הנושאים החמים
הנושאים החמים
אם ירצה ה' נעשה ונצליח!
שמחת תורה כבר עברה, ועוד כמה חודשים מאז...
המשכנו את החיים. מדי פעם אנו עוצרים, מעיפים מבט על מודעות "תחזירו אותם, עכשיו", מזדעזעים לרגע וממשיכים.
התרגלנו.
לראות את הכרזות ברחובות, לשמוע את המשפחות בוכות, להתרגל למציאות הכואבת ולהמשיך הלאה.
הפכנו אדישים.
כי לנו – יש חיים.
הם אולי מתים כל רגע מחדש.
כי אנחנו עסוקים בדבר הבא,
כשהם עדיין תקועים שם.
ואם לא נמהר, אולי זה יהיה לנצח.
חשבת פעם -
מה אם זאת הייתה הבת שלך?
אחיך הקטן?
אבא? סבתא?
מה אם זאת היית - את????????
בהתחלה הזדעזענו, ניסינו לחפש פתרון ולא מצאנו.
החלטנו להשאיר את זה ללומדי התורה, ולהבדיל לממשלה, לחיילים, לכל מי שההשליה גרמה לנו לחשוב שיש בידיו את הכח.
ואולי הגיע הזמן לעצור לרגע, להתנער, לקחת אחריות.
כי זה תלוי בנו.
נכון, האברכים לומדים, החיילים נלחמים, בממשלה מנסים.
אבל כל יהודי מאמין יודע –
שהמלחמה האמיתית מתרחשת דווקא בפנים.
זה תלוי בנו – להוציא אותם מהגיהינום.
זה תלוי בנו – בכח של כולנו.
בעוד שבועיים פורים...
איך נחגוג כשהם כלואים?
איך נצחק כשהם בוכים?
בעוד שבועיים - אנחנו רוצים אותם בבית!!!
מי ששינה אז גורל של עם שלם, יכול לשנות היום גורל של כמה יהודים.
מי שעשה לנו נס בשושן, יכול לתת לנו את נס פורים של ימינו...
זה רק תלוי בנו, אם ניקח אחריות, לעשות את ההשתדלות שלנו!
כי מה אם זאת היית את?
איך היית מסתכלת עליך אז, במבט מהצד, של חטופה שיושבת בכלא?
רואה אותך מסתובבת, חיה, נושמת, חופשיה.
היית רוצה שנהפוך עולמות בשביל להוציא אותך?
היית רוצה שנקרע את השמיים?
כי זה לא סתם חטופים.
זה החטופים שלנו ❤
זה תלוי בנו!
נכון, ניסינו הכל. קיבלנו קבלות, תהילים, שיר השירים. הכל.
אבל כל זה קרה מזמן. אי אז, בשלהי המלחמה, כשהתעוררנו.
אבל החיים שלנו המשיכו, והם נשארו שם. מחכים לפעולות נוספות שלנו.
יש לנו מיזם, קטן, לא רציני. לא פרקי תהילים ולא שיר השירים, לא צדקה ולא שום דבר שדורש זמן או מאמץ.
מיזם קטן, שינוי גדול.
כי אנחנו רוצים אותם בבית!
ברכות השחר את אומרת כל בוקר? רק תדאגי שתהייה שם מישהי, שתוסיף לכל ברכה שלך "אמן". זה הכל.
אמן קטן, שינוי גדול.
(ואם את עדיין לא אומרת... - 2 דקות ביום, לשבועיים סך הכל, בשביל החטופים שלנו – את מסכימה לתת?...)
וכמובן – הכי חשוב – לכוון בברכת "מתיר אסורים", מכל הלב והנשמה.
כי... מה אם זאת היית – את?...
מתחילים מיום ראשון הקרוב, ר"ח אדר-ב' (10/3) עד ליום ראשון י"ד אדר-ב', פורים (24/3).
גם אני מצטרפת למיזם - לחצי כאן
עד פורים – אנחנו מחזירים אותם הביתה!
כי אותו אחד שהפך את גורל, יהפוך גם את גורלם, לטובה.
אמן!
כל העונה אמן בכל כוחו (בכל כוונתו) פותחין לו שערי גן-עדן" (ריש-לקיש"
מהי 'אמן'? אל מלך נאמן" - אמן משורש אמונה (רבי חנינא)"
וכן: "אני מוסר נפשי" - למען אמונתי
הצטרפת?
אלופה!
עכשיו רק נשאר לך להעביר את ההודעה הלאה -
כדי שעוד יהודיות יזכו לקחת חלק, ויחד נזכה להפוך לכח תפילת רבים
שמחת תורה כבר עברה, ועוד כמה חודשים מאז...
המשכנו את החיים. מדי פעם אנו עוצרים, מעיפים מבט על מודעות "תחזירו אותם, עכשיו", מזדעזעים לרגע וממשיכים.
התרגלנו.
לראות את הכרזות ברחובות, לשמוע את המשפחות בוכות, להתרגל למציאות הכואבת ולהמשיך הלאה.
הפכנו אדישים.
כי לנו – יש חיים.
הם אולי מתים כל רגע מחדש.
כי אנחנו עסוקים בדבר הבא,
כשהם עדיין תקועים שם.
ואם לא נמהר, אולי זה יהיה לנצח.
חשבת פעם -
מה אם זאת הייתה הבת שלך?
אחיך הקטן?
אבא? סבתא?
מה אם זאת היית - את????????
בהתחלה הזדעזענו, ניסינו לחפש פתרון ולא מצאנו.
החלטנו להשאיר את זה ללומדי התורה, ולהבדיל לממשלה, לחיילים, לכל מי שההשליה גרמה לנו לחשוב שיש בידיו את הכח.
ואולי הגיע הזמן לעצור לרגע, להתנער, לקחת אחריות.
כי זה תלוי בנו.
נכון, האברכים לומדים, החיילים נלחמים, בממשלה מנסים.
אבל כל יהודי מאמין יודע –
שהמלחמה האמיתית מתרחשת דווקא בפנים.
זה תלוי בנו – להוציא אותם מהגיהינום.
זה תלוי בנו – בכח של כולנו.
בעוד שבועיים פורים...
איך נחגוג כשהם כלואים?
איך נצחק כשהם בוכים?
בעוד שבועיים - אנחנו רוצים אותם בבית!!!
מי ששינה אז גורל של עם שלם, יכול לשנות היום גורל של כמה יהודים.
מי שעשה לנו נס בשושן, יכול לתת לנו את נס פורים של ימינו...
זה רק תלוי בנו, אם ניקח אחריות, לעשות את ההשתדלות שלנו!
כי מה אם זאת היית את?
איך היית מסתכלת עליך אז, במבט מהצד, של חטופה שיושבת בכלא?
רואה אותך מסתובבת, חיה, נושמת, חופשיה.
היית רוצה שנהפוך עולמות בשביל להוציא אותך?
היית רוצה שנקרע את השמיים?
כי זה לא סתם חטופים.
זה החטופים שלנו ❤
זה תלוי בנו!
נכון, ניסינו הכל. קיבלנו קבלות, תהילים, שיר השירים. הכל.
אבל כל זה קרה מזמן. אי אז, בשלהי המלחמה, כשהתעוררנו.
אבל החיים שלנו המשיכו, והם נשארו שם. מחכים לפעולות נוספות שלנו.
יש לנו מיזם, קטן, לא רציני. לא פרקי תהילים ולא שיר השירים, לא צדקה ולא שום דבר שדורש זמן או מאמץ.
מיזם קטן, שינוי גדול.
כי אנחנו רוצים אותם בבית!
ברכות השחר את אומרת כל בוקר? רק תדאגי שתהייה שם מישהי, שתוסיף לכל ברכה שלך "אמן". זה הכל.
אמן קטן, שינוי גדול.
(ואם את עדיין לא אומרת... - 2 דקות ביום, לשבועיים סך הכל, בשביל החטופים שלנו – את מסכימה לתת?...)
וכמובן – הכי חשוב – לכוון בברכת "מתיר אסורים", מכל הלב והנשמה.
כי... מה אם זאת היית – את?...
מתחילים מיום ראשון הקרוב, ר"ח אדר-ב' (10/3) עד ליום ראשון י"ד אדר-ב', פורים (24/3).
גם אני מצטרפת למיזם - לחצי כאן
עד פורים – אנחנו מחזירים אותם הביתה!
כי אותו אחד שהפך את גורל, יהפוך גם את גורלם, לטובה.
אמן!
כל העונה אמן בכל כוחו (בכל כוונתו) פותחין לו שערי גן-עדן" (ריש-לקיש"
מהי 'אמן'? אל מלך נאמן" - אמן משורש אמונה (רבי חנינא)"
וכן: "אני מוסר נפשי" - למען אמונתי
הצטרפת?
אלופה!
עכשיו רק נשאר לך להעביר את ההודעה הלאה -
כדי שעוד יהודיות יזכו לקחת חלק, ויחד נזכה להפוך לכח תפילת רבים
