בנוסף לנאמר לעיל
אני חושבת שיש להפריד בין הטיפול בקובץ מול הדפוס מבחינה טכנית- לזה יש אחריות אישית למעצב או למעמד, כגון: גודל, פורמט, איכות, סגירה וכדו'.
לבין- תוכן הקובץ שנשלח- לגביו האחריות נופלת על הלקוח בלבד.
אין למעצב קשר לתוכן של הקובץ שנשלח. מי שמתקשר עם הדפוס, משלם לו, ודואג לתקינות החומר- ואף משתמש בחומר המודפס, הוא ורק הוא רשאי לאשר את ההדפסה, גם אם מישהו אחר עשה טובה והעביר את המייל לדפוס.
אתן דוגמא שקרתה לי לפני כמה שבועות- הלקוח אישר עבודה, החומר הועבר לדפוס, ואני- עברתי ליד הדפוס ורציתי לראות את ההדפסה. הבנתי מהדפוס שהלקוח עדיין לא ראה את דוגמת החומר המודפס. הדפס התחנן שאאשר לו להמשיך את העבודה. אבל לא. אני לא מוכנה בשום אופן לעשות זאת במקום הלקוח.
נכון, שהיום, אחרי בית ספר של שנים אני יודעת בדיוק על מה אני לוקחת אחריות ועל מה לא.
אבל כל אחד צריך להפריד בין הדברים גם אם המעמד או הלקוח מתחילים בתחום ואינם יודעים להפריד בין הדברים יש להעמיד דברים על דיוקם.
ובמאמר מוסגר.
היום- אין מצב שאשלח קובץ לכל מקום שהוא בלי לפתוח אותו לפחות פעמיים לוודא שזה הקובץ האחרון.