טקסטים דרוש סדר פדיון הבן

[קוביה]

תודה.

 

[סטודנטית]

[FONT=Narkisim,Bold][FONT=Narkisim,Bold]

סדר פדיון הבן​

[/FONT][/FONT][FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]

דמי הפדיון​

​

[/FONT]​

[/FONT]– [FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]שווי של [/FONT][/FONT]100 [FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]גרם כסף[/FONT][/FONT].​

[FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]

האב מניח את התינוק לפני הכהן ואומר​

​

[/FONT]​

[/FONT]:​

אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר​

​

​

​

:​

זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי​

​

​

​

. וְהוּא פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמוֹ הַיִשְׂרְאֵלִית. וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָה
לִפְדוֹתוֹ. שֶׁנֶאֱמַר וּפְדוּיָו מִבֶּן חוֹדֶשׁ תִּפְדֶה. בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל
הַקוֹדֶשׁ. עֶשְׂרִים גֵרָה הוּא: וְנֶאֱמַר. קַדֶשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי
יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא:​

[FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]

הכהן שואל את האב​

​

[/FONT]​

[/FONT]:​

מַה בָּעִית טְפֵי​

​

​

​

. לִיתֵּן לִי בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ שֶׁהוּא פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמוֹ. אוֹ בָעִית לִפְדוֹתוֹ
בְּעַד חָמֵשׁ סְלָעִים כְּדִמְחַיַיבְתָּ מִדְאוֹרַיְיתָא?​

(​

​

​

​

[FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]בעברית[/FONT][/FONT]: [FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]אֵיזֶה תִּרְצֶה יוֹתֵר[/FONT][/FONT], [FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ זֶה אוֹ חֲמִשָׁה סְלָעִים שֶׁנִתְחַיַבְתָּ בְּפִדְיוֹנוֹ[/FONT][/FONT]?)​

[FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]

האב משיב לכהן בהחזיקו בידו דמי הפדיון חמשת הסלעים ואומר לו​

​

[/FONT]​

[/FONT]:​

חָפֵץ אֲנִי לִפְדוֹת אֶת בְּנִי וְהֵילָךְ דְמֵי פִדְיוֹנוֹ כְּדִמְחַיַיבְתִּי מִדְאוֹרַיְיתָא​

​

​

​

.​

[FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]

לפני שהאב מוסר את הכסף לידו של הכהן​

​

[/FONT]​

[/FONT], [FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]האב מברך[/FONT][/FONT]:​

בָּרוּךְ אַתָּה ה​

​

​

​

' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן:​

בָּרוּךְ אַתָּה ה​

​

​

​

' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה:​

[FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]

הכהן מעביר את דמי הפדיון מעל ראש הבכור ואומר​

[/FONT]​

[/FONT]:​

זֶה תַחַת זֶה​

​

​

​

, זֶה חִילוּף זֶה, זֶה מָחוּל עַל זֶה. וְיִכָּנֵס זֶה הַבֵּן לְחַיִים לְתּוֹרָה
וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם. יְהִי רָצוֹן שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לְפִדְיוֹן כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה
וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים אָמֵן:​

[FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]

הכהן שם את ידיו על ראש הילד והוא מברכו​

​

[/FONT]​

[/FONT]:​

יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה​

​

​

​

:​

יְבָרֶכְךָ ה​

​

​

​

' וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:​

יִשָּׂא ה​

​

​

​

' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:​

[FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]

והכהן מוסיף​

​

[/FONT]​

[/FONT]:​

כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ​

​

​

​

: ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:​

[FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]

הכהן מברך על הכוס​

​

[/FONT]​

[/FONT]:​

בָּרוּךְ אַתָּה ה​

​

​

​

' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:​

[FONT=Narkisim,Italic][FONT=Narkisim,Italic]סעודת מצוה
[/FONT][/FONT]

 

[סטודנטית]

סדר הפדיון
טקס פדיון הבן נערך במסגרת סעודת המצוה, והוא חייב להיערך בשעות היום, ולא בשעות הלילה – אלא אם כן נולד התינוק ביום חמישי בשבוע ומלאו לו שלושים יום ביום השבת כעבור ארבעה שבועות. במקרה כזה נערך טקס פדיונו במוצאי שבת, וכך גם אם מלאו לו שלושים יום ביום טוב; שהרי אין עושים "עסקה" כלשהי בשבת וביום טוב, וכאן הרי פודים בכסף.<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-comfficeffice" /><o></o>
נוהגים לערוך את הפדיון בשעות אחר הצהריים, והסעודה שלאחריו נמשכת אל תוך הלילה.<o></o>
ראשית, נוטלים ידיים לסעודה, בוצעים את הפת ומברכים ברכת "המוציא". בטרם ממשיכים בסעודה – ובעצם בטרם מתחילים בה ממש – פודים את הבן.<o></o>
<o> </o>
כיצד פודים?<o></o>
האב מביא את הילד לפני הכוהן ואומר: "זה בני בכורי, והוא פטר רחם לאמו הישראלית, והקדוש ברוך הוא ציווה לפדותו, שנאמר: ופדוייו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקודש, עשרים גרה הוא. ונאמר: קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל, באדם ובבהמה לי הוא".<o></o>
שואל הכוהן את האב: "איזה תרצה יותר – את בנך ברוכך זה, או את חמשת סלעים, שנתחייבת בפדיונו?"<o></o>
משיב האב: "חפץ אני לפדות את בני, והא לך דמי פדיונו, שנתחייבתי מן התורה".<o></o>
האב מוציא את הכסף, או את שוויו, ומתכוון לתיתו לכוהן, ותוך כדי כך מברך את "ברכת פדיון הבן":<o></o>
ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן.<o></o>
ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.<o></o>
הכוהן מקבל את הפדיון, ואחר כך נותן את ידיו על ראש התינוק ומברכו: "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה" (בראשית מ"ח); יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" (במדבר ו'); "ה' שומרך, ה' צלך על יד ימינך, ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך (תהלים קכ"א); "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך" (משלי ג').<o></o>
הכוהן לוקח את כוס היין בידו ומברך: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, בורא פרי הגפן". שותים מן היין, ואחר כך ניגשים לסעודה עצמה.<o></o>
במקרה שהתינוק אינו נמצא (אם הוא עדיין בבית החולים, או אפילו בארץ אחרת), עושים את ה"פדיון" גם בלא נוכחותו. משנים רק את הפסקה הראשונה ("זה בני בכורי"...) ובמקומה אומרים: "יש לי בן בכור והוא פטר רחם" וכו'.<o></o>
<o> </o>
(מתוך הספר "יהדות הלכה למעשה" מאת מרן הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, רב העיר)<o></o>