דילמה - עבודה בחברה מעורבת

[לילי 1]

אם אני מבינה נכון השואל הוא גבר, כן? אם כך, המצב הרבה יותר תלוי בך מאשר לאישה. כלומר- אם אתה מכיר את עצמך וחושב שתוכל לעמוד בזה, אז כמובן הנוטל עיצה מן ההזקנים וכו אבל לא הייתי שוללת בכלל. (מה שאין כן אצל אישה שמצבה שונה ופחות תלוי בה, יותר חשופה להצקות וכו)
מנסיוני:
בסביבתי כמה גברים עובדים:
1. ממש ממש לא כל מקום חרדי הוא יותר טוב ממקום חילוני! לא נעים, לא הגיוני, סותר את הערכים שלנו אבל חשוב מאוד לדעת!! מאוד מאוד חשוב!!
2. מנסיוני האישי, כמו שכתבו למעלה, בירושלים יש יחס מאוד מכבד כלפי דת וחרדים (וסליחה מפני כל החושבים אחרת). יש גם ידע והיכרות שמונע מבוכות או איסורים. יש גם אחוז גבוה מאוד של אנשים שהם שומרי מסורת++ ובהרבה מקומות עבודה גדולים תמצאו מטבח כשר וכו. כולם יודעים שלא לוחצים ידיים, מובן מאליו שאין משמרות בשבת וסיכוי גבוה שימנעו מדיבורים גסים. יכבדו את רצון העובדות שלא להגיע לימי גיבוש וכדומה. יבינו למה היא אוכלת צהריים לבד ולא במטבחון.
מה שאין כן במקומות בהם פחות מכירים וחשופים לחרדים. כל זה מניסיוני העשיר במספר מקומות עבודה מעורבים וכן ניסיונם של קרובים וידידים.
3. מאוד משנה הרקע של הבנאדם ולמה רגיל. מי שגדל בחו"ל ורגיל לסביבה מעורבת, הנסיון עבורו קטן יותר וכן להיפך. ותמיד יש נסיון, אפילו בתוך בית המדרש.

יש לי עוד מה להגיד, לטובת עבודה במקומות מעורבים אבל העיקר שאדם יהיה כנה עם עצמו ויחזור ויבדוק בכל פרק זמן (ראש חודש וכדו) אם המצב תקין

 

[אסתי3311]

אני הורדתי לא מזמן הצעת עבודה בגלל סיבה זו.
שאלנו רב והוא ממש לא המליץ לנו.

 

[y&m]

הכל תלוי בנתונים.
ותלוי באנשים.

אם יש כבוד לדת ולדרישות שלה, אם האנשים עדינים ומכובדים, לא כל חילוני מדבר בשפה זולה וגסה.
ואם יש מתחם ישיבה נפרד.
זה אפשרי בהחלט.

חובה לעמוד על כל כללי ההלכה לפרטיהם, זה רק יוצר כבוד.

ומקביל כלפיהם, לכבד. אין צורך בחברמניות ושות'.
יש הרבה כבוד למי שעומד על שלו, ולא מזלזל באחרים.

ולא לוותר על התייעצות מתמדת עם מי שמבין בנושאים, רצוי רב שמכיר אתכם בכלל ופרט.

 

[הני כגנס]

אם אני מבינה נכון השואל הוא גבר, כן? אם כך, המצב הרבה יותר תלוי בך מאשר לאישה. כלומר- אם אתה מכיר את עצמך וחושב שתוכל לעמוד בזה, אז כמובן הנוטל עיצה מן ההזקנים וכו אבל לא הייתי שוללת בכלל. (מה שאין כן אצל אישה שמצבה שונה ופחות תלוי בה, יותר חשופה להצקות וכו)

אל תאמין בעצמך עד יום מותך!!!
אפילו כהן גדול בן 80 וכו'

 

[לילי 1]

אל תאמין בעצמך עד יום מותך!!!
אפילו כהן גדול בן 80 וכו'

[

ברור
וזה נאמר גם על תלמיד חכם בבית המדרש

 

[113570]

קבלה טובה

בזכות הקבלה שלא תלך לעבוד בצורה הזו - יהיה לכם ברכה והצלחה ושפע גדול

- זה בדיוק כמו "הבטחתי ונושעתי"

 

[העתק שמש]

מצטרף בכל לב לאימרה שנאמרה מפי אחד הניקים:
"חבל על העיניים, חבל על האזניים, חבל על המוח וחבל על הלב"
חזק. וכל כך כל כך נכון. אדם נמשך אחר החברה שלו, אין מה לעשות,
והאוירה והדיבור (אפילו דיבור סתמי, או דיבור בנושאי עבודה גרידא!!) אצל אחינו החילונים (גם אצל ה"מתורבתים" וה"אינטילגנטים"...) היא כל כך - כל כך פרוצה, וחצופה, וזולה. ומגעילה !!!

נצטוינו על השתדלות,
וכמו שאם יציעו לאדם עבודה מכניסה בעזה או בשכם, יהיה לו צד ללכת ?...
הוא מצווה ללכת ? זה חלק מההשתדלות ? שמא...

גדול המחטיאו יותר מההורגו !!!
לעבוד אצל הנזכרים לעיל זה יותר גרוע מלעבוד בערים הנ"ל.
זה לא חלק מחובת ההשתדלות ! בלי שום ספק.

וכל זה גם מידיעה, גם מהיכרות, וגם מנסיון (לצערי)
ומי שאומר אחרת, אומר לו, בלי לזלזל, שברוך השם, הוא לא מכיר את המצב בפועל, ושימשיך לא להכיר, וכך ייטב לו.


וכבר אמר א' מגדולי הדור שזה אחד עיקרי מנסיון הדור האחרון...
חזקו ואמצו !!!

 

[chayasl]

הכי קל להגיד, בטח אל תלכי על זה. ואולי זה מה שבאמת צריך לעשות.
אז אני רק אגיד לך מניסיון אישי.
אני כרגע עובדת כבר שלש שנים במקום שאני החרדית היחידה. ולפני זה עבדתי 4 שנים גם כן בחברה כזאת. במקום הראשון זה היה קלי קלות. כיבדו את כל מה שעשיתי, מעצם היותי חרדית. בחיים לא דיברו גסויות לידי. וכו'. במקום הנוכחי שלי, אני לא יכולה להגיד שמזלזלים, אבל צריך להיות מאד מאד חזקה כדי להשמר שם.
אז זה תלוי בהרבה פרמטרים. יש מקומות שאסוררר לעבוד שם, ויש מקומות שאפשר.
צריך לבדוק.
בהצלחה ופרנסה ברווח

 

[שרהפכ]

נשמע לי קצת הזוי לקבל החלטה כזו ע"ס דעות פרוגיסטים שאינך מכירה אותם / את רבותיהם.
הרבנית קניבסקי ע"ה עבדה במקום חילוני ומעורב...

אני עובדת במקום חילוני ומעורב. אידיאלי זה לא . יש הלכות וכללים שחייבים לעמוד בהם וזה בהחלט יכול להפוך את זה לאפשרי.

בהצלחה.

יש הבדל מאוד מאוד גדול בין לעבוד במשרד מסודר ומכובד שרובם שם מבוגרים יותר אחרי לימודי מקצוע וכדו' כמו למשל עבודה בתכנות בחברה חילונית, מול עבודה במוקד שרות לקוחות, שיש שם בעיקר צעירים אחרי צבא שאין להם בעולמם אלא דברי זנות נוראיים.... פרוצים ברמה שעדיף לא לכתוב בפרוג.....

כדאי ללכת לשם לכמה ימים ולראות אם אפשר לשמור ברמה מינימלית לפחות על העיניים והאוזניים (והלב...)

 

[עקיבא1]

שמעתי סקר בין אברכים שנשותיהם טורחות להכניס פרנסה וכולם העידו מנסיון אין שום אשה שהלכה לעבוד במקום מעורב ולא סבלה מאיזה ירידה קלה (או חמורה).

ראה מכתב מאליהו על המדרש שמשה רבינו הסכים לתנאי של יתרו לתת בנו הראשון לע''ז, ומסביר ר' דסלר שכל מי שמכניס את עצמו לסביבה מסוימת ''עומד ומושבע'' לרדת להדרגה של אותה סביבה.

 

[נתין]

חשוב לזכור שאף אחד לא יכול להעיד על עצמו אם היתה לו ירידה, רק אחרים רואים את זה ורק כשהירידה דרסטית.

 

[שררר]

חיזקתם !!!

 

[מרגלית100]

מצטרף בכל לב לאימרה שנאמרה מפי אחד הניקים:
"חבל על העיניים, חבל על האזניים, חבל על המוח וחבל על הלב"
חזק. וכל כך כל כך נכון. אדם נמשך אחר החברה שלו, אין מה לעשות,
והאוירה והדיבור (אפילו דיבור סתמי, או דיבור בנושאי עבודה גרידא!!) אצל אחינו החילונים (גם אצל ה"מתורבתים" וה"אינטילגנטים"...) היא כל כך - כל כך פרוצה, וחצופה, וזולה. ומגעילה !!!

מצטרפת לכל מילה, ב"ה הציבור החרדי ברובו לא חשוף לכל הסגנון הזול והסלנג, נושאי הדיבור והשיחה וכד',
מהנסיון שלי שאני עובדת בבית ופעם בתקופה עלי לקיים פגישת עבודה עם המנהל, אדם נחמד, מבין את כל הניואנסים החרדים, מכבד, ושומר מאוד לא לגלוש לנושאים שאינם ראויים ועם כל זאת,
כל פעם שאני חוזרת מפגישה איתו אני מרגישה ממש בחילות והרגשת גועל מהשיחה שהתנהלה בצורה די עניינית, מכבדת, וכמובן אני לא יושבת בכלל קרוב אליו!!!