גבינה משולשת

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
גבינה מותכת מוכרים היום בגביעים, בטעמים. אבל במקרר הגדול של 'יש', למעלה מאחור, יש עיגולים מקרטון עם עיטורים ירוקים של טנא נוגה.

בתוכם יש משולשים עם חוט אדום ונייר כסף. כן. כזה שסבתא היתה שמה ליד הסלט בארוחת בוקר כשהייתי ישן אצלה.

סבתא היתה לבד מאז שסבא נפטר, והייתי הולך לישון אצלה.

היא היתה פורשת סדין מכותנה קשה, ומעליה פרינה עבה, בלי תפרים. באמצע הלילה הייתי מוצא את הנוצות בורחות למטה ואני נשאר עם הציפוי העבה והסדין שסבתא קיבלה לנדוניה וראשי התיבות של הכלה רקומים בפינה.

ובאמצע הלילה הייתי מתעורר ובודק שסבתא נושמת, הרגליים על שמיכת צמר מקופלת שתהיה זרימה לדם, מביט לראות שיש תזוזה ונרגע. מנסה לסחוב את השמיכה העבה, ונרדם. וסבתא, כשהיא היתה קמה, אוהוהו היא היתה עוטפת אותי חזרה, מכף רגל ועד ראש. ולוחשת לילה טוב.

בבוקר אחרי שבחדשות של שש הקריין היה מכריז שמע ישראל, סבתא היתה מעמידה אותי על המיטה,
ליד השידה הגדולה של השמיכות שמעל מפת התחרה הרקומה שעליה, היה צדף גדול ובתוכו החביאו כל מיני כפתורים לשימוש חוזר. לשידה לא היתה ידית רק מפתח נחושת שראשו היה מתקפל ואיתו היו פותחים את הדלת הרחבה השוכבת של השידה.

היא היתה מעמידה אותי על המזרן הקשה, העבה, מכניסה לי שרוול ועוד אחד, ומכפתרת כפתור אחר כפתור לזרז אותי לבית תלמודי, אפילו שהייתי כבר גדול.

ובהול היו מונחים על השולחן צלחת חומה-צהובה מזכוכית, כזו שרואים דרכה. וכוס של קפה חם, מדויק, בדיוק כמו זה של אתמול. וליד הסלט היתה פרוסה שלי מקמח לבן ושלה מקמח מלא והייתי מתבונן איך היא עוטפת איתה את הסלט אל המזלג. ומשם אל הפה.


וליד הסלט, על השוליים השטוחים של הצלחת הצהובה חומה, היתה גבינה משולשת. כן, כזו של טנא נוגה, שיש במקרר של 'יש' למעלה מאחור, עם נייר מוכסף וחוט אדום שיהיה נוח לקלף. קיבלנו אחד כל בוקר, אחד לי ואחד לה, והשאר חיכה למחר במקרר של אמקור שהיה בסלון.
 
נערך לאחרונה ב:

yonatanr

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
בהחלט מעורר תחושה נוסטלגית.
אבל אין ספק, הקטע היה יכול להיות הרבה יותר מוצלח אם היו בו יותר התרחשויות ופחות תיאורים.
וגם את התיאורים, מומלץ לשים בהקשר של ההתרחשויות, לא של 'גלישות' שמרגישות קצת לא קשורות.
אבל במקרר הגדול של 'יש', למעלה מאחור, יש עיגולים מקרטון עם עיטורים ירוקים של טנא נוגה.

בתוכם יש משולשים עם חוט אדום ונייר כסף. כן. כזה שסבתא היתה שמה ליד הסלט בארוחת בוקר כשהייתי ישן אצלה.

סבתא היתה לבד מאז שסבא נפטר, והייתי הולך לישון אצלה.
המעבר הפתאומי מהמשולשים לסבתא, שהייתי הולך לישון אצלה, מרגיש קצת מלאכותי.
היא היתה פורשת סדין מכותנה קשה, ומעליה פרינה עבה, בלי תפרים.
'פרינה' זו מילה תקנית בעברית? ידוע לי ש'פערענע' זו 'כסת' באידיש, אבל במקרה כזה, צריך להניח מרכאות, ובסוגריים להסביר את הפירוש.
באמצע הלילה הייתי מוצא את הנוצות בורחות למטה
הייתי מציע 'הייתי מוצא שכל הנוצות ברחו למטה'.
נראה לי שמספיק 'אוהו' אחד, לא?
סבתא היתה מעמידה אותי על המיטה, ליד השידה הגדולה של השמיכות שמעל מפת התחרה הרקומה שעליה, היה צדף גדול ובתוכו החביאו כל מיני כפתורים לשימוש חוזר. לשידה לא היתה ידית רק מפתח נחושת שראשו היה מתקפל ואיתו היו פותחים את הדלת הרחבה השוכבת של השידה.

היא היתה מעמידה אותי על המזרן הקשה, העבה, מכניסה לי שרוול ועוד אחד, ומכפתרת כפתור אחר כפתור לזרז אותי לבית תלמודי, אפילו שהייתי כבר גדול.
הקטע הזה ממש משונה. הילד נשלח לשמור על הסבתא, והוא אף די גדול כדי להשגיח על נשימותיה, והסבתא מלבישה אותו, ועוד על המיטה?
ובכלל, הקטע על הצדף הגדול לא מתקשר לשום דבר.
וליד הסלט היתה פרוסה שלי מקמח לבן ושלה מקמח מלא והייתי מתבונן איך היא עוטפת איתה את הסלט אל המזלג. ומשם אל הפה.
לעניות דעתי הקטע צריך עריכה מחדש.
 

Natan Galant

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
תודה
חלק מההערות אני מקבל, על חלק אני חשב שזה הקונספט של תיאורי הנוסטלגיה.
אולי בהמשך אשחזזר את הקטע ואעלה שוב.
אל תשחזר ואל תיגע. הוא מלא קסם טהור
 

Natan Galant

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אבל אין ספק, הקטע היה יכול להיות הרבה יותר מוצלח אם היו בו יותר התרחשויות ופחות תיאורים.
וגם את התיאורים, מומלץ לשים בהקשר של ההתרחשויות, לא של 'גלישות' שמרגישות קצת לא קשורות.
לא מסכימה עם זה. זה חלק מהכתיבה הנוסטלגית הזאת.
נראה לי שמספיק 'אוהו' אחד, לא?
זה לא עניין של סגנון?
הקטע הזה ממש משונה. הילד נשלח לשמור על הסבתא, והוא אף די גדול כדי להשגיח על נשימותיה, והסבתא מלבישה אותו, ועוד על המיטה?
לכן כתב:
אפילו שהייתי כבר גדול.
הייתי מנסה לפרשן את זה שקודם כל סבתא זו סבתא והיא לעולם תמשיך לדאוג.
דבר שני, אולי היה לה קשה עם זה שצריך לדאוג לה אז היא הכריחה את עצמה להחזיר?
 

פסיק

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
מצטרף לקודמיי השוללים עריכה מחדש. זה הסגנון.
כתוב יפה ומעניין.
התיאורים משובחים. חשתי את עצמי שם.
תן לנו עוד חומר מהסוג הזה.
 
למעלה