האמריקאים בירושלים זו חתיכת חוויה

[שושי ק]

אחד שאוהבת כרוב חמוץ- אני משוגעת אחרי כרוב חמוץ...
see you

 

[בינה]

אמא שלי אמריקאית לשעבר
אחרי החתונה סיפרה שהיא קיבלה מתנה קדחת (מקדחה)

בן דוד גם הוא חוצניק הגיע לרופא ומר שיש לו שועל (שיעול) כשהרופא לא הבין הסביר cough (בעברית נשמע כקוף)
הרופא שלח אותו לגן חיות...

 

[Natan Galant]

לכל מי שכתבה על הצחקנות ברחובה של עיר - זו מנטליות שונה, זה הכל.
בארה"ב גם קופאית בסופר מחייכת חיוך רחב לכל קונה
ואומרת לו "HAVE A NICE DAY" בקול הכי נחמד שלה.

בארה"ב מקפידים לומר THANK YOU על כל דבר קטן, ובארץ...

ובארץ:

סיפור אמיתי.

הייתי נער קט, יצאתי מהישיבה לבר-כל הסמוך לישיבה, וקניתי אוצר. חפיסת שוקולד.
התורות היו עמוסים ומלאים, כנהוג.
איתרתי תור קצר ורצתי לשם, לתפוס.
הצלחתי. תורי הגיע!
הקופאית חשבנה אך משהו נתקע לה במחשב. היא צלצלה לאחראית. האחראית אמרה שתשים אותי ב"השהייה" עד שהמחשב שלה ישתחרר.
הקופאית עזבה להתרעננות.
חיכיתי.
וחיכיתי.
בסוף- נמאס לי.
הלכתי לתור אחר.
התור היה ארוך.
התור שלי הגיע:
העברתי עם השוקולד, עמדתי לשלם ו...
משום מקום צצה פתאום אחראית המשמרת, זועמת:
למה הלכת לתור הזה? אמרתי לך שאתה בהשהיה!!
השתרר שקט סביב. הסובבים חשבו שנתפס גנב.
האחראית צרחה שוב: תבטלי את החשבון של הבחור הזה! קופאית X עושה לו חשבון!
בלית ברירה, ביטלה הקופאית את החשבון שלי.
מובס, השארתי את השוקולד על הדלפק וחמקתי החוצה.

נראה לי מאז אני מעדיף לקנות ברשתות אחרות, עם טיפ טיפה יותר תודעת שירות....

 

[אהרן הלוי]

ובארץ:

סיפור אמיתי.
הייתי נער קט, יצאתי מהישיבה לבר-כל הסמוך לישיבה, וקניתי אוצר. חפיסת שוקולד.
התורות היו עמוסים ומלאים, כנהוג.
איתרתי תור קצר ורצתי לשם, לתפוס.
הצלחתי. תורי הגיע!
הקופאית חשבנה אך משהו נתקע לה במחשב. היא צלצלה לאחראית. האחראית אמרה שתשים אותי ב"השהייה" עד שהמחשב שלה ישתחרר.
הקופאית עזבה להתרעננות.
חיכיתי.
וחיכיתי.
בסוף- נמאס לי.
הלכתי לתור אחר.
התור היה ארוך.
התור שלי הגיע:
העברתי עם השוקולד, עמדתי לשלם ו...
משום מקום צצה פתאום אחראית המשמרת, זועמת:
למה הלכת לתור הזה? אמרתי לך שאתה בהשהיה!!
השתרר שקט סביב. הסובבים חשבו שנתפס גנב.
האחראית צרחה שוב: תבטלי את החשבון של הבחור הזה! קופאית X עושה לו חשבון!
בלית ברירה, ביטלה הקופאית את החשבון שלי.
מובס, השארתי את השוקולד על הדלפק וחמקתי החוצה.

נראה לי מאז אני מעדיף לקנות ברשתות אחרות, עם טיפ טיפה יותר תודעת שירות....

קשור לאמריקאים????

 

[מולטיגרפיה]

נראה לי אני פותחת אשכול על ישראלים, בטח יהיה מעניין, וארוך...

 

[סולפג' solfege]

לא עברתי על כל האשכול, אבל כאחת שגדלה בהר-נוף ובנתה את חייה ברמת בית שמש א' ( ותסלחו לי כל הירושלמים) היו לנו המממוווןןן קטעים עם אמריקאים.
אני חושבת שיש הרבה מה ללמוד מהם- שמחת חיים, קלילות ולקחת הכל בקלות.
נכון, הם העלו לנו את רמת החיים - ואנחנו הרווחנו מכך (בבית שמש נפתח בקיץ שעבר קניון חדש שכל השדרה שלו על הקרקע רק מסעדות בכשרות מהדרין- מדובר במעל 13 מסעדות במקום אחד)

יש בעלי עסקים ישראלים שממש מנצלים את האמיקאים- ביום שישי אחד ניגשה אלי אמריקאית במרכז המסחרי וסיפרה לי (באנגלית) שהיתה עכשיו אצל הירקן וקנתה אצלו כמה דברים והיא רוצה לדעת אם הוא גנב אותה בגלל שהיא אמריקאית, אני מסתכלת בשקית שלה, רואה שני בצלים ואפרסק, הוא לקח לה על זה 20 ש"ח!! אמרתי לה שהוא גנב!! (אם הייתי אומרת לה שלא- אחרי שבוע היא היתה רואה שגם אני עבדתי עליה...)
יש לנו סנדלר בשכונה שיש לו מחירים לישראלים ומחירים לאמריקאים- רציתי לתקן אצלו סקוצ' לנעל של ילד והוא ביקש על זה 100 ש"ח (בערך כמו המחיר של הנעל) פתאום הוא קלט שאני ישראלית 100% והוא ביקש 20. שלחתי את הנעל אחר כבוד עם בעלי לסנדלר המיתולוגי של גבעת שאול...

קרוב משפחה שלי עבד בפוטו, ושם- אם אתה עובד שלא מדבר אנגלית- אין לך מה לחפש עבודה. יום אחד הגיעה אמריקאית מבוגרת וביקשה שירות, הוא ראה אותה מדברת לפני"כ עם מישהו בעברית, אבל כשהיא פנתה אליו- זה היה באנגלית. הוא ענה לה בעברית- והיא אמרה לו בשיא החוצפה "אני הלקוחה פה ואתה צריך לשרת אותי באנגלית" הוא אמר לה שקשה לו לדבר אנגלית ועדיף לו בעברית כי הוא יבין טוב יותר מה היא רוצה. היא התעקשה לדבר איתו באנגלית והוא ענה לה "את בארץ ישראל, פה מדברים עברית, אם את לא רוצה, את יכולה ללכת".

 

[אפשרי]

לפני כשנתיים וחצי, הסופרת רותי קפלר (הנורמלי האחרון ועוד כמה...) פתחה ניק בפרוג.
כשראינו את שמה מתנוסס כניק, רובנו בלענו את הרוק מרוב התרגשות (טוב, אני לא ממש זוכרת, אבל כנראה...)

על כל תגובה היא זכתה לעשרות צלצולים ותשואות. למה?
חלק כי הסכימו עם הדעה שלה.
חלק שדי הסכימו, אבל על תגובה עם אותו תוכן של ניק אחר לא צלצלו, רק שפה התחברו גם לניסוח.
חלק שלא ממש הסכימו אבל נתנו לייק על הכתיבה.
ואפילו כאלה שלא ממש הבינו מה כתוב ואולי לא קראו, אבל כשראו את השם רותי קפלר, נתנו לייק

והיו כאלה שהתנגדו לדעתה, אבל היה די מפחיד לנסות להתנגד בקול מול עדת מעריצים שכזו.

לאחרונה נראה שיש מי ש'התפוצץ' והיה מוכרח להטיח בפניה של הגב' קפלר , את כל מה שהרגיש כלפי ספריה , העיתון שבו היא מפרסמת את סיפוריה, המדינה שבה היא גרה, אה... וגם לתגובה האחרונה שכתבה.
זה מתחיל בסגנון של "כבר ניסיתי בעבר להתנגד לדעתה של הכותבת, והותקפתי על כך", לא צריך יותר מזה כדי שכולנו נעבור לצידו ולא נתנגד לו חלילה כי זה יחשב להתקפה.

מכאן והלאה הפקק השתחרר, נהיה מן טרנד להתנפל על רותי קפלר.
לא משנה מה תכתוב ובאיזה הקשר, זה בכלל חוצפה שהיא מרשה לעצמה לפתוח אשכול, זו זכות ששמורה רק למנהלי הפורום, לא?

הכל בעיני המתבונן, בזמן שאני מעריכה אותה על כך שהקדישה מזמנה, וכתבה בצורה קלילה ומעניינת את הלכות הטאקט בפרוג, כדי למנוע פאדיחות מהחדשים, יהיה מי שיתעקש על כך שהיא מתנשאת ומטיפה.

קראתי שוב את ההודעה הראשונה באשכול. לא מבינה איפה ההתנשאות. מישהוא באמת חושב שהיא בטוחה שאין להם קשיים בחיים חוץ מהפונפון והגרביים?? קצת הומור חבר'ה תרגיעו!

רותי, עזבי את הקרפיונים, צריך פה אותך.
לפעמים מסכימים איתך ולפעמים לא .
ולפעמים נייטרלים ורק אוהבים לקרא אותך...

בהנחה שהיא עוזבת בגלל שהיא נעלבה, אין טעם לבקש לחזור, שכן תמיד יהיו כאלו שיעליבו, מה לעשות.
אבל זו כנראה לא הסיבה. כל אחת/ד מהגולשים כאן בפורום, עושה עם עצמו חשבון מידי פעם, האם הזמן/משאבים/כוח שהוא משקיע כאן, שווים את התועלת שהוא מקבל (תועלת נחשבת גם מצוות חסד). לפעמים המאזן שלילי, ולפעמים המסקנה היא שצריך לעזוב את הפורום, לתקופה או ליותר מכך.

וזהו. וכשם שאין ראוי להעליב בפורום כך גם לא צריך 'לחפור'. במקום לחפור כדאי להודות על העזרה במשך השנים, ועל הכתיבה המשובחת שנהנו ממנה כאן בפורום, כמו בספרים, וזהו.

 

[נתין]

ובארץ:

סיפור אמיתי.

הייתי נער קט, יצאתי מהישיבה לבר-כל הסמוך לישיבה, וקניתי אוצר. חפיסת שוקולד.
התורות היו עמוסים ומלאים, כנהוג.
איתרתי תור קצר ורצתי לשם, לתפוס.
הצלחתי. תורי הגיע!
הקופאית חשבנה אך משהו נתקע לה במחשב. היא צלצלה לאחראית. האחראית אמרה שתשים אותי ב"השהייה" עד שהמחשב שלה ישתחרר.
הקופאית עזבה להתרעננות.
חיכיתי.
וחיכיתי.
בסוף- נמאס לי.
הלכתי לתור אחר.
התור היה ארוך.
התור שלי הגיע:
העברתי עם השוקולד, עמדתי לשלם ו...
משום מקום צצה פתאום אחראית המשמרת, זועמת:
למה הלכת לתור הזה? אמרתי לך שאתה בהשהיה!!
השתרר שקט סביב. הסובבים חשבו שנתפס גנב.
האחראית צרחה שוב: תבטלי את החשבון של הבחור הזה! קופאית X עושה לו חשבון!
בלית ברירה, ביטלה הקופאית את החשבון שלי.
מובס, השארתי את השוקולד על הדלפק וחמקתי החוצה.

נראה לי מאז אני מעדיף לקנות ברשתות אחרות, עם טיפ טיפה יותר תודעת שירות....

אם לא גנבת אז למה צעקו עליך
לא הבנתי

 

[עקיבא1]

נתין, ''למה צעקו'' היא שאלה אמרקאית לגמרי!

 

[נתין]

אוי וויי
איזה מסכנים

מיצר על קשיי הקליטה

בשמחה אנחנו מוכנים לוותר עליהם ועל הקשיים שלהם

מאחלים להם אחלה חיים בחוץ לארץ

איפה האהבת ישראל שלך, תתבייש.
תעבור על האשכול של נימוסים והליכות שפורסם פה, סגנון כזה בוטה מעולם לא היה פה.

 

[סטודיו מיתר]

מה הקשר לרותי קפלר?????????
היא ממש לא פתחה את האשכול סורי...

 

[נתין]

מה הקשר לרותי קפלר?????????
היא ממש לא פתחה את האשכול סורי...

זה נכון אבל היא ניסתה להבהיר לניקים חדשים קצת כללי כבוד בפורום....

 

[שלכם]

דווקא כבר כתבתי אותו, אבל החלטתי לא להעלות.
כי הוא בעצמו חתיכת הטפה מעצבנת
וכי עייפתי ממה שקורה כאן
וכי נואשתי, ונראה לי הדבר הכי יעיל עכשיו יהיה להוריד פרופיל
ולהגיב רק באשכולות של מתכוני קרפיון.

לפחות שם

 

[דיצה]

אם מחפשים אנקדוטה של שפה, יש לי להוסיף.
הלכתי לקנות ב"מיגרוס" בשוויץ חומר לסירים שרופים,
ולא זכרתי איך אומרים סיר באנגלית.
החלופה שהצלחתי להסביר את עצמי לזבן
היתה "קערה שמבשלים איתה על האש"...

הרבה אחרי הייתי הבדיחה האזורית..........

 

[סטודיו מיתר]

חחחחחחחחחח

 

[לאה ולדמן]

כל השאלות כאן על ירושלים לאחרונה קשורות לכרזות של סיעור מוחות?