האקדמיה ללשון (העברית)

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
האקדמיה ללשון מגדירה את עצמה במילים הבאות:
"מטרותיה של האקדמיה מפורטות ב"תקנון האקדמיה ללשון העברית, תשי"ד - 1954", ואלו הן:
1. לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה; 2. לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיו וגלגוליו; 3. לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק".

עד כמה מקדמת האקדמיה את המטרות המוצהרות הללו? - בחפצי להוכיח שלא הרבה. להיפך, האקדמיה מחדשת מילים חדשות אשר לא שערום אבותינו, ומאידך מזניחה חלק גדול ממה שידוע לנו מתוך המקרא ולשון חכמים, ועוד יותר מכך - הם מעוותים ומסלפים מילים למשמעויות אחרות, חלק מתוך בורות וחלק בזדון.

עוד זאת, לשון הסעיף השלישי היא: לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה וכו' באוצר המילים בדקדוק, בכתב ובתעתיק.
לפי השאיפה להגיע למטרה זו היה מן הנכון שהם יעקבו אחר כללי הדקדוק של השפה העברית, וכן שיעקבו אחר כללי הכתיב ושאר הדברים. אולם לא כך הם פני הדברים, האקדמיה איננה עוקבת כלל אחרי כללי הדקדוק, היא מסלפת גם אותם מלבד מה שהיא מעוותת את אוצר המילים, וכל זה לחינם מבלי צורך. יש לי דוגמאות רבות לכך, ואת הראשונות אציג להלן.

לכאורה אפשר לומר, מה לנו כי נלין עליהם, הלוא כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, אז שהם יעשו מה שהם רוצים! - אמנם כן, אלא שמן הראוי שיציגו זאת קבל עם ועדה שרצונם ומטרתם הבלעדית לערוך שפה מודרנית חדשה הכרוכה אחר לשון העברית המקורית, ללא ההגבלות הדקדוקיות המסורתיות (ואת זאת יש לדעת כי שפה ללא הגבלות דקדוקיות אין לה ערך של שפה). הענין הוא שהם מצהירים שהם דוקא משמרים את הדקדוק ואת שאר חלקי הלשון. הצהרות אלה לא באו לעולם רק כדי להאדיר את שמם ואת פעלם, אולם דבר אין להם עם המציאות.

ועתה אציג כמה דוגמאות מעוותות.
הצורה "לְמַקֵּם" לדעתי לא תיתכן. כי המ"ם הראשון איננו מן השורש של תיבת "מקום", והוא נוסף לצורך השם, אולם כאשר הוא פעל, אין בו צורך. והצורה הנכונה צ"ל "לקומם".

"גונן" "התגונן" במשמעות הגנה. מן הדין יש לומר גַּנֵּן, לְהִתְגַּנֵּן, כי היא מגזרת הכפולים. והצורות "גונן "התגונן" נגזרות מגזרת נחי עי"ן וא"ו בבנין פיעל, ועל כן נכפלה למ"ד הפעל.
והראיה מהשם "מָגֵן" שהמ"ם הנוסף אינו מתהפך לשו"א לעולם, לדוגמא "מָגִנֵּי", "מָגִנֵּנוּ", כדרך גזרת הכפולים כמו מָעוֹז חיי שהוא בסמיכות ואעפ"כ נותר הקמ"ץ, מה שאין כן גזרת נחי עי"ן וא"ו מתחלפים לשו"א בנטייתם כמו מָקוֹם - מְקומות, מָכון, מְכונות. וכן כתוב "גָּנוֹן והציל וגו'". וכן "וְגַנּוֹתִי על העיר", שהדג"ש שבנו"ן הוא במקום למ"ד הפעל הכפולה שנפלה. ואילו היה מנחי ע"ו היה צריך לומר "וְגוֹנַנְתִּי" כפי המורגל כהיום.

המשך יבוא אי"ה
 

מאן דאמר

משתמש פעיל
אפשר להוסיף פה סתם מילים משובשות שלהם, או שזה סוטה מהכוונה שלך?
בשבועיים האחרונים שמתי לב לשני מילים ששיבשו את הכוונה שלהם בעברית. אוכל להעלות אותם אחר כך.
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
בנוגע ללמקם, לענ"ד
למקם הוא פועל חדש שבסיסו ממשמעות אחרת - הוא מבוסס לא על משמעות 'להקים' אלא על משמעות 'מקום', ולכן הוא גזור מן השם 'מקום'. כשאומרים לקומם חוזרים למשמעות המקורית של 'הקמה', ומאבדים את המשמעות החדשה שניסו ליצור - המבוססת על 'מקום' בדווקא.

האין הוא דומה ללתרום, שבא מלשון תרומה? (האם אין הפועל 'לתרום' מגיע מן המקורות שלנו?)
כאן אין הכוונה להרים, אלא לתת 'תרומה', שהיא מילה בעלת משמעות חדשה שהתרחקה מעט מן המשמעות המקורית של הפועל, ודווקא עליה מתבססים ביצירת הפועל החדש.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נגעת בדבר שלא רציתי לדבר עליו כי יש קושי להסביר זאת, ואכן הראיה לצורה "למקם" היא אך ורק מ"לתרום". ויש לעיין בפירוש המשניות להרמב"ם תרומות פ"א מ"א, כי המעיין בדבריו יראה שדבר זה אפשרי רק אחרי שישתרש בפי מדברי אותו הלשון. אולם לקום ולחדש מלה מעוותת, מאן דכר שמיה, ואם הרמב"ם היה בזמננו, בטח היה מתנגד לזה.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י מאן דאמר;305508:
אפשר להוסיף פה סתם מילים משובשות שלהם, או שזה סוטה מהכוונה שלך?
בשבועיים האחרונים שמתי לב לשני מילים ששיבשו את הכוונה שלהם בעברית. אוכל להעלות אותם אחר כך.

אדרבה, הבה נשמע מה בפיך!
 

מאן דאמר

משתמש פעיל
האמת היא שאני כבר לא זוכר, זה היה משהו מהקללות או מפרשת כי תצא, תיכף אני יבדוק.
אבל בינתיים, סתם חשבתי. איך מרגיש אשכנזי כשהוא אומר את הסליחות, וכל מיני משפטים לא מתחרזים לו משום מה. כל כך הרבה פיוטים מתחרזים דווקא לפי ההברה הספרדית, גם מפייטנים לא ספרדים, צרפתים וכדו'. זה דבר שאומר דרשני.

לדוגמא היום בסוף הסליחה הראשונה (אם עוונינו): קטון כי יעקב ודל, ידוע חולי נבזה וחדל, חיים וחסד מעוז ומגדל.... הראשון והשלישי הם בקמץ קטן, והאמצעי בפתח. זה ממש צורם.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
אכן, זה בעיה ידועה, והיא קיימת גם בזמירות לשבת, גם בזמירות שחוברו על ידי קדמוני אשכנז שגם הם לא הבדילו בין קמ"ץ לפת"ח ובין צר"י לסגו"ל. כמו "ולא נטשתני כל ימי עדני, כי לא יזנח לעולם אד-ני". או "צמאה נפשי אל אד-ני, ימלא שובע אסמי, אל ההרים אשא עיני, כהלל ולא כשמאי".
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
דוגמא נוספת מכיוון שונה:
(מתוך "אזמר בשבחין"):
חדו סגי ייתי (ת' רפוייה)
ועל חדא תרתּי
נהורא לה ימטי

וכן לאורך כל הפיוט

דוגמא הפוכה (שמסתדרת בהגייה האשכנזית והתימנית, ולא הספרדית):
(מתוך אל מסתתר):
יה הקם מלכות דוד ושלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו, כנסת ישראל כלה קרואה בנעימה

אמנם בסידור ספרדי מלפני כ40-50 שנה (הוצאת באקאל) ראיתי כתוב "כלה קרואה בנעימו"...
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
לא באשמתי....
 

מאן דאמר

משתמש פעיל
אז הדבר מעורר סימן שאלה גדול וענק, מאיפה הגיע המבטא שלנו? אם גם קדמוני אשכנז לא הבדילו בין קמץ לפתח, מאיפה המצאנו את החילוק הזה?
 

אריאל וו

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים
דווקא היום יצא לי להתפלל בבית־כנסת תימני, ושם תשמע היטב את ההבדל בין פתח לקמץ; וכידוע, המבטא שלהם הוא "העתק נאמן למקור" (הייתי גם בבנק...)
 

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
מי שרוצה ללמוד לעומק על גלגולי המבטא האשכנזי יעיין בקובץ המצורף.
ההגייה התימנית היא הגייה בבלית ולמרות הדמיון, אינה קשורה למבטא האשכנזי שמקורו ארצישראלי.
 

קבצים מצורפים

  • 6heb.pdf
    1.2 MB · צפיות: 12

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
ומי שרוצה להתוודע לדעה שונה מכל הידוע עד עתה בנוגע למבטא העברי בכלל, יעיין בקובץ המצורף הנה.
 

קבצים מצורפים

  • המבטא העברי.pdf
    1.3 MB · צפיות: 10

אושר

משתמש מקצוען
תודה רבה לשניכם - מעניין ומאלף. מי הם המחברים? (אפשר להבחין לפי הלשון לאיזו תקופה, פחות או יותר, הם משתייכים, אבל מעניין אותי מאוד לאיזה חוג משתייך כל אחד, כי על פי רוב הולכות הדעות אחר האמונות).
כן, ואיפה מצאתם זאת?
 

מאן דאמר

משתמש פעיל
השני הוא נראה יקה, הוא אוחז מההגיה של OU לחולם. (סתם מעניין, האם הוא רב מקובל?)
 

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
המחבר של הקובץ שהעליתי הוא פרופ' אילן אלדר. הקובץ לקוח מאתר מחזור וורמס - מבואות
 

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלז

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ:ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:
נקרא  24  פעמים

לוח מודעות

למעלה