Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
לאחר שהאשכול הקודם מיצה את עצמו, החליט בוריס על הקמת אשכול חדש עבור ג'ורג' קזאחי.
לטקס קביעת המזוזה הוזמן הרבי מקורצוויל שליט"א, אך עקב תאונה קשה של נהגו האישי בוקי מזורי, לא יכל הרב להגיע.
תחת זאת הגיע השכן מהבניין ממול, הדביק את המזוזה עם סלוטייפ (לא היה לו מספריים, לצולניק, אז בוריס נשך את הסלוטייפ, והכתר שלו כמעט נפל מהשן, באסה), והפציינטים המשיכו להגיע.
בוריס מבקש להדגיש שכל החומרים העולים כאן מוגנים בזכויות יוצרים, וכו וכו'.
אפשר להגיב גם באישי.
סיפור אחד עשר מאת קליניקה טיפולית בשיטת מילצ'אייב!! בהגשת ג'ורג' הקזאחי!
הוא נכנס בהליכה מסודרת, כולו מפיץ סביבו בועה בלתי נראית של מתינות ויישוב הדעת.
הוא לחץ את ידי:
נעים מאוד, אני יצחק.
הוא התיישב בצורה מכובדת על הכורסה, ואני נכנסתי ל'מוֹד' של יחס וי אי פי. הרגשתי עליו שהוא האיש שצריך לקבל יחס וי אי פי.
חיככתי ידיים במכובדות מעושה, והצגתי את עצמי:
אני ג'ורג', מטפל רגשי מקצועי ואמין. מה מביא אותך אליי?
אני תמיד מזכיר לעצמי שיש אנשים שיש להם באמת בעיות בנפש שלהם. אנשים כאלו נפגעים מכל דבר. במיוחד הם מתרסקים נפשית כאשר הם מגיעים למטפל רגשי, ועוד לפני שהם פותחים פה, מטפל כבר שואל: איך אני יכול לעזור?
הם נהרסים מהשאלה התמימה הזו! הם חושבים:
למה הוא חושב שאני צריך עזרה? אני לא צריך עזרה בכלל, באתי אליך רק בשביל לשמוע עצות לחיים.
אין בעיה, אמרתי בקול שקט ומהורהר של מטפל מקצועי איכותי ויקר:
שלום מר יצחק. נעים מאוד. איך אני יכול לעזור לך?
יצחק הרים בעדינות אצבע אחת, לאות שהוא חושב מחשבות עמוקות. מהרהר עמוקות.
חיכיתי בסבלנות 4 - 3 שניות, ונעתי באי נוחות על כיסא שלי.
אמרתי:
מה הבעיה, יצחק. איך אני יכול לעזור לך?
הוא הזדקף מעט בכורסא, ואני ראיתי שהוא קיבל החלטה, חיובית, בונה, מקדמת.
הוא אמר:
שמי יצחק וידס. אני עוסק לפרנסתי בעימוד. מעמד ספרים מהטובים בארץ, אם יורשה לי. הוא חייך לעצמו בהערכה עצמית מעצבנת, והמשיך:
בשנים האחרונות היו לי עיסוקים שונים במקצת, אינני יודע איך וכיצד התגלגלתי אליהם, אבל התוצאה היא ששקעתי בשיקום של כמה צעירים מוכשרים מ'מרכז מוסאיוף'. וברוך השם הצלחת- - -
עצרתי אותו, הרמתי יד שלי באדנותיות קזאחית אופיינית. רציתי לשאול אותו סדרת שאלות. להתחיל לחטט לו בחיים, לחפש איפה יש פצעים, ואם כן איך הכי טוב לפתוח אותם ככה שיכאיב לו הכי הרבה, כפי שלמדתי בשיטת מילצ'אייב.
- - - הוא לא נתן לי לדבר, בכלל. הוא פשוט המשיך בשלו, הצ'יזמאייעק.
הוא המשיך כאילו ג'ורג' לא פצה פה שלו בכלל:
ברוך השם הצלחתי מאוד לקדם אותם. בעידודי ובהכוונתי הם עזבו את 'מרכז מוסאיוף' וחלקם נכנסו לישיבות חרדיות טובות וקלאסיות. בזכותם הבנתי שיש לי נפש של מטפל רגשי מעולה, ולמדתי הרבה קורסים בתחום.
הצלחתי לקדם בחסדי ה' יתברך את כל הבחורים, אבל עם אחד מהם, חזי צייט, פשוט לא הצלחתי.
ועליו אני רוצה לספר לך.
כעסתי בפנים מאוד. מי אתה בכלל שתפריע למטפל רגשי להתקדם איך שהוא חושב שצריך להתקדם?? בשביל מה באת למטפל רגשי, להשמיע או להשמיע?
אבל שתקתי, אפילו לעצמי אין לי הסבר ברור למה. אולי אני נחיתי קצת ומפחד אנשים חכמים.
מטופל חסר בושה וכבוד המשיך לדבר:
...חזי צייט קיבל ממני הרבה, ללא ספק. שוחחתי איתו לא מעט על הילדות ההרוסה שלו באחת מערי הפריפריה, על הקיוסק שבו הוא עבד ונוצל בצורה מחפירה, על השנים הקשות שהוא העביר בצבא, מחציתן בכלא הצבאי, לסירוגין. על השנים המדוכאות אחר כך, על כל המרמור הרב והתסכולים שהוא רווה בשפע.
לאט לאט עזרתי לו לפלס דרך בתוך ערימת הגרוטאות הזו שהייתה חייו, סייעתי לו - - -
לא הצלחתי להתאפק. יש גבול לכוח סבל של מטפל רגשי!
דפקתי חזק על השולחן, כוסיות קטנות של וודקה זזו לפחות סנטימטר שלם.
צעקתי:
אתה מגיע למטפל רגשי מהטובים בארץ, אתה לא מקשיב לשאלות שלו, אתה חושב שאתה קובע את סדר היום??
יצחק התעלם ממני במלכותיות מרשימה, הוא שוב הניף את ידו ואני שוב מצאתי את עצמי...
שותק!
כמו דג!
מה קורה לי??
אני חושש אצטרך לחפש לי מטפל טוב לנפש שלי, אני מרגיש חלקים של נפש שלי זזים ומתחילים להתפרק. אני רגיל כולם מקשיבים דברים חכמים יש לי להגיד, קשה לי להיות בשקט ולתת למטופלים מקום להתבטא.
הרגשתי כמה אומים וברגים בנפש שלי מתחילים להשתחרר, וכמה גומיות נקרעו. חשבתי שיוצא לי עשן שחור מהאוזן הימנית, ובזה הרגע מתפתחות אצלי בעיות נפשיות חדשות שיהרסו לי כל חלקה טובה בנפש מדהימה וטובה שלי.
לעסתי חזק את השפתיים שלי, נשמתי לאט, לקחתי אוויר, והנפש שלי חזרה להיות תקינה.
המשכתי להקשיב בפרצוף של מתעניין כרוני.
...אבל מה, חזי צייט לא התקדם. למרות כל העזרה שהושטתי לו, הוא לא הצליח להגיע לשום מקום.
מאוד מאוד כאב לי.
פתאום יצחק קם ונענע לי את הכתפיים בלי שום התראה, קפאתי בהלם!
הוא המשיך לדבר אליי תוך כדי:
אני בטוח שדווקא אתה, ג'ורג' המומחה, יכול להבין את האכזבה שחשתי.
כל כך ניסיתי, קיוויתי, התפללתי בשבילו, השקעתי בשבילו זמן וכשרון.
אבל הוא לא היה מוכן להיכנס לישיבה נורמלית. למען האמת, הוא לא הסכים להיכנס לשום ישיבה, בכלל.
התקשרתי לכמה רבנים שאני בקשר איתם, התחייבתי לקחת עליו אחריות, אבל הוא סירב לחלוטין להיכנס.
אמרתי לו: חזיק'ה, חזיק'ה היקר והצדיק. אני בטוח שעוד תהיה רב גדול.
לא עזר לי כלום.
נסעתי לכותל - הוא עדיין נענע לי את הכתפיים, שיעזוב אותם כבר!!!! - והתפללתי עליו שניים וחצי ספרי תהילים. דמעתי לפני השכינה הקדושה:
חזי בן נעימה שפרירה, להצלחה ברוחניות.
ועדיין, חזי לא הסכים להיכנס לשום ישיבה.
ישבתי איתו שבוע שעבר פגישה ארוכה, ניסיתי כל טריק שלמדתי, לא עזר לי כלום, הוא התקפד ולא קיבל ממני כלום.
פתאום פציינט עזב את הכתפיים שלי, ומשך לי בשתי אוזניי:
ג'ורג', למה אתה לא מגיב??
למה אתה לא נותן עצות חכמות?
למה אתה לא מראה אכפתיות?
שתקתי מוכה אימה. קודם כתפיים שלי, עכשיו אוזניים, מה יקרה הלאה?
איפה בוריס?
למה אף אחד לא מגיע להציל אותי??
מלמלתי חלושות:
יצחק, אני ממש מבקש, רחמנות. אנא, אנא. תעזוב אותי, בבקשה.
יצחק פלט אוויר באיטיות, עזב בבת אחת את אוזניי המאדימות, התרחק, נסוג לאחור.
בגלל שראיתי שמילים שלי משפיעות סוף סוף גם על פציינט מוזר כל כך, אמרתי מהר מהר ובקול שקט, אולי אפילו - אני מתבייש להודות - גם מפוחד:
יצחק, מה באמת קרה כאן?
מה אתה רוצה ממני, מה אני יכול לעזור?
וּוּוּוּ!
סוף סוף, יצחק הראה אות חיים אמיתי, סוף סוף! גרייעפ.
הוא התלבט לרגע, ראיתי את העווית עוברת לו במצח. מילצ'אייב תמיד היה אומר: אם מישהו מתלבט זהו סימן לכך שיש פה מישהו.
הוא השעין את ידיו על השולחן, התכופף קדימה לכיווני, ונעץ באפי אצבע חסרת בושה.
הוא אמר:
ג'ורג', תודה רבה שהקשבת לי.
תן לי להסביר לך.
לא באתי הנה לבקש עצות, או פתרונות. כי אם הייתי רוצה כאלו, בוודאי שלא הייתי פונה אליך.
למען האמת, אתה האיש האחרון בעולם שהייתי פונה אליו לייעוץ.
במחשבה נוספת, אתה האיש האחרון בעולם שהייתי פונה אליו, בכל עניין.
לא העזתי לשאול, בטחון עצמי שלי נעלם כמו גשר שער הברזל שתכנן ניקולאי וקרס ביום ההשקה.
אבל קליינט רע לב, ניחש את השאלה שלי, וענה מעצמו:
באתי אליך כדי להוכיח לעצמי שלמרות שנכשלתי, עדיין כדאי שאמשיך לעסוק בתחום הייעוץ הרגשי.
כי אם לא - השוק יתמלא בנוכלים שתויים כמוך.
אמר - ויצא.
מנוול!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חריין, חילבה, אנה קרניבה, יאבוענס, יאצמעח גרויס, שטיקעלע שטויף.
שתישרף רוסיה, מוות לפוטין, חיז'מאייעס,
גרייעט, דרייפס,
מוות לערבים, לדרוזים, לבוכרים, לאוקראינים, לעזתים,
מוות לכולם,
צ'ימאעסצ'אצ'סקו!!!!!!
לטקס קביעת המזוזה הוזמן הרבי מקורצוויל שליט"א, אך עקב תאונה קשה של נהגו האישי בוקי מזורי, לא יכל הרב להגיע.
תחת זאת הגיע השכן מהבניין ממול, הדביק את המזוזה עם סלוטייפ (לא היה לו מספריים, לצולניק, אז בוריס נשך את הסלוטייפ, והכתר שלו כמעט נפל מהשן, באסה), והפציינטים המשיכו להגיע.
בוריס מבקש להדגיש שכל החומרים העולים כאן מוגנים בזכויות יוצרים, וכו וכו'.
אפשר להגיב גם באישי.
סיפור אחד עשר מאת קליניקה טיפולית בשיטת מילצ'אייב!! בהגשת ג'ורג' הקזאחי!
הוא נכנס בהליכה מסודרת, כולו מפיץ סביבו בועה בלתי נראית של מתינות ויישוב הדעת.
הוא לחץ את ידי:
נעים מאוד, אני יצחק.
הוא התיישב בצורה מכובדת על הכורסה, ואני נכנסתי ל'מוֹד' של יחס וי אי פי. הרגשתי עליו שהוא האיש שצריך לקבל יחס וי אי פי.
חיככתי ידיים במכובדות מעושה, והצגתי את עצמי:
אני ג'ורג', מטפל רגשי מקצועי ואמין. מה מביא אותך אליי?
אני תמיד מזכיר לעצמי שיש אנשים שיש להם באמת בעיות בנפש שלהם. אנשים כאלו נפגעים מכל דבר. במיוחד הם מתרסקים נפשית כאשר הם מגיעים למטפל רגשי, ועוד לפני שהם פותחים פה, מטפל כבר שואל: איך אני יכול לעזור?
הם נהרסים מהשאלה התמימה הזו! הם חושבים:
למה הוא חושב שאני צריך עזרה? אני לא צריך עזרה בכלל, באתי אליך רק בשביל לשמוע עצות לחיים.
אין בעיה, אמרתי בקול שקט ומהורהר של מטפל מקצועי איכותי ויקר:
שלום מר יצחק. נעים מאוד. איך אני יכול לעזור לך?
יצחק הרים בעדינות אצבע אחת, לאות שהוא חושב מחשבות עמוקות. מהרהר עמוקות.
חיכיתי בסבלנות 4 - 3 שניות, ונעתי באי נוחות על כיסא שלי.
אמרתי:
מה הבעיה, יצחק. איך אני יכול לעזור לך?
הוא הזדקף מעט בכורסא, ואני ראיתי שהוא קיבל החלטה, חיובית, בונה, מקדמת.
הוא אמר:
שמי יצחק וידס. אני עוסק לפרנסתי בעימוד. מעמד ספרים מהטובים בארץ, אם יורשה לי. הוא חייך לעצמו בהערכה עצמית מעצבנת, והמשיך:
בשנים האחרונות היו לי עיסוקים שונים במקצת, אינני יודע איך וכיצד התגלגלתי אליהם, אבל התוצאה היא ששקעתי בשיקום של כמה צעירים מוכשרים מ'מרכז מוסאיוף'. וברוך השם הצלחת- - -
עצרתי אותו, הרמתי יד שלי באדנותיות קזאחית אופיינית. רציתי לשאול אותו סדרת שאלות. להתחיל לחטט לו בחיים, לחפש איפה יש פצעים, ואם כן איך הכי טוב לפתוח אותם ככה שיכאיב לו הכי הרבה, כפי שלמדתי בשיטת מילצ'אייב.
- - - הוא לא נתן לי לדבר, בכלל. הוא פשוט המשיך בשלו, הצ'יזמאייעק.
הוא המשיך כאילו ג'ורג' לא פצה פה שלו בכלל:
ברוך השם הצלחתי מאוד לקדם אותם. בעידודי ובהכוונתי הם עזבו את 'מרכז מוסאיוף' וחלקם נכנסו לישיבות חרדיות טובות וקלאסיות. בזכותם הבנתי שיש לי נפש של מטפל רגשי מעולה, ולמדתי הרבה קורסים בתחום.
הצלחתי לקדם בחסדי ה' יתברך את כל הבחורים, אבל עם אחד מהם, חזי צייט, פשוט לא הצלחתי.
ועליו אני רוצה לספר לך.
כעסתי בפנים מאוד. מי אתה בכלל שתפריע למטפל רגשי להתקדם איך שהוא חושב שצריך להתקדם?? בשביל מה באת למטפל רגשי, להשמיע או להשמיע?
אבל שתקתי, אפילו לעצמי אין לי הסבר ברור למה. אולי אני נחיתי קצת ומפחד אנשים חכמים.
מטופל חסר בושה וכבוד המשיך לדבר:
...חזי צייט קיבל ממני הרבה, ללא ספק. שוחחתי איתו לא מעט על הילדות ההרוסה שלו באחת מערי הפריפריה, על הקיוסק שבו הוא עבד ונוצל בצורה מחפירה, על השנים הקשות שהוא העביר בצבא, מחציתן בכלא הצבאי, לסירוגין. על השנים המדוכאות אחר כך, על כל המרמור הרב והתסכולים שהוא רווה בשפע.
לאט לאט עזרתי לו לפלס דרך בתוך ערימת הגרוטאות הזו שהייתה חייו, סייעתי לו - - -
לא הצלחתי להתאפק. יש גבול לכוח סבל של מטפל רגשי!
דפקתי חזק על השולחן, כוסיות קטנות של וודקה זזו לפחות סנטימטר שלם.
צעקתי:
אתה מגיע למטפל רגשי מהטובים בארץ, אתה לא מקשיב לשאלות שלו, אתה חושב שאתה קובע את סדר היום??
יצחק התעלם ממני במלכותיות מרשימה, הוא שוב הניף את ידו ואני שוב מצאתי את עצמי...
שותק!
כמו דג!
מה קורה לי??
אני חושש אצטרך לחפש לי מטפל טוב לנפש שלי, אני מרגיש חלקים של נפש שלי זזים ומתחילים להתפרק. אני רגיל כולם מקשיבים דברים חכמים יש לי להגיד, קשה לי להיות בשקט ולתת למטופלים מקום להתבטא.
הרגשתי כמה אומים וברגים בנפש שלי מתחילים להשתחרר, וכמה גומיות נקרעו. חשבתי שיוצא לי עשן שחור מהאוזן הימנית, ובזה הרגע מתפתחות אצלי בעיות נפשיות חדשות שיהרסו לי כל חלקה טובה בנפש מדהימה וטובה שלי.
לעסתי חזק את השפתיים שלי, נשמתי לאט, לקחתי אוויר, והנפש שלי חזרה להיות תקינה.
המשכתי להקשיב בפרצוף של מתעניין כרוני.
...אבל מה, חזי צייט לא התקדם. למרות כל העזרה שהושטתי לו, הוא לא הצליח להגיע לשום מקום.
מאוד מאוד כאב לי.
פתאום יצחק קם ונענע לי את הכתפיים בלי שום התראה, קפאתי בהלם!
הוא המשיך לדבר אליי תוך כדי:
אני בטוח שדווקא אתה, ג'ורג' המומחה, יכול להבין את האכזבה שחשתי.
כל כך ניסיתי, קיוויתי, התפללתי בשבילו, השקעתי בשבילו זמן וכשרון.
אבל הוא לא היה מוכן להיכנס לישיבה נורמלית. למען האמת, הוא לא הסכים להיכנס לשום ישיבה, בכלל.
התקשרתי לכמה רבנים שאני בקשר איתם, התחייבתי לקחת עליו אחריות, אבל הוא סירב לחלוטין להיכנס.
אמרתי לו: חזיק'ה, חזיק'ה היקר והצדיק. אני בטוח שעוד תהיה רב גדול.
לא עזר לי כלום.
נסעתי לכותל - הוא עדיין נענע לי את הכתפיים, שיעזוב אותם כבר!!!! - והתפללתי עליו שניים וחצי ספרי תהילים. דמעתי לפני השכינה הקדושה:
חזי בן נעימה שפרירה, להצלחה ברוחניות.
ועדיין, חזי לא הסכים להיכנס לשום ישיבה.
ישבתי איתו שבוע שעבר פגישה ארוכה, ניסיתי כל טריק שלמדתי, לא עזר לי כלום, הוא התקפד ולא קיבל ממני כלום.
פתאום פציינט עזב את הכתפיים שלי, ומשך לי בשתי אוזניי:
ג'ורג', למה אתה לא מגיב??
למה אתה לא נותן עצות חכמות?
למה אתה לא מראה אכפתיות?
שתקתי מוכה אימה. קודם כתפיים שלי, עכשיו אוזניים, מה יקרה הלאה?
איפה בוריס?
למה אף אחד לא מגיע להציל אותי??
מלמלתי חלושות:
יצחק, אני ממש מבקש, רחמנות. אנא, אנא. תעזוב אותי, בבקשה.
יצחק פלט אוויר באיטיות, עזב בבת אחת את אוזניי המאדימות, התרחק, נסוג לאחור.
בגלל שראיתי שמילים שלי משפיעות סוף סוף גם על פציינט מוזר כל כך, אמרתי מהר מהר ובקול שקט, אולי אפילו - אני מתבייש להודות - גם מפוחד:
יצחק, מה באמת קרה כאן?
מה אתה רוצה ממני, מה אני יכול לעזור?
וּוּוּוּ!
סוף סוף, יצחק הראה אות חיים אמיתי, סוף סוף! גרייעפ.
הוא התלבט לרגע, ראיתי את העווית עוברת לו במצח. מילצ'אייב תמיד היה אומר: אם מישהו מתלבט זהו סימן לכך שיש פה מישהו.
הוא השעין את ידיו על השולחן, התכופף קדימה לכיווני, ונעץ באפי אצבע חסרת בושה.
הוא אמר:
ג'ורג', תודה רבה שהקשבת לי.
תן לי להסביר לך.
לא באתי הנה לבקש עצות, או פתרונות. כי אם הייתי רוצה כאלו, בוודאי שלא הייתי פונה אליך.
למען האמת, אתה האיש האחרון בעולם שהייתי פונה אליו לייעוץ.
במחשבה נוספת, אתה האיש האחרון בעולם שהייתי פונה אליו, בכל עניין.
לא העזתי לשאול, בטחון עצמי שלי נעלם כמו גשר שער הברזל שתכנן ניקולאי וקרס ביום ההשקה.
אבל קליינט רע לב, ניחש את השאלה שלי, וענה מעצמו:
באתי אליך כדי להוכיח לעצמי שלמרות שנכשלתי, עדיין כדאי שאמשיך לעסוק בתחום הייעוץ הרגשי.
כי אם לא - השוק יתמלא בנוכלים שתויים כמוך.
אמר - ויצא.
מנוול!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חריין, חילבה, אנה קרניבה, יאבוענס, יאצמעח גרויס, שטיקעלע שטויף.
שתישרף רוסיה, מוות לפוטין, חיז'מאייעס,
גרייעט, דרייפס,
מוות לערבים, לדרוזים, לבוכרים, לאוקראינים, לעזתים,
מוות לכולם,
צ'ימאעסצ'אצ'סקו!!!!!!