הנושאים החמים
הנושאים החמים
ב"ה
כדי להילחם באויב צריך להבין את האידיאולוגיה האסטרטגיה והטקטיקה שלו.
אסור לזלזל בכוחות של האויב, גם אם נדמה כי האויב סופג הפסדים.
גם אם נדמה כי הלחימה שלו מתבצעת על סמך חולשות, בכל זאת חשוב להבין את התפיסה של האויב כדי לדעת איך למוטט את האסטרטרגיה שהוא בנה.
חלק מהאסטרטגיה של האויב היא זלזול בחיי אדם, ה"בלתי מעורבים" שלו, הכל משרת את המטרה "הקדושה" לפגוע בישראל חלילה.
אם זו חלק מהאסטרטגיה אל לנו לחשוב שהדבר מגיע מתוך חולשה או מעיד על חולשה, אלא הדבר נובע מתוך רוע, ולכן הצגת הדברים באופן הזה תשנה את התפיסה שלנו כי הדבר מעיד על חולשת האויב.
כמו כן המלחמה של האויב מתוך מנהרות ומלחמת גרילה של מפגעים שיוצאים בקבוצות קטנות היא חלק מהדרך להחליש אותנו.
הדבר הכי דומיננטי במלחמה הוא שהאויב משתמש בכללי אנוש בסיסים כדי להילחם איתם.
אם נזעקנו בכל פעם מחדש כשהשימוש הציני של האויב זעזע אותנו, כמו מפקדות בתוך בתי חולים, יצירת מגן אנושי על ידי נשים וילדים, גניבת סיוע הומניטרי, השימוש באמבולנסים לצורך לחימתי, הרי שעלינו להכיר בדרך הפעולה של האויב.
הכרה בדרך הפעולה של האויב תחכים אותנו, כאשר לא נזלזל בכוחו, וברצונו, נוכל לדעת לאן האויב מוביל אותנו.
והוא אכן מוביל, מלחמה ארוכה מתישה בתוך השטח שלו.
אם חשבנו שאנחנו מבטלים את כוחו של האויב, ממוטטים את שלטון החמאס, עלינו לחשוב שוב.
עלינו לחשוב לפי דפוסי החשיבה שלהם, לא לפי דפוסי החשיבה שלנו.
כאשר הם טוענים שהם מנצחים הם באמת מתכוונים לזה, עלינו לבחון מהי הצלחה מבחינתם, האם אנחנו מובילים או אולי הם מובילים.
המחשבה הזאת צריכה ללוות אותנו בכל סוגי הפרמטרים, למשל, אם אותם אנשים קוראים לעצמם בשם שונה, אבל שומרים על אותם המטרות, אז הם הצליחו לתעתע בנו.
אם אותם האנשים יכולים לשקם את ההריסות, כמובן על ידי תרומות, למטרת לחימה חוזרת ולא למטרת שיקום ובניה, אם יש להם מקורות שמזינים אותם, אם יש להם מעברים, אז לא תועיל לחימה נקודתית.
פגיעה בתשתית, פגיעה בדרכי ההובלה, יכולה ליצור מציאות אחרת.
בעבר היתה דעה שחינוך מחדש עידוד השכלה ויצירת תנאים מתאימים לטיפוח האוכלוסייה יועיל.
אולם התבדינו, מסתבר כי המטרה העיקרית, קרי האידיאולוגיה של שנאת ישראל, לא תוכל להוות תחליף לשאיפה של העולם הישר.
עלינו ליצור בעזרת ה', מציאות חדשה, שכוללת שליטה מלאה של ישראל על השטח, מניעת דרכי התחמשות דרך צירים, ובעיקר הבנה שגוף טרור אינו יכול להתקיים.
מלחמת ההתשה צריכה להסתיים, המושגים של מגן אנושי, צריכים להתהפך.
המשמעות היא שאם כל מה שיש לך הוא רק מגן אנושי אז הרי שאתה לא תהיה קיים והמגן האנושי הוא זה שיתקיים.
מי שמבין את עומק העניין יבין שהמגן האנושי הוא הבסיס של העניין, האידיאולוגיה שמובילה את האסטרטגיה שבאה לידי ביטוי בכל המהלכים הטקטיים של האויב.
ברגע שפירקת את המגן האנושי האויב חשוף, אין לו הגנה אחרת, ואין לו מלחמה אחרת.
זהו יסוד חשוב מעין כמותו, ודי לחכימא ברמיזא.
כדי להילחם באויב צריך להבין את האידיאולוגיה האסטרטגיה והטקטיקה שלו.
אסור לזלזל בכוחות של האויב, גם אם נדמה כי האויב סופג הפסדים.
גם אם נדמה כי הלחימה שלו מתבצעת על סמך חולשות, בכל זאת חשוב להבין את התפיסה של האויב כדי לדעת איך למוטט את האסטרטרגיה שהוא בנה.
חלק מהאסטרטגיה של האויב היא זלזול בחיי אדם, ה"בלתי מעורבים" שלו, הכל משרת את המטרה "הקדושה" לפגוע בישראל חלילה.
אם זו חלק מהאסטרטגיה אל לנו לחשוב שהדבר מגיע מתוך חולשה או מעיד על חולשה, אלא הדבר נובע מתוך רוע, ולכן הצגת הדברים באופן הזה תשנה את התפיסה שלנו כי הדבר מעיד על חולשת האויב.
כמו כן המלחמה של האויב מתוך מנהרות ומלחמת גרילה של מפגעים שיוצאים בקבוצות קטנות היא חלק מהדרך להחליש אותנו.
הדבר הכי דומיננטי במלחמה הוא שהאויב משתמש בכללי אנוש בסיסים כדי להילחם איתם.
אם נזעקנו בכל פעם מחדש כשהשימוש הציני של האויב זעזע אותנו, כמו מפקדות בתוך בתי חולים, יצירת מגן אנושי על ידי נשים וילדים, גניבת סיוע הומניטרי, השימוש באמבולנסים לצורך לחימתי, הרי שעלינו להכיר בדרך הפעולה של האויב.
הכרה בדרך הפעולה של האויב תחכים אותנו, כאשר לא נזלזל בכוחו, וברצונו, נוכל לדעת לאן האויב מוביל אותנו.
והוא אכן מוביל, מלחמה ארוכה מתישה בתוך השטח שלו.
אם חשבנו שאנחנו מבטלים את כוחו של האויב, ממוטטים את שלטון החמאס, עלינו לחשוב שוב.
עלינו לחשוב לפי דפוסי החשיבה שלהם, לא לפי דפוסי החשיבה שלנו.
כאשר הם טוענים שהם מנצחים הם באמת מתכוונים לזה, עלינו לבחון מהי הצלחה מבחינתם, האם אנחנו מובילים או אולי הם מובילים.
המחשבה הזאת צריכה ללוות אותנו בכל סוגי הפרמטרים, למשל, אם אותם אנשים קוראים לעצמם בשם שונה, אבל שומרים על אותם המטרות, אז הם הצליחו לתעתע בנו.
אם אותם האנשים יכולים לשקם את ההריסות, כמובן על ידי תרומות, למטרת לחימה חוזרת ולא למטרת שיקום ובניה, אם יש להם מקורות שמזינים אותם, אם יש להם מעברים, אז לא תועיל לחימה נקודתית.
פגיעה בתשתית, פגיעה בדרכי ההובלה, יכולה ליצור מציאות אחרת.
בעבר היתה דעה שחינוך מחדש עידוד השכלה ויצירת תנאים מתאימים לטיפוח האוכלוסייה יועיל.
אולם התבדינו, מסתבר כי המטרה העיקרית, קרי האידיאולוגיה של שנאת ישראל, לא תוכל להוות תחליף לשאיפה של העולם הישר.
עלינו ליצור בעזרת ה', מציאות חדשה, שכוללת שליטה מלאה של ישראל על השטח, מניעת דרכי התחמשות דרך צירים, ובעיקר הבנה שגוף טרור אינו יכול להתקיים.
מלחמת ההתשה צריכה להסתיים, המושגים של מגן אנושי, צריכים להתהפך.
המשמעות היא שאם כל מה שיש לך הוא רק מגן אנושי אז הרי שאתה לא תהיה קיים והמגן האנושי הוא זה שיתקיים.
מי שמבין את עומק העניין יבין שהמגן האנושי הוא הבסיס של העניין, האידיאולוגיה שמובילה את האסטרטגיה שבאה לידי ביטוי בכל המהלכים הטקטיים של האויב.
ברגע שפירקת את המגן האנושי האויב חשוף, אין לו הגנה אחרת, ואין לו מלחמה אחרת.
זהו יסוד חשוב מעין כמותו, ודי לחכימא ברמיזא.
