ביקשו לפרסם: סקר בנושא אפלייה בתחום ההייטק. נשמח אם תוכלו לפנות שתי דקות מזמנכם.

[רפ]

https://docs.google.com/forms/d/e/1...J5TGlro-7KhopdhlJNNN49uQ/viewform?usp=sf_link

 

[Mark 1]

לחקור את הנושא הזה רק מצד אחד של המטבע - זה מגוחך.

לומר שאנשים שוים פחות בגלל הסולם ערכים שלהם - נכון חלקית, ז"א: נכון שהבית והילדים חשובים להם לא פחות ואף יותר מהעבודה, לגבי הרמה לימודית, לדעתי זה עניין של כשרון כי בסופו של יום אי אפשר ללמוד את כל התחומים וצריך לחקור לבד, אז מי שיש לו את הבסיס ומוכשר בזה, זה מספיק.

הצד השני של המטבע הוא היושר, ערך הזמן, מוסר עבודה ונאמנות,אם יש את הדברים הבאים שאני מונה - זה באחוזים נמוכים מאד מאד של האוכלוסיה: סרטים ארוכים בעבודה, התמכרות לחדשות או שליחת וואטצאפים כל היום וכו' וכו'
אז למעשה- בלי כל הדברים שמבזבזים יום עבודה שמניתי לעיל - גם אם יטענו שהן עובדות יותר לאט ובוא נגיד שבתאוריה כל דבר לוקח להן פי שתיים זמן - עדיין התפוקה יצאה שווה בשווה....

 

[קולמוס פלסטיק]

אם מעוניינים בתוצאות אשמח להעלות

 

[קולמוס פלסטיק]

https://docs.google.com/forms/d/19Y...ipGW1XDu3H3ZQ/edit?no_redirect=true#responses
ממשיכים לענות כל הזמן. אז זה נכון לעכשיו...

 

[בתוכנית-מרחב אונליין]

ברור שיש אפליה. יש בכך ספק?

 

[קולמוס פלסטיק]

האזיני למהדורה המרכזית בקול חי של לפני יומיים...

 

[בתוכנית-מרחב אונליין]

מה אומרים שם?

 

[s976]

תודה על השיתוף.
למה אין שם שאלה אם הנשאל הוא זכר או נקבה?
תמוה מאוד שהדירוג של השכר נגמר ב9,000 ש"ח.
אלו שמסיימים קורסים של תכנות (אני מדבר על תכנות ממש, לא על בדיקת תוכנה ולא על וורדפרס וכדומה) ומקבלים הדרכה איך להגיש מועמדות, אומרים להם שלא יבקשו פחות מ15,000, ולהיות מוכן שיורידו אותו ל12,000. פחות מזה, זה אומר שמדובר בעובד דפוק, ולא ייקחו אותו בכלל.

לעצם העניין, האם יש אפליה - ברור שיש.
הסיבות העיקריות, נראה לי הן שתיים:
א. חרדים מוכנים לעבוד בשביל שכר נמוך יותר. כי 6,000 ש"ח זה יותר ממשכורת של גננת, וכן יותר ממה שאברך מקבל בכולל. אז זה בהחלט בא בחשבון מבחינת המועסק.
ב. בין החרדים יש אחוז קצת יותר גבוה של כאלה שנוטים להיות חפיפניקים וחאפרים, וזאת משום שלא למדו בצורה מסודרת מדעים מדויקים (ובהרבה מקרים גם לא למדו אנגלית). ועכשיו קדימה, תתקפו אותי.

 

[בתוכנית-מרחב אונליין]

מחילה,
אבל טענה ב מתאימה לכל הציבורים.
ממש לא מסכימה! לדעתי זה להיפך.

 

[חגי פאהן]

לעצם העניין, האם יש אפליה - ברור שיש.
הסיבות העיקריות, נראה לי הן שתיים:
א. חרדים מוכנים לעבוד בשביל שכר נמוך יותר. כי 6,000 ש"ח זה יותר ממשכורת של גננת, וכן יותר ממה שאברך מקבל בכולל. אז זה בהחלט בא בחשבון מבחינת המועסק.
ב. בין החרדים יש אחוז קצת יותר גבוה של כאלה שנוטים להיות חפיפניקים וחאפרים, וזאת משום שלא למדו בצורה מסודרת מדעים מדויקים (ובהרבה מקרים גם לא למדו אנגלית). ועכשיו קדימה, תתקפו אותי.

לענ"ד עיקר כלישנא קמא. במגזר הכללי יש פחות חפיפניקים?!

 

[רייזי בירנבוים]

מענין מאד!

 

[רפ]

א. חרדים מוכנים לעבוד בשביל שכר נמוך יותר. כי 6,000 ש"ח זה יותר ממשכורת של גננת, וכן יותר ממה שאברך מקבל בכולל. אז זה בהחלט בא בחשבון מבחינת המועסק.
ב. בין החרדים יש אחוז קצת יותר גבוה של כאלה שנוטים להיות חפיפניקים וחאפרים, וזאת משום שלא למדו בצורה מסודרת מדעים מדויקים (ובהרבה מקרים גם לא למדו אנגלית). ועכשיו קדימה, תתקפו אותי.

שתי הטענות שהעלית מתייחסות לשאלה למה חרדים מקבלים שכר נמוך יותר.
אבל שאלה כזאת בעצם אומרת שאם במקום עבודה אחד יעבדו חרדים ולא חרדים, החרדים יקבלו פחות מהאחרים. זה לא נכון.
אני חושבת שהאפליה הזאת קשורה יותר למעסיקים מאשר למועסקים.

 

[obyektiv]

קל מאד לבדוק.
ולגלות שיש סופר מגה אפליה

 

[Carter's]

חרדים מוכנים לעבוד בשביל שכר נמוך יותר. כי 6,000 ש"ח זה יותר ממשכורת של גננת, וכן יותר ממה שאברך מקבל בכולל. אז זה בהחלט בא בחשבון מבחינת המועסק.

נכון מאוד ועצוב מאוד!

אני מכירה מקום עבודה גדול של תכנות באזור המרכז שגייס עובדים ללא ניסיון.
עם הראיונות, המנהל פתאום קלט שהוא שואל מועמדת חרדית מה הציפיות שכר שלה, אז אין לה מה לענות או שמבחינתה שכר מינימום זה גם בסדר ושיש לו ביד כוח עבודה זול.
הוא התחיל לגייס חרדיות בשכר נמוך מאוד.
עם הזמן, הוא החליט שהוא מקצה מעתה ואילך סכום של 5-6 אלף לעבודה של 9 שעות ביום ומי שרוצה ברוך הבא, ומי הגיע לעבודה? כמובן חרדיות.

תבינו שמדובר במקום עבודה כללי, 9 שעות ביום, כך שאין פה את התירוץ של מקום עבודה המיוחד לחרדיות שמזמין שכר נמוך.

אז מי אשם? ברור שיש פה אפליה מצד המעסיק, אבל חבל שבנות חרדיות לימדו אותו את השיטה.

 

[Mark 1]

אז מי אשם?

מקום עבודה המיוחד לחרדיות שמזמין שכר נמוך.

גורם לכך ש:

מבחינתה שכר מינימום זה גם בסדר

תביני את המועמדת - זה המושגים שהיא מכירה - מה רצית שהיא תגיד?
מבחינתה למה לא - במקום שהיא התראיינה אתמול זה היה ככה ובמקום שהיא תתראיין מחר זה יהיה ככה ...

וזה גלגל - כי במקום עבודה הבא יקבלו שכר גבוה יותר - כמובן ביחס למקום העבודה הראשון.

אבל - למרות שאני ממש נסערת מכל הנושא הזה, יש משהו שבאמת קשה לחסרות נסיון להתקבל לעבודה, אני מדברת רק על השכר בשלב הראשון, צריך לקחת בחשבון שזה כמו סטאז' ולמרות שבמקום העבודה הראשון שלי סבלתי כהוגן - עדיין זה בור ששתיתי ממנו מים, כי באמת קשה לבוגרות סמינר למצוא עבודה.

 

[קולמוס פלסטיק]

אז מה באמת עושים? איך מוצאים עבודה אחרי גמר הלימודים?

 

[Carter's]

גורם לכך ש:


תביני את המועמדת - זה המושגים שהיא מכירה - מה רצית שהיא תגיד?
מבחינתה למה לא - במקום שהיא התראיינה אתמול זה היה ככה ובמקום שהיא תתראיין מחר זה יהיה ככה ...

וזה גלגל - כי במקום עבודה הבא יקבלו שכר גבוה יותר - כמובן ביחס למקום העבודה הראשון.

אבל - למרות שאני ממש נסערת מכל הנושא הזה, יש משהו שבאמת קשה לחסרות נסיון להתקבל לעבודה, אני מדברת רק על השכר בשלב הראשון, צריך לקחת בחשבון שזה כמו סטאז' ולמרות שבמקום העבודה הראשון שלי סבלתי כהוגן - עדיין זה בור ששתיתי ממנו מים, כי באמת קשה לבוגרות סמינר למצוא עבודה.

מבינה אותה מצוין, גם אני הייתי במקום הזה לפני כמה שנים
והתחלתי לעבוד בשכר מעט גבוה ממינימום. (אבל במקום עבודה חרדי)

האבסורד בסיפור שסיפרתי היה שבנות עבדו במקום עבודה כללי כשאנשים לצידם מרויחים פי כמה וכמה.
זה לא שכך היה מקובל במקום העבודה.

מה שכן מפריע לי בכל הסיפור הזה, שאנחנו מאפשרים את הניצול,
כל מועמד חילוני לא היה מסתכל על משרה עם שכר כל כך נמוך ואצלינו רצים לזה,
(ואני לא מתכוונת רק לעבודה ללא ניסיון, גם עם ניסיון, בנות יגשו למשרות עם שכר נמוך מהמקובל בשוק)
העניין הוא שאם משהי אחת תוריד בגלל התנאים יהיו מאות אחרות שיסכימו.

לדעתי הפתרון היחיד שיכול לעבוד, זה שיתאגדו שאף אחת לא ניגשת למשרות מתחת לסכום מסוים,
וזה צריך להיות מגובה באיזו סמכות תורנית או אני לא יודעת מה,
כדי שלא תבוא החכמה התורנית ותסכים לכל תנאי, העיקר שתהיה לה עבודה.
(כבר היו דברים מעולם, בקבוצה של בנות חרדיות שעובדות בצפון בשלוחה של רפא"ל ובהקמת הקבוצה היו נציגים שקבעו תנאים שמתחתם לא ניגשים ובסופו של דבר הן קיבלו תנאים סבירים בהחלט)

 

[DigiTali]

כתבה מהיום על אפליית נשים חרדיות
https://www.themarker.com/technatio...ry_hp&utm_source=Mako&utm_campaign=TM_Article


ולמי שאין גישה:
5,100 שקל בחודש: חלום ההיי־טק של הנשים החרדיות נהפך לניצול
אלפי נשים חרדיות שעברו הכשרה למקצועות התכנות נאלצות להסתפק במשכורות מינימום בחברות כוח אדם ■ הסיבה: סביבת העבודה ה"כשרה" שלה הן נדרשות מאפשרת לחברות להציע תנאים פחותים ■ בכיר חרדי בהיי־טק: "מדובר בתעשיית ניצול"

רפאלה גויכמן
17.04.2018 06:07

לפני כשבוע נבחרה רחלי גנות, מנכ"לית חברת רייצ'יפ, להדליק משואה ביום העצמאות הקרוב — כאות הוקרה על תרומתה לשילוב חרדיות בתעשיית ההיי־טק. ואולם במקום ברכות, גררה ההכרזה גל של תגובות זועמות.

המגמה של שילוב נשים חרדיות בתעשיית ההיי־טק צברה תאוצה בעשור האחרון, אבל בשנים האחרונות נשמעת ביקורת רבה על כך שחברות היי־טק המספקות בעיקר שירותי פיתוח ובדיקות תוכנה — מעסיקות נשים חרדיות בתנאים של עובדות קבלן. הביקורת היא על כך שהחברות מנצלות נשים חרדיות שלא מכירות את תנאי ההעסקה בשוק, ומשלמות להן משכורות בסיס ותנאי העסקה מינימליים. בין החברות שספגו ביקורת בשל כך נמנות רייצ'יפ ומטריקס גלובל. האחרונה, העוסקת בעיקר בפיתוח תוכנה, נחשבת לגדולה ביותר בתעשייה בישראל, ומעסיקה כ–900 נשים חרדיות.
רוב הנשים החרדיות שנכנסות לעולם ההיי־טק צועדות במסלול הכשרה הכולל לימודי הנדסאות: לאחר סיום לימודי החובה בגיל 18, הן ממשיכות לשנתיים נוספות של לימודי הנדסאות מחשבים בסמינר. בתום ההכשרה, יש להן שתי אפשרויות — לנסות להתקבל לחברת היי־טק חילונית שמציעה תנאים טובים, או לבחור באחת מחברות ההיי־טק שמיועדות לנשים חרדיות, כמו רייצ'יפ, מטריקס גלובל, טריבייס ואחרות. חברות אלה מציעות תנאים אופטימליים לאישה החרדית — קרבה לערים שבהן יש ריכוז גדול של חרדים, תנאי העסקה המתאימים לאמהות (90% משרה ועבודה בשעות 7:00–15:00, הסעות לעבודה וסביבת עבודה של נשים בלבד).

אולם החיסרון העיקרי, כפי שמעידות נשים חרדיות רבות, הוא משכורת מינימום והיעדר כמעט מוחלט של אפשרויות קידום.

"עבדתי בפיתוח תוכנה לסיטיבנק בפרויקט מיקור חוץ שקיבלה מטריקס גלובל בסניף במודיעין עילית עד לפני שנתיים, והרווחתי 4,100 שקל בחודש. עבדתי חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות בכל יום, בעיקר בעבודה שחורה שמטריקס קיבלה מחברות שלא רצו לפתח את התוכנה בעצמן", מספרת נ' ומעידה על מצבן של הנדסאיות חרדיות שמסיימות סמינר, ורובן מגיעות לעבוד באותן חברות כוח אדם. "אחרי שנתיים הגעתי למשכורת של 5,100 שקל. כל חרדית שנכנסת למטריקס אומרת 'תודה', כי רובנו אחרי הסמינר לא יודעות מספיק — ושם מאפשרים לנו לצבור ניסיון. היום אני עובדת בחברה אחרת, אחרי שצברתי ניסיון, ואני משתכרת ב–20 אלף שקל בחודש."אפשר להגיד שהם מנצלים אותנו, אבל אף אחד חוץ ממטריקס לא ייקח בחורה שיצאה עכשיו מסמינר. מבחינתי, לעבור לתל אביב ולחפש עבודה זה לא אופציה — ואין לי דרך אחרת".
למרות החסרונות של העסקתה, נ' מדגישה: "בשנתיים שעבדתי שם אמנם קיבלתי שכר מינימום, אבל היום יש לי עבודה טובה וניסיון — ובסוף זה היה צעד חכם ללכת לשם. אני לא מתעקשת כמו אחרות שאומרות 'לא רוצה שינצלו אותי'. גם נשים שיוצאות מהחברות האלה מבקשות שכר נמוך — הן אמנם משפרות משמעותית את השכר, אבל לא משתכרות כפי שמקובל לתת בחוץ, כי הן לא מכירות".

רק 1% מכוח העבודה בהיי־טק הישראלי

במרבית המשפחות בחברה החרדית, הגברים מקדישים את זמנם ללימוד תורה במסגרות שונות, ואינם יוצאים לשוק העבודה — כתוצאה מכך, נטל הפרנסה נופל על הנשים. בנוסף להיותן המפרנסות העיקריות במרבית משקי הבית, גם עבודות הבית והטיפול במשפחה מקשים עליהן לעבוד במשרה מלאה.

עם זאת, בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה בחברה החרדית, ועל פי נתונים שפירסם באחרונה בנק ישראל, שיעור התעסוקה בחברה החרדית כולה נמצא במגמת עלייה — כאשר אצל הנשים מדובר בעלייה חדה.

ב–2008 הוגש לוועדת העבודה והרווחה דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שכלל נתונים והמלצות כיצד לעודד נשים חרדיות לצאת לשוק העבודה ובכך לצמצם את שיעורי העוני הגבוהים בחברה החרדית. היעדים שנקבעו במסמך ל–2020 היו שיעור תעסוקה של 63% בקרב הנשים החרדיות. ואולם בפועל קרה דבר מדהים, וכבר ב–2017 שיעור החרדיות שנמצאות בשוק העבודה הוא 73.7%.
אלא שלמרות העלייה החדה, לפי נתוני חברת סטארט־אפ ניישן סנטרל, נשים חרדיות מהוות רק 1% מכוח העבודה בתעשיית ההיי־טק בישראל. בשנה שעברה סיימו כ–600 חרדיות את לימודי התכנות בסמינרים, מתוך 7,500 תלמידות בכלל המקצועות, ובמקביל, לומדות כיום כ–700 חרדיות לתואר ראשון במדעי המחשב.

ברשות לחדשנות מסבירים כי מספר הלומדים מדעי המחשב ומספר העובדים בתחום התוכנה לא עלה כבר עשור ולמרות ריבוי המשרות בתעשיית ההיי־טק והשכר הגבוה — קיים מחסור של כעשרת אלפים עובדים בענף.

קטר ההיי־טק הישראלי היה אמור לאסוף אליו גם את הנשים החרדיות שמסיימות בכל שנה את הסמינרים המקצועיים, לפחות לאחר שהמדינה הגדירה את שילובן בהיי־טק כיעד. השנה למשל, החלו ללמוד לימודי תוכנה בסמינרים כ–900 נשים חרדיות שיקבלו בתום שנתיים תואר הנדסאי.

"הסמינרים גדלים — ומדובר בפוטנציאל גבוה, ואחד מהפתרונות למחסור בכוח אדם בהיי־טק", אומר בכיר חרדי בתעשיית ההיי־טק. "אבל זוהי תעשיית ניצול. מדובר בהסללה של נשים על ידי אותן חברות כוח אדם, כי זאת האופציה הכי טובה עבורן — מקום 'כשר' עם סעיף הפרדה".

למטריקס גלובל יש משרדים באזורים שבהם ריכוזים גדולים של אוכלוסייה חרדית, כמו מודיעין עילית, באר שבע, ירושלים, חיפה בית שמש ותל אביב. באופן דומה, גם חברת רייצ'יפ של גנות, פרשה את משרדיה בבני ברק וחיפה ועורכת פעילות גם בירושלים. גנות היא מייסדת ומנכ"לית ריצ'ייפ, שמייצרת שבבים ומספקת שירותי פיתוח חומרה ותוכנה, פיתוח אפליקציות מובייל ו־ווב, בדיקת תוכנה ועוד.
"בזמן שההיי־טק הישראלי סובל ממחסור חמור של כוח אדם מיומן, הוא מפספס מאגר בעל איכות ופוטנציאל גדול — הנשים החרדיות", טוען אוהד רייפן, סמנכ"ל אסטרטגיה בסטארט־אפ ניישן סנטרל. "הן מנותבות בעיקר לעבודות בפריפריה של ההיי־טק, עם המשכורות הנמוכות והיכן שאין מחסור בהון אנושי כמו בבדיקת תוכנה — במקום שינתבו אותן לעבודות פיתוח מאתגרות ולאן שיש מחסור מורגש באנשים איכותיים. הנשים החרדיות מפוספסות בהיי־טק בגלל הפערים בין החברה החילונית לחרדית. אנחנו מנסים לגשר על הפערים האלה ולהעניק להיי־טק גישה למאגר הנשים החרדיות האיכותיות".

"ללא כרטיסי הכניסה של העולם החילוני"

אחת הנשים שמנסות לשנות את המצב שנוצר מנסה היא יעל ראבד, מהנדסת תוכנה חרדית מפתח תקוה, שסיימה מסלול של לימודי הנדסאות בסמינר. אבל בשונה מנשים חרדיות רבות, לאחר ביקור בכמה חברות כוח אדם להיי־טק בתום הלימודים החליטה לנסות את מזלה בחברת היי־טק שמאפשרת תנאים שוויוניים כמו בשאר השוק. בשנתיים האחרונות מנהלת ראבד את קהילת "חרדיות בהיי־טק" ברשת החברתית לינקדין — קבוצה שסגורה רק לנשים חרדיות ופועלת באופן עצמאי במטרה לעזור לנשים חרדיות לקבל מידע לגבי תנאי העסקה והכשרות, ואף לסייע במציאת עבודה בחברות היי־טק חילוניות.

"אני עובדת קשה כדי לאתר עוד נשים חרדיות ולהזמין אותן לקבוצה. הנשים שם עוזרות אחת לשנייה למצוא עבודה, כי אם מישהי מצאה עבודה עם תנאים טובים — היא יכולה לעזור לאחרות", מספרת ראבד. "אפילו פנו אלי ממקום העבודה שלי, לאחר שראו שאני מספקת את הסחורה וביקשו שאכניס לעבודה עוד נשים. אני כבר חמש שנים מתכנתת בסאפיינס ומשתכרת כפול מהרבה חברות שלי. הרגשתי על גג העולם כשהתחלתי לעבוד כאן. קיבלתי סיכוי שווה, וזה כואב לי שלא לכולן זה קורה. חרדיות הן משאב אנושי ששקוף להמון אנשים, ולא לכל מקום הן יכולות להתאים, אבל בהמון חברות הן יכולות להיות פתרון מעולה".

לדברי ראבד, לינקדאין היא הפלטפורמה התקשורתית העיקרית של ציבור הנשים החרדיות, כי מדובר בפלטפורמה ניטרלית ומקצועית. "אין לי פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם ויוטיוב. יש לי אינטרנט מסונן בבית ובעבודה - ולכל הרשתות שלי אני מתחברת רק בעבודה. בבית אני עם הילדים".

בלי גברים, אינטרנט מסונן ושעות אחרות"
לדברי ימית נפתלי, כלכלנית במכון ירושלים למחקרי מדיניות, הפספוס נובע לא רק מהפערים החברתיים אלא גם מחוסר השקעה נכון של המדינה בניסיון לסייע ליותר נשים חרדיות להשתלב במסגרות שלא ינצלו אותן. "מהמחקר שערכנו עולה שכ–70% מהתקציבים של המדינה מושקעים במאמצים לשלב גברים חרדים בשוק התעסוקה. יש פה שוב פספסוס — כי הנשים החרדיות כבר נמצאות שם. הן משתתפות בשוק התעסוקה באחוזים יותר גבוהים, אבל הבעיה היא שמתייחסים אליהן כסוג ב'. רובן עוסקות בתחומי הוראה ועזר ברפואה, ויועסקו בתנאי שכר נמוכים וללא אופק בעבודה".

מסלולי ההכשרה שאליהן פונות החרדיות הם גם אחד הגורמים לרמת ההשתכרות הנמוכה, לדברי נפתלי. "בהיי־טק יש הכשרות — בוטקמפים, תוכניות מיוחדות של מכללות ומסגרות של הכשרה מהירה. אבל לנשים חרדיות יש חסמים תרבותיים, הן רוצות לעבוד קרוב לבית, בשעות אחרות, הן יוצאות לעבודה כדי לפרנס ולא מעניין אותן קידום כי זה דורש יותר שעות. מכשירים אותן למקצועות הבסיסיים יותר של עולם ההיי־טק ולכאלה שרמת השכר בהן נמוכה. המדינה אינה מנסה לשפר את מעמדן של הנשים החרדיות שכבר נמצאות בשוק העבודה", אומרת נפתלי.

לדבריה, "חייבים להנגיש אותן לכל סוגי התעסוקה, שלא ייגשו רק דרך חברות כוח אדם, אלא בהעסקה ישירה דרך חברות גדולות — ובכך לשפר את תנאי העסקה שלהן. יש נטייה למדינה ללכת לפינות קשות — הניסיון לשלב יותר גברים חרדים בשוק התעסוקה הוא מאבק בין תרבויות. זה לפעול מול זרם גדול, כשבעצם הנשים כבר שם. אם הן יגיעו יותר לתעשיית ההיי־טק שאינה מנצלת אותן, רמת השכר תעלה — גם איכות החיים שלהן תעלה, הפריון יגדל והתרומה למשק תגדל".

אדם מירון, מנכ"ל חברת QSM המספקת פתרונות תוכנה עבור מגזר הבנקאות והפיננסים, מעסיק בכל תפקידי הניהול והפיתוח של החברה רק נשים חרדיות, ומסביר שגילה אוכלוסייה איכותית ונאמנה מאוד. "יש כמה תנאים טכניים מיוחדים שחייבים להתקיים — בלי גברים, עם אינטרנט מסונן, בשעות אחרות, דיבור נקי, שמירה על כשרות, דלת פתוחה בישיבות — אבל זה שווה את התמורה. אנחנו משלמים להן משכורות שוק כמו לכל מפתח, עם התאמה לשעות שלהן. אם בהיי־טק עובדים 10–12 שעות ביום, הן עובדות שבע שעות — ומשלמים להן את חלקן באופן יחסי. המתכנתות כאן מרוויחות בממוצע 15 אלף שקל בחודש או יותר. ראש צוות אצלנו מקבלת מכונית, והשאיפה היא שכל החמש יקבלו מכונית, אבל לחלקן עדיין אין רישיון נהיגה.

"אני והיו"ר הגברים היחידים בחברה — והיתר נשים חרדיות. סמנכ"לית הפיתוח שלנו היא חרדית שעבדה בעבר באמדוקס, ובפרויקט הגדול הראשון שלנו היא הציעה לגייס עוד ארבע מפתחות חרדיות — ומכאן החברה המשיכה לגדול. יש פחות מפתחות ממפתחים, ובחברות היי־טק יש רוב גברי, אז צריך לבנות סביבה שתוכל להכיל אותן ולתת להן את התנאים הנכונים. הן לומדות ברצינות רבה ומשקיעות בצורה שחילונים לא משקיעים, משום שאלה שמקבלות ציון גבוה — זה עוזר לקבל שידוך טוב יותר".

מרחלי גנות, מנכ"לית רייצ'יפ, נמסר בתגובה: "הטענות המובעות בכתבה אינן נכונות. הנדסאיות ומהנדסות חרדיות מתפרנסות מצוין, ואם זה לא היה רווחי עבורן — הן לא היו לומדות במסלולים האלה. העובדות ברייצ'יפ עוסקות בפיתוח פרויקטים מאתגרים, צוברות ניסיון מעולה והן מאוד מבוקשות בחוץ. אם השכר לא היה טוב, נשים לא היו נוהרות לחברה שלנו כל שנה בהמוניהן. רייצ'יפ וחרדיות בהיי־טק הם סיפור הצלחה. תעשיית ההיי־טק מחפשת בעיקר את המקצועיות, הידע, הכישורים והניסיון. חסרים בארץ מומחים והחברות מוכנות לעבוד עם מומחים מכל העולם — ואף אחד לא בודק מה הדת שלהם, צבעם או מינם. לכן אני לא מקבלת את הטענה שמפלים מישהי כי היא חרדית. יש מאות חרדיות שהשתלבו בהיי־טק במשכורות היי־טק כמו כולם. החזון של החברה שלי הוא לקדם את המהנדסות החרדיות מקצועית וכלכלית, ואנחנו פועלים ומשקיעים בהכשרות מקצועיות ואישיות כדי לעמוד בסטנדרטים של המצוינות בהיי־טק. אני מאמינה שאנחנו מגשימים את החזון".

ממטריקס גלובל נמסר בתגובה: מטריקס הקימה לפני למעלה כ–14 שנה את מיזם תלפיות שהיווה פריצת דרך בכל הקשור בשילוב חרדיות בהיי־טק. עובדות במרכז הפיתוח מגיעות לתלפיות מן הסמינרים, לרוב בתואר מקביל להנדסאי תוכנה. העבודה בתלפיות אינה דומה לעבודה בחברות היי־טק אחרות. מקום העבודה מתחשב בצורכי העובדות: הן עובדות בבניין ייחודי מותאם לאורח החיים החרדי, מקבלות הסעות למקום העבודה, קורסי הכשרה, והיקף שעות עבודה נמוך בהשוואה למקובל בהיי־טק. כמקובל בענף ההיי־טק, גם בתלפיות העבודה היא על פי חוזי עבודה אישיים. המשכורות מותאמות לכישוריה ותפקידה של המועסקת. יש לא מעט דוגמאות לעובדות המרוויחות 20,000 שקל ויותר. כל ניסיון להציג את תנאי ההעסקה במרכז הפיתוח תלפיות כלא הוגנים אינו משקף את תמונת המצב כפי שהיא.

 

[אריה123]

לעובדת חדשה ללא נסיון יש שתי סיבות שגורמות לשכר נמוך, ובצדק:
1. היא לא עברה סטאז, היא לא מכירה מספיק תוכנות, מספיק הווי של תיכנות, מספיק באגים, צורות כתיבה של קוד וכדומה.
2. היא לא מכירה את הצורך של מקום העבודה הספציפי אליו היא הגיעה.

להבדיל מרופא (לדוגמא)
1. עבר סטאז (בשכר מינימום, עבודה של משמרות לילה של 15 שעות רצופות וכדומה)
2. כל מקומות העבודה בסך הכל עושים כמעט אותו דבר (מרפאים חולים)

לדעתי היה צריך לעשות שנתיים סטאז' בתיכנות, כמו שמקובל בכל מקצוע חשוב. ברפואה, יעוץ מס, ראיית חשבון, עורן דין וכדומה. ואז לא היו תלונות על השכר הנמוך.

בהמשך הזמן השכר באמת עולה לפי הרמה האישית של העובדת ואם היא באמת טובה ולא מרוצה מהשכר היא יכולה בקלות למצוא מקום עבודה אחר שמשלם הרבה יותר, ואז זה לא באמת משנה אתה חרדי או לא.

 

[Mark 1]

1. היא לא עברה סטאז,

1. דבר ראשון, כל מי שמקבלת תעודת הנדסאי תוכנה היא כתבה פרויקט בהקף של 350/700 שעות עבודה כך שהווי בסיסי יש מהלימודים, פרויקטים בלימודים ופרויקט גמר. בנוסף, במקומות העבודה שמנצלים אותם לא נותנים להם הדרכה צמודה בשנתיים האלו - בונים עליהם כמפתחות לכל דבר!
דבר שני, רופא מתמחה בתחום ספציפי ואילו מתכנת - זה עניין של כישרון ושכל ולא כמה שפות מכירים - זה רק הבסיס... לא צריך להכיר את כל התוכנות - וגם לא את רובן. אלא את התשתית עליה מתבססות שפות התכנות.

2. היא לא מכירה את הצורך של מקום העבודה הספציפי אליו היא הגיעה.

ללמוד צורך של מקום עבודה ספציפי לא קשור לחוסר נסיון בתכנות - כל מקום עבודה חדש שהולכים אליו הצרכים יכולים להשתנות דרסטית, ללא קשר למה שעשו שמקום העבודה הישן.

ומי שמכיר את המסלול של לימודי מה"ט שכר מינימום וכו' מבין למה התכוונתי.