ביקורת עיתוני חג סוכות תשע"ז - יתעדכן בעז"ה

[היכל הנגינה]

משפחה הפעם היה יחסית בסדר, נכון שיש בו תוכן שיווקי, עדיין היה מספיק חומר מעניין.
חבל שהמוסף שחור לבן מקלקל את הטעם הטוב, מלבד מה שהוא מגמתי, הוא גם מפגין זלזול באינטלגנציה של הקוראים, שכן השאלה העיקרית שבשבילה נבנה הסקר שעליו נוצר המוסף - היא שאלה שאי אפשר לענות עליה עם סקר [עכ"פ כל עוד ולא יפורטו סיווגי הנשאלים ומספרם].

אנסה להסביר את עצמי:
אם ניקח לדוגמא מאה חרדים מכל הסוגים והמינים ונשאל אותם אם הם מעדיפים קוקה קולה או פפסי, ונניח שהתשובה תהיה 60/40 לטובת אחד מהצדדים, הרי שהסקר נותן לנו מדגם מסויים שישנה העדפה בציבור החרדי לטובת אותו צד, כל עוד ואין סיבה לחשוב שאם היינו שואלים מאה חרדים אחרים תהיה התשובה אחרת.
אבל כששואלים אנשים אם תצביעו לאגודת ישראל או דגל, זה בעצם כמו לשאול האם אתה חסיד או ליטאי, מה שאומר שהתוצאות יושפעו לפי כמות העונים מכל מגזר, ולכן אם התוצאות היו 60/40 לטובת דגל, ההנחה הפשוטה היא ששישים אחוז מהנשאלים הם ליטאים, ואם היית שואל יותר חסידים תוצאות הסקר היו משתנות.
לא עוזר לשאול באופן סתמי מאה חרדים ולבדוק אם יש מביניהם יותר חסידים או ליטאים, כי אם היית שואל ברחוב הסמוך ייתכן בהחלט שהתוצאה הייתה הפוכה.
סקר בחירות רגיל נועד כדי לפלח את המתלבטים, לא את הגושים שהשתייכותם ידועה מראש.
[בכ"ז אם היו מפרסמים את סיווגי הנשאלים ייתכן שהוא היה נותן פרספקטיבה מסוימת, כמו למשל אם ייודע שרוב הנשאלים היו חסידים ובכ"ז התוצאה הייתה לטובת דגל, אם לא נפרש את זה כהוכחה לפברוק כל העסק.]


אגב, בבחירות העירוניות האחרונות הייתה לי שייכות לאחת מהמטות הגדולות באחת הערים, מה שנתן לי גישה לתוכנה שיש לאגודת ישראל ובה מפורטים כל המסווגים כחרדיים, והשתייכותם הפנימית המדוייקת בין כל מרכיבי המפלגה, לפי סיווג זה חולקו האנשים בין המטות כשכל מגזר דואג להביא את אנשיו לקלפי, לא היו בין הצדדים חילוקי דעות על איכות הפילוח מלבד בכמה שמות בודדים לעיר שלמה.
מה שאומר שישנו פילוח שהוא די מדוייק, הנתונים פחות או יותר - ידועים למי שיושב בפנים (ראיתי אותם והם בהחלט לא לטובת דגל), כל הטענות על פריימריז הם או כדי ליצור אוירת מלחמה שאולי תניב משהו או כדי לנסות להרויח בפריימריז קולות מהציבור הספרדי שלא יבואו לידי ביטוי בשעת אמת.

כמה שזה נכון...
כתבתי על זה כבר, ומשהו התווכח איתי וטען שהסקרים מדויקים. (הוא היה מאד מגמתי)
האשכול ההוא נמחק.

 

[היכל הנגינה]

משפחה הפעם היה יחסית בסדר, נכון שיש בו תוכן שיווקי, עדיין היה מספיק חומר מעניין.
חבל שהמוסף שחור לבן מקלקל את הטעם הטוב, מלבד מה שהוא מגמתי, הוא גם מפגין זלזול באינטלגנציה של הקוראים, שכן השאלה העיקרית שבשבילה נבנה הסקר שעליו נוצר המוסף - היא שאלה שאי אפשר לענות עליה עם סקר [עכ"פ כל עוד ולא יפורטו סיווגי הנשאלים ומספרם].

אנסה להסביר את עצמי:
אם ניקח לדוגמא מאה חרדים מכל הסוגים והמינים ונשאל אותם אם הם מעדיפים קוקה קולה או פפסי, ונניח שהתשובה תהיה 60/40 לטובת אחד מהצדדים, הרי שהסקר נותן לנו מדגם מסויים שישנה העדפה בציבור החרדי לטובת אותו צד, כל עוד ואין סיבה לחשוב שאם היינו שואלים מאה חרדים אחרים תהיה התשובה אחרת.
אבל כששואלים אנשים אם תצביעו לאגודת ישראל או דגל, זה בעצם כמו לשאול האם אתה חסיד או ליטאי, מה שאומר שהתוצאות יושפעו לפי כמות העונים מכל מגזר, ולכן אם התוצאות היו 60/40 לטובת דגל, ההנחה הפשוטה היא ששישים אחוז מהנשאלים הם ליטאים, ואם היית שואל יותר חסידים תוצאות הסקר היו משתנות.
לא עוזר לשאול באופן סתמי מאה חרדים ולבדוק אם יש מביניהם יותר חסידים או ליטאים, כי אם היית שואל ברחוב הסמוך ייתכן בהחלט שהתוצאה הייתה הפוכה.
סקר בחירות רגיל נועד כדי לפלח את המתלבטים, לא את הגושים שהשתייכותם ידועה מראש.
[בכ"ז אם היו מפרסמים את סיווגי הנשאלים ייתכן שהוא היה נותן פרספקטיבה מסוימת, כמו למשל אם ייודע שרוב הנשאלים היו חסידים ובכ"ז התוצאה הייתה לטובת דגל, אם לא נפרש את זה כהוכחה לפברוק כל העסק.]


אגב, בבחירות העירוניות האחרונות הייתה לי שייכות לאחת מהמטות הגדולות באחת הערים, מה שנתן לי גישה לתוכנה שיש לאגודת ישראל ובה מפורטים כל המסווגים כחרדיים, והשתייכותם הפנימית המדוייקת בין כל מרכיבי המפלגה, לפי סיווג זה חולקו האנשים בין המטות כשכל מגזר דואג להביא את אנשיו לקלפי, לא היו בין הצדדים חילוקי דעות על איכות הפילוח מלבד בכמה שמות בודדים לעיר שלמה.
מה שאומר שישנו פילוח שהוא די מדוייק, הנתונים פחות או יותר - ידועים למי שיושב בפנים (ראיתי אותם והם בהחלט לא לטובת דגל), כל הטענות על פריימריז הם או כדי ליצור אוירת מלחמה שאולי תניב משהו או כדי לנסות להרויח בפריימריז קולות מהציבור הספרדי שלא יבואו לידי ביטוי בשעת אמת.

תבדקו:כל מי שבעד הסקרים הוא ליטאי. כל מי שנגד הסקרים הוא חסיד.
כך שגם פה בפורום זה לא מייצג אלא מגמתי...

 

[דבורי]

הכתבה על הרב שטיינמן במשפחה היתה בדיוק יח"צ למכתבים האומללים שמישהו רוצה לעשות עליהם קופה.
כבר חשבתי שיהיו שם גילויים מסעירים מביתו של הרב שטיינמן, בסוף נתקלתי במסע התרמה חדשני...

 

[Ruty Kepler]

--- המשך ---

המודיע - מסעות בנכר
קונספט: כתבים של העיתון שיצאו לשיטוטים בעולם, וכתבו על חוויותיהם.

שתי מילים על הקונספט: עדיין אין לי דעה. מצד אחד, יש כתבות-מסע משעממות (אין הכוונה דווקא למוסף המדובר, אלא כל כתבות המסע). כאלו שהקורא מדלג מקטע לקטע ולא ברור לו למה אם הכתב החליט שמתחשק לו לתייר בזדונסקה-וולה, כולנו אמורים לסבול את התיאורים על העיירה הפולנית המנומנמת.
מצד שני, יש כתבות מהסוג הזה שמוסיפות הרבה ידע עולם.

יתרונות: היו כתבות יפות. במיוחד בלטה הכתבה של מנחם גשייד שליווה את הרב פירר לבוסטון ולהרווארד. הרבה ידע, הרבה מידע כללי מעניין וחדש.

חסרונות: 1. יותר מדי יח"צ. 2. אי הזכרת המילה 'סרטן' בכתבה שכל כולה דנה בגידולים ממאירים, יצרה משפטים מעוותים ומפותלים, שקצת הורידו את הרמה האינטלגנטית של הכתבה. דווקא היום, כשאפשרויות הריפוי והארכת החיים הולכות וגדלות, אולי הגיע הזמן לשיקול מחודש בעניין.

מוסף אקטואליה של המודיע

כתבות חביבות וניכרה השתדלות בעריכה, אבל היח"צ כבר התחיל לעבור את גבול הטעם הטוב. בכל עמוד קראנו על קופת חולים אחרת שמבינה את צרכי המגזר, או על נייר טואלט שומר שבת.

 

[ysb794]

למה אתם כ"כ בטוחים שתוצאות הסקר של משפחה מוטות?
האם בגלל שלא כולן מצאו חן...

 

[הגשש]

בחול המועד אני יוצא בשעה טובה לפארק תוקע יתד וקורא המודיע בנחת, סביבי ישובים המשפחה, בפארק נמצאים לא רק כל ישראל כבקהילה אחת אלא כל העולם כולו, החברים לספסל שלי הם אנשי האתמול, חלקם אוצרות אבודים, חלקם חזרו ממסעות כאלו ואחרים. ואני שולה פנינים בחכת קטיפה מבתוך הבית שלנו, אוחז בקולמוס ומביע פרקים בתבונות, ובין המתקנים הגדולים 'המטרה קובה', 'סוף סוף' ושאר מוספים משתובבים ילדים, במשובת נעורים, צעירים וגם מרווים לצמאים כשברקע משתוררת לה שיר חדש בקצב הלב. ולכן בזמן זה אני רוצה להפנות זרקור לביקורת שלי ולא בדרך של קומיקס כי לא הכל רק שחור ולבן, את מילותיי שקלתי בפלס, ואלו הדברים שאני בא לבשר...

מצד אחד אני לא אומר על כל כתבה – קדש
מצד שני ממש לא אכפת לי שהכתבה היא – יח"צ
אם היא לא – מרור
אפילו לא – כורך
ויש בה איזשהו – מגיד
והיא לא סתם – מוציא'זן
וגם לא קשה ומחוררת כ– מצה
אלא מוגשת לקוראים כ- שולחן עורך
אז אני אומר עליה – הלל ונרצה

 

[הגשש]

ואיך אפשר בלי ביקורת על הסקר, אני מחבב סקרים באופן מיוחד, השתתפתי בהרבה סקרים, קראתי עליהם המון וניתחתי אינספור סקרים במדיות השונות, ולכן אין לי בעיה שהסקר מוטה לצד כלשהו, שהרי כל סקר גם של הסוקרים המומחים ביותר מוטה לצד מסוים, איך? פשוט, באופן בניית השאלה. נקודה.
איפה אם כן ההבדל בין הסוקרים המומחים לפחות מומחים? שוב באופן בניית השאלה, ככל שאתה מומחה יותר אתה בונה את השאלה מסובכת יותר.
גם דרך הסיקור היא נקודה מעניינת, איפה (בית, עבודה, בית כנסת, סופר, רחוב, תחבורה ציבורית), איך (טלפון, מייל, אינטרנט, פנים מול פנים), מתי (בוקר, צהרים ערב).
רוצים אקשן? בואו נתייחס לשאלה מתי? סקר שנערך בשעות הבוקר ע"י טלפון לבית פרטי פוגש מובטלים/ות, עקרות בית, פנסיונרים/ות ומאחרי קום עוד לפני הקפה העיתון והמקווה.
סקר שנערך בצהריים, פוגש אנשים רעבים, לועסים, ממהרים, מנומנמים.
סקר שנערך בערב פוגש חביתות וירקות, מקלחות וצעקות (מה שאלת גפני או ליצמן? מוישי תכנס כבר לאמבטיה...) או עייפים אחרי יום עבודה (אתה יכול להתקשר אולי במוצאי שבת אז אני פנוי...)
אז מתי הסקר יפגוש את החסיד הזה שמצביע כל החיים לפרוש או ליצמן? בבוקר הוא עובד או בכולל, בערב הוא בשיל או בשטיבל ובסופי שבוע הוא בשבת התאחדות המירון. לך תסביר לסוקר המומחה ביותר שככל שהנסקר אדוק יותר כך הסיכוי שהוא יענה נמוך יותר (יאא, שולם, מי זה? שלום לך, מדברת לילך מהחברה לסקרי ישראל תוכל להקדיש לי מספר דקות לסקר? בום!), בוודאי שאחוז הליטאים יהיה גבוה יותר מהחסידים באגודת ישראל.

נקודה נוספת חשובה לא פחות הם שאלות המיון שנשאלות בסוף, הכנסה, גיל, רמת חיים ועוד.
אחד משאלות המיון שנעשות בסקר פוליטי הם, מה הצבעת בבחירות האחרונות (או שניים)? השאלה הזאת נותנת אינדיקציה על יציבות הדעות של הנשאל, לא ראיתי את השאלה הזאת בפנים.
בסקר כזה שאלות המיון הם קריטיות, אני הייתי מכניס שאלות על לבוש, רב/אדמור, ישיבה/סמינר, אפילו שאלה מכשילה כמו 'מה רמת ההתנזרות שלך מטלפון לא כשר?'

ואל תבינו לא נכון, מעניין את הסבתא שלי המריבות והחלוקות המפלגתיים, אני מדבר על סקר מקצועי נטו.
בעיתון חסרים הרבה מאוד נתונים לניתוח אמיתי של סקר כזה, אבל את הכתב בעיתון אל תבלבלו עם נתונים הוא הבטיח לעורך המון דם ואקשן, "מפץ פוליטי" "תפוח אדמה לוהט" "בשורה לא פשוטה" "עסקנים בפנים חמוצים" "בערה פנימית" "לשבור את תקרת הזכוכית" והגפרור? ר' מוישה גפני אתם מוותרים מרצונכם החופשי על תפקידים שמגיעים לכם? איזה סוג חלוקה יספק אותך? אתה שם לב שאף אחד לא שווה את המנדט שלו?

למה אנחנו מתלוננים על גל"צ וקול ישראל, מעריב וידיעות שעושים שבת לעצמם ונהפכים משדרנים וכתבים לפרשנים? אנחנו עושים את זה לא פחות טוב מהם.

בואו נרגע ונעבור לחדשות בהרחבה, אתם מוזמנים ללבוש חליפות צלילה...
איך אפשר בלי קצת נתונים, בעמוד 13 נכתב ש62% מהציבור החרדי הם 'יהדות התורה' מתוכם 53% דגל, 41% אגודה. ואילו בעמוד 14 נכתב ש-10% ממצביעי שס 'נמלטו' ליהדות התורה, עכשיו אני ילך בדרך של 'סביר להניח' כמו שנכתב בעמוד 13 על פרוש, סביר להניח ש-10% ממצביעי שס שנמלטו ליהדות התורה זיהו עצמם כדגל ולא באגודה, מה יקרה ביום פקודה כשכולם ימלטו שוב אל מפלגת הרב? דגל ירדו שוב אל מתחת לקו האדום... ואם לא, איפה הנציג הספרדי בדגל?

רוצים עוד? בבקשה. בעמוד 14 בטבלה יש נתון מעניין, 26.2% מהחרדל מצביעים יהדות התורה, איך הם זיהו את עצמם? אגודה? מה פתאום. ברור דגל. מקלב תזהר, ברוך מרזל מאחוריך...

עמוד 21, הציבור החרדי מתחלק ככה, 40% ליטאים, 34% חסידים, 21.6% ספרדים, עכשיו תחזיקו חזק, 14.3% מהחסידים הגדירו עצמם כחב"ד!!! שוב 14.3 חבד! (רק חבל שאין חלוקה פנימית...) ו-1.4% ברסלב. זהו? כמה בעלז? ובאיאן? וסלונים? וגור? וויזניץ פעמיים? וסאטמר פעמיים? ולעלוב כמה פעמים?
למה לא נערך פילוח ליטאים? יתד, פלס, קרלנשטיין, ספרדים יוצאי ישיבות ליטאיות.

התעייפתם? צימוק אחרון להיום, עמוד 97 טבלה על כשרות בבשר, החרדלניקים אוכלים הכל למעט חבד, נווה ציון וקהילות. הליטאים אוכלים הרב רובין יותר מהחסידים, ובעוד הליטאים סומכים על כשרות בעלזא במידה שווה לחסידים הרי שלאגודת ישראל הם מאמינים עוד יותר ממצביעי אגודת ישראל...

הבנתם? העיקר שיהיה חג שמח. באמת.

 

[גלבוע]

הגשש,
ההבדל בין סקרים מקצןעים לשאינם מורכב מעוד עשרות גורמים מלבד ניסוח שאלות.
אמת, גם ניתוח שאלות הוא חלק משמעותי.

הזמן בו נערך הסקר אכן משמעותי לאפיון העונים.
לא ברור לי למה החלטת שקל יותר לתפוס אברכים ליטאיים בבית מאשר חסידיים (כולל ערב וזה).
אכן, סביר להניח גם שאנשים שמרניים פחות עונים לסקרים מ'פתוחים' יותר. שוב, לא קשור דווקא לחסידיים. זה תקף גם אצל ליטאיים.

 

[Ruty Kepler]

מוסף סיפורים יתד נאמן - 'סוף סוף':

קונספט: לכל סיפור יש שני סופים אפשריים.

יתרונות: קרוב למושלם. גם הרעיון, גם הביצועים המגוונים וגם העיצוב המוקפד מאד שאיפשר לדעת בקלות בכל רגע נתון איזה 'סוף' אנחנו קוראים עכשיו.

בסיפור של פנינה פקשר, לדוגמה, היה מייל שנשלח בטעות לאברך שמחפש עבודה, ומאד מאד פוגע בו. בסוף אחד, גיבור הסיפור לקח את המייל השגוי הזה כמנוף לצמיחה ולעבודה עצמית. בסוף אחר, הפגיעה גרמה לו להידרדרות רוחנית. המסקנה, שהיא הקסם של כל המוסף הזה בעיניי: אדם יכול לבחור בעצמו את סוף הסיפור שלו.

חסרונות: לא מצאתי בינתיים.

בקהילה - 'פנינים'

קונספט: עיתון חג, הרבה פרויקטים, מעט כתבות.

יתרונות: היה כיף ומעניין לקרוא. כל הפרוייקטים קצרים, ולכן לא מעייפים. הכתבות כמעט כולן מחדשות ומרעננות. הכתבה על השאלים מצויינת, כך גם כתבות על נערות מכיכר החתולות ועל נשות הדיינים. הפרוייקט שהכי תפס ושעשע אותי, היה זה שבו שלוש נשים מוכרות התבקשו לספר שלושה סיפורים מעניינים מהעבודה שלהן, כששניים אמיתיים ואחד צ'יזבט. הקוראות, יחד עם ידידות של המרואיינות, אמורות לנחש מי מהסיפורים אמיתי ומי מומצא.

חסרונות: החפצים המכוערים היו באמת מכוערים. (משום מה חשבתי שיהיו שם חפצים מכוערים יפים...)
המון פרויקטים קופצניים - בקושי התחלנו לקרוא משהו, וכבר הוא הסתיים. יהיו אולי שיראו בזה חסרון, אישית אהבתי את הקפיצות מעניין לעניין ואת הכתבות הקצרצרות.

יתד נאמן - אוצרות

קונספט: המון המון המון כתבות, כמעט בלי יח"צ, על אוצרות מכל הסוגים.

יתרונות: הרבה מידע, הרבה מאד סוגי כתבות כך שכל אחד יכול למצוא מה שמעניין אותו.

חסרונות: קצת מעייף לקרוא 40 כתבות ברצף, וכולן על אותו נושא. ובכתבה (היפה) שהוזכרו בה תפילין מלפני 2000 שנה שנמצאו במערה במדבר, חבל שלא היה תמונה של התפילין האלה. זה היה די מתבקש.

כתבות זכורות: כתבה על ילדים אבודים, שנקראה ראשונה כי היו שם ציורים של יוני. כתבה על כלי המקדש האבודים, שאמנם לא הביאה שום בשורה חדשה בנושא, אבל היה בה היקף של חומר וכיוונים למיקומם של הכלים.

 

[Ruty Kepler]

עוד הערה -

לא התייחסתי כלל לשגיאות לשון, ול'החלפות' של הרגע האחרון בוורד, שיצרו שגיאות מצחיקות באי-אלו כתבות. גם לא לניקוד שגוי ברמות מביכות.
מתוך היכרות עם טירוף המערכות של ערב חג בעיתונים, אלו דברים שכמעט אי אפשר להמלט מהם. ומבחינתי אפשר להנות מהתוכן, גם אם העריכה הלשונית פספסה כמה משפטים עילגים, או שהגרפיקאי החליט שהוא יודע לנקד לבד.

 

[נורווגיה]

"סוף סוף" למרות הסיפורים המצוינים, הרגיש לי כמו חיקוי לא מוצלח לסדרת ספרים ישנה-נושנה שבה- ממש כמו במוסף הזה- ניתן לבחור את הסוף. ההבדל הוא- ששם זה בצורה הרבה יותר מעניינת. כל חמישה עמודים בערך ניתן לבחור מה הדמות תעשה כעת, וכיצד תפעל.

 

[טוב לדעת]

עוד הערה -

 

[איילת :)]

בקשר למוסף שחור-לבן:
קראתי אותו די במתח -כי עשו לי את הסקר הזה
עניתי בשביל חסד נטו,אבל דווקא היה מעניין! (חוץ מהשאלות על המנעות ממזונות מסוימים מתוך דאגה לבריאותך.....קצת מביך)
היה נשמע ממש מקצועי ואמין ,
מענין באמת אם שאלו מספר אחוזים זהה מכל מגזר מי יידע?

 

[בתנופה]

כמי שמעורה עד למעלה מראש בכתבות מסוג זה, ובפרט בעיתון משפחה
ואכמ"ל...
ברור לי מתוך ידיעה שהסקר הנ"ל מוטה במאה אחוז, ולא עוד,
אלא שתוצאותיו נכתבו מראש.
(למרות שלא כל חלקיו מופרכים לגמרי)

הבעיה כאן, וזה חייב להאמר, שכל מטרתו של הסקר הוא לעורר מדנים ומחלוקת, מריבות וכיפופי ידיים בתקופה לא רלוונטית בכלל.

אני קובע ואומר בצער לעורכי העיתון:
ידיכם דמים מלאו, גורו לכם מיום הדין!
במקם לתת לנו מוסף חג נתתם לנו מחלוקת וליבוי יצרים.
ותוצאותיו מי ישורנו...


(ואגב, לצורך העניין, למרות שאני מגיע מרקע חסידי, ובוגר מוסדות ליטאיים, עניתי בסקר שאני ספרדי ומצביע ש"ס, סתם כך בשביל לחזק את דרעי..)

 

[היכל הנגינה]

כמי שמעורה עד למעלה מראש בכתבות מסוג זה, ובפרט בעיתון משפחה
ואכמ"ל...
ברור לי מתוך ידיעה שהסקר הנ"ל מוטה במאה אחוז, ולא עוד,
אלא שתוצאותיו נכתבו מראש.
(למרות שלא כל חלקיו מופרכים לגמרי)

הבעיה כאן, וזה חייב להאמר, שכל מטרתו של הסקר הוא לעורר מדנים ומחלוקת, מריבות וכיפופי ידיים בתקופה לא רלוונטית בכלל.

אני קובע ואומר בצער לעורכי העיתון:
ידיכם דמים מלאו, גורו לכם מיום הדין!
במקם לתת לנו מוסף חג נתתם לנו מחלוקת וליבוי יצרים.
ותוצאותיו מי ישורנו...


(ואגב, לצורך העניין, למרות שאני מגיע מרקע חסידי, ובוגר מוסדות ליטאיים, עניתי בסקר שאני ספרדי ומצביע ש"ס, סתם כך בשביל לחזק את דרעי..)

אני גם סובר כמוך.
יישר כח על הדברים הנכונים

 

[סבתא של נעה]

לגבי המוסף ה'חינוכי' של יתד (לא זוכרת פשוט איך קראו לו)
קראתי אותו השבת לאחר שקראתי את המגזין של משפחה והתאכזבתי קשות. קשות ממש.
השפה עילגת, שגיאות לשוניות על ימין ועל שמאל, משפטים מותחלים ולא נגמרים. היה לי קשה ממש לקרוא אותו ובפרט שזמן קצר קודם קראתי את משפחה וההבדלים היו זועקים לעין (ולשמיים).
משפחה כידוע נחשב עיתון מודרני ויתד- נושא הדגל של הציבור הליטאי השמרני. (לא אומרת את דעתי רק מציגה זאת כעובדה)
המסר הלא מילולי שאני מקבלת מפערים שזועקים כל כך לשמיים הוא שאם אתה 'מודרני', או 'לייט' או איך שנכנה את הציבור קורא משפחה (ושוב, איך שזה נתפס בציבור בלבד) הסגנון שלך מוקפד ואיכותי ואם אתה מה'צדיקים' (במלעיל כמובן) שמקפידים רק על העיתון המגזרי ה'כשר למהדרין' (נגיד...) הרי שנגזר עליך להיות נעבאך ולהסתפק בכתיבה סוג ד' ללא עריכה לשונית מינימלית.
כמובן, אני אפילו לא מתייחסת לנושא של התכנים שבהחלט יכלו להיות מעניינים וחשובים.
לדעתי אם יתד מכבד את עצמו ויותר מזה- את קוראיו, ראוי שידאג לעריכה לשונית למוספים ובפרט בחגים שאז אנשים שאינם קוראים קבועים שלו (כמוני וכרבים אחרים מן הסתם) יוכלו לקרוא, להעריך ומי יודע, אולי אפילו להשתכנע לקנות אותו מידי שבוע.

 

[e.ch]

חו"ד על עיתון משפחה

חבל מאד שרוב הציבור נאלץ לדפדף קרוב ל150 עמודים בכדי להגיע לכתבת תוכן מענינת.
למה העיתון חייב להתחיל בכתבות ארוכות על אדמורים ידועי שם משם להמשיך על רבנים בקהילות מרוחקות בניו זינלנד ועד לכתבות על רבנים צעירים ומבטיחים..
ואני לא כותבת זאת ח"ו בביקורת על רבנים, הפך, אני נהנית מאד לקרא כתבות מקיפות על גדולי ישראל שמלמדות אותי דבר או שניים על גדלות מהי, אבל בכלל לא נהנית לקרא אותם כ"סקופים" ו"תחקירים" ו"גיליים מרטיטים מהבית פנימה" מה גם שכן ברובם היו ביביליוגרפיות.
מה עוד שמריחת תמונת גדו"י על עמוד השער אינה חותמת כשרות והכתבות הללו לא נותנת לעיתון שום הכשר!!
כשקנינו את העיתון לא חיפשנו לקרא ספר על כל גדולי ישראל בדור הזה מסביב לעולם! בפירוש לא!
מה חיפשתי? חיפשתי כתבות מענינות שיוסיפו לי ידע, שיחדשו לי ושיעשירו אותי, וכן, גם על גדו"י. (והיו שם כמה קצת מענינות..) אבל לא גליון שלם שכל כולו סקופים מחצרות שונות.

כל מילה!

 

[גלבוע]

לגבי המוסף ה'חינוכי' של יתד (לא זוכרת פשוט איך קראו לו)
קראתי אותו השבת לאחר שקראתי את המגזין של משפחה והתאכזבתי קשות. קשות ממש.
השפה עילגת, שגיאות לשוניות על ימין ועל שמאל, משפטים מותחלים ולא נגמרים. היה לי קשה ממש לקרוא אותו ובפרט שזמן קצר קודם קראתי את משפחה וההבדלים היו זועקים לעין (ולשמיים).
משפחה כידוע נחשב עיתון מודרני ויתד- נושא הדגל של הציבור הליטאי השמרני. (לא אומרת את דעתי רק מציגה זאת כעובדה)
המסר הלא מילולי שאני מקבלת מפערים שזועקים כל כך לשמיים הוא שאם אתה 'מודרני', או 'לייט' או איך שנכנה את הציבור קורא משפחה (ושוב, איך שזה נתפס בציבור בלבד) הסגנון שלך מוקפד ואיכותי ואם אתה מה'צדיקים' (במלעיל כמובן) שמקפידים רק על העיתון המגזרי ה'כשר למהדרין' (נגיד...) הרי שנגזר עליך להיות נעבאך ולהסתפק בכתיבה סוג ד' ללא עריכה לשונית מינימלית.
כמובן, אני אפילו לא מתייחסת לנושא של התכנים שבהחלט יכלו להיות מעניינים וחשובים.
לדעתי אם יתד מכבד את עצמו ויותר מזה- את קוראיו, ראוי שידאג לעריכה לשונית למוספים ובפרט בחגים שאז אנשים שאינם קוראים קבועים שלו (כמוני וכרבים אחרים מן הסתם) יוכלו לקרוא, להעריך ומי יודע, אולי אפילו להשתכנע לקנות אותו מידי שבוע.

את מתכוונת למוסף התורני?
הוא באמת זקוק לעריכה לשונית בדחיפות,
יחד עם זאת, התוכן שלו,לרוב, עשיר ומעניין.

 

[אהרן ליברמן]

כמי שמעורה עד למעלה מראש בכתבות מסוג זה, ובפרט בעיתון משפחה
ואכמ"ל...
ברור לי מתוך ידיעה שהסקר הנ"ל מוטה במאה אחוז, ולא עוד,
אלא שתוצאותיו נכתבו מראש.
(למרות שלא כל חלקיו מופרכים לגמרי)

הבעיה כאן, וזה חייב להאמר, שכל מטרתו של הסקר הוא לעורר מדנים ומחלוקת, מריבות וכיפופי ידיים בתקופה לא רלוונטית בכלל.

אני קובע ואומר בצער לעורכי העיתון:
ידיכם דמים מלאו, גורו לכם מיום הדין!
במקם לתת לנו מוסף חג נתתם לנו מחלוקת וליבוי יצרים.
ותוצאותיו מי ישורנו...


(ואגב, לצורך העניין, למרות שאני מגיע מרקע חסידי, ובוגר מוסדות ליטאיים, עניתי בסקר שאני ספרדי ומצביע ש"ס, סתם כך בשביל לחזק את דרעי..)

הוצאת לי את המילים מהפה
חזק ואמץ

 

[סבתא של נעה]

את מתכוונת למוסף התורני?
הוא באמת זקוק לעריכה לשונית בדחיפות,
יחד עם זאת, התוכן שלו,לרוב, עשיר ומעניין.

אני מתכוונת למוסף החינוכי. שהביא פאנלים שונים של רבנים שדיברו על איך מחנכים, איך מקרבים וכולי.
לא קוראת בדרך כלל יתד אבל אם הצורך בעריכה לשונית זועק לשמיים, אז קדימה- שיעשו את זה סוף סוף. מה מונע מהם?

ובהזדמנות זו, לא יודעת איך זה שאף אחד עוד לא כתב על זה לפני באשכול הזה.
הכתבות על ה'באבות' במשפחה הפריעה לי מאד. מאד מאד.
לא מבינה מה המטרה, מה התכלית,
נושא שהוא כידוע רגיש ובעייתי ובוודאי לא הדרך המסורה לנו מקדמת דנא
ספרדים ואשכנזים, חסידים וליטאים.
וחבל שעיתון לוקח לעצמו תפקיד של 'ממליך מלכים'
לכל קהילה יש גדוליה ומנהיגיה שלאורם ילכו
והם מוסרי התורה האמתיים!