עזרה בעיירה קטנה הרחק

[tova68]

למשהו יש את השיר הזה? (לא שירת נשים)
תודה רבה!

 

[~נעמי~]

תעשי חיפוש בפורום זה היה פה בטוח.

 

[tova68]

לא מצאתי

תעשי חיפוש בפורום זה היה פה בטוח.

 

[~נעמי~]

בחיפוש מהיר מצאתי את המילים
אחת הגירסאות:

בעיירה קטנה הרחק
בבית קט הנר דולק.
הבית קט וגן סביבו
התינוקות משחקים בו.
בנים בגיל ובראש גלוי
בנות בנות שיער זהוב
ושם ביניהם מציצות
שתי עיניים שחורות.

שתי עיניים מלאות חן
נער קט אך לא רונן.
לחיים צנומות
ופאות מסולסלות
בלילה קר לכאן הובא
עטוף חבוק באהבה.
אם אוהבת אז בכתה
ואמרה מילות פרידה:

מעתה בני הקט
זה ביתך לעולמי עד
הבאתיך פה לכפר
כי מצבנו רע ומר
השתתף במשחקים
ושמע בקול מבוגרים
ישמרך האלוקים
כי יצילך פה בין גויים.

והילד אז בבכי
אמר אותך ארצה אמי.
בזרועותיה הוא רעד:
אל תשאיריני פה בדד.
אז האם אותו לקחה
וכמו בבית אותו ליטפה,
שכב בשקט בני הקט
והילד אז נרדם.

גשם רוח סערה
נשמעים בערבוביה
וביניהם קול אם נשמע
המתחננת על ילדה.
שמע ה' נא את קולי
ורחם נא על ילדי
כי ביד גויים גופו
תנצל נא נשמתו.

בחיפוש גוגל יש על אותה מנגינה שיר שכתב הרב דב קוק:

שיר מרגש שכתב הרב דב קוק על גבורה יהודית בשואה

בעיירה קטנה הרחק, הקימו הצוררים חומה הדק,בטלו מאיתנו את כל המצוות, הערימו עלינו המון צרות,בואו ונשמע על אם יהודית, שידעה כל כך בקדושה להחליט,המון דמעות נשפוך...

www.youtube.com

בעיירה קטנה הרחק, הקימו הצוררים חומה הדק,
בטלו מאיתנו את כל המצוות,
הערימו עלינו המון צרות,
בואו ונשמע על אם יהודית,
שידעה כל כך בקדושה להחליט,
המון דמעות נשפוך לה',
שבזכותם עלינו ירחם,
הגרמנים הרשעים נתנו פקודה,
שאסור לאם להוליד את בנה,
שנאת ישראל בליבם בוערה,
אמרו לכו ונכחידם במדורה,
הגיע זמנו בחודש התשיעי,
ובעל כורחה יצא בנה לחופשי,
תינוק נפלא קדושה על פניו,
עתיד הוא ודאי להיות בכוהניו,
בערבות הנגב, איש צדיק היה,
לה' עלה ונדם הלב,
את ציצית הבגד רוח תלטף,
בערבות הנגב,
תינוק צדיק נפל,
לה' עלה ונדם הלב,
את פאות החן רוח תלטף,

בואו ונחזור לאם היהודיה,
יודעת היטב את הצפוי לבנה,
בזרועותיה הוא רעד,
רק היום הרי נולד,
מי יודע כמה דקות ישאר בעולם,
אולי לא נותרו לו אפילו אותם,
אבל החשוב יותר מכל,
איך יסתלק אל מקורו העליון,
פונה האם אל הגרמני הרשע,
מבקשת ממנו להקל המלאכה,
במקום שתטרח אתה להרוג אותי,
תן לי אני לעשות זאת בעצמי,
בשמחה אכזרית מושיט לה החרב,
והיא חוטפתה ממנו במרץ,
מוציאה את בנה במשנה מרץ,
ולעיני כל את מילתו היא כורתת,

את הסוף איני רוצה לספר,
הרי הוא צף בלי שום הסתר,
אבל זאת ברצוני להדגיש,
שאין כאן סוף אלא תכלית,
תכלית תחילת הדרך לגן-עדן,
במקום צדיקים וצדקניות של ימי קדם,
מצורפת היא לשישים מלאכות,
בזכותם עתיד המשיח להתגלות,

גשם רוח סערה,
משמשים בערבוביה,
וביניהם קוראת משמה,
המתחננת על בנה,
שמע ה' נא את קולי,
ורחם נא על בני,
כי ביד גויים גופו, תנצל נא נשמתו:

 

[tova68]

בחיפוש מהיר מצאתי את המילים
אחת הגירסאות:

בעיירה קטנה הרחק
בבית קט הנר דולק.
הבית קט וגן סביבו
התינוקות משחקים בו.
בנים בגיל ובראש גלוי
בנות בנות שיער זהוב
ושם ביניהם מציצות
שתי עיניים שחורות.

שתי עיניים מלאות חן
נער קט אך לא רונן.
לחיים צנומות
ופאות מסולסלות
בלילה קר לכאן הובא
עטוף חבוק באהבה.
אם אוהבת אז בכתה
ואמרה מילות פרידה:

מעתה בני הקט
זה ביתך לעולמי עד
הבאתיך פה לכפר
כי מצבנו רע ומר
השתתף במשחקים
ושמע בקול מבוגרים
ישמרך האלוקים
כי יצילך פה בין גויים.

והילד אז בבכי
אמר אותך ארצה אמי.
בזרועותיה הוא רעד:
אל תשאיריני פה בדד.
אז האם אותו לקחה
וכמו בבית אותו ליטפה,
שכב בשקט בני הקט
והילד אז נרדם.

גשם רוח סערה
נשמעים בערבוביה
וביניהם קול אם נשמע
המתחננת על ילדה.
שמע ה' נא את קולי
ורחם נא על ילדי
כי ביד גויים גופו
תנצל נא נשמתו.

בחיפוש גוגל יש על אותה מנגינה שיר שכתב הרב דב קוק:

שיר מרגש שכתב הרב דב קוק על גבורה יהודית בשואה

בעיירה קטנה הרחק, הקימו הצוררים חומה הדק,בטלו מאיתנו את כל המצוות, הערימו עלינו המון צרות,בואו ונשמע על אם יהודית, שידעה כל כך בקדושה להחליט,המון דמעות נשפוך...

www.youtube.com

בעיירה קטנה הרחק, הקימו הצוררים חומה הדק,
בטלו מאיתנו את כל המצוות,
הערימו עלינו המון צרות,
בואו ונשמע על אם יהודית,
שידעה כל כך בקדושה להחליט,
המון דמעות נשפוך לה',
שבזכותם עלינו ירחם,
הגרמנים הרשעים נתנו פקודה,
שאסור לאם להוליד את בנה,
שנאת ישראל בליבם בוערה,
אמרו לכו ונכחידם במדורה,
הגיע זמנו בחודש התשיעי,
ובעל כורחה יצא בנה לחופשי,
תינוק נפלא קדושה על פניו,
עתיד הוא ודאי להיות בכוהניו,
בערבות הנגב, איש צדיק היה,
לה' עלה ונדם הלב,
את ציצית הבגד רוח תלטף,
בערבות הנגב,
תינוק צדיק נפל,
לה' עלה ונדם הלב,
את פאות החן רוח תלטף,

בואו ונחזור לאם היהודיה,
יודעת היטב את הצפוי לבנה,
בזרועותיה הוא רעד,
רק היום הרי נולד,
מי יודע כמה דקות ישאר בעולם,
אולי לא נותרו לו אפילו אותם,
אבל החשוב יותר מכל,
איך יסתלק אל מקורו העליון,
פונה האם אל הגרמני הרשע,
מבקשת ממנו להקל המלאכה,
במקום שתטרח אתה להרוג אותי,
תן לי אני לעשות זאת בעצמי,
בשמחה אכזרית מושיט לה החרב,
והיא חוטפתה ממנו במרץ,
מוציאה את בנה במשנה מרץ,
ולעיני כל את מילתו היא כורתת,

את הסוף איני רוצה לספר,
הרי הוא צף בלי שום הסתר,
אבל זאת ברצוני להדגיש,
שאין כאן סוף אלא תכלית,
תכלית תחילת הדרך לגן-עדן,
במקום צדיקים וצדקניות של ימי קדם,
מצורפת היא לשישים מלאכות,
בזכותם עתיד המשיח להתגלות,

גשם רוח סערה,
משמשים בערבוביה,
וביניהם קוראת משמה,
המתחננת על בנה,
שמע ה' נא את קולי,
ורחם נא על בני,
כי ביד גויים גופו, תנצל נא נשמתו:

תודה רבה!
אבל את המילים יש לי. אני מחפשת שיר ששרו את המנגינה ביחד עם המילים.

 

[~נעמי~]

תודה רבה!
אבל את המילים יש לי. אני מחפשת שיר ששרו את המנגינה ביחד עם המילים.

זה מה שמצאתי. הרב קוק בקישור שר את המנגינה והמילים שחיבר

 

[ברכת הגשם]

וואוו.. החזרת אותי עשרות שנים אחורה
למדנו את השיר בשיעור זימרה בכיתה ב' בבית יעקב בירושלים..
כמה מתאים לתקופה..