוחלטות), וכמובן שזה צריך להיות מותאם באופן יחסי ללידינג של הטקסט, וכמובן להתאים לדרישות הלקוח ולסגנון שהוא מבקש (מרווח יותר או מרווח פחות), וזה משנה גם אם הפונט מנוקד או לא.
כמה דוגמאות שעשיתי:
פונט "שפע" של פונטביט, גודל 12, לידינג 15.5 = מינימום - 100, רצוי - 280, מקסימום - 400.
פונט "קאדילק" של פונטייפ, גודל 11, לידינג 17 = מינימום - 100, רצוי - 200, מקסימום - 300.
בעבודה אחרת עם פונט "קאדילק", גודל 11, לידינג 15 = מינימום - 100, רצוי - 120, מקסימום - 200.
לגבי השורה השניה (רווח בין אותיות)
אין מה לגעת בכלל, אלא רק במקרים מיוחדים כמו תרגום אונקלוס שהשורה מאד צרה וחייבים לתת גמישות מסויימת. בכלל העבודות אין מה לגעת כי החברות של הפונטים נותנים רווח בין אותיות, מדויק אין צורך לגעת, הוספת רווח תגרום לטקסט לראות מפוזר, וצמצום רווח תגרום לטקסט לראות צפוף מדי.
והשלישית (מתיחת/צמצום האות עצמה)
אין מה לגעת בהם בכלל בכלל בכלל.
שוב, רק במקרים מיוחדים כמו תרגום אונקלוס, וגם אז במספרים בודדים, וגם אז לשנות רק את המקסימום בלבד, ולא המינימום.
שיטת עבודה מומלצת
לא לסמוך על המסך, לעצב עיצוב ראשוני, להדפיס, לעצב דוגמא נוספת, לשחק בין הערכים של הלידינג בהתאמה שלא יהיה חוסר פרופורציה בין הרווח בין שורות לרווח בין מילים, להדפיס, לנסות שוב, להדפיס.
בעבודות הראשונות שלי, עד שהגעתי לרמת דיוק משביעת רצון הייתי מבזבז ערימות נייר.
בכל מקרה מה שנכתב כאן זהו לטעמי ונסיוני האישי, לא תורה מסיני, וזה גם מה שאני מלמד בקורסי אינדיזיין שאני מעביר בפרוג.
אשמח לשמוע הערות והארות מנסיון של מומחים אחרים.
ר' דוד - תודה רבה על הפירוט!
(לגזור ולשמור)
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
מנהל
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי DIP
עריכה תורנית
זה הכי מדוייק:
1594048385160.png

לגבי רווח בין אותיות ורוחב האות - אני חושב שבטקסט בטורים (לא רק באונקלוס שזה ממש צר אלא בכלל בטורים) כדאי כן להגדיר את הערכים גם המינמילי וגם המקסימלי, אבל שיהיו די קרובים לגודל הרצוי. זה לא כ"כ מורגש בעין אך יכול לסדר את כל הפסקה בצורה טובה.
 

davidlevi

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
לגבי רווח בין אותיות ורוחב האות - אני חושב שבטקסט בטורים (לא רק באונקלוס שזה ממש צר אלא בכלל בטורים) כדאי כן להגדיר את הערכים גם המינמילי וגם המקסימלי, אבל שיהיו די קרובים לגודל הרצוי. זה לא כ"כ מורגש בעין אך יכול לסדר את כל הפסקה בצורה טובה.
גם אם משתמשים בזה בטורים כמו שאתה אומר ר' אברהם, המלצתי היא לשחק בערכי ה"רצוי" וה"מקסימום" בלבד, לא לשנות את המינימום.
 

ישראל ר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
בטקסט בטורים כדאי כן להגדיר את הערכים גם המינמילי וגם המקסימלי, אבל שיהיו די קרובים לגודל הרצוי. זה לא כ"כ מורגש בעין אך יכול לסדר את כל הפסקה בצורה טובה.
גם אם משתמשים בזה בטורים כמו שאתה אומר ר' אברהם, המלצתי היא לשחק בערכי ה"רצוי" וה"מקסימום" בלבד, לא לשנות את המינימום.
ברוחב האות, מה שרווח להשתמש בתוכנת תג זה רק במינימום (97%), ואילו במקסימום כלל לא.
מעניין אם יש הבדל בתוצאה בין תג לאינדיזיין.
 

לוח אירועים וקורסים קרובים

למעלה