דיון האם יש צורך במהפכה במדף הספרים של המגזר החרדי?

הרמס"דית

משתמש פעיל
גילוי נאות - זו פעם ראשונה שאני מעלה דיון בעצמי, אז אני לא בטוחה אם זה הקונספט אבל איך אומרים? אם לא תנסה איך תדע?
אז יאלה, מנסה;)

יצא ועלה הנושא בדיון אחר וחשבתי שיהיה מקום להעלות את הדיון לבמה אחרת, נפרדת.

הדיון עסק בכך שמירב המותחנים הקיימים כיום על מדף הספרים החרדי הם מותחנים העוסקים יותר באקשן שקשור למוסד, שב"כ וכל יתר זרועות הביטחון, ומעבר לכך לא תמיד ישנו גיוון והעלילות לעיתים דומות אחת לשניה (למרות שבמידה מסויימת הדבר מתקבל על הדעת כי יש גבול לכמות החידושים שאפשר להכניס בסגנון אחד מסוים).

בעצם מדוע אין מותחנים מסוג אחר על המדף שלנו?

בחיפוש שביצעתי ראיתי את ההגדרה הבאה:

1682805497435.png


בדיון שעלה, צפה השאלה מדוע בעצם ספרות המתח שקיימת כיום מובילה אותנו מיד לגיבורי על וסוכנים כל יכולים - מנגד, כתוב בהגדרה המצורפת כאן, שחור על גבי לבן, שמותחן הוא בעצם ספר שמורכב ממתח עתיר באקשן ופעולה ומודגש שזה ז'אנר שאהוב במיוחד על בני נוער.

ובעצם מכאן עולה השאלה המדוייקת יותר, המעשית, אם תרצו לקרוא לה כך:
האם יש מבוגרים ואולי גם בני נוער שירצו לצרוך מותחנים מסוג אחר במגזר החרדי?
האם יש מקום לקטגוריות חדשות בסוגת המותחנים? האם יש בהן צורך ואם כן - מי הקהל יעד שלהן?

בשנים עברו (10,15 שנים לפחות) הספרים היו בסגנון אחר, כזה שלא כלל רק סוכני מוסד או שב"כ שמתרוצצים ממקום למקום באקדחים שלופים. הוא כלל היסטוריה, מאבקים מדיניים, התחבטויות, רבנים מזוויות שונות של העלילה ועוד.

יכול להיות שאולי הצורך הוא לאו דווקא בשינוי המותחנים הקיימים אלא הרחבת מדף הספרים החרדי לקטגוריות חדשות שלא עלו על המדף הנ"ל כבר זמן רב או מעולם לא? כי אם קהל היעד של ספרי המתח כיום הוא נוער על שלל גילאיו ופונה לשני המגדרים, אזי מה שקיים בשוק ככל הנראה מספק, על אף הטעויות, חוסר התחקיר לעיתים או חוסר הדיוקים וכו'.

ועולה עוד שאלה: אם קהל היעד של מותחני האקשן והפעולה הוא לא רק נוער וכולל בתוכו גם נשים - האם ישנן נשים שיעדיפו לקרוא ספרים מסוגת הרגש או שהן נואשות לסגנון חדש ומרענן בז'אנר המתח הקיים? רומן מסוג אחר?

האם לדעתכם יש מקום למותחן רצח על מדף הספרים החרדים? מותחן משפטי? או אולי דווקא מותחן בלשות?

יכול להיות שבכלל יש צורך בהרחבת ז'אנרים אחרים במדף שלנו, כמו: מדע בדיוני על שלל גווניו, רומן היסטורי או רומן בלשי.

האם נחוץ שיהיו קטגוריות נוספות בז'אנר המתח או שדי במה שקיים?

אלו הרבה שאלות שלדעתי כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו כדי שנוכל להעשיר אותנו כחברה ולמנוע צמצום מחשבתי ותבניתיות שגורמת להרגל. יכול להיות שאי שם ישנם אנשים שרוצים לכתוב סגנון חדש ופורץ דרך ולא יודעים האם יש בכך צורך וביקוש.

אני מאמינה שכמה שיותר מגוון יותר טוב, מה גם שמובן שזה לא סותר את העובדה שניתן להרחיב את מדף מותחני האקשן שקיים ומתרחב לנוער שאוהב אותנו ואף חלק מאיתנו הבוגרים צורך אותו בהנאה. אבל מה שחשוב הוא שנרחיב לא רק את המדף הספציפי הזה וניתן מענה לאלו שרוצים משהו אחר, חדש ומרענן, כי אחרי הכל אף ספר לא יכול להתאים לכולם, לכן צריך לייצר ספרות בעלת מנעד רחב ככה שכולם ימצאו סגנון שהם אוהבים :)

אשמח לשמוע לדעתכם
 

הווה פשוט

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
גילוי נאות - זו פעם ראשונה שאני מעלה דיון בעצמי, אז אני לא בטוחה אם זה הקונספט אבל איך אומרים? אם לא תנסה איך תדע?
אז יאלה, מנסה;)

יצא ועלה הנושא בדיון אחר וחשבתי שיהיה מקום להעלות את הדיון לבמה אחרת, נפרדת.

הדיון עסק בכך שמירב המותחנים הקיימים כיום על מדף הספרים החרדי הם מותחנים העוסקים יותר באקשן שקשור למוסד, שב"כ וכל יתר זרועות הביטחון, ומעבר לכך לא תמיד ישנו גיוון והעלילות לעיתים דומות אחת לשניה (למרות שבמידה מסויימת הדבר מתקבל על הדעת כי יש גבול לכמות החידושים שאפשר להכניס בסגנון אחד מסוים).

בעצם מדוע אין מותחנים מסוג אחר על המדף שלנו?

בחיפוש שביצעתי ראיתי את ההגדרה הבאה:

צפה בקובץ המצורף 1363174

בדיון שעלה, צפה השאלה מדוע בעצם ספרות המתח שקיימת כיום מובילה אותנו מיד לגיבורי על וסוכנים כל יכולים - מנגד, כתוב בהגדרה המצורפת כאן, שחור על גבי לבן, שמותחן הוא בעצם ספר שמורכב ממתח עתיר באקשן ופעולה ומודגש שזה ז'אנר שאהוב במיוחד על בני נוער.

ובעצם מכאן עולה השאלה המדוייקת יותר, המעשית, אם תרצו לקרוא לה כך:
האם יש מבוגרים ואולי גם בני נוער שירצו לצרוך מותחנים מסוג אחר במגזר החרדי?
האם יש מקום לקטגוריות חדשות בסוגת המותחנים? האם יש בהן צורך ואם כן - מי הקהל יעד שלהן?

בשנים עברו (10,15 שנים לפחות) הספרים היו בסגנון אחר, כזה שלא כלל רק סוכני מוסד או שב"כ שמתרוצצים ממקום למקום באקדחים שלופים. הוא כלל היסטוריה, מאבקים מדיניים, התחבטויות, רבנים מזוויות שונות של העלילה ועוד.

יכול להיות שאולי הצורך הוא לאו דווקא בשינוי המותחנים הקיימים אלא הרחבת מדף הספרים החרדי לקטגוריות חדשות שלא עלו על המדף הנ"ל כבר זמן רב או מעולם לא? כי אם קהל היעד של ספרי המתח כיום הוא נוער על שלל גילאיו ופונה לשני המגדרים, אזי מה שקיים בשוק ככל הנראה מספק, על אף הטעויות, חוסר התחקיר לעיתים או חוסר הדיוקים וכו'.

ועולה עוד שאלה: אם קהל היעד של מותחני האקשן והפעולה הוא לא רק נוער וכולל בתוכו גם נשים - האם ישנן נשים שיעדיפו לקרוא ספרים מסוגת הרגש או שהן נואשות לסגנון חדש ומרענן בז'אנר המתח הקיים? רומן מסוג אחר?

האם לדעתכם יש מקום למותחן רצח על מדף הספרים החרדים? מותחן משפטי? או אולי דווקא מותחן בלשות?

יכול להיות שבכלל יש צורך בהרחבת ז'אנרים אחרים במדף שלנו, כמו: מדע בדיוני על שלל גווניו, רומן היסטורי או רומן בלשי.

האם נחוץ שיהיו קטגוריות נוספות בז'אנר המתח או שדי במה שקיים?

אלו הרבה שאלות שלדעתי כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו כדי שנוכל להעשיר אותנו כחברה ולמנוע צמצום מחשבתי ותבניתיות שגורמת להרגל. יכול להיות שאי שם ישנם אנשים שרוצים לכתוב סגנון חדש ופורץ דרך ולא יודעים האם יש בכך צורך וביקוש.

אני מאמינה שכמה שיותר מגוון יותר טוב, מה גם שמובן שזה לא סותר את העובדה שניתן להרחיב את מדף מותחני האקשן שקיים ומתרחב לנוער שאוהב אותנו ואף חלק מאיתנו הבוגרים צורך אותו בהנאה. אבל מה שחשוב הוא שנרחיב לא רק את המדף הספציפי הזה וניתן מענה לאלו שרוצים משהו אחר, חדש ומרענן, כי אחרי הכל אף ספר לא יכול להתאים לכולם, לכן צריך לייצר ספרות בעלת מנעד רחב ככה שכולם ימצאו סגנון שהם אוהבים :)

אשמח לשמוע לדעתכם
מותחן הוא בדרך כלל סיפורו של חכוך בין טוב ורע, כשהטוב בסכנה ולבסוף מנצח.
אצלנו החרדים תמיד נבחרים הטוב והרע האולטימטיביים, הם ואנחנו. הערבים והיהודים או החילוניים והדתיים. רק שחור ולבן בוהקים אמת ושקר מוגדרים.
כל חיטוט בתחומים יותר אפורים ייתקל מיד בבעיות השקפתיות. שקשה לתמרן בהן.
יש כאלה שפנו אל הפנטזיה כפתרון, בעולם הפנטזיה אין חשש להקבלה לחיינו.

באמת ספרות שכן נוגעת במתחים יותר פנימיים יכולה להביא תועלת ושגשוג לתרבות החרדית, אבל יש גם סכנה של זליגת דעות לא נאותות, עטופות בדמויות מגוונות ובעלילות מורכבות.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
האם יש צורך בסרטים לציבור הגברי החרדי? כן.
האם יש צורך בסרטים הגיוניים לנשים החרדיות, שבהם השחקנים לא שייכים רק למגדר אחד? כן.
האם יש סיכוי שזה יקרה? לא בעתיד הקרוב.
האם זה לא גורם לנצרכים לכך לרעות בשדות זרים? אין ספק.
מה הפתרון? אין פתרון.
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
הכי קל לכתוב אקשן. גם לא צריך לדעת מידי עובדות. יש סוכן מוסד שהוא סוג של כל יכול שחזר בתשובה והרב מהצד מייעץ לו מה לעשות וזהו.
מאשר את כל מה שעולה בדעתו לעשות
 

mic003

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אני מקדים מראש שאני לא מבין מספיק בספרות על כל סוגיה וגווניה (ולכן כנראה מה שאני אומר הוא לא פופולרי), אבל אני כן מבין בחרדים ובמה הם יכולים וצריכים לקרוא.
הרבה אנשים טוענים שהספרות החרדית אינה פתוחה מספיק לז׳אנרים שונים, והז׳אנרים היחידים שקיימים בה הם שחוקים, מעייפים, משמימים ודלים. הם צודקים בכל מילה, אבל לדעתי לא בנקודה העיקרית.
הם תולים את הדבר בסוגה. קרי: ציבור חרדי אינו יכול להכיל ספרי מד״ב, פנטזיה, מותחנים ריאליסטיים, ובאופן כללי לא יכול להכיל מותחן שהנושא הכללי שבו הוא לא סוכני שב״כ ומוסד שנלחמים זה עם זה (זו לא טעות, אחוז נכבד מהמאבקים בספרים האלו הוא בין שני הגופים הללו שבאופן טבעי כמעט ולא אמורים להיפגש).
אני חושב שלא זו הבעיה. הבעיה אינה תלויה בסוגה.
חרדים יכולים וצריכים לקרוא ספרים מכל הסוגים, ואם הסופרים יהיו מוכשרים ויצירתיים מספיק אלו יהיו ספרים מכובדים וטובים שרוב החרדים יכניסו לבתים (על הקיצוניים אני לא מדבר). אין ספק שספר פנטזיה יכול להכיל בתוכו הרבה יותר ערכים מאשר הספרות הרדודה שגודשת את מדפי הספרים, ולוחמי התמורות יוכיח (מי שלא קרא, שירוץ לקרוא).
הבעיה היא, שכיוון שהז׳אנרים הללו אינם מפותחים בציבור החרדי, יוצרים שמוכנים להתעסק בסוגי הסיפורים הללו הם לעיתים כאלו שחשופים לספרות כללית פתוחה יותר (אני לא מאשים אף אחד, רק מעלה נקודות למחשבה, וכמובן שאיני מדבר על הכלל). מטבע הדברים, ההתאמה של ספרים לציבור החרדי מחייבת צמצום מסויים הכרחי של כוח הדימיון ולא תמיד הם מסוגלים לזה.
באופן כללי, התאמה של ספרים לציבור החרדי היא אמנות לא קלה, אבל לדעתי הסופרים צריכים להתייחס אליה כאתגר ולא כהגבלה.
די לראות את היצירות הבודדות שהן מעט מחוץ לקופסא (חלק מספריה של מ. קינן לדוגמה) ואת הפופולריות שלהם בציבור הרחב כדי להבין שיש כאן הזדמנות גדולה מאוד. הזדמנות להגיע לקהל שהוא אולי היחיד בעולם שעדיין ילדיו ונעריו קוראים ספרים בהמוניהם.
הציבור שלנו אינו רדוד! אנחנו ציבור אינטיליגנטי ונפלא. הספרות היא שרדודה ואפשר לתקן את זה.
 

אבן דרך

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
הכי קל לכתוב אקשן. גם לא צריך לדעת מידי עובדות. יש סוכן מוסד שהוא סוג של כל יכול שחזר בתשובה והרב מהצד מייעץ לו מה לעשות וזהו.
וגם סיפורי שואה לילדים למרבה הצער. זו סוגה שמכילה כל כך הרבה אקשן, הו!
יש גטו עם שלל דרכים לברוח ממנו בנועזות, נאצים שהם הרי כל כך מטופשים וחסרי בינה בסיסית כך שאפשר לעולל להם כל תעלול שהסופר תמיד חלם לעשות בגיל ארבע וחצי ולא יכל, מחנות למיניהם עם 5000 דרכים איך להערים על השומרים, יערות עם מלא אקשן ועצים ופרטיזנים וכיף, חבורת ילדים אמיצה ושובבה, וזהו. מי צריך לבדוק עובדות היסטוריות.
(אה, וכמובן, תמיד יש גם איזו משפחה גויית אחת או שתיים ברקע, האלה מהכפר שמחביאים באסם ילדים ואז השכן השיכור מסגיר אותם, או משהו.)


נכתב לאחר הלם-תרבותי עמוק וטראומתי למדי, מספרי שואה שונים לילדים.
 

mic003

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
וגם סיפורי שואה לילדים למרבה הצער. זו סוגה שמכילה כל כך הרבה אקשן, הו!
יש גטו עם שלל דרכים לברוח ממנו בנועזות, נאצים שהם הרי כל כך מטופשים וחסרי בינה בסיסית כך שאפשר לעולל להם כל תעלול שהסופר תמיד חלם לעשות בגיל ארבע וחצי ולא יכל, מחנות למיניהם עם 5000 דרכים איך להערים על השומרים, יערות עם מלא אקשן ועצים ופרטיזנים וכיף, חבורת ילדים אמיצה ושובבה, וזהו. מי צריך לבדוק עובדות היסטוריות.
(אה, וכמובן, תמיד יש גם איזו משפחה גויית אחת או שתיים ברקע, האלה מהכפר שמחביאים באסם ילדים ואז השכן השיכור מסגיר אותם, או משהו.)


נכתב לאחר הלם-תרבותי עמוק וטראומתי למדי, מספרי שואה שונים לילדים.
זה אחד הדברים הנוראים. פשע של ממש.
למזלנו, הם מתבגרים בסוף (הילדים, לא הסופרים).
 

mic003

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
עצוב. סוג של אוטו - הכחשת שואה.
לא להגזים. עדיין, כילד ידעתי על השואה הרבה יותר מילד חילוני ממוצע, הרבה בזכות הספרים האלו.
וגם על סטאלין.
והק.ג.ב.
והקנטוניסטים.
ובוגדן חמלניצקי (לא יודע איך הוא נתקע לי בראש פתאום).
ואל קאעידה.
והמיסיונרים.
 

גברת חוקרת

משתמש פעיל
לא להגזים. עדיין, כילד ידעתי על השואה הרבה יותר מילד חילוני ממוצע, הרבה בזכות הספרים האלו.
לפי הפרופיל שלך אתה בן 25, זאת אומרת שכשהיית ילד הז'אנר הזה של ספרי קומיקס אקשן/שואה עוד לא היה קיים, או היה בחיתוליו, וככל הנראה הספרים שקראת היו איכותיים יותר.
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אני בהחלט חושבת שאפשר להרחיב את ז'אנר המותחנים החרדיים.
זורקת סתם רעיונות:
אברך צעיר שמקבל איומים על חייו מדמות מסתורית.
נערה צעירה שאחיה הולך לאיבוד בצורה לא ידועה והיא יוצאת למסע חיפוש בעקבותיו.
קשיש שמנסה לחפש את הגוי הפולני שהציל אותו בשואה.
אישה שמגלה שהאנשים שחשבה שהם הוריה אינם באמת הוריה, ויוצאת לחיפוש אחר הוריה האמיתיים.
ילד שנחטף למטרת כופר, ובתחכום לא צפוי לגילו מצליח לברוח מהחוטפים.
וכן הלאה... אף אחד מהרעיונות הללו לא כולל בתוכו את השב"כ או את המוסד.
והכי חשוב - לא להתעלם מעולם הרגש בספרים האלו. להפך, הם דורשים מנעד רגשות הכי עמוק שיש, כי אלה לא אירועים רגילים בכלל, וודאי שהם משפיעים עמוקות על הרגש...

(על שאר הז'אנרים בספרות אני לא מרחיבה, כי כמדומני שהם קיימים בהחלט ובצורה נרחבת בספרות החרדית. עולות על כולם הן סוגת הרגש וסוגת הרומן ההיסטורי.)
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
וכן הלאה... אף אחד מהרעיונות הללו לא כולל בתוכו את השב"כ או את המוסד.
זה ברור שאם חושבים על סגנון הספרים היום - שב"כ ומוסד וריגול וכו' שהם נושאים כל כך רחוקים מהחיים החרדיים זה מעורר גיחוך. בדיוק את זה מביאים לציבור שלא קשור לזה משום כיוון.
אבל נראה שמה שעומד מתחת זה שיש דמות שהקוראים - קהל היעד הרי הם בני נוער - יוכלו להעריץ. ולשקוע בספר ולדמיין שהם הדמות הזאת והפתקאותיה - הרפתקאותיהם. הו הלוואי.
בשאר הרעיונות שהבאת, לדוגמה, זה יכול להיות ספר טוב עם דמות שאפשר להזדהות איתה, אולי לחבב, אבל "זה לא זה".

בניתוח חובבני חפיף: יש את הגיבור הקלאסי - גיבור, כפשוטו. אמיץ, כשרוני, חד, הירואי וכו'.
יש את הקסום והחלומי - יפה תואר, נסיך נערץ, כשרוני וגו'.
ויש גם עוד סוג (אולי למזוכיסטים?) - של הקדוש מעונה, מכופף גוו למכים ונכנע לייסורים.
 

שמואל י

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אני חושב שיש כאן שני נקודות:

1. כמות מצומצמת של ז'אנרים.

2. רמת הספרים.

לדעתי כל נקודה היא נושא שלא בהכרח קשור לשני. אני לא חושב שספר אקשן "חייב" דמויות שטוחות או עלילה בנאלית, או שאם יהיו לנו מותחנים פסיכולוגיים בינוניים ספרי האקשן ישתפרו (סביר שנתדיין על "למה יש לנו מלא מותחנים פסיכולוגיים עם דמויות שטוחות ולא דרמות רפואיות ברמה"). בשביל לעלות את הרמה של ספרי האקשן צריך... ובכן, לעלות את הרמה של ספרי האקשן.

בקשר לכמות הז'אנרים,יש בהחלט סוגי מותחנים "רכים" שנראה לי לא יהיה קשה למכור (מותחן בלשי, סוגים של מותחן רפואי) אולי מותחן פסיכולוגי באמת יותר מורכב...
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
זה ברור שאם חושבים על סגנון הספרים היום - שב"כ ומוסד וריגול וכו' שהם נושאים כל כך רחוקים מהחיים החרדיים זה מעורר גיחוך. בדיוק את זה מביאים לציבור שלא קשור לזה משום כיוון.
אבל נראה שמה שעומד מתחת זה שיש דמות שהקוראים - קהל היעד הרי הם בני נוער - יוכלו להעריץ. ולשקוע בספר ולדמיין שהם הדמות הזאת והפתקאותיה - הרפתקאותיהם. הו הלוואי.
בשאר הרעיונות שהבאת, לדוגמה, זה יכול להיות ספר טוב עם דמות שאפשר להזדהות איתה, אולי לחבב, אבל "זה לא זה".

בניתוח חובבני חפיף: יש את הגיבור הקלאסי - גיבור, כפשוטו. אמיץ, כשרוני, חד, הירואי וכו'.
יש את הקסום והחלומי - יפה תואר, נסיך נערץ, כשרוני וגו'.
ויש גם עוד סוג (אולי למזוכיסטים?) - של הקדוש מעונה, מכופף גוו למכים ונכנע לייסורים.
מבינה מה את אומרת. ודווקא בגלל זה אני חושבת שמחובתנו כסופרים לשנות את המציאות.
רק אחד יש להעריץ, והוא הקב"ה. אפשר גם להעריץ את נושאי תורתו ואת מי שמקיים את מצוותיו (כולל מצוות שמירת החיים - של עצמו ושל אחרים) בצורה מושלמת.
אין לנו כל עניין להעריץ סוכן מוסד, רק בשל יכולתו להילחם בצורה הירואית ולצאת מזה בלי פגע (אה, וגם לא לשכוח לחטוף תפילת שחרית לפני). אין לנו עניין לחנך את בני הנוער שלנו לשאוף בסתר להיות כמותו.
ולכן ספרות המותחנים החרדית (שאגב, בקושי יצא לי לקרוא ממנה - קראתי מספיק ביקורות שסימנו לי להתרחק ממנה) צריכה לעבור שינוי מהותי. המותחן החרדי הטוב בעיניי ייקח דמות כמוני וכמוך, ויכניס אותה בתוך עלילה מותחת שמאתגרת את יכולותיו (הבינוניות, כמו של כולנו) ואת רגשותיו (הדומים לשל כל אדם אחר ברחוב) ואת אמונתו (שזו בעצם השאיפה של כולנו - להתחזק באמונה בקב"ה) - וכך יהיה לנו סיפור שמשלב מתח ועומק.
[אם הייתי חובבת מתח, הייתי מנסה בעצמי לכתוב סיפור כזה. אבל זה פשוט מפחיד אותי מדי, כפשוטו...]
בכל אופן, מן הסתם אחרי שסופר כלשהו יכתוב ספר בדגם שהצעתי, הוא יצטרך להתפלל שהוא יימכר ויצליח לעלות על כל המותחנים הקיימים... כי כמו שאמרת, הנוער מחפש את המתח הזול שקיים היום...
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
ברפרוף מהיר בזיכרון, הספרים של מ. ארבל היו מרתקים וללא חשש שב"כ ומוסד.
יש עוד ספרים, אבל הם כבר מהדור הישן.
ואז הם "סתם" ספרים טובים. לא כאלה שגורמים לנוער להשתגע ולקרוא אותם מלא פעמים, והעיקר לחכות לעוד אחד ועוד אחד בכל חג.
המסקנה האישית שלי מהדיון הזה, זה שזה מה שהקהל רוצה.
בפורום סופרים יש ביקורת, אבל הם רק חלק קטן מהקהל. בפורומים פתוחים זה נראה אחרת.
 

Chaya Lea

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
ברפרוף מהיר בזיכרון, הספרים של מ. ארבל היו מרתקים וללא חשש שב"כ ומוסד.
בחלקם כן יש חשש אבל זה בסדר ולא כמו כל הטענות פה על מה שרווח בספרים כגון הערצה עיוורת וכו'
גם למשל בבלתי הפיך יש את המחלקה היהודית בשב"כ והם דווקא הרעים בסיפור...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמא

א מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ:ב תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב:ג שִׁיתָה יְהוָה שָׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי:ד אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם:ה יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי כִּי עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם:ו נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ:ז כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל:ח כִּי אֵלֶיךָ יְהוִה אֲדֹנָי עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי:ט שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן:י יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר:
נקרא  5  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה