הבדלים בניקוד בין ספרדים לאשכנזים

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
אצל המדקדקים הספרדים, למילים מסויימות קיימת מסורת ניקוד שונה מאשר הניקוד המקובל אצל האשכנזים.
(אינני מדבר על דיוק והיצמדות לכללי הניקוד, שיותר נפוצה אצל הספרדים למשל בג"ד כפ"ת רפויה בראש מילה נסמכת, אלא ממש על מילים שהמסורת לנקדן היא שונה)

אני אעלה כאן את המילים שזכורות לי, ואשמח אם מי שיודע על מילים נוספות כאלו יעלה אותן באשכול זה.

רִבִּי במקום רַבִּי (כמדומני שזה רק בשם התואר, אך כשמדובר על "הרב שלי" הניקוד זהה)
שֶׁמֶּא במקום שֶׁמָּא
מִיֹּשֶׁב וּמֵעֹמֶד במקום מְיֻשָּׁב וּמְעֻמָד
פִּסּוּל במקום פְּסוּל
שְׁרָף במקום שָׂרָף

מישהו מכיר עוד?
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
מישב ומעמד איננו שינוי כללי, ורק בברכת הלבנה הנוסח כן, ושם איננו מבנין מפועל. אבל לא יתכן לומר שלעולם יש לנקד בנין מפועל בצורה זו.
הניקוד הנכון ב"רבי" הוא נושא שנדון כבר בתקופת הרז"ה והר"י עמדן, ויש פנים לכאן ולכאן גם אצל המדקדקים האשכנזים.
פיסול במקום פסול - שינוי זה מקורו כנראה דוקא בעומק הדקדוק; "פסול" בשו"א הוא שם דבר, ו"פיסול" הוא מבנין פיעול שנראה הגיוני יותר.
שרף בשו"א איננו נכס ספרדי.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י געוואלדיג;342322:
מישב ומעמד איננו שינוי כללי, ורק בברכת הלבנה הנוסח כן, ושם איננו מבנין מפועל. אבל לא יתכן לומר שלעולם יש לנקד בנין מפועל בצורה זו.
ודאי שלא ייתכן לנקד בניין מפועל בצורה זו (גם לפי הספרדים "הכפר היה מיֻשָב לפני 200 שנה" וכד', אבל לענ"ד בהקשר של תפילה, ברכות וכד' אין זה בניין מפֻעָל לפי הסברה הזו, ובספרים רבים מנוקד כך ולאו דוקא בברכת הלבנה.

נכתב ע"י געוואלדיג;342322:
שרף בשו"א איננו נכס ספרדי.

לא התכוונתי לשווא אלא לנקודת השין שנמצאת מימין ולא נקראת כ-ס'
 

מאן דאמר

משתמש פעיל
בקשר למיושב ומעומד, במשנה ברורה בהלכות ספירת העומר כתבו למטה הערה ש'מורגל בפי עדות המזרח לקרוא מיושב ומעומד (בניקוד הנ"ל), נראה שזה לא רק בברכת הלבנה.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
הבדל נוסף שמצאתי

פַּיָּס במקום פַּיִּס
 

למען דעת

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
אַפיקוֹמֶן - אֲפִיקוֹמָן (וזה וחלק מהקודמים - לספרדים מלעיל!)
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
אם בסגול, ודאי שצריך להיות מלעיל, ואם בקמ"ץ מוכרח להיות מלרע.
 

אושר

משתמש מקצוען
כדי שאפיקומן בסגול יהיה מלעיל צ"ל אפיקֹמֶן, דהיינו חסר (בלי ו ').
 

למען דעת

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
שאלת עם הארץ: יש הבדל דקדוקי בין חולם מלא לחסר?
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
לפעמים כן ולפעמים לא.
כאשר הוא בא רק לצורך אימות קריאה, אזי כמובן שאין הבדל עקרוני. יש הבדל כאשר הוא בא לסמן את שרש התיבה, למשל "שוב" (אשוב) לעולם מלא, כי הוא מסמן את שורש התיבה.
 

אושר

משתמש מקצוען
בין חולם מלא לחסר יש הבדל דקדוקי והוא, שבהעתק הטעם - חולם חסר משתנה (כגון: חֹק - חֻקּוֹ, אֹכֶל - אָכְלוֹ, תרנגֹלת - תרנגָלתּו) ואילו חולם מלא נשאר כפי שהוא: סוף - סופו, אוֹכֵל - אוכלו (=האוכל אותו, לעומת 'אכלו' שפרושו המזון שלו), תרנגול - תרנגולו.
 

למען דעת

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
נכתב ע"י אושר;381390:
תרנגֹלת - תרנגָלתּו, תרנגול - תרנגולו.
נשמע מוזר, ההבדל בכתיב בין זכר לנקבה.

במילון שברשותי (ספיר) לא מצאתי הבדל זה.
 

אושר

משתמש מקצוען
נכתב ע"י למען דעת;381400:
נשמע מוזר, ההבדל בכתיב בין זכר לנקבה.

במילון שברשותי (ספיר) לא מצאתי הבדל זה.

איני מכירה את מילון ספיר, אבל "תרנגלת" במלעיל ו"תרנגול" במלרע, ולכן ההבדל בכתיב.
 

אושר

משתמש מקצוען
נכתב ע"י געוואלדיג;381366:
לפעמים כן ולפעמים לא.
כאשר הוא בא רק לצורך אימות קריאה, אזי כמובן שאין הבדל עקרוני. יש הבדל כאשר הוא בא לסמן את שרש התיבה, למשל "שוב" (אשוב) לעולם מלא, כי הוא מסמן את שורש התיבה.

לא מדויק - שרשי נחי ע"ו בבנין קל עתיד נוכחות - השרשית נסתרות משמט את הו ': יָשׁוּב, יָשׁוּבוּ אבל תָּשֹבְנָה בלי ו'.
לאחרונה יש איזשהו "באג" מעצבן בפרוג, שהופך את סדר המלים במשפט באופן בלתי נסבל! מה שכתבתי הוא: שרשי נחי ע"ו בבנין קל עתיד נוכחות - נסתרות משמט (ים) את הו 'השרשית.
 

אושר

משתמש מקצוען
???????????
מה זה - עריכה וירטואלית? (איני מוצאת מה נערך)
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
תוקנו תגיות הציטוט

משום מה כשאת מצטטת
מופיע:

[ציטוט = המצוּטט:381366]תוכן הציטוט [/ציטוט]

במקום:

נכתב ע"י המצוּטט;381366:
תוכן הציטוט
 

רב טקסט

משתמש פעיל
עימוד ספרים
בקרית ספר להמאירי חלק ב' דף ד' עמוד א' מבואר שכשהטעם באות הנקודה בחולם אינה צריכה וי"ו מכיון שהטעם מספיק לה. ומדבריו שם נראה שלא כל חולם מושך וי"ו בקריאה.
ונמצא שהחול"ם המלא שבין כך בא באות הבלתי מוטעם אין לו סבה להשתנות, שכן הסבה לשנות החולם לקמץ חטף הוא העדר הטעם. וכדברי אושר ולאו מטעמיה ממש.
 

אושר

משתמש מקצוען
נכתב ע"י רב טקסט;381366:
דף ד' בקרית ספר להמאירי חלק ב' עמוד א' מבואר שכשהטעם באות הנקודה בחולם אינה צריכה וי"ו מכיון שהטעם מספיק לה. ומדבריו שם נראה שלא כל חולם מושך וי"ו בקריאה.
ונמצא שהחול"ם המלא שבין כך בא באות הבלתי מוטעם אין לו סבה להשתנות, שכן הסבה לשנות החולם לקמץ חטף הוא העדר הטעם. וכדברי אושר ולאו מטעמיה ממש.
במחילת מעלת כבודו - חולם מלא מופיע הרבה-הרבה כשהאות מוטעמת, אבל אין הוא משתנה בהתרחק הטעם.
 

רב טקסט

משתמש פעיל
עימוד ספרים
צדקת.
ועתה נראה לי שדברי המאירי הן בעצם רק סיוע לדבריך שהחולם חסר שונה בעצמותו מהמלא אחר שאנו רואים בדבריו שנקרא בנטיה באופן שלא מושך חולם אף בקריאה - מה שרוב רובם של המדקדקים חולקים על זה.

האם ניתן לשאול מנין לך כלל זה?, ומנין לך שתרנגלתו בקמץ חטף?.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק ד

א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד:ב בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי:ג בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה:ד וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְהוָה חָסִיד לוֹ יְהוָה יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו:ה רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה:ו זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְהוָה:ז רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה:ח נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ:ט בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה יְהוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:
נקרא  14  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה