אמשיך לחפור קצת. אני כעת בשלבי ניתוח מתקדמים.
יש לי ויכוח נוקב עם חבר קרוב, ויכוח ענייני ומרתק, אשמח מאד אם תוכלו לחוות דעתכם לכאן ולכאן.
באמצע הויכוח התערב איש מקצוע בדיון, שימו לב במיוחד לדברי המקצוען בהמשך הדיון.
להלן הציטוטים:
החבר:
העיצוב יפהפה, מרהיב, מושך את העין.
מה יש לדבר.
גם נראה שהפיתוחים משתלבים עם השטריימלך.
אבל אולי עצם הרעיון של יריד משך, זה רעיון אדיר. מי אמר לך שהמודעות? אני שואל בכנות, אם יש דרך לדעת.
אני:
אלא איך? כולם התנבאו בבת אחת?
החבר:
אני אומר, שמבחן התוצאה לא אומר כלום.
אם המודעה באמת טובה, אז גם אם לא שיחק המזל זה לא אומר, וכם להיפך.
מודעה על 2 חבילות האגיס ב100 שקל תמשוך ציבור גם אם היא תהיה כתובה בכתב יד על דף דפדפת מקווקו. וכן להיפך וכו' וד"ל.
לכן, אם אתה מאמין שהמודעה שלך טובה, אתה לא צריך לחכות לתוצאות היריד כדי להיות מרוצה.
אני:
לדעתי העניה זה כן קשור לקמפיין, כי שטריימל זה מוצר שאין דרכו להימכר ביריד, זה כמו שתעשה מכירה של זהב ביריד. כל חתיכה כזאת עולה בין אלף לשלוש אלף דולר, במחירי היריד.
ובא אגלה לך סוד? בבתי הכנסת בירושלים יש כל שבוע פתקאות, כמו שכתבת, בכתב יד על נייר דפדפת, של מכירות שטריימלך במחירים זולים וכו'. וההיפך, בנאדם נורמלי לא נוגע בדבר כזה.
וכאן, לא רק שאנשים מכובדים מאד קנו ורכשו, אלא חתנים, שתבין, חתן רגיל להשקיע חלק נכבד מהזמן שלו על רכישת שטריימל, עשרות מהם קנו ביריד. רק כוח הפרסום... (עזבו, תנו לי להתגאות, עקרב... [הייתי חייב]...) הוא שהביא את האלפים, בלי גוזמא.
נמכרו שם קרוב לחמש מאות שטריימלך, מחזור של כשני מליון שקל בשבוע אחד.
הוצאות כל הפרסום, כולל עיתונות, מודעות רחוב וכו' וכו' בבליץ ארטילרי בלי רחמים: כמאה אלף ש"ח
החבר:
זה מה שאני טוען, וביותר: אני טענתי באוזניך עוד לפני היריד שהפרסומת מעולה ומשכנעת. כל מי שראה טען שזה חזק ומדהים וכו'.
לכן, הפליא אותי למה רק התוצאות שכנעו אותך. אני מתפלא למה רק עכשיו אתה מרוצה. אם עצם המודעות החזקות כנ"ל לא הספיקו - למה התוצאה כן.
אבל עזוב שטויות. מה אתה הולך לעשות עם המאה אלך ש"ח?
אני:
אני כן הייתי לחוץ כי בפורומי המקצוענים קטלו את הפרסום ואמרו שאין לזה שום סיכוי.
אם לומר את האמת, באמת לקחתי כאן סיכון. וע"כ רק עכשיו אני מסופק.
מכל המאה אלף ברח לכיווני מעט מאד. ולא נשאר ממנו זכר חצי שעה אחרי שקיבלתיה.
החבר:
אני מקווה לפחות שאיכות השטריימלך אינה כשל פיתות
אני:
מבחינתי עכשיו שיתברר שהשטריימלך עשויים מקש ותבן, והוכנסו בתנורי פחם להשחרתו.
אני את שלי עשיתי.
החבר:
חחחחח. טוב.
למה בעצם בחרת למודעה הזו תמונות של שטריימלך ישנים ולא חדשים ויפים?
אני:
לגרות את הדמיון של הוותיקים....
הם תמיד נמשכים לישנוניות...
החבר:
או יע.
נשמע שניסית פעם לישון עם שטריימל.
אבל הכובע של האיש בתמונה מימין משכנע (אותי
יותר מכל השטריימלך שבהמשך
אני:
שמעתי שיש דיון בבד"צ כרגע להטיל עלי נידוי וחרם על שבאשמתי נכחד זן נדיר בירושלים.
הזן של האנשים החיננים עם השטריימלים הקוגעליים.
עכשיו נכנס איש מקצוע לויכוח, עם טיעונים קטלניים: תקשיבו:
מקצוען:
האחרונה טובה מכולן.
והקמפיין היה משכנע בגלל הנוכחות הבולטת שלו (-כמות הפרסום
, אפילו אם העיצוב היה גרוע יותר.
אני:
מה??
המקצוען:
לא אמרתי שהראשונות היו גרועות, אלא שהאחרונה, היתה טובה מכולן.
לא אמרתי שהראשונות לא היו טובות, אלא שאפילו אם נניח שלא היו טובות, היה כאן פרסום בעצמה ובהיקף גדולים מאוד, וזה החלק (כמעט
הכי חשוב.
ובקצרה: לא אמרתי.
אני:
עכשיו לגופו של ענין. אתה באמת סבור שאילו היו מפיצים באותה כמות מודעה כתובה בכתב יד על נייר דפדפת שאנשים היו מגיעים באותה מידה?
אתה למשל לא סבור שהגירוי המקדים העצים את כמות המשתתפים?
ואיך אתה מסביר שיריד כעין זה שהתקיים לפני כשנה, וגם פורסם, אולי לא בכמות הגדולה כ"כ נחל כשלון חרוץ עם פשיטת רגל בצידו?
אני באמת מנסה להבין, ואל תחשוש להביך אותי.
אני אישית דווקא מאד משוכנע שהתוכן עשה את העיקר. ואם תתאמץ לשאול למה? כי בין הייתר גם מכרתי ביריד, והדיבור בין האנשים כל הזמן היה: ס'פאסט נישט... אוי, זה שוקל כמו שק קארטפל... וכו', דהיינו, שאנשים קלטו את המסר וזה נחרט בליבם.
המקצוען:
דף דפדפת לא היה עושה את אותה עבודה, זה ברור.
אני לא חושב שהמודעות היו פאר היצירה. לא מבחינה גרפית ולא מבחינה קריאייטיבית. הן היו טובות, בעיני, אבל לא מעולות. (בעברית: אתה מסוגל ליותר, תפנים
.
היקף הפרסום היה עצום. ולדעתי, הוא, יותר מאשר המודעות עצמן, עשה את עיקר העבודה.
פירוש: המודעות היו טובות, אבל גם אם הן היו טובות פחות, התוצאה הייתה זהה, בגלל היקף הפרסום.
אני:
מבחינה גרפית אני מודה, ואתה צודק במאה אחוז! ומהרגע שיכולתי לשנות קו שיניתי. (לא יודע אם עקבת
.
מבחינה קריאייטיבית אני חולק עליך.
יש דרך לבדוק את הדברים?
אני באמת ובתמים רוצה לנתח את הקמפיין הזה וללמוד ממנו להבא.
המקצוען:
אם תגדיר איך אתה רואה קריאייטיבי, ומה מטרת הקריאייטיביות, תוכל פשוט לשאול אנשים סתם, שלא מכירים אותך, מה דעתך על המודעה הזו.
ובסופו של דבר, מודעה לא צריכה להיות קריאייטיבית. היא צריכה למכור. (ואת זה פרסומאים שוכחים, בד"כ
.
אני:
פה שמת אותי בדילמה לא פשוטה:
מצד אחד מדובר בהצלחה, דהיינו שהמוצר נמכר עד תומו.
מצד שני אתה אומר שזה לא אומר כלום על תוכן הפרסום, אלא על היקיפה.
מצד שלישי כאשר כתבתי לעיל שאנשים פשוט לועסים את הסלנגים של הפרסום הנוכחי, טענת שגם זה לא ראיה.
מצד רביעי, כאשר כאן הוכח שהקראייטיב כן מכר, ממה עוד אפשר לצפות.
אני ענייני מאד. (בטח שמתם לב...).
המקצוען:
אתייחס לנקודה אחת: קריאייטיב הוא יצירתיות. וקריאייטיב, כמקובל, בפרסום, בד"כ אינו מוכר אלא מפריע.
כך טוענים פרסומאים גדולים ממני.
כך שקריאייטיב ו"מוכר" הם לא בהכרח מושגים חופפים. ולזה התכוונתי.
אני:
אה, עכשיו אני מתחיל להבין, ובעצם מתחיל להתבלבל חזק:
אתה טוען ככה: מכיון שהפרסומאים הגדולים טוענים שקאייטיב מפריע למכירות, ומכיון שכאן המכירות הצליחו, על כרחך אתה למד שהקריאייטיב לא היה טוב.
הצלחתי לנתח?
עד כן ביינתיים. יש לכם דעה? שתפו אותנו, ספרו לנו, רגשו אותנו, בגלל זה אנחנו כאן בציפורי לילה ממתינים ל-כ-ם!