הגדרות Justification

hamefoar

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
אלו הם הגדרות ברירת המחדל של אינדיזיין:

ברירת מחדל.png


אבקש את התייחסות המעמדים המנוסים הנמצאים שיש כאן, האם ומה אתם משנים מהגדרות ברירת מחדל אלו.
הן בשורה הראשונה, והן בשני השורות הבאות.
 

תא חזי

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית

גיוון

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
זה יוצא צפוף מאוד ככה
אני מגדיר בשורה הראשונה 150 120 90
אבל יש שעושים עוד יותר
 

עמירם יוסף

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים

davidlevi

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
טוב, אז ככה,
אני מודע למה שעדי רביד אמר, כי ישבתי בכיתה והקשבתי טוב כשהוא אמר את זה, למדתי אצלו לפני 11 שנים בערך.
אך גם הוא אמר באותו משפט שהנתונים לא חצובים בסלע זה משתנה מפונט לפונט ומסגנון לסגנון.
בנוסף לכך, הסגנון שמשתמשים היום, רוב ככל ספרי הקריאה והלימוד במיוחד במגזר שלנו הוא סגנון מרווח יותר מבעבר, אתם יכולים להשוות זאת לעיתונים, שכנראה משתמשים בהגדרות של עדי רביד או בהגדרות ברירות מחדל, ואולי באמת בעיתונים זו הדרך לעצב.
אך למעשה מנסיון רב בענין, ובהתחשב בסגנון שיותר רווח היום, הנתונים הם לגמרי שונים, תכף אביא דוגמאות מעבודות שלי.
עכ"פ, לגבי החשיבות של החלון הנ"ל, בין הדברים הראשונים שאני עושה בכל עבודה זה להגדיר את החלון הנ"ל, הוא משפיע ישירות על הקריאות של הטקסט ועל היופי שלו, מומלץ להשקיע עליו זמן, על רמת הדיוק.
אגב, ב"תג" זה באמת אחד הדברים הבסיסיים והראשונים שכל מעמד מגדיר, שם אין ברירות מחדל, הכל צריך להגדיר.
למעשה:
לגבי השורה הראשונה - רווח בין מילים
מינימום 100 - תמיד (כמעט תמיד)
"רצוי" ו"מקסימום" תלוי בגודל הטקסט, בפונט, בחברה שמיצרת את הפונט (כי ההגדרות הן באחוזים יחסית למה שמעצב הפונט הגדיר ולא כמו בתג שההגדרות הן לפי מידות מוחלטות), וכמובן שזה צריך להיות מותאם באופן יחסי ללידינג של הטקסט, וכמובן להתאים לדרישות הלקוח ולסגנון שהוא מבקש (מרווח יותר או מרווח פחות), וזה משנה גם אם הפונט מנוקד או לא.
כמה דוגמאות שעשיתי:
פונט "שפע" של פונטביט, גודל 12, לידינג 15.5 = מינימום - 100, רצוי - 280, מקסימום - 400.
פונט "קאדילק" של פונטייפ, גודל 11, לידינג 17 = מינימום - 100, רצוי - 200, מקסימום - 300.
בעבודה אחרת עם פונט "קאדילק", גודל 11, לידינג 15 = מינימום - 100, רצוי - 120, מקסימום - 200.
לגבי השורה השניה (רווח בין אותיות)
אין מה לגעת בכלל, אלא רק במקרים מיוחדים כמו תרגום אונקלוס שהשורה מאד צרה וחייבים לתת גמישות מסויימת. בכלל העבודות אין מה לגעת כי החברות של הפונטים נותנים רווח בין אותיות, מדויק אין צורך לגעת, הוספת רווח תגרום לטקסט לראות מפוזר, וצמצום רווח תגרום לטקסט לראות צפוף מדי.
והשלישית (מתיחת/צמצום האות עצמה)
אין מה לגעת בהם בכלל בכלל בכלל.
שוב, רק במקרים מיוחדים כמו תרגום אונקלוס, וגם אז במספרים בודדים, וגם אז לשנות רק את המקסימום בלבד, ולא המינימום.
שיטת עבודה מומלצת
לא לסמוך על המסך, לעצב עיצוב ראשוני, להדפיס, לעצב דוגמא נוספת, לשחק בין הערכים של הלידינג בהתאמה שלא יהיה חוסר פרופורציה בין הרווח בין שורות לרווח בין מילים, להדפיס, לנסות שוב, להדפיס.
בעבודות הראשונות שלי, עד שהגעתי לרמת דיוק משביעת רצון הייתי מבזבז ערימות נייר.
בכל מקרה מה שנכתב כאן זהו לטעמי ונסיוני האישי, לא תורה מסיני, וזה גם מה שאני מלמד בקורסי אינדיזיין שאני מעביר בפרוג.
אשמח לשמוע הערות והארות מנסיון של מומחים אחרים.
 

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
טוב, אז ככה,
אני מודע למה שעדי רביד אמר, כי ישבתי בכיתה והקשבתי טוב כשהוא אמר את זה, למדתי אצלו לפני 11 שנים בערך.
אך גם הוא אמר באותו משפט שהנתונים לא חצובים בסלע זה משתנה מפונט לפונט ומסגנון לסגנון.
בנוסף לכך, הסגנון שמשתמשים היום, רוב ככל ספרי הקריאה והלימוד במיוחד במגזר שלנו הוא סגנון מרווח יותר מבעבר, אתם יכולים להשוות זאת לעיתונים, שכנראה משתמשים בהגדרות של עדי רביד או בהגדרות ברירות מחדל, ואולי באמת בעיתונים זו הדרך לעצב.
אך למעשה מנסיון רב בענין, ובהתחשב בסגנון שיותר רווח היום, הנתונים הם לגמרי שונים, תכף אביא דוגמאות מעבודות שלי.
עכ"פ, לגבי החשיבות של החלון הנ"ל, בין הדברים הראשונים שאני עושה בכל עבודה זה להגדיר את החלון הנ"ל, הוא משפיע ישירות על הקריאות של הטקסט ועל היופי שלו, מומלץ להשקיע עליו זמן, על רמת הדיוק.
אגב, ב"תג" זה באמת אחד הדברים הבסיסיים והראשונים שכל מעמד מגדיר, שם אין ברירות מחדל, הכל צריך להגדיר.
למעשה:
לגבי השורה הראשונה - רווח בין מילים
מינימום 100 - תמיד (כמעט תמיד)
"רצוי" ו"מקסימום" תלוי בגודל הטקסט, בפונט, בחברה שמיצרת את הפונט (כי ההגדרות הן באחוזים יחסית למה שמעצב הפונט הגדיר ולא כמו בתג שההגדרות הן לפי מידות מוחלטות), וכמובן שזה צריך להיות מותאם באופן יחסי ללידינג של הטקסט, וכמובן להתאים לדרישות הלקוח ולסגנון שהוא מבקש (מרווח יותר או מרווח פחות), וזה משנה גם אם הפונט מנוקד או לא.
כמה דוגמאות שעשיתי:
פונט "שפע" של פונטביט, גודל 12, לידינג 15.5 = מינימום - 100, רצוי - 280, מקסימום - 400.
פונט "קאדילק" של פונטייפ, גודל 11, לידינג 17 = מינימום - 100, רצוי - 200, מקסימום - 300.
בעבודה אחרת עם פונט "קאדילק", גודל 11, לידינג 15 = מינימום - 100, רצוי - 120, מקסימום - 200.
לגבי השורה השניה (רווח בין אותיות)
אין מה לגעת בכלל, אלא רק במקרים מיוחדים כמו תרגום אונקלוס שהשורה מאד צרה וחייבים לתת גמישות מסויימת. בכלל העבודות אין מה לגעת כי החברות של הפונטים נותנים רווח בין אותיות, מדויק אין צורך לגעת, הוספת רווח תגרום לטקסט לראות מפוזר, וצמצום רווח תגרום לטקסט לראות צפוף מדי.
והשלישית (מתיחת/צמצום האות עצמה)
אין מה לגעת בהם בכלל בכלל בכלל.
שוב, רק במקרים מיוחדים כמו תרגום אונקלוס, וגם אז במספרים בודדים, וגם אז לשנות רק את המקסימום בלבד, ולא המינימום.
שיטת עבודה מומלצת
לא לסמוך על המסך, לעצב עיצוב ראשוני, להדפיס, לעצב דוגמא נוספת, לשחק בין הערכים של הלידינג בהתאמה שלא יהיה חוסר פרופורציה בין הרווח בין שורות לרווח בין מילים, להדפיס, לנסות שוב, להדפיס.
בעבודות הראשונות שלי, עד שהגעתי לרמת דיוק משביעת רצון הייתי מבזבז ערימות נייר.
בכל מקרה מה שנכתב כאן זהו לטעמי ונסיוני האישי, לא תורה מסיני, וזה גם מה שאני מלמד בקורסי אינדיזיין שאני מעביר בפרוג.
אשמח לשמוע הערות והארות מנסיון של מומחים אחרים.
ר' דוד - תודה רבה על הפירוט!
(לגזור ולשמור)
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
זה הכי מדוייק:
1594048385160.png


לגבי רווח בין אותיות ורוחב האות - אני חושב שבטקסט בטורים (לא רק באונקלוס שזה ממש צר אלא בכלל בטורים) כדאי כן להגדיר את הערכים גם המינמילי וגם המקסימלי, אבל שיהיו די קרובים לגודל הרצוי. זה לא כ"כ מורגש בעין אך יכול לסדר את כל הפסקה בצורה טובה.
 

davidlevi

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
לגבי רווח בין אותיות ורוחב האות - אני חושב שבטקסט בטורים (לא רק באונקלוס שזה ממש צר אלא בכלל בטורים) כדאי כן להגדיר את הערכים גם המינמילי וגם המקסימלי, אבל שיהיו די קרובים לגודל הרצוי. זה לא כ"כ מורגש בעין אך יכול לסדר את כל הפסקה בצורה טובה.
גם אם משתמשים בזה בטורים כמו שאתה אומר ר' אברהם, המלצתי היא לשחק בערכי ה"רצוי" וה"מקסימום" בלבד, לא לשנות את המינימום.
 

hamefoar

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
בטקסט בטורים כדאי כן להגדיר את הערכים גם המינמילי וגם המקסימלי, אבל שיהיו די קרובים לגודל הרצוי. זה לא כ"כ מורגש בעין אך יכול לסדר את כל הפסקה בצורה טובה.

גם אם משתמשים בזה בטורים כמו שאתה אומר ר' אברהם, המלצתי היא לשחק בערכי ה"רצוי" וה"מקסימום" בלבד, לא לשנות את המינימום.
ברוחב האות, מה שרווח להשתמש בתוכנת תג זה רק במינימום (97%), ואילו במקסימום כלל לא.
מעניין אם יש הבדל בתוצאה בין תג לאינדיזיין.
 

ש. ברגר

מרצה בקורס עימוד פרוג
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
מרצה בבית פרוג
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
לפשטות של הגדרת רווח בין מילים בתג WS אין תחליף.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  40  פעמים

לוח מודעות

למעלה