הבן לבש חגורה משופשפת נורא לכבוד שבת. אמרתי לו:"זו נראית חגורה של זקן שכבר ראה הרבה בחיים שלו. אפשר לזרוק אותה!"
"חבל", הגיב הילד,"אפשר למכור אותה למוזיאון!"
אחד הבנים נזכר בטיפוס שנתקלו בו והיה לו נזם באף. והפליט גידוף בעניין הנזם.
"חס וחלילה!" הזדעזעה הבת בת השמונה:"זה תכשיט של צדיקות!"
(בסוף התלמיד חכם שלנו אמר בשם רש"י שנזם פירושו תכשיט מהמצח המשתלשל מעל האף, וכך יושב העניין).
בת השלוש מספרת על פרשת ערוב:"ואז הסינית פתחה לכל החיות את הדלת!" (סילונית)
"חבל", הגיב הילד,"אפשר למכור אותה למוזיאון!"
אחד הבנים נזכר בטיפוס שנתקלו בו והיה לו נזם באף. והפליט גידוף בעניין הנזם.
"חס וחלילה!" הזדעזעה הבת בת השמונה:"זה תכשיט של צדיקות!"
(בסוף התלמיד חכם שלנו אמר בשם רש"י שנזם פירושו תכשיט מהמצח המשתלשל מעל האף, וכך יושב העניין).
בת השלוש מספרת על פרשת ערוב:"ואז הסינית פתחה לכל החיות את הדלת!" (סילונית)