דרוש מידע האם השנה חוגגים אצלכם ערבי לביבות כרגיל או שיש שינויים לאור המצב?

yael305

משתמש מקצוען
בדר"כ עושים בדרום אז כמובן שזה התבטל...
אבל כן עשינו מצומצם יותר.
אחים נשואים וגם קצת דודים אבל לא באותו גודל שעשינו עד היום...
 

Sara Rivka

משתמש מקצוען
סבא שלי אמר שיש יהודים שהחיים שלהם השתנו. הם אבדו את יקיריהם... או שיקיריהם חטופים.
וכמובן שהם לא מסוגלים לחגוג...
כמו כן יש עכשיו חיילים בחזית שנלחמים.
ולכן מן הראוי שנשתתף בצערם ולא מתאים שנחגוג.
במקום מסיבה של כל המשפחות כולל הנשואים הצעירים, כל משפחה מגיעה באחד הימים לביקור כמו בחוה"מ.
לומר חג שמח. לקבל דמי חנוכה :p
מהצד השני עושים כרגיל.
 
נערך לאחרונה ב:

חדזי

משתמש מקצוען
לי מרגיש שמשהו אצלינו נרדם . קשה מאד להבין איך אנחנו חוגגים כשאחינו נלחמים בגשם בקור מול מחבלים צמאי דם. כשיש משפחות שלמות שלא ישנות בלילה כי הילדים שלהם שם בשבי החמאס
מצד שני מה אני אמורה לעשות אם חמותי החליטה לחגוג ? אצלינו בצד שלי לא עושים מסיבה .

העתקתי את דברי הרב זילברשטיין:
חלק בלתי נפרד מימי החנוכה, הם מסיבות החנוכה המושקעות הנערכות בכל משפחה ומשפחה, יחד עם הסבא והסבתא, הבנים והבנות, החתנים והכלות, הנכדים וכל בני הדודים, בכל מקום כפי המסורת והנוהג המקובל. בדרך כלל המסיבה כוללת ארוחה חגיגית, פרקי שירה וזמרה, דרשות ודברי תורה, ותוכניות ומשחקים משותפים לכלל בני המשפחה.

בשנה זו, בה חל חנוכה בשיאה של מלחמת 'חרבות ברזל', פנו רבים ושאלו את עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין - האם גם השנה אפשר להמשיך את המסורת הזו, או שמא אין ראוי לשמוח כרגיל בגלל המלחמה והמצב הקשה בו נופלים או נפצעים מדי יום חיילים בשדה הקרב, וחלקים נרחבים מעם ישראל בדאגה ובפחד אודות יקיריהם הנלחמים במרצחים או שבויים בידי החמאס, ומה גם שהמצב הכללי ברחוב והחשש מהערבים והפיגועים עדיין בתוקפו.
הגר"י זילברשטיין בתשובתו המתפרסמת בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' (חודש כסלו תשפ"ד), פותח תחילה בגנות המושג של "ערב לביבות", וכותב שמקור הדבר אינו יהודי אלא מהגויים, כי חנוכה אינו לביבות, ועצם השם הזה כבר מראה שזו לא סעודת מצוה, וכמו אדם שיקרא לשמחת וסעודת "שלום זכר" – "ערב פיצוחים", שהוא לוקח דבר קדוש ומבזה אותו והופך אותו לדבר חולין. ובפרט אם מבזבזים את הזמן במסיבות על משחקים ודברים שאין בהם תוכן רוחני, הרי שזה ממש כמו שרצו היוונים לעשות, להשכיחם תורתך.

לאחר מכן מתייחס עמוד ההוראה לעיקר השאלה בנוגע לקיום מסיבות חנוכה בעת המלחמה, וכותב: "אבל גם אם מטרתם באמת בשביל סעודת מצוה, בכל זאת השנה אין לעשות זאת, כי הרבה מאד אנשים יושבים שבעה או שנמצאים בצער רב על גורל יקירם, ואמרו במדרש איכה שהעיר ביתר היתה עיר גדולה מלאה חכמים וסופרים, והסיבה שנחרבה בגלל שלא התאבלו על חורבן העיר ירושלים וגם שמחו, ולכן שמחו כי אנשי ירושלים היו חומסים וגוזלים אותם, ובכל זאת כשאחיכם נמצאים בצרה, גם אם יש לכם סיבה טובה לשמוח לאיד, על זה נאמר "שמח לאיד לא ינקה". ואמנם כאן אין שמחה לאיד, אבל בכל זאת חסר בהשתתפות בצערם של אחרים".

מסיים הרב זילברשטיין את הכרעתו: "ולכן השנה כל אחד יעשה סעודה בביתו, וישיר שירות ותשבחות עם בני משפחתו, ובעיקר יעוררו על זה, שכמו שאצל החשמונאים כיון שקיבלו על עצמם לעשות רצון הבורא, זכו שכמה בחורים נצחו את האימפריה הגדולה של יון, כך גם עתה אם נחזור בתשובה, ונקבל על עצמנו לעבוד את השם באמת ובשמחה, יהיה לנו ניסים כמו שהיו בימים ההם. וגם יעוררו על שמירת שבת, ויזמרו את פיוטו של האבן עזרא 'כי אשמרה שבת א-ל ישמרני'", עד כאן דבריו של הגר"י זילברשטיין.

 

המטבח של סימא

משתמש מקצוען
קודם כל ברור שהשנה לא!
יש לנו סבא שיאריך ימים שכל שנה בחנוכה מזמין את כולם עד אחרון הנינים לאולם קטן עם קייטרינג וחבילת שטרות גדולה..כולם יושבים יחד נהנים ומקבלים דמי חנוכה.

כשעברה השמועה במשפחה שסבא השנה מבטל (כי לא יעלה על הדעת לחגוג כשחצי עם לא חוגג..)
מי שדואג רק לדמי חנוכה..נרגע מהר היא הוברר שכל משפחה תעלה לסבא ותקבל את דמי חנוכה שלה.
למי שחסר "שבת אחים יחד" יצטרך להמתין לשנה הבא בע"ה
מה שנחרט זיכרון זה דברי הסבתה דווקא:
"את החלק הירושלמי לא מעניין המלחמה.."
"החלק הבניברקי לא יודע בכלל שיש מלחמה.."
אולי הפוך אבל זה לא כ"כ משנה.
 

המטבח של סימא

משתמש מקצוען
בימים הראשונים של מלחמה גם אנחנו עברנו את זה, עכשיו ב,ה שלנו לא שם
אבל עובדות איתו כמה שיש להם ילדים לוחמים וכל שיחת טלפון מטלפון חסוי מכניס אותן לפחדים ושיתוק שממש רחמנות
לא ראיתי אבל שמעתי שכל דפיקה בדלת בבית אפילו של שליח מכניס את כל בני המשפחה לפחד משתק,
איך אפשר לחגוג "כרגיל" כשכל כך הרבה יהודים נלחמים/בשבי/בפחד?
 

מונולוג

משתמש פעיל
בימים הראשונים של מלחמה גם אנחנו עברנו את זה, עכשיו ב''ה שלנו לא שם
אבל עובדות איתנו כמה שיש להם ילדים לוחמים וכל שיחת טלפון מטלפון חסוי מכניס אותן לפחדים ושיתוק שממש רחמנות
לא ראיתי אבל שמעתי שכל דפיקה בדלת בבית אפילו של שליח מכניס את כל בני המשפחה לפחד משתק,
איך אפשר לחגוג "כרגיל" כשכל כך הרבה יהודים נלחמים/בשבי/בפחד?
כל מילה!
 

yael305

משתמש מקצוען
אנחנו עשינו מצומצם עם סיום מסכת ולא בכזאת רמה כמו בכל שנה,
אבל בכל זאת צריך להפגש כולם שזה דבר שכמעט לא יוצא..
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכח

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְהוָה הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו:ב יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ:ג אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ:ד הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהוָה:ה יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:ו וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
נקרא  23  פעמים

לוח מודעות

למעלה